מדור זה מרכז את מקצת מאמריה של פרופסור אליאור.
בתשובה לשאלה שבכותרת, בוחרת פרופ' רחל אליאור לתאר עשרה עקרונות שמייחדים את היהדות לאורך הנתיב העקלקל בן שלושת אלפי השנים, המקשר בין מעמד הר סיני לדת המוכרת בימינו. כאריג עשוי חוטי שתי של חוקים עתיקים וחוטי ערב של חוקים משתנים, כותבת אליאור, עיצבה היהדות את פניה לאורך הדורות, עד שפסקה מלאכת האריגה ועימה ההשתנות וההתחדשות. חלקו הראשון של המאמר מביא את עשרת העקרונות.
(שלושת חלקיו של המאמר התפרסמו ברצף ב'אודיסאה' 28 ביולי 2015 ובאודיסאה 29 באוקטובר 2015 והם מתפרסמים כאן באישורו של אבנר אברהמי, עורך 'אודיסאה). |
בחלק הראשון של המאמר חילקה פרופ' אליאור את תשובתה לשאלה שבכותרת לעשרה עקרונות יסוד בניסיון להגדיר את מהות הדת הכה מוכרת, לכאורה, לאוחזים בה. חלקו השני של המאמר דן במציאות הדתית בישראל של ימינו, זו החושפת סטייה אל נתיב זר ואכזר, המתעלם מהצורך בשינוי בעקבות מפגש דרמטי חסר תקדים בין ערכי העבר הדתי-מסורתי, שנוצרו בחיי היהודים כמיעוט נרדף, לבין ההווה שנוצר בחייהם כרוב ריבוני עצמאי בארצו
|
בשני חלקי המאמר הקודמים פרופסור רחל אליאור עסקה בעקרונות המאפיינים את הדת היהודית לאורך שלושת אלפי שנות קיומה ובסטייתה לנתיב זר בימינו. בחלק השלישי והאחרון היא דנה בציונות המשיחית המתחזקת. ציונות זו שפלגיה הקיצוניים נעשו אנטי-ציוניים, דוגלת בחורבנה של מדינת ישראל ובהקמת מדינה אחרת תחתיה - טהורת גזע, נקייה מגויים, מקריבה קרבנות, מדירה נשים, לוחמת על גבולות ההבטחה, נמשלת בחוקי ההלכה, מנותקת מהמציאות המדינית, ומובילה לדרך ללא מוצא שעלולה להמיט שואה חדשה
|
התגובות האחרונות