Skip to content

1VSDAT

חמישי, 11 אוקטובר 2018 18:32

ואנחנו חשבנו לתומנו שהעולם קצת השתנה לטובה במאה ה-21 (רחל אליאור)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

ואנחנו חשבנו לתומנו שהעולם קצת השתנה לטובה במאה ה-21 ולא רק כוחנות גברית ומניפולטיביות גברית והשתקה גברית ובלעדיות סמכות הדעת הגברית, היא מנת חלקנו - אז טעינו, כל אלה כבודן במקומן מונח מאז ומקדם, כפי שמוכיח מינויו של שופט בית המשפט העליון הנאשם בניסיון לאונס בעדות שקר ובתוקפנות בעת שכרות.


דעתן של נשים אינה נחשבת, מחאתן וזעקתן אינה נחשבת כמו תמיד. כך היה ביוון בימי קדם בימיו של הומרוס כשהגברים ציוו על אמהותיהן ועל נשותיהן לשתוק, וכך היום כשמשתיקים וכשמוחקים את תלונותיהן ומחאותיהן בעניינים בעלי חשיבות ציבורית ראשונה במעלה.

 

מה השתנה מאז ימי העולם העתיק, שם פונה בבוטות אחד מגיבורי האודיסאה, טלמאכוס, בנו של אודיסאוס, לאמו, פנלופה העגונה הזנוחה, המופקדת על שמירת הזיכרון המשפחתי מפני אלה הקמים עליו לכלותו, ואומר לה בנחרצות:

 

"אולם לכי את ללשכתך והשגיחי על משימותייך שלך,
נול האריגה והכישור, צווי את שפחותייך לשקוד על עמלן.
יהא הנאום עניינם של הגברים כולם, וענייני שלי במיוחד,
כי לי השררה בזה הבית" (אודיסאה)

 

ועד ימינו כשמצפצפים על עדות בשבועה של פרופ' לפסיכולוגיה על אדם שתקף אותה בעת ניסיון לאונס, אדם העומד להתמנות לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. תשתקי הם אומרים לה, דבריך חסרי כל חשיבות, אנחנו בחרנו במועמד ואנחנו נמנה אותו בכל מחיר, תלונתך לא מעלה ולא מורידה.

 

ההשתקה הבוטה שכפו גברים על נשים, וההדרה הגורפת שהחילו בעלים על נשותיהם בכל הנוגע למתרחש במרחב הציבורי ברשות הרבים, בכל הנוגע לבחירת נציגי ציבור ושופטים, ובכל הנוגע לענייני חיים ומוות, מהעת העתיקה ועד למאה ה־ 20 , מתוארות בבהירות במחזה ליסיסטרטה, שכתב המחזאי היווני אריסטופנס ( 385-446 לפני הספירה), במאה החמישית לפני הספירה, בתקופת המלחמות בין אתונה לספרטה. במחזה, שבו מזמנת ליסיסטרטה את נשות אתונה ונשות האויב מספרטה לכנס סודי שמטרתו ליזום פעולה שתביא להפסקת שפיכות הדמים המתמשכת, מספרת הדוברת על ראשית ניסיונן הכושל של נשים לפנות לגברים כדי להפסיק את המלחמה:

 

תחילה, גברים, סבלנו כנשים צייתניות
בדומיה כל מעשה קלוקל שעשיתם
הרי אינכם מרשים לרטון. אך לא היינו מרוצות.
הרגשנו מהו מצבכם, ובבתינו לא אחת
שמענו על שגיאותיכם בעניינים כבדי משקל.
עם מועקה בלב, היינו מחייכות ושואלות:
"נו, איזו החלטה נפלה היום באסיפת העם
בקשר לשלום?" – "זה עניינך?" היה בעלי אומר,
"שתקי!" ואז שתקתי... אבל נכשלתם שוב ושוב, עד שפקעה סבלנותי,
שאלתי: "בעל, אין לכם מדיניות שפויה יותר?"
והוא הביט בי ואמר: "אשה, אם לא תשבי לטוות,
הראש יכאב לך חודש. מלחמה היא עסק לגברים!"

 

על ההשתקה של נשים מאז העת העתיקה ועד ימינו, הרחבתי בספרי החדש: "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות", ירושלים: כרמל תשע"ח.

 

ועד שנזכה לעולם מתוקן שבו ביריונים המנסים לאנוס בכוח הזרוע לא יתמנו לשופטי בית המשפט העליון

נקרא 15 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים