Skip to content

1VSDAT

רביעי, 31 אוקטובר 2018 15:32

העבר אף פעם לא נח (רחל אליאור)

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

העבר אף פעם לא נח

 

ליעקב אבינו היו שלושה-עשר ילדים נודעים בשמם ואחרים נוספים נטולי שם:
היו לו ולנשותיו תריסר בנים עזי נפש. שקורותיהם לטוב ולמוטב. חטאיהם והישגיהם. מסופרים במקרא ביושר ובפירוט. והיתה לו גם בת אחת נשכחת. דינה. שקורותיה לא סופרו מעולם מעבר לסיפור אונס דינה.


ליעקב אבינו היו כידוע ארבע נשים: לאה. רחל. בילהה וזילפה. כמקובל בחברה פטריארכלית פוליגמית. שבה גבר אחד יכול לשאת שתי אחיות בחייהן לצד שתי פילגשים נוספות ולהיות אב לשלושה-עשר צאצאים ידועים ולרבים נוספים לא ידועים ( ראו בראשית מו . ו ).

 

פוליגמיה מותרת במקרא ומוכרת במשנה ובתלמוד. שנכתבו כולם בידי גברים. כמובנת מאליה. במסגרת החירויות והזכויות הבלעדיות שהיו שמורות לבעל בעולם המקראי. בעולם ההלכה. בעולם הפגני. בעולם המוסלמי ובעולם היהודי בתחומי המרחב המוסלמי. נודעה הזכות לשאת כמה נשים בעת ובעונה אחת לצורכי פרייה ורבייה. דהיינו. כל גבר בעל אמצעים. שיכול היה לפרנס יותר מאשה אחת ולהקצות לה מדור משלה. היה רשאי ליזום נישואי ביגמיה או פוליגמיה כרצונו וכאוות נפשו. דעת האישה לא נחשבה. כלל ועיקר. כי החוק התיר לבעל לשאת נשים נוספות על אשתו בחייה ובביתה.


לנשים הראשונות של הבעלים הפוליגמיים לא הייתה שום זכות להתנגד לנישואין שניים או שלישיים שפגעו בכבודן. במעמדן ובמעמד ילדיהן. הרמב"ם ניסח בבוטות זכות זו הכרוכה בהשפלת נשים בספרו "משנה תורה". בהלכות נשים: "נושא אדם כמה נשים. אפילו מאה. בין בבת אחת. בין בזו אחר זו; ואין אשתו יכולה לעכב עליו: ו[התנאי] הוא שיהיה יכול ליתן שאר כסות ועונה. כראוי לכל אחת ואחת. ואינו יכול לכוף אותן לשכון בחצר אחת. אלא כל אחת ואחת לעצמה".


עוד פירט שם. בהלכה ד. את טיב המגורים המשפילים שהאשה זכאית להם:


"
והמדור ששוכר לה. בית של ארבע אמות על ארבע אמות ותהיה רחבה חוצה לו. כדי להשתמש בה. ויהיה לו בית הכיסא. חוץ ממנו". לשיטת הרמב"ם. אמה אורכה 45.6 סנטימטרים (ויש אומרים 56 סנטימטרים). מכאן שארבע אמות הן מטר אחד ו 82־ סנטימטרים (או שני מטרים ו 24־ סנטימטרים). כלומר. האשה הראשונה לה נישא הבעל הפוליגמי הייתה גרה בכוך זעיר.

משעה שהאשה השנייה. המכונה במקרא צָ רָ תָ הּ (שמואל ). ו. א א תפסה את מקומה בביתה.

 

פוליגמיה נאסרה בקרב יהדות אשכנז בחרם דרבנו גרשום - מאור הגולה. בסביבות שנת 1000 לספירה בגלל הביקורת של העולם הנוצרי שהתיר רק מונוגמיה ואסר גירושין. בהמשך התפשט חרם זה גם בקרב בני עדות ישראל השונות שחיו בעולם האסלאם וכיום והיא אסורה גם בדין הרבני והאזרחי בישראל. גם ביהדות אתיופיה לא הייתה נהוגה פוליגמיה. עוד בטרם נודע בה על חרם דרבנו גרשום.


יחד עם זאת תופעת הפוליגמיה קיימת עדיין בקרב היהודים בישראל. בעיקר אצל יוצאי תימן מבוגרים שהספיקו להינשא לשתי נשים לפני שעלו לארץ. ישנם גם יהודים מעטים הנשואים פורמלית לשתי נשים. אף על פי שהם מקיימים שגרת חיים רק עם השנייה. במקרים בהם בית דין רבני מתיר לגבר עגון לשאת אשה נוספת בהיתר מאה רבנים.

לפי נתוני המשטרה משנת 2015 בחברה הבדווית ־כ %36 מהגברים במגזר הבדואי היו נשואים ליותר מאשה אחת. למרות שפוליגמיה אסורה בישראל על פי חוק והוגדרה כעבירה שהעונש המרבי בגינה הוא חמש שנות מאסר בפועל. אוכלוסיית הבדואים בנגב מונה כ 200־ אלף
איש. כך שמדובר בעשרות אלפי נשים. ילדים וגברים שחיים במשפחות פוליגמיות. יש שבטים בדואים בנגב שיש בהם %50 נישואי פוליגמיה. בעקבות תהליך העיור הכפוי של חברה שבטית שאדמותיה נלקחו ומסורת חייה השתבשה. הפוליגמיה היא ניסיון של הגברים הבדואים. השייכים

לרובד העני. האנאלפביתי והמוחלש ביותר בחברה הישראלית. להיאחז בפטריארכיה ולהשיג חזרה את השליטה דרך המרחב הפרטי. נשים בדואיות. החיות במשפחות פוליגמיות. העידו בכנסת. בוועדה לקידום מעמד האשה. על המצוקה וההתעמרות שהן חוות. ותיארו את האלימות שהיא מנת חלקן. הן אמרו: "הבעיה היא האם להישאר בבית לשמור על הילדים שהבעל מזניח. או לצאת לעבוד כדי לפרנס אותם " (יוני 2017 ).

 

פוליגמיה נהגה ברבות מקהילות ישראל שחיו בעולם האסלם עד ימינו. כסמל סטטוס המעיד על עושר. שכן הבעל מחויב לפרנס את כל נשותיו ולהקצות לכל אחת מהן מדור נפרד משלה. גם אם קטנטן (הרמב"ם קבע 1.80 על 1.80). פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן. גילה במחקריו בתעודות הגניזה את שיעורי הפוליגמיה המפתיעים שהיו נהוגים בקהילות היהודים בארצות האסלאם אחרי תקופת התלמוד. והצביע על ההבדלים בין מנהג ארץ־ישראל לבבל במאות ה־11-13 . ספרו המאלף "ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר". ירושלים תשמ"ו. מלמד על המציאות החברתית המשפחתית בקהילה היהודית על יסוד ניתוח שטרי הכתובה המגוונים שנמצאו בגניזה. הפוליגמיה על צורותיה השונות מצויה בישראל גם בימינו בכמה וכמה מקומות ובספרי החדש: "סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות. על השעבוד ועל החירות". ירושלים: כרמל תשע"ח. הרחבתי את הדיון על הקשריה ההיסטוריים ביחס לסדר הפטריארכלי המעוות. העובר בשתיקה גמורה על רצונותיהן של נשים. על כבודן וחירותן.

עו"ד אודליה חן. שהיא יו"ר פורום דיני משפחה ובתי דין רבניים בלשכת עורכי הדין בישראל. מבארת את משמעות הפוליגמיה בימינו מבחינה משפטית.

 

בחוק העונשין בישראל. סעיף 176 לחוק. קובע כי נאסר על נישואים ליותר מאישה או גבר אחד בלבד. אולם. פרצה בחוק בישראל מאפשרת לגבר שנשוי לאישה אחת. לנהל במקביל לנישואיו מספר בלתי מוגבל של מערכות יחסים מקבילות. ואף להביא עמן ילדים לעולם.

 

אותה אישה. המנהלת מערכת יחסים עם גבר נשוי ומקיימת עמו "חיים כפולים". יכולה להיחשב כידועה בציבור שלו. זאת גם אם הוא נשוי לאישה אחרת באותו המועד. במקרה של פרידה היא תחלוק עמו את רכושו. יחד עם אשתו כחוק. בהתקיים תנאים מסוימים המוסדרים בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה.

 

כשדנים בפוליגמיה בישראל דנים בתופעה הנפוצה בעיקר במגזר הבדואי. שבו טקסי הנישואים נערכים באופן פרטי ואינם מדווחים לרשויות. כך. נוצר קושי להתחקות אחריהם ומצב שבו סוגיית הפוליגמיה נמצאת "מתחת לאף" של רבים מאיתנו. מבלי שאנו מודעים אליה.

חשוב לציין. כי זכויות הידועה בציבור בהיבט הרכוש. עולות על זכויות האישה הנשואה. בעוד על אישה נשואה שהתחתנה לאחר שנת 1974 חל חוק יחסי ממון. שקובע צבירת נכסים משותפים החל מיום הנישואין בלבד. על הידועה בציבור חל חוק של הלכת השיתוף. שבמסגרתו היא זכאית לחלוק עם בן זוגה גם נכסים שנצברו על ידו עוד בטרם תחילת הקשר ביניהם.

 

כמו כן . ילדים שנולדים לגבר נשוי מקשר עם אישה שאינה נשואה לו. הם בעלי זכויות שוות לילדים הנולדים מקשר נישואין המוכר על פי החוק. אולם על פי הדין היהודי ילדים שנולדים לאישה נשואה שלא מבעלה יחשבו כממזרים. על כן יוכלו להינשא בעתיד כדת משה וישראל אך ורק לממזרים אחרים וכך גם הדור אחריהם. על פי חוק הירושה. ידועים בציבור יקבלו את החלק המוגדר בחוק לבן זוג רק אם הוא או בן זוגם לא היה נשוי לאחר במועד הפטירה.

 

יוצא אפוא כי פרצת הידועים בציבור מאפשרת "פוליגמיה בחסות החוק". כמו בסוגיות אפורות רבות. רק הסדר חקיקתי יכול למנוע את תופעת הפוליגמיה בישראל".

 

דינה בת יעקב ולאה היתה בת למשפחה פוליגמית. ששם אביה ושם אמה מצוינים במפורש בספר בראשית.

אבל כשעיריית ירושלים שמה שלט חדש לכבוד הרחוב החדש שנפתח בשנת 2018 בשכונת בקעה. המוביל לאחת החצרות החדשות. שבהן נבנתה שכונה קטנה. חדשה. כלילת יופי. המסתעפת מדרך בית לחם. היא שכחה שלבתו הנשכחת של יעקב. דינה. הנאנסת והאבודה. היתה גם אמא. שילדה אותה ביסורים. ולא רק אבא שהוליד אותה בשמחה.

 

אז עיריית ירושלים שימי לב:

אחת משתים. או רק רחוב דינה ליד רחוב יהודה. שמעון ולוי אחיה. המצוינים רק בשמם הפרטי ללא שם הוריהם. או דינה בת יעקב ולאה.


גם לאמהות במשפחה פוליגמית יש זכות לא להישכח.

 

ואת דיני המעמד האישי המבוססים על הדין הדתי.המתירים פוליגמיה ומתירים עגינות. יבום. חליצה וסחיטה. יש לבטל ויפה שעה אחת קודם.

נקרא 11 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים