Skip to content

1VSDAT

חמישי, 22 יולי 2010 08:11

ראית העולם המסורתית

דרג מאמר זה
(6 מדרגים)
הקוסמולוגיה התנ"כית, בדומה לתמונות העולם של מיתולוגיות רבות אחרות, ראתה את היקום כמבנה סגור בעל שלוש קומות: קומת התהומות בתחתית היקום, קומת הארץ במרכזו וקומת הרקיעים בחלקו העליון. קומת התהומות נחה על רצפת היקום ובנוסף למי התהום ניתן היה למצוא בה גם את עמודי התמך של הארץ ואת השאול, משכנם של המתים. הקומה האמצעית יוחדה לארץ השטוחה, למקווי המים שנפערו בה ולאוויר החופשי שריחף מעליה. קומת הרקיעים הכילה שני מרכיבים: רקיע קשיח וקמור שנח על פאתי הארץ ושימש כגגו של העולם התחתונים ורקיע גבוה יותר, הנקרא במקורותינו בשם 'שמי השמים', ששימש כגגו של היקום כולו. המרחב שבין שני הרקיעים יוחד לשימוש הבלעדי של האל ושם הוא בנה את היכליו.
 
 
לא קשה לזהות בקוסמולוגיה התנ"כית את כל הסממנים שמאפיינים את המיתולוגיות האחרות של אגן הים התיכון: המיתולוגיות של מצריים, מסופוטמיה, כנען, יוון, רומי וארץ ישראל. במיתולוגיות הקדומות הללו העולם היה סופי ותחום והוא נראה כמו סיר בעל מכסה קמור, תיבת דואר ישנה או תיבה של שודדי ים.
 
למבנה זה היו שלושה מרכיבים עיקריים: שמיים קמורים ששימשו כמכסה היקום, תהומות עמוקים שנחו על רצפת היקום וארץ שטוחה בתווך. את העולם התלת-שכבתי אנו מוצאים כבר ב'אנומה אליש', מיתוס הבריאה הבבלי הקדום. בסיפור זה האל מורדוך מבתר לשתיים את גווייתה של תיאמת המפלצתית ומקבע את חציה האחד ככיפת השמיים ואת חציה השני כארץ הנחה על פני מי התהום. התיאור מבליט את העובדה שגודל השמיים זהה לגודלה של הארץ ושמחוץ לשמיים, לארץ ולמי התהומות אין שום מציאות ממשית אלא רק ריקנות ו'אין' מוחלט.
 
גם היוונים הקדומים ראו את העולם כבנוי משלוש קומות. כבר בדור הראשון של האלים אנו מוצאים את אוראנוס, ההאנשה של השמיים, מכסה בגופו הקמור את אשתו גיאה, המסמלת של האדמה השטוחה, שרבצה מעל טרטרוס, מיצגם של מי התהומות. מאוחר יותר, בדור השלישי של האלים, שלושת בניו של קרונוס: זאוס, פוסידון והדס, מרדו באביהם והחליטו לחלק ביניהם את היקום כולו. זאוס קיבל את השלטון בשמיים, פוסידון בים והדס במעמקי השאול. האחים הסכימו ביניהם על שליטה משותפת בארץ אבל הדס העדיף לבלות את כל זמנו בממלכתו התת-קרקעית ופוסידון לא עלה ממעמקי הים אלא לעיתים נדירות ביותר כך שהשלטון המעשי בארץ נותר בידיו של זאוס שמעתה הוכר לא רק כאל השמיים אלא גם כאדון הארץ והמושל בכל תושביה.
 
כותבי התנ"ך אימצו את ראית העולם המסורתית ואף שהתנ"ך אינו מציג תיאור מסודר של הבריאה הוא מספק לנו רמזים רבים בעזרתם ניתן לצייר את מרכיביו של העולם שעמד מול עיניהם של כל אלה שעדיין לא נחשפו לקוסמולוגיה המודרנית של הערים ההלניסטיות. לעולם המצטייר מתוך ספרי התנ"ך המאפיינים הבאים:
 
 *
היקום הוא במבנה סגור דמוי תיבה בעלת פאות ישרות או סיר בעל שפה עגולה. מבנה סגור זה נתחם מלמטה על ידי קרקעית שטוחה, מלמעלה על ידי מכסה קמור ובצדדים על ידי דפנות.
 *
מחוץ לגבולותיו של היקום אין שום מציאות ממשית אלא רק ריקנות מוחלטת וחושך אינסופי.
 
 *
היקום מורכב משלוש שכבות – שכבת התהומות, שכבת הארץ ושכבת הרקיע.
 
 *
מעל לרצפת היקום ובינות לעמודי התמך ולשורשי ההרים נחים מי התהומות.
 
 *
בתוך מי התהומות נמצא גוש סלע גדול וחלול ובקרבו שוכן השאול, ארצם של המתים. מהשאול מזדקרת זרבובית שמתחברת למחילות עפר שנפערו בתוך הארץ השטוחה. המתים מתגלגלים דרך מחילות העפר עד לזרבובית ודרכה הם יורדים לשאול.
 
 *
מעל מי התהומות נמצאת הארץ השטוחה. הארץ השטוחה נחה על עמודי התמך שעומדים על רצפת היקום. היא גם נתמכת על ידי ההרים הגבוהים שחודרים דרכה ומרקיעים לשחקים. הארץ השטוחה נראית כאי שצף בתוך מי התהומות שכן היא מוקפת סביב על ידי מי התהומות שעולים והופכים לאוקיאנוס גדול.
 *
בתוך הארץ השטוחה קיימים חורים הנקראים 'ימים'. דרך החורים הללו מי התהומות מבצבצים עד למפלס הארץ. כנגזרת מכך - כל הימים קשורים זה לזה דרך מי התהומות.
 
 *
מעל לארץ מרחף האוויר החופשי. האוויר החופשי נתחם מלמעלה על ידי רקיע קמור וקשיח שמשמש כמכסה של העולם התחתון. רקיע קשיח זה נקרא גם בשם 'שמים'. שפתו של הרקיע הקשיח נושקת לפאתי הארץ השטוחה או לאוקיאנוס שמקיף אותה.
 *
בעלי כנף יכולים לעופף רק על פני הרקיע, כלומר באוויר החופשי שמתחת לרקיע. השמש, הירח והכוכבים, לעומת זאת, נעים בתוך מסילות שנחרצו עבורם בתוך הרקיע.
  
 
הרקיע אינו נמצא במרחק רב מהארץ השטוחה. כנגזרת מכך השמש, הירח והכוכבים חייבים להיות קטנים למדי.
 
 *
השמש יוצאת כל בוקר מפאתי המזרח, המקום בו הרקיע נושק לפאה המזרחית של הארץ השטוחה. במהלך היום היא נעה במסילות הרקיע כלפי המערב ולעת ערב היא מגיעה למקום בו הרקיע נושק לפאתי המערב של הארץ השטוחה. משם השמש חוזרת במהלך הלילה לביתה שבפאתי המזרח.
 
 *
בתוך הרקיע קיימים פתחים שמאפשרים למים, מן, ברד וכדומה לרדת מהמאגרים העל-רקיעיים אל הארץ השטוחה.
 
 *
מעל לרקיע הקשיח קיים רקיע נוסף הנקרא 'שמי השמיים'. רקיע זה שמשמש כגגו של היקום כולו.
 
 *
האל ופמלייתו גרים במרווח שבין הרקיע התחתון לרקיע העליון. ממקום מושבו האל משקיף על הבריות ורואה את כל מעשיהם.
 *
בין שני הרקיעים ניתן למצוא גם את בתי האוצרות שהאל הקים לעצמו בהם הוא שומר את האמצעים שישרתו את מטרותיו העתידיות.
 
ראית עולם זאת, כאמור, לא הוצגה בתנ"ך בצורה מסודרת אבל לנו לא צריך להיות ספק בכך שהיא משקפת את דעתם של כל כותבי התנ"ך ושל רבים מחכמי התלמוד. זאת גם תמונת המציאות שאנו חייבים לאמץ אם אנו רוצים להישאר נאמנים למקורותינו. כל ראית עולם אחרת, ובכלל זה הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית שהרמב"ם הצליח להטמיע בדת היהודית, היא לא יותר מאשר ספקולציה אנושית שאינה נסמכת כל פסוקים שיצאו מפיו או נכתבו בהשראתו של בורא העולם, מקור כל האמיתות ומי שנתן לנו את התורה הקדושה שהכל בה. 
 
 
 
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הבנתי? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית הדף תוכלו להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
נקרא 11825 פעמים
למאמר הבא ולקודם: העולם התלת-קומתי »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים