עקב מספרם הרב של התגובות להתכתבות זאת פיצלתי בין התגובות להתכתבות עצמה. לקפיצה לתגובות אנא הקישו כאן. לפני פיצול ההתכתבות מהתגובות קראו את המאמר 860 פעמים ולכן יש להוסיף מספר זה למניין הקוראים שניתן בסוף המאמר בכדי לקבל את מספר הקוראים הכולל שביקרו בדף זה.
להלן ההתכתבות:
מאת: ה'רב' משה מור (באמצעות בחור חרדי ביו-טיוב)
תאריך: 31.8.11
מדבריך עולה , שאתה מרגיש זעם כלפי מה שמצטייר בעיניך כהתנהגות לא מוסרית של החברה החרדית. גם אתה מן הסתם תסכים, שכאשר אדם מתאפיין בהתנהגות הבזה למוסר ואף רומס אותה במהלך היום יום שלו, טענותיו להתנהגות לא מוסרית של האחר נראות משעשעות למדי.
האם לדעתך הקמתה של מדינת ישראל על חשבון תושביה הערבים שישבו כאן, תוך שימוש בתמיכתם של משטרים קולוניאליסטים שהתאפיינו במאות השנים האחרות בשוד גזל ביזה וכדומה של העמים אותם הם כבשו, כ"מצפן מוסרי" שיש בו לתת גושפנקא מוסרית להקמתה של מדינת ישראל.
בזמן הצהרת בלפור האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל מנתה פי עשרה לפחות מהאוכלוסייה היהודית, היישוב היהודי הישן ישב כאן מאות שנים בשקט יחסי מבלי להקים עליו את האוכלוסייה הערבית, בעוד שמשהתבררו לערבים כוונותיהם האמתיות של המתיישבים היהודיים שהגיעו מחו"ל חלה בקרבם תסיסה שנמשכת עד היום.
על סמך איזו עיקרון מוסרי החלטת לנשל את הערבים מעל אדמתם, לגרור אותם למלחמות שהביאו בסופו של דבר לשפך דם המוני שנמשך עד ימינו, שהביאו לריכוז אוכלוסיות שלמות במחנות פליטים ושהביאו אותם למצב אותו הם מגדירים, לפחות בעיניהם, לשואה. לדבריך אינך מוכן לקבל שיש לאיזושהי אוכלוסייה איזושהי גושפנקא אלוקית, ממילא אינך יכול לקבל כי ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל על ידי הקב"ה כפי שמצוין בתנ"ך שאת המקור האלוקי שלו כמובן אינך מקבל.
תחילת היישוב היהודי בארץ ישראל בהתאם לאמור בתנ"ך - עליו רבים מהמנהיגים הציוניים שלא קיבלו את המקור האלוקי שלו התבססו כדי להצדיק את זכותם המוסרית על ארץ ישראל ולהצדיק את שפך הדם שהדרישה שלהם על בעלות בארץ ישראל הביאה - הייתה בגירוש והשמדה של שבעת העמים שישבו כאן, משמע שתחילת היישוב היהודי בארץ ישראל מקורה בגזל של עמים אחרים, וגזל של עמים אחרים אינו הופך לזכות מוסרית כלשהי כלפי הדורות הבאים. כך שהטענה שאבותינו ישבו בארץ ישראל, וספק אם הם בכלל היו מכירים בטיפוסים כמוך כבנים שלהם וכהמשך לגיטימי של העם היהודי, אינה טענה מוסרית משום בחינה שהיא.
על פי ההיסטוריה היהודית המקובלת חלק מעם ישראל בתקופת חורבן הבית השני לא גורש מארץ ישראל, וזאת בניגוד לחורבן הבית הראשון והראיה שהתנאים שפעלו בתקופת המשנה פעלו בארץ ישראל דווקא. מכאן עולה שאם בשלבים היסטוריים כלשהם מאז ארץ ישראל התרוקנה מתושביה היהודיים, הרי שעם ישראל נטש מרצונו את ארץ ישראל והערבים שהתיישבו בה לאחר מכן לא נאלצו להפעיל שום כוח כדי להתיישב בה ועל אחת כמה וכמה שברור שהם לא אלו שגרשו את עם ישראל מארץ ישראל. מכאן שבעוד שתחילת היישוב היהודי בארץ ישראל הייתה על ידי גירוש עמים אחרים -- מעשה אנטי מוסרי בעליל שאי אפשר להשתמש בו כאיזושהי זכות מוסרית לבעלות על ארץ ישראל, הרי שתחילת ההתיישבות הערבית בארץ ישראל לא באה על חשבונו של אף עם אחר ולכן אינה יכולה להיחשב כבלתי מוסרית. מכאן שכל אדם בר-דעת יכול להבין ללא כל קושי מי הוא זה שיש לו זכות מוסרית לבעלות על ארץ ישראל ומי הוא הבריון הנוכל שמנפנף בתנ"ך רק לשם השגת אינטרסים אישיים כך שאינו מאמין באמת ובתמים בשום מילה שכתובה שם.
נוסף על כך , ראוי להזכיר שהציונים החילוניים שהתבססו על התיישבות יהודית רצופה בארץ ישראל שוכחים לציין שאנשי היישוב הישן לא ראו באותם ציונים כהמשך לגיטימי של העם היהודי וממילא מגוחך הוא להתבסס על אנשי היישוב הישן שהתנגדו מכל וכל לאנשי ההתיישבות הציונית כראייה לרציפות יהודית היסטורית בארץ ישראל . שמכוחה ניתן להעלות טענת בעלות על ארץ ישראל.
העם הציוני ישראלי הינו עם חדש שאין לו שום זכר בהיסטוריה, העבר שלו החל לפני פחות מ-100 שנה והניסיון שלו לתפוס טרמפ על העם היהודי תוך מלחמה בכל מה שהעם הזה הציג בכל ההיסטוריה הינו מעשה מרושע וצבוע מאין כמוהו .
מכל זאת ועוד ניתן לקבוע בבירור שהקמתה של מדינת ישראל תוך ניצול יחסי כוחות מסוימים באו"ם, כאמור, ביניהן מדינות בעלות מסורת של מאות שנים ברדייה שיעבוד ושוד של העמים אותם ברחבי העולם עליהם השתלטו, תוך אי התחשבות בדעתו של הרוב המוסלמי הברור בארץ ישראל הינו מעשה אנטי-מוסרי בבירור. ניצול השואה, שברור שלולי היא תוצאות ההצבעה באו"ם על סוגיית הקמתה של מדינת ישראל היו שונות מאלו שאנו מכירים, על גבם של הערבים כאשר להם לא היה שום קשר לשואת יהודי אירופה הינו מעשה ציני ונפשע מאין כמוהו. אילו שהיו צריך לפצות את העם היהודי בעקבות האירוע הטראומתי של השואה היו צריכים להיות הגרמנים ועל חשבונם, לא ערביי ארץ ישראל ובטח שלא על חשבונם.
לציונים החילוניים אין שום זכות מוסרית על ארץ ישראל, רוב העולם היום מבין שמדינת ישראל הינה נטע זר במרחב האסלאמי רב הממדים, וטענותיך מעוררות הרחמים על ליקויים מוסריים של החברה החרדית ביחס לפשעים, רצח, שוד, גזל של תושבי ארץ ישראל הערביים שישבו כאן בטלים במיליון ונראים מגוחכים בערך כמו אותו בריון הנזכר לדקדק בהלכות מוסריות רק כאשר מדובר מקורבנותיו.
אתה בא בטענות כביכול מוסריות כלפי החברה החרדית, אתה מתעלם מהעובדה שהחברה החרדית היא זו שיכולה להציג את הרציפות ההתיישבות ההיסטורית בארץ ישראל ולא העם הישראלי ציוני, אתה מתעלם מהעובדה שאנשי היישוב הישן לא ראו בעין יפה את הקמתה של מדינת ישראל, אתה מתעלם מהעובדה שהעולם עושה את הקישור האוטומטי בין היהודי החרדי ליהודי ההיסטורי בעוד שהחילוניים אוכלי החזיר זוללי הטרפות ובועלי הנידות נראים כמוקיוניים כאשר הם צועקים ברחבי העולם "יהודי אני", החרדים בעליה האמתיים של ארץ ישראל לא באו מעולם בדרישות למדינה עצמאית ובעיניהם השלטון הישראלי אינו שונה במאומה מהשלטון הבריטי או העות'מאני שקדמו לו.
כשם שהציבור הערבי, ציבור העולים החדשים מחבר המדינות שאינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, משתמשים בכללי המשחק הדמוקרטי כדי להשיג הישגים לטובתם הם, כך הציבור החרדי משתמש בכלים הדמוקרטיים שלא הוא זה שהשיג אותם כדי להשיג הישגים לטובתם הוא. זה שעקרון הכרעת הרוב אינו לגיטימי בעיניך בציבורים שאינך חפץ בטובתם, זה שהליברליזם נגמר בעיניך כאשר מדובר בציבורים שאינך מסמפת אותם, זה שאינך מסכים שציבורים מסוימים ישתמשו בכללי משחק אותם אתה המצאת כאשר התוצאות הם לרעתך מוסיפות נדבך נוסף לרמות הצביעות, הניבול והשקר בו מתבוסס הציבור החילוני "הליברלי", "הדמוקרט", "הנאור", "הפתוח", "המתקדם" ושאר סיסמאות ההבל הריקות בהם אתם מפטמים את עצמכם עד שאתם נאלצים באמת להקריב קורבנות עבורם.
על כל ישראלי חילוני בעל מצפון ישר להסיק את המתבקש ולעזוב את ארץ הקודש, שהרי מה לטומאה חילונית מוצהרת ולקדושה בכלל, לנטוש את הארץ המובטחת, שהרי מה לו ולהבטחה אלוקית בכלל, להחזיר את הארץ במלואה לרוב התושבים המקומיים שישבו כאן ערב הצהרת בלפור -- שניתנה כידוע על ידי מדינה שהתמחתה באימפריאליזם שיעבוד שתלטנות שוד, גזל , והתנהגות אנטי מוסרית בעליל -- ולנסות להתאקלם באחת ממדינות המערב החילוניות המתאימות לאורח חייו היומיומי הרבה הרבה יותר מאשר באזור המזרח התיכון.
לבריון לא מנסים לתרץ תירוצים מוסריים, לא מתייחסים ברצינות לאיזה שהם טענות בעלות צביון מוסרי. יואיל בטובו הבריון הנ"ל לארוז את מטלטליו לקחת את חפציו ולהתעופף לאחת ממדינותיו של "העולם הנאור", אותו עולם אגב שהמציא את הדרוויניזם ואת תאי הגזים באושוויץ, או אז לאחר שיעזוב את הארץ הקדושה והמובטחת לבני העם היהודי המקורי ולא לנוכלים ורמאים שהכל לבד מיהדות מאפיין אותם, ויתקן את המעוות - יהיה טעם להטות אוזן לטענות בעלות גוון מוסרי ולנסות להתייחס אליהן ברצינות.
לתגובה: למייל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
אל: ה'רב' משה מור (באמצעות דוא"ל This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.)
תאריך: 5.9.11
לכבוד הרב משה מור הנכבד,
אני מודה לך על שהסכמת להתכתב עימי ושהתרת לי לפרסם את ההתכתבות באתר שלי. עלי להודות שמכל ההתכתבויות שלי עם חרדים למיניהם אתה הראשון שהצליח לזעזע אותי עד היסוד. בחלומות הכי גרועים שלי לא העלתי על דעתי שיהודי שחי בארץ הזאת יאמץ את כל השקרים ודברי הבלע של שונאינו הגרועים ביותר וישלב אותם במסע השנאה שהוא מנהל נגד יהודים אחרים שאינם חפצים ליישר קו עם כל המיתוסים, הזיופים, חוסר הידע ואי-ההבנות שמרכיבים את השקפת עולמו.
ראשית, אבקש להגדיר את עמדות הבסיס עליהן אני מסתמך: גם אני וגם אתה רשאים לדבר אך רק בשם עצמנו, או לכל היותר בשם הקהילה שהסמיכה אותנו כדובריה, ולאף אחד מאיתנו אין זכות לדבר בשם האל, עם ישראל, היהדות, האבות, התנ"ך, התלמוד, המוסר, הישוב הישן וכדומה. נכסי הרוח והדמויות ההיסטוריות של עם ישראל שייכים למורשת שלי בדיוק כשם שהם שייכים למורשתם של הרבנים ויש לי זכות מלאה להבינם ולפרשם בכל דרך שנראית בעיני.
אני בן הלאום היהודי, הורי נולדו לעם ישראל, הסבים שלי נולדו לעם ישראל וככל הידוע לי גם הוריהם, סביהם וסבי סבות סביהם נולדו לתוך האומה העברית. אני באמת לא זקוק לאישורו של אף אחד כשאני מגדיר את עצמי כיהודי ואני לא מרגיש שהשתייכותי הלאומית מותנית באימוץ המיתוסים שלך, בלבישת המדים שלך או בקיום המנהגים שלך.
את התנ"ך, התלמוד ושאר הכתבים ההיסטוריים כתבו בני העם שלי והם שייכים לי בדיוק כשם שייכים לכל יהודי אחר. אני אמנם לא מאמין שיש להם קשר, ולו הקלוש ביותר, עם איזו שהיא אלוהות שאנשי הדת המציאו לצרכיהם אבל סירובי להאמין במיתוסים הרבניים אינו עילה להפקעת נכסי התרבותיים ולהעברתם לאנשים שמעוותים אותם בצורה צינית ומגמתית מתוך רצון לקדם את מטרותיהם האישיות והכיתתיות. כיוון שהתנ"ך, התלמוד והמדרשים הם חלק מהמורשת שלי, בדיוק כפי שהם חלק מהמורשת שלך, אני רשאי לפרשם בדרך שנראית לי ואין שום סיבה שאעדיף את הפרשנות האינטרסנטית שלך על פני הפרשנות שלי.
כשתראה לי כתב הסמכה שמרשה לך לדבר בשם דמויות וציבורים היסטוריים, דוגמת האל, האבות והישוב הישן, אזי אקבל בברכה משפטים מתנשאים דוגמת 'כך שהטענה שאבותינו ישבו בארץ ישראל, וספק אם הם בכלל היו מכירים בטיפוסים כמוך כבנים שלהם וכהמשך לגיטימי של העם היהודי, אינה טענה מוסרית משום בחינה שהיא.' אני אישית הייתי שמח לתת ל'אבותינו' לבחור בין האמונות שלי לאמונות שלך ואין לי ספק שהם היו מעדיפים את הקדמה, המדע, הדמוקרטיה, שלטון החוק ושוויון הזכויות והחובות על פני כל הסירוסים והעיוותים שהרבנים האינטרסנטים הדביקו להם במהלך דורות רבים של ניצול ציני. למען האמת, אני מאמין שהם דווקא היו מזדעזעים אם הם היו רואים כיצד מקצת מבני העם שהם כביכול הולידו משתמש בשמם הטוב על מנת להשתרר על ולנצל את היותר תמימים מבין יוצאי חלציהם.
'אבותינו' לא האמינו בשכר ועונש, בגן עדן וגיהנם, באל שאינו נוהג לבקר ולהאבק עם ברואיו, בתורה שבעל פה ובעולם כמעט אינסופי שנוצר לפני מיליארדי שנה. אני מוכן להתערב איתך שלאחר הסבר קצר גם הם היו מבינים שכוהנים ורבנים אינטרסנטים ניכסו אותם לצרכיהם והם היו נעלבים כשהיה מסתבר להם שהרבנים ממשיכים לצייר אותם כאנשים פרימיטיביים שמעדיפים להצמד למאה השש עשרה לפני הספירה ולא להתקדם למאה העשרים ואחת שאחריה.
גם 'הישוב הישן' אינו נכס פרטי שלך. אדרבה, אני לא בטוח שבני משפחות ותיקות כמו ריבלין, מטלון, בן טובים, ייבין, פרומקין, ששון, מיוחס, חיון, מרגוליאס, לפידס, קסטל, בג'איו, רוביו, זאבי, חסון, פראנקו, מני, אבולעפיה, גוזלן, סולומון, גוטמן, שטאמפר, ברנט, הפלר, שאלתיאל, ראב וכו' וכו' הם כולם יהודים חרדים שיסמכו את ידיהם על כל יומרותיך. אני אישית מכיר אחדים מהם ואני מניח שלא היית רוצה שאפרסם את מה שהם חושבים עליך ועל חבריך. המשפחות הללו הפכו לחלק מהזרם המרכזי בחברה הישראלית ודי אם אזכיר את רובי ריבלין, יושב ראש הכנסת, שמשפחתו עלתה ארצה עוד בתחילת המאה התשע עשרה, בכדי שתבין שתרומתם של בני 'הישוב הישן' לתפארת הציונות היא לא פחותה, ואולי אפילו יותר גדולה, מתרומתם לממסד החרדי. אם אתה רוצה ללמוד את הנושא, ולא להסתפק בזריקת סיסמאות ריקות מתוכן, עבור על רשימת השמות באינציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו וחקור כמה מהדמויות הללו השתייכו לקהילות חרדיות וכמה מצאצאיהם ממשיכים ללכת שבי אחר כל הסיסמאות והמיתוסים הרבניים.
עתה אוכל להתפנות לטיעונים השגויים ורוויי השנאה העצמית שפירטת במכתבך. איני יודע אם העוינות הבלתי מתפשרת לציונות עיוורה את עיניך או שכמו רבים מחבריך גם אתה לא טרחת ללמוד את הנושא ממקורות לא תורניים אבל כל העובדות שפירטת במכתבך הן לא רק שגויות אלא גם זדוניות. אנסה להעמיד את הדברים על דיוקם:
*
|
בחמש מאות השנים האחרונות לפחות, ארץ ישראל לא היית שייכת ל'תושביה הערבים'. עד 1917 ארץ ישראל נשלטה על ידי התורכים העות'מאנים ואלה ניידו אוכלוסיות ברחבי האימפריה כטוב בעיניהם. במסגרת זאת הם גם ייבאו אריסים מוסלמים לעבד את האחוזות של בעלי האדמות התורכיים ואפשרו לסוחרים ובעלי מלאכה, ביניהם יהודים רבים, להתגורר בארץ ולמלא בה תפקיד כלכלי חשוב. הישוב היהודי בארץ-ישראל התפתח בהסכמתם, אף אם לא בעידודם של השלטונות העות'מאנים, מבלי כל קשר לתנ"ך, להיסטוריה היהודית או למיתוסים הרבניים.
|
*
|
ב-1917 הבריטים כבשו את ארץ ישראל ובשנת 1922 הם קיבלו מחבר הלאומים מנדט לשלוט על ארץ ישראל. המנדט הזה (בתרגום חופשי שלי) אומר:
כיוון שמעצמות הברית העיקריות הסכימו גם שמחזיק המנדט יהיה אחראי להוצאתה לפועל של ההצהרה שניתנה בתאריך השני לנובמבר 1917 על ידי ממשלת הוד מלכותו בבריטניה, ושהתקבלה על ידי המעצמות הללו, בה הובעה נכונות להקים בפלסטינה בית לאומי ליהודים, תוך הבנה ששום צעד שיעשה לא יפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של האוכלוסייה הלא-יהודית בפלסטינה או בזכויות והסטטוס הפוליטי של יהודים בכל ארץ אחרת.
כיוון שבכך ניתנת הכרה בקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלסטינה ולסיבות שמצדיקות את הקמתו מחדש של הבית הלאומי שלהם באותה ארץ. ...
|
להזכירך, ב-2.11.17 ממשלת הוד מלכותו פרסמה את ההצהרה לה אנו קוראים בשם 'הצהרת בלפור'. הצהרה זאת אומרת (שוב בתרגום חופשי שלי):
ממשלת הוד מלכותו רואה בחיוב את הקמתו בפלסטינה של בית לאומי לעם היהודי ותעשה ככל שביכולתה לסיוע בהשגת מטרה זאת, בהבנה ברורה שלא יעשה דבר שיפגע בזכויות האזרחיות והדתיות של האוכלוסייה הלא-יהודית בפלסטינה או את הזכויות והמעמד הפוליטי של היהודים בכל מדינה אחרת.
|
בארץ ישראל קם בית לאומי לעם ישראל, הלאום שלי, ולא בית לאומי לחרדים בלבד. הבית הלאומי הוקם בהחלטת חבר הלאומים, הגורם שבאותה עת היה מוסמך להעניק מנדטים מעין אלה ולכן זכות קיומו נסמכת על החוק הבינלאומי ולא על איזו שהיא הבטחה מיתולוגית שנכתבה בספר כוהני כלשהו.
|
*
|
ב-29.11.47 החליטה עצרת האומות המאוחדות, הגוף הסמכותי על פי החוק הבינלאומי, על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. בעקבות כך הכריזה 'מנהלת העם' על הקמתה של מדינת ישראל. להכרזה זאת אנו קוראים היום בשם 'מגילת העצמאות' והיא זאת שמגדירה את אופיה של מדינת ישראל. על ההצהרה הזאת אני מוכן לחתום בשתי ידיים. הפרק הראשון למגילת העצמאות קובע:
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
|
אם אתה מצליח לקרוא בין השורות הכרה ביומרות ובטיעונים החרדיים אינך אלא טועה. הבסיס המוסרי למדינת ישראל הוא הקשר ההיסטורי בין העם שלי לארצו ולא איזו שהיא הבטחה דמיונית שכביכול ניתנה לאבות המיתולוגיים לפני 1,700 שנה. הבסיס החוקי למדינה נשען על החלטות חבר הלאומים, מועצת האומות המאוחדות והכרתן של מרבית מדינות העולם, ובכלל זה מספר מדינות ערביות ומוסלמיות, ולא על שום הבטחה של אל שאיש אינו מסוגל להוכיח את קיומו או פסוק בספר שאיש אינו מסוגל להוכיח את מקורו.
|
*
|
בעקבות הכרזת העצמאות פתחו שבעה צבאות ערביים במתקפה על המדינה החדשה. המלחמה הזאת הסתיימה בנצחונה של מדינת ישראל ובהשתלטות על שטחים שבתכנית החלוקה היו אמורים להיכלל במדינה הערבית. חלק מהאוכלוסייה שגרה בשטחים הללו ברח מיוזמתו למדינות השכנות, חלק גורש בכח ואחוז ניכר נשאר לגור בתחומי מדינת ישראל שם הוא נהנה, דה-יורה אף אם לא תמיד דה-פקטו, משוויון זכויות מלא. ההערכות הן שלמדינות ערב ברחו כ-700,000 ערבים, כ-550,000 נותרו ביהודה, שומרון ועזה וכ-150,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל. חוץ מאשר ירדן, אף מדינה ערבית לא הסכימה להעניק לפליטים הללו אזרחות או לקלוט אותם באופן קבוע ורובם נותרו לגור במחנות פליטים שהמדינות המארחות דואגות לשמר גם אחרי 64 שנים.
לעומת זאת, באותה תקופה ברחו ממדינות ערב לארץ ישראל למעלה מ-850,000 יהודים וכולם לא רק קיבלו אזרחות ישראלית מייד עם הגעתם אלא גם את כל הזכויות והתנאים הסוציאליים שהיו מנת חלקה של האוכלוסייה הקולטת. רוב הפליטים היהודים נאלצו להשאיר מאחור את כל רכושם ומדינות ערב מסרבות אפילו לדון עימם על פיצוי כלשהו.
|
*
|
בהמשך המדינות הערביות השכנות גם כפו על מדינת ישראל את מלחמת ששת הימים במהלכה המדינה כבשה את אזורי יהודה, השומרון, עזה ורמת הגולן על אוכלוסיותיהן. מלכתחילה השטחים הללו היו אמורים לשמש כלא יותר מאשר קלפי מיקוח במשא ומתן לשלום אבל שני גורמים טרפדו את כל הנסיונות להגיע לפשרה: הפונדמנטליסטים הפלסטינאים שסרבו להכיר במדינת ישראל ולשאת ולתת עימה בצורה רצינית על שלום אמיתי ובר-קיימא והפונדמנטליסטים היהודיים שראו בשטחים הכבושים חלק מארץ ישראל השלמה ולכן גם נכס נצחי שניתן להם משמיים אותו אסור בשום פנים ואופן להחזיר לאוכלוסיה שישבה שם לפני הכיבוש.
|
*
|
סבא שלי הגיע ארצה בשנת 1919. הוא נלחם עם הרעב, הקור והמלאריה וגזל את אדמת ארץ ישראל מהביצות, החולות, הרוחות והשממה. הוא ובני דורו, בתמיכת הציונים ברחבי העולם, הקימו ערים, כפרים, מושבות וקיבוצים, קואופרטיבים, עסקים ומפעלים שסיפקו מקומות עבודה לא רק ליהודים אלא גם לאלפי פועלים ערביים, חלקם עולים חדשים שבאו לארץ ישראל כמהגרי עבודה.
לאחר תום מלחמת העולם השניה הישוב היהודי בארץ ישראל, משהו בין חצי מליון לשש מאות אלף נפשות, הפנה את משאביו לא רק להעלאתם וקליטתם של האודים העשנים שנותרו מוכים ודואבים על אדמת אירופה אלא גם לחיסולן של כל הגלויות בארצות ערב וארצות המצוקה: 120,000 אנשים חסרי כל הוטסו מבגדד ב'מבצע עזרא ונחמיה', כ-50,000 עולים הובאו מתימן 'במבצע על כנפי נשרים', 80,000 יהודים הגיעו ממרוקו 'במבצע יכין' ועוד מאות אלפים מצאו את דרכם ארצה בסיועם הישיר או העקיף של המדינה ומוסדותיה. אתה יכול לעצום את עיניך ולא לראות את הרומנטיקה הגדולה ומפעימת הלב של המאמץ הציוני אבל אם אתה מצליח לא להעלות דמעה כשאתה נזכר כיצד מדינת ישראל שלחה מטוסים וספינות להעלות ארצה, במבצע משה ומבצע שלמה, כ-20,000 יהודים אתיופיים אז באמת מגיע לך לבלות את זמנך בעולם הקר, המנוכר וחסר הרגשות של ההלכה היהודית.
|
*
|
תוך כדי קליטת מדוכאי התפוצות ותוך כדי המאבק הבלתי פוסק בים האויבים שתמיד איים לשטפנו, 'הציונים' גם בנו פה מדינה מודרנית שמעניקה לתושביה רמת שירותים שזיכתה את ישראל להכלל ב-OECD, מועדון המדינות המפותחות ביותר. המדינה הקטנה הזאת, עם כל האתגרים עימם היא תמיד נאלצה להתמודד, מפיקה היום, יחסית למספר תושביה, יותר מחקרים מדעיים, יותר פטנטים ויותר יוזמות טכנולוגיות מכל מדינה אחרת בעולם. לישראל יש גם את אחת הכלכלות היציבות ביותר עולם ולהערכתי מעטות הן המדינות שלא היו רוצות להתחלף עימה.
|
*
|
אתה וחבריך אמנם אוהבים לפסול את מדינת ישראל אבל שנאתכם אינה מונעת מכם לנצלה בכל דרך אפשרית: אתם נהנים, להערכתי אפילו נהנים מאד, מתקציביה; את בטחונכם האישי אתם לוקחים כמובן מאליו, מבלי להעריך את תרומתם העצומה של רבבות החיילים, השוטרים, הכבאים, אנשי השב"ס ואנשי שירותי הביטחון שהמדינה מממנת ומפעילה; כשאתם חולים אתם מסתמכים על מערכת הבריאות של המדינה; כשאתם נוסעים בכבישים וברכבות אתם מברכים את ברכת הדרך ואינכם מעלים אפילו בדעתכם להודות למדינה שהקימה את המערך המודרני של הכבישים, התמרורים, המחלפים והמסילות שמאפשרים לכם להגיע בשלום למחוז חפצכם וכשאתם קונים בשווקים אתם, כנראה מבלי להיות מודעים לכך, מסתמכים על הבדיקות של מכון התקנים ועל כל החוקים, התקנות והסטנדרטים באמצעותם המדינה מסדירה את המסחר הקמעונאי.
אדרבה, בתור תרגיל, נסה להרכיב בעצמך את רשימת כל השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה, ובכללם גם לאזרחים שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולפסול את הלגיטימיות שלה. אל תשכח להוסיף לרשימה גם את מערכת בתי המשפט, ובראשה את בית המשפט העליון, שפועלת תחת עומס רב במטרה להבטיח את זכויותיך ולמנוע מהחזקים והתקיפים לעשוק אותך ולנצל את חולשותיך.
|
הרב מור הנכבד, איני מכיר אותך אבל אני מבין שאתה משתייך לקהילה הגרוזינית. קהילה עתיקה זאת רשמה כמה וכמה פרקים מפוארים בתולדות הציונות ובניה הם הראשונים שהצליחו לסדוק את מסך הברזל ולעלות לארץ ישראל. קהילה זאת תמיד הצטיירה בעיני כאחד הסיבים ששוזרו בחבל העבות של העם ששב למולדתו ומעולם לא העלתי על דעתי שדווקא ממנה יצאו רבנים קיצוניים ונוטפי שנאה שמפיצים את תעמולת הבלע של הגרועים בשונאינו.
אני מבין שבדינאמיקה שפוקדת את העולם החרדי הרבנים נאלצים להתחרות על המאמינים ותחרות זאת כופה עליהם עמדות שבהדרגה הופכות ליותר ויותר קיצוניות. עם זאת, לא ברור לי כיצד אדם חושב שחי במדינה מתקדמת שתומכת בו ביד כה רחבה יכול להיות כל כך קיצוני, קצר-רואי והרסני. מה התחליף שאתה מציע למדינה שבה אתה חי? תיאוקרטיה בנוסח איראן? מדינת כל תושביה? חזרה לארצות המוצא? התאבדות קולקטיבית? איני רשאי לפסול אף פתרון וזכותך להקים מפלגה שתתמודד בבחירות על כל כיוון לא גזעני שהיא חושבת לנכון. ההליכה בדרך הדמוקרטית, גם עם עמדות פסולות והרסניות, היא בהחלט לגיטימית. מה שאינו לגיטימי ומה שאיני מוכן לקבל זאת האלטרנטיבה בה בוחרים רוב החרדים: ניצול כל השירותים, ההטבות והתקציבים שהמדינה מעמידה לרשותם תוך כדי זריעת שנאה וארס בנסיון בלתי פוסק להרעיל את נפשותיהם של הצעירים עליהם הרבנים מבססים את כוחם ואת רווחתם הכלכלית ושאת עתידם הם רומסים בצורה כה צינית, אכזרית ואנוכית.
במקום לחנך לכבוד הדדי ולשיתוף פעולה ולהדגיש את חשיבות ההשכלה הגבוהה והנשיאה המשותפת בנטל אתם מטיפים לשנאה, זלזול, השתמטות, התבדלות ובורות. בטווח הקצר אתם אולי מקדמים את מטרותיכם הצרות אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן ויגיע הרגע שהציבור יזהה את הבעיה ויצביע עליכם כאחראים להרס המדינה. ארבע מאות אלף המפגינים שצעקו 'העם רוצה צדק חברתי' אולי עדיין לא עשו את הקישור הנכון אבל לא ירחק היום עד שיסתבר להם ש'צדק חברתי' משמעו גם נשיאה שווה בנטל הבטחוני וביטול השיטה שכופה על הציבור העובד והמשרת לפרנס מאות אלפי משפחות של בטלנים שחיים רק מעטיניה של המדינה.
המשורר בעל הקול האלוהי, ג'ון מילטון, כתב שיר בשם 'ליסידס', אותו אני מחשיב כאחד הגדולים בשפה האנגלית. בשיר זה מופיעות השורות שבתרגום חופשי נראות כך:
|
עד כמה הייתי רוצה לחסוך ממך, רועה צעיר,
את אלה שלמען כרסם זוחלים, פולשים ומטפסים אל תוך המכלאה?
לצרכיהם של האחרים הם אינם שועים
ורצונם הוא רק להדחק למשתה גוזזי הצאן
ולדחוף הצידה את האורחים המוזמנים.
פיות עיוורים! שאינם יודעים עצמם לאחוז במקל הרועים,
שלא למדו דבר ממלאכת שומרי הצאן.
אך למה שידאגו? לשם מה הם צריכים ללמוד ולדעת?
הרי הם כבר ממהרים למחוז חפצם
ושיריהם הדלים וחסרי התוכן
חורקים בחלילי הקש שלהם.
הכבשים הרעבות מסתכלות ואיש אינו מאכילן,
נפוחות מהרוח והאדים המורעלים
הן נרקבות מבפנים והמגפה הולכת ומתפשטת.
ובצד, הזאב האכזר עם הציפורנים החדות
טורף בהן מידי יום ואיש אינו נחלץ לעזרתן.
אך המכשיר של שני הידיים כבר נמצא מאחורי הדלת
עומד הכן להכות פעם אחת ולא יותר.
|
כשהשיר התפרסם בשנת 1637 כולם הבינו ש'הפיות העיוורים' הם שועי הכנסיה האנגליקנית שמתעלקים על המוני העם ויונקים את לשד עצמותיו אבל איש לא ידע כיצד בדיוק לפרש את המושג 'המכשיר של שני הידיים'. הדבר התבהר ב-1642 כשצבאות הפרלמנט, הגוף בעל שני הזרועות, החלו לשטוף את אנגליה ולטאטא החוצה את כל הסיאוב והשחיתות של הממסד המלוכני-דתי. אני לא מאיים, אני פשוט מסביר איך נראות הריאקציות הבלתי נמנעות למערכות כוחניות ומסואבות שמנצלות בצורה צינית ואנוכית את האוכלוסייה התמימה שמוכנה ללכת שבי אחר המיתוסים החלולים שהם מפזרים ביד כה נדיבה. במשטר דמוקרטי אין צורך בצבאות ומספיק שיקום מנהיג שימנף את הטינה שהחרדים מצליחים לעורר בעמדותיהם הקיצוניות ובתביעותיהם הבלתי פוסקות ויגבש קהל מצביעים שיחסום את דרכם של 'הפיות העיוורים' לעטיני האוצר.
מה תעשו אז? מה יעשו כל הנערים שויתרו בגללכם על ההשכלה שהיתה מאפשרת להם להתקיים בכבוד גם בלי ההטבות הייחודיות שאתם מצליחים לסחוט מהמדינה השנואה שלכם? אם לא תתחילו לאחות מהר את הקרעים, השבר ביהדות החרדית יהיה בלתי נמנע ואתם תהיו אחראים לכל הטרגדיות האנושיות שיתפתחו בעטיו. אל תלכו שולל אחר תחושת העליונות שפיתחתם לעצמכם. הגאות הנוכחית היא לא יותר מאשר שירת הברבור שלכם.
בברכה,
עדי אביר
מאת: ה'רב' משה מור (באמצעות בחור חרדי במייל)
תאריך: 8.9.11
להלן תגובתי על דבריך:
הצטערתי לשמוע כי "הזדעזעת" ממכתבי עד היסוד ונאלצת לחלום "חלומות" גרועים בעקבות דבריי. יש להניח כי על אף דברים אלו הינך עדיין בקו הבריאות וכולי תקווה כי לא יהיה בדברים להלן להחמיר עוד יותר את מצבך הבריאותי .
הקדמת והצהרת כי אני ושכמותי מתבססים על "מיתוסים, זיופים, חוסר ידע ואי-הבנות". קראתי את דבריך מתוך צפייה להיווכח ב"עובדות", "אמיתות", "ידיעות מקיפות" ו"הבנה מעמיקה" אלא שלא ממש הופתעתי להיווכח כי לא מיניה ולא מקצתיה, טרחת להתעלם כמעט מכל טענה שלי ולהשפיל את הדיון לרמת צהובון, עמלת להעלות על הכתב סברות כרס משעשעות המפגינות את ידיעות מופלגות ולהפריח הצהרות רהב מאלו שכל זב חוטם המחובר לפופוליזם הישראלי יודע לשלוף ללא כל קושי. ה"העתק הדבק" ממגילת העצמאות הוסיפו מידע לא מבוטל וכבדרך אגב אף טרחת להביא לידיעתנו את כשרון ההתפייטות המרשים שלך.
לאחר שהקדמתי את המסקנות לטיעונים כפי שלמדתי לעשות ממכתבך, אעבור להלן לעריכת השוואה בין הדברים שטענתי לבין תגובתך, בסוף הדברים אתייחס להצהרות שהצהרת שאינם נוגעים ישירות לטענותיי:
שאלתי, פירטתי, ושוב אני שואל בפירוט, כיצד ניתן לבסס מוסרית את קיומה של מדינת ישראל על סמך החלטה שהתקבלה באומות המאוחדות כאשר רוב החברים הדומיננטיים בארגון זה בשעתו היו נציגי משטרים מערביים קולוניאליסטיים שתאוות הבצע המטורפת שלהם העבירה אותם על דעתם ומצפונם ושבעטייה יצאו למסעות כיבושים בעולם תוך נישול ברוטאלי וחסר רחמים של העמים אותם כבשו מנכסיהם החומריים והתרבותיים. הריני לבשר לך כי אין ב"רוב" –זמני, משוחד, לא ענייני ובעל אינטרסים - כדי להעיד על צדק או מוסר, לעיתים נעשה שימוש ברור ברוב כדי להעביר החלטות אנטי מוסריות ונפשעות כלפי אלו שבאופן זמני לפחות אינם יכולים להתגונן ולאומות האירופאיות קבלות מרשימות בתחום זה .
תואיל לענות על השאלה איזה תוקף מוסרי יש להחלטה ליצירת נטע זר במרחב המזרח תיכוני תוך התעלמות מעמדתם החד משמעית של כל עמי האזור מאינדונזיה במזרח ועד למרוקו במערב שהתנגדו, ועדיין מתנגדים, נחרצות לקיומה של ישות מערבית חילונית בלב העולם הערבי המוסלמי. לו עמים אלו שההחלטה התקבלה על חשבונם, היו מיוצגים כראוי בשעתו באו"ם, הרי ברור שהפטפוטים על קשרים היסטוריים היו נשמעים בערך באותה רמת רצינות כמו תלונות האינדיאנים על אזרחי ארה"ב או אלו של האבורג'ינים על אזרחי אוסטרליה.
הערתי ולא ראיתי לנכון להתייחס לכך כי כי הערבים , אשר בעת מתן הצהרת בלפור מנו פי עשרה מהיישוב היהודי בארץ ישראל, לא השתלטו על ארץ ישראל בכח, שהרי בעת שהגיעו אליה הארץ הייתה ריקה כאשר נוכחות תושביה היהודים הקודמים הידלדלה בהדרגה מאז המרד הגדול כנגד רומא עד היעלמותם הכמעט מלאה. מכאן שקשה למצוא פגם מוסרי כלשהו בהתיישבות הערבים בארץ ישראל.
ומה לגבי ההתיישבות הציונית? האם היא נעשתה על דעת תושביה המקומיים של הארץ? האם היא נעשתה על דעת עמי האזור? האם היא הייתה נקייה מקומבינות, נוכלויות, מעשים ערמומיים והולכת שולל את תושביה המקומיים של הארץ?
לו לא היה כל פגם מוסרי בהתיישבות הציונית בארץ ישראל, הסבר בבקשה מדוע הפעם הראשונה בה החלו התנגשויות ומרחצי דמים בארץ ישראל – שנמשכים עד לימינו - בין הערבים לנציגיו של הקולוניאליזם האירופאי החילוני סוציאליסטי הייתה בשנת 1929 כאשר לפני כן לא שמענו על פרעות ומרחצי דמים בין אנשי היישוב היהודי לבין הערבים? מדוע לפני תחילת ההתיישבות הציונית הערבים ישבו כאן בשקט, על אף שלא הם ששלטו על הארץ אלא הטורקים, ושררה שלווה יחסית בין היהודים לערבים בעוד שעם תחילת העליות הציוניות החילוניות-אירופאיות, החל בארץ ישראל שפך דם הנמשך בעקביות עד לימינו?
לו ההתיישבות הציונית הייתה מוסרית, צודקת וחפת רבב מדוע חצי מתושביו של כדור הארץ מתנגדים אם בגלוי ואם בהסתר לקיומה של המדינה היהודית וחלקים רבים אחרים של האנושות – כולל זו שבעיניך נראית ""נאורה" - חשים אי נוחות ברורה בנוגע לעוול שנעשה לפלסטינים בפרט ולמוסלמים בכלל בהקמת גרורה מערבית חילונית סוציאליסטית/ליברלית (תלוי באיזו תקופה אולם בבירור חסרת זהות יהודית או זהות עצמית ברורה כלשהיא) בלב לבו של העולם האסלאמי?
האם הנך מקבל את התיאור אותו מתארת התורה בנוגע לתחילת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, או שלצורך ההתחמקות תנפנף בתיאוריות "אקדמיות" מעורפלות המשתנות חדשות לבקרים עליהם אמרו חכמנו "הרוצה לשקר ירחיק עדותו" ? התורה כותבת מפורשות, וכך האמין העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה עד לימינו, כי תחילת ההתיישבות היהודית הייתה בנישול והגליה של שבעת העמים שישבו כאן. מכאן שלא רק ההתיישבות הציונית הייתה ברוטאלית, אלימה, חסרת התחשבות וכוחנית אלא שגם תחילת ה"קשר ההיסטורי" - בו אתה נהנה לנפנף ללא כל הצדקה כפי שאראה להלן, גם היא הייתה תוך שימוש בכח, אלימות, ניצול, שיעבוד ודיכוי. אבותיך הביולוגיים ישבו כאן לאחר שגזלו אותה מהעמים האחרים שישבו בה, האם השנים שחלפו הופכות את הגזל למוסרי יותר?
שאלתי מדוע הגרמנים שפשעו כלפי העם היהודי לא אולצו לשלם מאדמתם וממשאביהם על פשעיהם בתקופת מלחה"ע ה 2 , פשעים שלולא הם קשה להאמין שהחלטת כ"ט בנובמבר הייתה מתקבלת ברוב קולות, כאשר אלו שנאלצו לשלם באדמתם עליה ישבו היו תושביה הערבים של ארץ ישראל? לו כך היה נעשה סביר להניח כי הגרמנים היו מסכימים לכך מתוך רצון לכפר על התנהגותם הברבארית והבלתי נסלחת במלחה"ע ה 2.
העובדה שזה מאה שנה הערבים לא מראים כל סימנים של השלמה עם הנטע הזר במזרח התיכון, שנאתם לא דועכת וצעקותיהם על העוול הנורא שנגרם לערביי ארץ ישראל עם תחילת הפלישה האירופאית מערבית לארץ ישראל אינם מראים כל סימנים של רגיעה - מעידים כאלף עדים שצעקותיהם על העוול ואי הצדק שנעשה עימם אינם לצרכים פוליטיים או אינטרסנטיים גרידא אלא שהם מאמינים עד לאחרונה שבשערותיהם שנעשה כאן מעשה מרושע ואנטי מוסרי בעליל. ובמה אתה דוחה אותם? בהחלטת האו"ם? בקשרים היסטוריים שחוץ מאנשים מגמתיים הדומים לך, אף אחד לא מצליח לראות את הקשר בין צאצאי היהודים אוכלי הנבלות והטרפות הלוטשים עיני עגל ל"אור" הבוקע מהבירות המערביות לבין בני העם היהודי המקורי שכל אחד בעולם מזהה אותם ללא כל קושי?
הרא"ש על הגמרא בבבא בתרא דף לד: ניסח את השייך לנידון בבהירות ובצורה חדה- מי שהדין עמו ימסור נפשו להעמיד שלו בידו יותר ממה שימסור האחר לגזול, ועוד יאמר מה בצע שאמסור את נפשי היום ולמחר יביא ראיה ויוציאנה מידי!"
נכון שמדינת ישראל הקריבה רבים מבניה במסגרת המלחמות שנגרמו כתוצאה מהקמת מדינה חילונית אירופאית לבנה שאינה דומה משום בחינה לעמי האזור ואינה מראה כל סימנים של נכונות להשתלב בקרב עמי האזור. לא "חלילה" בשל נאמנותה למורשתה ולדתה היהודית אלא בשל רצונה להיות חיקוי סוג ג' של אותן חברות אירופאיות מערביות חילוניות – אלו ששדדו את העולם משך 400 שנה, שהעניקו לנו במתנה דמויות מופת כהיטלר וסטלין ושטפו את מוחנו ברעיונותיהם המטורפים של דרווין ופרויד שהפכו את האדם לבליל סתמי של מולקולות. אולם אותם אלו שקיפדו חייהם על מזבח הקמת המדינה מתו בגלל הוודאות בכך שארץ ישראל היא שלהם או בשל רצונם להקים מסגרת מדינית כלשהיא בשל הצרות שעוללו להם הגויים והאנטישמיות שאפילו ההתבוללות המסיבית באירופה לא פתרה אותה?
העובדה שרבים מהישראלים לוטשים עיניהם לחו"ל ובשל שטויות והבלים הם מהגרים ממנה, ורבים מהם בעיקר צעירים, אינם מפסיקים לאיים על ירידה ממנה מסיבות שונות ומשונות מעידה בבירור כי אין הם מרגישים קשר מהותי ואמיתי לארץ ישראל שהרי אבותיהם בוני הארץ ראו בארץ ישראל מקלט מפני האנטישמיות ותו לא. הגוי האנטישמי הפולני כבר לא מכתיב לנו את החיים, ממילא אין הוא מהלך עלינו אימים וממילא לא ברור מה צורך יש היום במדינה או מה יש בה שלא ניתן למצוא בעמק הסיליקון בקליפורניה. החילונים הם אלו המאיימים כי בעוד דור או שניים החרדים והערבים ייהנו מיתרון דמוגרפי ברור והחילונים יהפכו למיעוט מבוטל, הן בשל הירידה מהארץ שהנה באופן ברור ירידה של חילונים והן בשל ריבוי טבעי כמעט אפסי שלהם.
לו ניתן היה בשעתו להיטמע כליל בקרב עמי אירופה, רבים מהציונים דאז ורבים מהישראלים דהיום היו בשמחה מסכימים להיעלם ביניהם. בדיקה שטחית של כמות נישואי התערובת בקרב הישראלים השוהים בחו"ל המהווה אינדיקציה ברורה לרמת הזהות היהודית של צאצאיהם בעתיד וממילא לסיכויי המשך הישרדותו של העם היהודי תוכיח זאת על נקלה. אלא שלהבדיל מן העבר עמי אירופה לא כל כך ששו לקבל את אותם יהודונים בין שורותיהם. מנגד התנהלות הערבים, מלחמתם העיקשת והנמרצת כנגד קיומה של מדינת ישראל, הגירה שלילית ברמה אפסית מארץ ישראל, התפשטותם העקבית בכל שטחי ארץ ישראל וכדומה מלמדים בבירור מי זה שחש ומתנהג כמו תושב טבעי בארצו ומיהו זה הצלבן האירופאי הלוטש עיניים מלאות כיסופים וגעגועים לאירופה מכורתו ומקומו הטבעי
כתבת כי הבסיס להסכמת חבר הלאומים להקמת המדינה הוא הקשר ההיסטורי בלי שום קשר לתנ"ך ול"הבטחה דמיונית שניתנה לאבות מיתולוגיים" כאילו מדובר בתושבי בנגלדש או בסודנים שגורשו מאדמתם ומבקשים לחזור אליה, אם נניח לרגע לטענות שהעליתי לעיל, מי הוא זה שיקבל הבלים מעין אלו? לו סינים, יפנים או מונגולים היו מקבלים החלטה מעין זו עוד ניתן היה לשקול דברים אלו, אולם כאשר מדינות המערב בעלות ההיסטוריה הנוצרית המשמעותית והארוכה מקבלות החלטה ורק מועלית הטענה כאילו הצליחו להתעלם מתפיסתם בת 2000 השנים את היהדות והיהודים הן מתוך ההכרות הפיזית איתם שהבליטה לאורך ההיסטוריה בעיקר את הצדדים הדתיים והן מתוך היכרותם את הדת הנוצרית הרי שתהיה זו תמימות מטופשת לקבל זאת.
העם היהודי ששמר על הדומיננטיות של ארץ ישראל בתמונת עולמו והפך אותה לחלק בלתי נפרד מהווייתו ומכיסופיו הוכר ככזה והתגבש ככזה אך ורק על הרקע הדתי. דבק לאומי או סוציאליסטי קיים רק בדמיונם של אלו שהחליטו להפוך את היוצרות ולהמציא עם חדש ובחוצפתם אף טענו להיות ממשיכיו של העם היהודי כאשר לו מידה מינימלית של הגינות הייתה בהם היו טורחים לכנות עצמם בשם שונה, כפי שעשו למשל הנוצרים. מה היה המשותף בין היהודי מתימן ליהודי מגרמניה? מה היה המשותף בין יהודי מפרס ליהודי מצרפת? סביב מה נסובה היצירה היהודית ב 2000 השנים האחרונות ולאורך ההיסטוריה כולה? איך הגויים לאורך ההיסטוריה תפסו את היהודים? מה בכלל מנע את העלמות העם היהודי כפי שנעלמו הקודמים לו וכפי שייעלמו הישראלים בעוד כמה עשרות שנים?
התשובה הנה חד משמעית וברורה מאין כמוה – ההלכה היהודית! היא ותו לא! היא זו שאיחדה את היהודי מצרפת, ומתימן, היא זו שקבעה את אורח חייהם המשותף ויצרה את ההבחנה בין בני העם היהודי לאלו שאינם כאלה, סביבה בלבד הייתה היצירה היהודית והיא זו שמנעה את טמיעת העם היהודי והיעלמותו בקרב העמים האחרים. זכותך להתנער ממנה, זכותך לצפצף עד מחר שאתה ודומיך הנם יהודיים לגיטימיים ולא פחות טובים מיהודים אחרים, ההיסטוריה היהודית הארוכה מלמדת בבירור מה עלה בגורל אותם יהודים אומללים שנפלו אפיים בפני הרוחות האפנתיות שנשבו בתקופתם והחליטו שאבותיהם מיתולוגיים ומקור התורה שרוי אפוף בערפל סמיך.
האמת שאין גם שום סיבה שגורלך וגורל דומיך יהיה שונה מהאיסיים, מהצדוקים, מהמתייוונים, מהבייתוסיים, מהרפורמים, מהנאולוגים, מהייבסקצים, מהמתבוללים וכו' וכו''''. מי שמחליט שההלכה אינה מחייבת, התנ"ך מקורו מעורפל והתלמוד הנו אוסף כתבים הסטורים – החליט בכך להיפרד מהעם היהודי. הוא יכול לאחוז בקרנות המזבח ולצווח עד אפיסת כוחותיו כי הוא יהודי לא פחות מכל אחד אחר אולם זה לא יעזור לו, הוא בחר לחיות כמו גוי וכך יראו גם צאצאיו. להיות יהודי פירושו ההיסטורי עובדתי הנו חיים על פי ההלכה ולא קבלת אוסף תפיסות אינטלקטואליות או פילוסופיות.
שום קבוצה מתוך העם היהודי שדחתה מעליה את המחויבות להלכה והחליטה להשאר רק עם האמונה היהודית לא שרדה בעם היהודי, על אחת כמה וכמה שאין סיכוי לקבוצה שהחליטה שיהדות אינה מחויבות להלכה, אינה קבלת האמונה היהודית אלא אוסף בני אדם בעלי היסטוריה משותפת (זו של התימנים או זו של הרוסים אגב?) אין לה צל צלו של סיכוי לשרוד במסגרת העם היהודי.
לקחת את המכנה המשותף היחיד שאפיין את העם היהודי משך ההיסטוריה שלו, להחליט כי אין הוא רלוונטי עוד ובתוך כך לשמוט את הבסיס של העם היהודי, ולהמשיך במקביל בעזות מצח לטעון כי העושים זאת הנם יהודים לגיטימיים כאשר כל עניינם הוא הריסת יסודותיו של העם הזה הנו מעשה מחוצף מאין כמוהו.
כ 60 שנה חלפו מאז הקמת המדינה ומי שמעלה על דעתו כי חניכיו של משרד החינוך החילוני ובניו של העם הישראלי חובב הטלנובלות המתפלש בהבלים טלוויזיוניים ווירטואליים למיניהם יצליח לשמר ולו בעוד מאה שנה עשירית מהכיסופים ומהקשר העמוק שהעם היהודי – אותו עם שביסס את חייו על הרבנים והמקורות היהודיים - הצליח לשמר משך 2000 שנה כלפי ארץ ישראל , כנראה שהוא חסר כישורים מינימליים בקריאת המציאות ובזיהוי מגמות ברורות.
כפי שכתבתי לך בעבר, כל עוד ידכם מטונפות בגזל הארץ מן התושבים הערביים שישבו בה - אלו שלא גזלו אותה מאף אחד ואלו המהווים המשך רציף וטבעי לעמי המזרח התיכון כל עוד חצי מהעולם רואה בך גזלן אכזר ואופורטוניסט האחראי לטרגדיה של העם המכונה "פלסטיני" – איני רואה שום מקום להתייחס לטענותיך המצביעים על פגמים כביכול מוסריים בחברת שומרי המצוות. המתנהל בעקביות ובאכזריות באופן הרומס כל שביב של מוסר ובמקביל דורש דין וחשבון מוסרי מאחרים ומזדעזע נוכח התנהלות לא הכי מוסרית של אחרים – הנו צבוע שקרן ונוכל. הצעתי לך לארוז את מטלטלך ולהתעופף לאחת מהמדינות הרבות של ה"עולם הנאור" אשר בהן לבטח תשתלב הרבה יותר מאשר בחבל ארץ זה של העולם בו תתפס לעולם כנציגו של האימפריאליזם המערבי חילוני על אף שאתה הוזה על היותך נציג לגיטימי של העם היהודי.
ועתה לשאר הצהרותיך:
התרברבת כי - "התנ"ך , התלמוד ושאר הכתבים ה"הסטוריים" שייכים לי כפי שהם שייכים לכל יהודי אחר", אכן טענה מרעישה, מישהו מונע ממך את הגישה אליהם? מישהו מונע את הגישה אליהם מהיפנים או מהנוצרים? מה אתה בכלל רוצה? היפני לא יכול לפרש את התנ"ך או התלמוד כראות עיניו? הנוצרי לא מנפנף בפרשנויותיו את התנ"ך או התלמוד כפי שנראה לו? איזה ערך בכלל יש להצהרה ריקה שכזאת?
העובדה שאתה והדומים לך מעלים השכם והערב טענה זו בעוד שאני ודומיי משום מה לא מרגישים שום צורך לטעון זאת, מעידה בבירור שאתה והדומים לך מבינים בסתר לבם כי על אף שחובבי הנשים, רודפי האתרים האינטרנטיים וחדשות האפנה המסעירות מפאריז ומהוליווד – או אלו הממנים עצמם נציגיו של צבור זה - יכולים לקרוא את הכתבים היהודיים ולהביע דעתם עליהם ו"לפרש" אותם כראות עיניהם, תהום עצומה ובלתי ניתנת לגישור פעורה ביניהם ובין אותם היהודים שכל חייהם מבוססים אך ורק על הנאמר באותם המקורות היהודיים והנם מחויבים להם עד האחרונה שבשערותיהם בשיחם ושיגם ובכל ארחות חייהם. הריני להבטיחך כי בעוד כ10-50 שנה מהפרשניות ה"לגיטימיות" שלכם יעטפו גם דגים סרוחים בעוד שאלו של החרדים אהובי נפשך ימשיכו לתפוס מקום של כבוד בקיר המזרח של היהדות. לימוד התורה היהודי – ישיבתי ימשיך לעצב את חייו של העם היהודי, הפטפוטים שלכם עלו אבק בספריות אקדמיות אקזוטיות למיניהן וילמדו את החוקרים טפח על אותן קבוצות שכבר ממזמן אינם בין החיים . . .
בני אדם בעלי יושרה מינימלית מסוגלים לראות זאת; שקרנים, זייפנים ונוכלים למיניהם - עליהם נמנים גם אלו שרתמו מושגים יהודיים ברורים ומלאי תוכן יהודי היסטורי כמו היכל ("הספורט"), כנסת (120 פוליטיקאים...), גאולה ("ציונות"), ציון (באמצעותה נהפוך לעם ככל העמים), משכן ("הכנסת"), קשר הסטורי (על ידי אלו המתכחשים לו ולמחויבויות העולות ממנו, לבד כאשר מדובר בזכויות העולות ממנו כמו בעלות על ארץ ישראל...) וכו' וכו' – מתקשים כצפוי להבין זאת.
"עם הנו אומה, קיבוץ גדול של בני אדם אשר להם מוצא אחד, היסטוריה משותפת, על פי רוב לשון משותפת אחת ורובם מקובצים במדינה מסוימת אחת" (אבן שושן) - אם נשמיט את המחויבות להלכה שאפיינה ועדיין מאפיינת את בני העם היהודי ברחבי העולם, הרי שלפי הגדרה זו יהודי מרוסיה ויהודי מתימן כלל אינם בני אותו עם שהרי אין להם לא לשון משותפת, לא חבל ארץ משותף ולא היסטוריה משותפת, לפחות לא מתקופות "מעורפלות". גם כאן ניצלו אלו שהתנערו מההלכה ומהמחויבות למקורות היהודיים את שהצליחה ההלכה ליצור, תפסו טרמפ על עם ההלכה והתחילו לשכנע אותו כי למעשה הוא אחר גמרי.
מהו המכנה המשותף בין אלו הנמנים על החברה הישראלית נכון להיום - הדרוזים, החילוניים, העולים הנוכרים מחבר העמים, החרדים, הדתיים הלאומיים וכו''? אם נלך 1000 שנה אחורה לא נמצא בין קבוצות אלו שום דבר משותף, אם נלך 60 שנה אחורה נתחיל לזהות את התכונות המשותפות שיש בהן כדי ליצור עם – שפה משותפת, היסטוריה משותפת, לשון משותפת וחיים במדינה אחת. כלומר העם הישראלי הנו עם חדש לחלוטין שאין לו עבר העולה על מאה שנה, אין לו שום מורשת העולה על מאה שנה וממילא אינו יכול להתבסס על איזשהם זכויות היסטוריות של עמים אחרים לצורך השגת זכויות כלשהן. תוצאת מחיקת הדת היהודית אינה יצירת "יהודים חילונים" כפי שחושבים השוטים אלא מחיקת העם היהודי ויצירת העם הישראלי הכולל כאמור דרוזים, ערבים וגויים רוסיים הדוברים עברית, משרתים בצה"ל ועומדים זקופים בשירת התקווה.
למותר לציין כי עם חדש זה, העם הישראלי, אינו יכול לטעון ל"זכות אבות" על ארץ ישראל או להמשכיות כלשהיא, ואינו יכול להציג את עצמו כמייצגו של העם היהודי, לא זה מהעבר ולא זה מההווה. היאחזותם העיקשת של הערבים בכל פיסת אדמה בארץ הקודש כאשר מנגד בניו של העם הישראלי לוטשים עיני עגל מזילות ריר בקרני ה"אורה" המנצנצות ממדינות המערב, מאששים כאמור את טענתי.
כתבת כי "אבותינו לא האמינו בשכר ועונש" - עולה מהדברים שכתבת כי שבילי התלמוד נהירים לך, תואיל בטובך להיזכר בדברים שכתובים שם, באם לא תצליח אני מבטיח לרענן את זיכרונך בעניין.
לא אגרר לקללות הידועות שלכם בעניין העטינים, בטלנים וכו', שמור את אלו למגרשי הכדורגל והפאבים שלכם. בעת הצורך, אם ולאחר שתניח את דעתי בעניין הטענות שהעליתי בנוגע להצדקה המוסרית לישיבתך וישיבת דומיך בארץ הקודש, אתפנה לטפל בהשוואת התוצרת היהודית לזו שחרטה על דגלה את הערך העליון לזהם עצמם במודע במגוון העצום של הטינופת העולמית.
אודה לך אם תחסוך ממני ביוגרפיות מיותרות , פיוטים לא רלוונטיים והצהרות סרק.
בברכה
משה מור.
אל: ה'רב' משה מור (באמצעות בחור חרדי במייל)
תאריך: 19.9.11
משה ידידי שלום רב,
תשובתי תהיה הפעם ארוכה מהרגיל וזאת משום שנראה לי שחשוב להעמיד את הדברים על דיוקם ולא להפקיר לסילופים את הנערים שמשום מה נושאים אליך את עיניהם. חלק מהרעיונות שאני מעלה כאן יזכו בבא היום למאמרים משלהם וייתכן שבשלב זה הם לא יראו לך מגובשים ומנומקים די צרכם. הליטוש והאסמכתאות עוד יבואו.
שמתי לב שאתה לא כל כך אוהב אנקדוטות, ביוגרפיות מיותרות ופיוטים לא רלוונטיים, ובהחלט יהיה לי מה להעיר על כך בהמשך. בינתיים אין לי אלא להסביר לך שזה המכתב שלי ואני מרגיש שאני רשאי לנסחו בכל דרך שמתאימה לי, בין אם אתה מוצא אותה רלונטית ובין אם לאו, ולכן אפתח באנקדוטה:
פיטר יוסטינוב, איש האשכולות הידוע, נהג לספר על מבחן שניתן לו בכיתה ג'. אחת השאלות במבחן היתה 'תן שם של מלחין רוסי'. פיטר הקטן הרטיב את ראש עפרונו וכתב, אות אחר אות בהקפדה יתרה, 'ניקולי רימסקי-קורסקוב'. זאת לא היתה התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היתה 'ציקובסקי'. נזכרתי בסיפור במהלך ההתכתבות שניהלתי עם רב חב"די ידוע, הרב יגאל פיזם. במכתבו הראשון הרב הציב לי שאלה קצרה וברורה: 'מהו הקוד המוסרי שעליו אתה נשען ומי קבע או קובע שבסיסו יציב נכון ורציני?' לא התעצלתי ועניתי לו באריכות תשובה בה הצגתי את ההבדל בין ההשקפה הסוקרטית/אפלטונית להשקפה הסופיסטית וסיכמתי במילים הבאות:
אפילו אם איננו מזהים את התופעה ואפילו אם איננו מוכנים להודות בה, העולם הנאור בחר ללכת בנתיב הסופיסטי ולא בנתיב הסוקרטי/אפלטוני והקודים המוסריים שלו נקבעים בבתי מחוקקים שנבחרים בצורה דמוקרטית ומייצגים את הקונסנסוס של כל האזרחים. לא רק זאת, התחיקה המוסרית בכל ארץ וארץ חייבת להתאים את עצמה לקודים מוסריים שנקבעים באמנות בינלאומיות אותן חייבות כל המדינות לאשרר אם הן אינן רוצות למצא את עצמן מנודות מקהילת העמים.
|
זאת לא היתה התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היתה: 'הקוד המוסרי של היהדות שמקורו באלוהים.' כיוון שלא עניתי את התשובה הנכונה הרב הסיק שלא הבנתי את שאלתו ובעקבות כך הוא חזר על השאלה בניסוח קצת שונה:
אמנם את שאלתי קלטתם (כנראה לא בשלמות) לכן הנני שב ומציג אותה לפני כב'. ...
שאלתי אליכם היא: מהו הקוד המוסרי שלכם, אשר לפיו אתם מתנהלים? מה מקורו ומנין שהוא מקור נאמן יציב ורציני?
|
ולמה אני מעלה את זה עתה? במכתבך הראשון, לאחר שיצאת חוצץ נגד הטיעונים הקלושים של הציונים, ביקשת לדעת:
על סמך איזו עיקרון מוסרי החלטת לנשל את הערבים מעל אדמתם, לגרור אותם למלחמות שהביאו בסופו של דבר לשפך דם המוני שנמשך עד ימינו?
|
השבתי לך תשובה מפורטת שמתמצת בטענה שאני לא מקבל את ראייתך ההיסטורית ושאת זכותי למדינה עצמאית אני שואב מהמשפט הבינלאומי ומהכרזת העצמאות של מדינת ישראל. זאת, כמובן, לא היתה התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היתה 'ההבטחה האלוהית'. כיוון שלא עניתי את התשובה הנכונה היה לך ברור שלא הבנתי את השאלה ומצאת לנכון לחזור עליה:
שאלתי, פירטתי, ושוב אני שואל בפירוט, כיצד ניתן לבסס מוסרית את קיומה של מדינת ישראל על סמך ... ?
|
הפעם אענה לך בצורה שתבהיר לך שאני מבין לא רק את שאלותיך אלא גם את מה שבעיני הבריות יכול להראות כחוסר הידע, חוסר ההבנה והאינטרסים הצרים מהם שאלותיך נובעות.
אציין שוב: זכותי על הארץ הזאת מתבססת, לאחר קביעת הזיקה ההיסטורית של עם ישראל לארץ מולדתו, על החוק הבינלאומי ועל ההכרה שמרבית מדינות העולם, ובכללן גם מקצת ממדינות ערב, העניקו למדינת ישראל. שים לב שהקפדתי לציין 'הזיקה ההיסטורית של עם ישראל לארץ מולדתו' ולא כתבתי 'הזיקה ההיסטורית של החרדים לארץ המובטחת'. אלו הם שני דברים שונים בתכלית. אתה, כמובן, חושב שיש להתעלם מהזכות הלאומית ולאמץ רק את הזכות הדתית אבל אני חושב שאת הזכות הדתית אנחנו הענקנו לעצמנו ואיש אינו חייב להכיר בה בעוד שעל הזכות הלאומית איש, זולתך וזולת חבריך, אינו יכול לערער. הזכות הלאומית היא, בסופו של דבר, הקריטריון היחיד לקביעת בעלות טריטוריאלית שאם לא כן כל אחד היה יכול לבוא לכל מחלוקת עם ספר קדוש זה או אחר שבפרשנות הנכונה היה מסביר מדוע חבל המריבה שייך דווקא לו.
פסוקי התנ"ך עצמם מסרבים, כרגיל, לתמוך ביומרות של הרבנים והבעלות שהענקתם לעצמכם על ארץ ישראל אינה נובעת מהתורה ואפילו לא מספרי הנביאים אלא מפרשנויות של רבנים שפעלו בסוף העידן העתיק ובמהלך ימי הביניים. למשל, ההבטחות שהאל נתן לאברהם אבינו:
*
|
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת[א]
|
*
|
וַיהֹוָה אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה:[ב]
|
*
|
לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי.[ג]
|
*
|
וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.[ד]
|
מדברות על 'זַרְעֲךָ', כלומר, על בני ישראל אבל באותה מידה גם על הישמעאלים, המדיינים, האדומים ועוד מגוון רחב של שבטים נוודים.
באותו אופן, גם את ההבטחה המאשררת שניתנה ליצחק:
וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.[ה]
|
ניתן באותה מידה להחיל על האדומים, זרעו של עשו, בנו הבכור של יצחק ונכדו של אברהם. לבסוף, גם יעקב לא יצא עם מלא תאוותו בידו שכן האל הבטיח לו רק:
וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ.[ו]
|
האל הבטיח לאברהם שזרעו ישלוט מנהר מצרים ועד נהר פרת וזה אכן קרה בפועל. האל הבטיח ליצחק להרבות את זרעו ככוכבי השמיים, השוואה מופרזת שאולי מסבירה גם את ההבטחה המופרזת 'וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל' אבל אין כל צורך לגמד את האל כשבהחלט יכול להיות שבמונח 'הָאֲרָצֹת הָאֵל' הוא התכוון רק לאזורים מוגבלים בכנען ובעבר הירדן שבאמת אוכלסו על ידי בני ישראל ובני אדום. לבסוף, האל שהבטיח ליעקב 'וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ' נזהר שלא לומר 'וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הבטחתי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ'.[ז] היינו, בני ישראל, צאצאיו של יעקב, אכן קיבלו את פיסת הארץ שניתנה בפועל לאברהם וליצחק ואין להם שום זכות על אדמות שאברהם ויצחק מעולם לא החשיבו כשלהם.
בדיעבד הסתבר שכל ההבטחות האלוהיות אמנם התקיימו כלשונן אבל העובדות ההיסטוריות לא התאימו לצרכים הרבניים והם מיהרו למצוא את התחכום שמאפשר לנשל את כל שאר הזכאים ולהעביר את כל ההבטחות לחזקתם הבלעדית של בני יעקב. בינתיים, האל בחר להסתיר את פניו מרבניו ואיש כבר אינו יכול לשאול אותו אם הוא אכן סומך את ידיו על הפרשנות המגמתית. מסתבר, אם כן, שאת זכותנו לחלקים גדולים מארץ ישראל, שלא לדבר גבולות ההבטחה, אנו חבים לפרשני ימי הביניים ולא להבטחותיו המפורשת של בורא השמיים והארץ. אמור אתה: על מה ברצונך לתלות את יהבך – על פרשנות מגמתית של רבנים שבסמכותם איש זולתכם אינו מוכן להכיר או על החלטות של גופים כמו חבר הלאומים והאומות המאוחדות שפועלים מתוקף החוק הבינלאומי ועל הכרתם של מרבית מדינות העולם?
למעשה, המוסלמים מאמינים שאללה העניק את ארץ ישראל דווקא להם וזה בדיוק מה שהקוראן שלהם מבטיח להם (אם מפרשים אותו כמו שצריך). אתה ואני יודעים שהקוראן הוא לא יותר מאשר המצאה אנושית ושהפרשנות שאנשי הדת נותנים לו היא מגמתית ושקרית אבל מה נעשה עם מיליארד וחצי מוסלמים שחושבים שדווקא התנ"ך שלנו הוא סירוס של התורה האמיתית ושהפרשנות הרבנית היא השגויה והאינטרסנטית.
מי צודק, אנחנו או הם? אני אישית לא יכול לקבוע. האם נצליח לגרום להם לראות את האור? אני אישית לא מאמין. מה נוכל לעשות? אתה חושב שעלינו להסתמך על הקדוש ברוך הוא ולהלחם עם התנ"ך ביד במוסלמים שאוחזים בידיהם קוראן ומסתמכים על אללה. אני, לעומת זאת, מאמין שצריך להתעלם מכל ההבטחות האלוהיות שכביכול ניתנו לנו ולהם, מכל כתבי הקודש שלנו ושלהם ומכל הפרשנויות המגמתיות שלנו ושלהם ולהסתמך אך ורק על הלגיטימציה שקיבלנו מהחוק הבינלאומי ועל הכרת הקהילה הבינלאומית.
בהזדמנות זאת הייתי גם ממליץ לא למתוח את החבל ולא לחרוג יתר על המידה מגבולות ההכרה הבינלאומית. החוק הבינלאומי מכיר במדינת ישראל בגבולות 1966 ואינו מכיר בזכותנו על שטחי יהודה, שומרון ורמת הגולן. אין לי שום התנגדות למיקוח מתוחכם שימנף את החזקתנו בשטחים הללו אבל מי שלא מבין שבסופו של דבר נאלץ להפרד מהם, למרות כל מה שהוא מחשיב בתור הבטחות אלוהיות, אינו מבין כיצד העולם פועל ואיך ההיסטוריה מתפתחת.
אני מבין שבין השאר אתה גם נטלת את הזכות לדבר בשם:
כל עמי האזור מאינדונזיה במזרח ועד למרוקו במערב שהתנגדו, ועדיין מתנגדים, נחרצות לקיומה של ישות מערבית חילונית בלב העולם הערבי המוסלמי.
|
אתה כנראה מבין בזה הרבה יותר ממני כי לי היה נדמה שמרוקו, תוניסיה, מאוריטניה, איחוד האמירויות, קטאר, איראן, ירדן ומצרים הכירו בזמנים אלו או אחרים במדינת ישראל וכוננו עימה קשרים דיפלומטיים, כלכליים או עסקיים.
עם זאת, אני מסכים איתך ש'החרדים' במדינות ערב, או לפחות המקבילים המוסלמים של החרדים שלנו, באמת מתנגדים נחרצות 'לקיומה של ישות מערבית חילונית בלב העולם הערבי והמוסלמי' אבל זאת אינה בהכרח דעתם של כל אזרחי המדינות הללו ובהחלט לא דעתם של מנהיגיהם. הצרה היא שבניגוד למערב הפלורליסטי ואפילו בניגוד למדינת ישראל ההולכת ומתחרדת, השכבות המשכילות בעולם הערבי הן מאד דלילות והשכבות הבורות, הדתיות והמוסתות הן מאד רחבות כך שהשנאה הבלתי-מבוקרת והבלתי רציונלית באמת מצליחה לגאות כל אימת שהשלטון המרכזי מאבד מכוחו.
האם זה אומר שההמונים המשולהבים אמורים לקבוע עבורי את אמות המוסר והצדק? לי, לפחות, נראה שיחסו של העולם הערבי לישראל בפרט ולמערב בכלל הוא פונקציה של השכלה ופתיחות. ככל שהעולם הערבי ישתחרר מעבותות הדת ויפתח לחשיבה המדעית של המערב ולרוח ההומניזם שעדיין מנשבת במחוזות היותר נאורים של העולם כך ישתפר יחסו למערב ול'נטע הזר' שהוא כביכול שתל בליבו. האחר הוא 'נטע זר' רק כשאתה עצמך חדור בקנאות דתית ויוכיחו זאת רבבות היהודים שנהרגו כיוון שהיו 'נטעים זרים' בתוך אוכלוסיות בעלות אמונה דתית עמוקה. במדינות שויתרו על הקנאות הדתית, טיפחו את ההשכלה ונקטו במדיניות של פתיחות וסובלנות, היהודים הפכו לחלק מהמרקם החברתי ותרמו לו רבות, ואולי אפילו בצורה מאד לא פרופורציונלית. איני יודע איזה לקח אתה לומד מכל זאת אבל אני בטוח שאם מדינות ערב יצאו מסחי הבורות והאמונה העיוורת ויצטרפו לעולם המודרני הם יפסיקו לשנוא את היהודים בהתלהבות כה רבה ועד אז איני מוכן לעצב את השקפת עולמי ואת המוסריות שלי על השנאה שאנשי הדת האינטרסנטיים שלהם מתעקשים ללבות בקרבם.
הבסיס המוסרי לקיומנו בארץ
|
התשובה הכללית שנתתי לך מייתרת את הצורך בהתייחסות פרטנית לטענות שנובעות מגישה אמוציונלית, מיתית ומשיחית שאינה לוקחת בחשבון את האילוצים הריאליים אבל לא אוכל שלא להרחיב את הדיון במקצת מטענותיך:
אתה לא כל כך מבין כיצד ניתן לבסס מוסרית את קיומה של מדינת ישראל על סמך החלטה שהתקבלה באומות המאוחדות כאשר רוב החברים הדומיננטיים בארגון זה היו בשעתו נציגים של משטרים מערביים קולוניאליסטיים מושחתים ורודפי בצע. בסדר. לא נבסס את זכות קיומנו על החלטת האו"ם אבל מה נעשה עם עשרות המדינות האחרות שחבות את קיומן להחלטותיו של אותו מוסד? בעת ההצבעה על הקמתה של מדינת ישראל האומות המאוחדות מנו 59 מדינות והיום מניין החברות באו"ם עומד על 193. האם יחד עם פסילת זכויות קיומה של מדינת ישראל עלינו לפסול גם את זכות קיומן של כל המדינות האחרות שבסופו של דבר זכו לעצמאותן בעקבות החלטות שגם הן אמורות להיות חסרות כל תוקף מוסרי (מה עוד שאף לא אחת מהן יכולה להתגאות בהבטחה אלוהית כלשהי)?
ההיסטוריה העולמית רוויה במחלוקות ומלחמות בהן כל צד מנכס לעצמו את הצדק והמוסר ומאשים את יריביו באי-צדק ובחוסר מוסר. האם יש לך נוסחה כללית שמסוגלת להצביע תמיד על הצד הצודק או שההגדרות שלך מתאימות את עצמן לאינטרסים המידיים שלך? לך ברור שהציונים שדדו, גזלו, עשקו ומה לא את המסכנים המקומיים ולכן אין להם שום זכות מוסרית על הארץ הזאת אך מהי לטעמך זכותם המוסרית של שאר עמי העולם על אדמותיהם? האם הם מעולם לא כבשו אדמות של עמים אחרים? והאם אותם עמים אחרים לא כבשו את האדמות הללו קודם לכן?
האם אתה מציע להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחיל לקבוע גבולות וזכאויות רק על בסיס מוסרי, או יותר נכון על בסיס המוסר שלך? הנושא הוא סבוך ומסובך ואין לי שום רצון לפתחו כאן אבל אני חייב לפסול כל אחד שמציב את עצמו בעמדה של עליונות מוסרית שמאפשרת לו להסתכל על ההיסטוריה האנושית ולפסוק איזה עם נהג במוסריות ואיזה לא, ובטח לא כאשר מדובר בסכסוך הסבוך בין הישראלים לפלסטינאים בפרט, לאומה הערבית בכלל ולעולם המוסלמי בהכללה רבתי. רק בכדי לסבר את אזנך: ארדואן התורכי הוא לא פלסטינאי ואפילו לא ערבי ובכל זאת הוא מוצא לנכון, בתירוצים הקלושים ביותר ואולי אפילו בעזרת פרובוקציה מתוכננת, להציב את עצמו בשורה הראשונה של שונאי ישראל ולחבל על ידי כך באינטרסים של מדינות ערביות דוגמת מצריים, ירדן וסעודיה. האם הוא מייצג את הצדק והמוסר? אם היית לומד ומגלה שכמוהו היו עוד רבים בהיסטוריה האם היית משנה את דעתך?
במאה השנים האחרונות העולם ידע עשרות, אם לא מאות, מיליוני פליטים: ארמנים, תורכים, יוונים, סינים, הינדים מפקיסטאן, מוסלמים מהודו, אפגנים, אפריקאים שנסו בזמן זה או אחר מכמעט כל מדינה ביבשת, בנגלדשים, ויטנאמים, קמבודים, הונגרים, תורכים כורדים, לבנונים וכו' וכו'. לאלה יש להוסיף את הגירושים הפנימיים הגדולים בברית המועצות, את הנטישה המתמשכת של האוכלוסיות הנוצריות מכל המדינות הערביות והמוסלמיות ואת העליה של יהדות המצוקה לארץ ישראל, ובמיוחד ממדינות האסלאם.
רוב הפליטים הללו נקלטו בארצות אליהם הם ברחו והפכו לחלק אינטגרלי של המדינות הקולטות. במיוחד ראויים לשבח הציונים, אותם אתה אוהב לבזות ולהשפיל, שתוך זמן קצר הכפילו את אוכלוסיית המדינה על ידי קליטתם של מאות אלפי פליטים, רובם הגדול חסרי-כל ודלי-השכלה. היחידים שסרבו לקלוט את אחיהם ולהעניק להם זכויות אזרח הם שכנינו הערבים שעד היום מחייבים את הפליטים הפלסטינאים לגור במחנות ולהטיל את יהבם על מוסדות הסעד הבינלאומיים. אם זה מסתדר לך טוב אם הצדק האבסולוטי שלדעתך הוסמכת לייצג אז שתהיה לי בריא.
אני, כמו חלק מהמגיבים למאמר, מאד נהנה לקרוא את דבריך, אף שאיני יכול להסכים לנטייתך לבנות תיאוריות שלמות מחוטים שבודדו בקפידה מתוך אירועים היסטוריים סבוכים שבאמת מחייבים הבנה קצת יותר רחבה. למשל, מה אפשר ללמוד מכך שהמאבקים בין הערבים התמימים והזכים ל'נציגיו של הקולוניאליזם האירופאי החילוני סוציאליסטי' החלו רק ב-1929? אולי שעד אז השלטון המרכזי היה מספיק חזק לדכא כל התקוממות? אולי שעל הרחוב הערבי השתלטו באותה תקופה דמגוגים שכמו ארדואן וכל שאר הבריונים שתמיד ניסו לבנות לעצמם שם על חשבונם של היהודים, החליטו ללבות את רגשות תסכול והשנאה של ההמונים? אולי שתחת המנדט הבריטי היהודים כבר לא כל כך הסכימו לקבל בהכנעה את המעמד הנחות שהאסלאם תמיד העניק ל'דימים', בני החסות שחיו בחסדיו? אני מוכן לשבת איתך וללמוד דף בהיסטוריה המנדטורית של ארץ ישראל ואז אולי נוכל לאמץ מסקנות שיהיו מקובלות על שנינו.
הייתי רוצה גם לקבל קצת יותר עובדות שיתמכו בקביעתך:
חצי מתושביו של כדור הארץ מתנגדים אם בגלוי ואם בהסתר לקיומה של המדינה היהודית וחלקים רבים אחרים של האנושות – כולל זו שבעיניך נראית "נאורה" - חשים אי נוחות ברורה בנוגע לעוול שנעשה לפלסטינים בפרט ולמוסלמים בכלל בהקמת גרורה מערבית חילונית סוציאליסטית/ליברלית.
|
הלא אני שב וטוען שרוב מדינות העולם הכירו במדינת ישראל, על הכרזת העצמאות שלה, ובזכותה להתקיים. מה שרוב תושבי כדור הארץ, ואני בתוכם, אינם מוכנים לקבל זה הכיבוש הישראלי של שטחי יהודה והשומרון, אותו אתה וחבריך חובשי הכיפות והשטריימלים מגבים בכל כוחכם.
ישראל מסרבת להסדיר את הכיבוש בהסכמים שיזכו להכרה בינלאומית ורוב מדינות העולם, בעקבות החוק הבינלאומי, באמת מתנגדות לגזל האדמות בשטחים הכבושים ולהפליית תושביהם הערבים. נסה לוותר על ה'חזון הדתי' ולחזור ל'חזון הציוני' של אבות הישוב, או לפחות לגישתם הפרגמטית לציונות, ותראה את העולם שב ומיישר קו מאחורי מדינת ישראל. אי אפשר להחזיק ביד את שרץ הכיבוש ואחר כך לטעון שכולם מתנגדים לקיומה של המדינה. שחרר מידך את השרץ ותראה מה יקרה. אדרבה, העובדה שרבות ממדינות העולם ממשיכות לתמוך בנו למרות שאנו מסרבים להשמע לחוק הבינלאומי הוא אות כבוד והערכה למדינה שערכי המדע, ההשכלה, ההומניזם והדמוקרטיה עדיין שולטים בה. אני יכול להבטיח לך שראש הממשלה החרדי הראשון יביא עימו את אובדן הידידות לא רק עם המדינות היותר נאורות באירופה אלא גם עם הגדולה בידידותינו, ארה"ב, ובעקבות כך לא רק חצי מהעולם יצא נגדנו אלא כולו.
אני באמת לא כל כך מבין את הטיעונים שלך. אתה טוען שלמפעל הציוני אין שום תוקף מוסרי ושגם כיבוש הארץ וטבח שבעת העמים בימי יהושע (אני לא מכיר סיפורים תנ"כיים על הגליה) הוא פשע נגד האנושות ורק ההבטחה האלוהית שכביכול ניתנה לאבות האומה יכולה להצדיק את שניהם. משתמע מכך שהאלוהים אינו מחויב לאמות המוסר שלך, שהרי אתה פוסל כל גזל של אדמות ועל אחת כמה וכמה אם הגזל הזה הוא כוחני, אלים, מנצל, משעבד ומדכא. למעשה, אתה מתאר את האל ויהושע כ'נבלים ברשות התורה' ולזאת איני יכול להסכים.
האל, לו רק רצה, היה יכול לפנות את ארץ ישראל גם ללא הפיכת כל בני ישראל לרוצחים אלימים. האם לא היה הוא זה הוא שאמר:
וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ. לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ.[ח]
|
אדרבה, מדוע הוא בעצם לא שלח את צרעותיו? ואם אנו כבר דנים בנושא, מדוע הוא מעולם לא שת את גבולנו מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד נהר? האם אלוהים מבטיח ולא מקיים או שאולי מי ששם בפיו את המילים הללו לא קרא את ספר יהושע ולא ידע שבסופו של דבר האל נאלץ לוותר על הצרעות, להסתמך על אכזריותם חסרת הרחמים של בני ישראל ולהסתפק בחלק קטן מהארץ המובטחת?
בתור עצה ידידותית הייתי ממליץ לך ולחבריך להצניע את מי שאתה מכנים בשם 'ריבונו של עולם' ואם אפשר גם להעלימו עד יעבור הזעם. מה עשה האל שלכם לטובת עמו הנבחר? הוא נחת להופעת אורח קצרה ובלתי מתועדת על הר סיני, נתן למשה תורה שבכתב שדואגת לכל צרכיה של הגילדה הכוהנית ולשיטתכם גם תורה שבעל פה שדואגת לכל צרכיה של גילדת הרבנים, בילה אלף ומאתיים שנה בכעסים בלתי פוסקים על אלה שלא הקפידו למלא את כל מצוותיהם ודרישותיהם של הכוהנים, הסתכל בשוויון נפש על החרבתם של שני מקדשים שנבנו לתפארת שמו, שיחק ברוגז, 'העלים את פניו' ונמנע מכל מעורבות בהיסטוריה האנושית במשך למעלה מ-1900 שנים במהלכם בניו האהובים הוגלו, גורשו, נשרפו, נשספו, הוטבעו, נחנקו ונתלו. תפקיד מכוער במיוחד הוא שיחק במהלך ששת השנים בהם המתועבים בבני האנוש חיסלו באכזריות שאין דומה לה לא רק את מיטב הצדיקים שתמיד הקפידו ללכת רק בדרך הישר ולא רק נשים וזקנים חפים מפשע אלא גם ילדים, תינוקות ועוברים שלא עשו רע לאיש ושאפילו לא זכו לטעום אי פעם את טעמו המתוק של החטא.
לפני שאמשיך ברצוני לגלוש לעוד אחת מהאנקדוטות הביוגרפיות השנואות עליך. בבתי הקברות בארץ יש, כידוע לך, אנדרטאות ששרידי הקהילות הקימו לזכר שכניהם וקרוביהם שאבדו בשואה. על אחת האנדרטאות הללו (לצערי אני כבר לא זוכר באיזו אנדרטה מדובר) נחרטו שמות כל תושביה של הקהילה שאבדה. בשורה האחרונה של הרשימה הוזכרו, אולי כבדרך אגב, גם 'מוטל החייט, אשתו ובנו'. אשתו, איך קראו לה? איש אינו זוכר. איזה שם ניתן לבנו? איש אינו יודע. שתי פיסות חיים נמחקו מעל האדמה מבלי להשאיר לנו אפילו את שמם. כן, הנאצים הם אלו שהרגו אותם אבל האל שהסתכל באדישות מכס הכבוד שבמרומים הוא זה שאחראי להשכחתם ואיש לעולם לא ימרק ממנו את אשמת עלבונם של האשה, הילד והמיליונים הנוספים שנכחדו מבלי להשאיר כל זכר בשעה שהאל שהם כה אהבו לא טרח לנקוף את אצבעו או אפילו להרים את גבתו.
הרבנים אוהבים למקם את האל במחיצת שני כיסאות ולטעון שעל האחד הוא יושב בבואו לדון את העולם ועל השני בבואו להעניק לו צדקה[1], או שהאחד משמש אותו בעת שהוא דן את העולם והשני בעת שהוא מרחם עליו[2]. אני מחדש ואומר שהוא אמנם יושב על שני כסאות אך אם האחד הוא כס הכבוד השני הוא כס הבושה ונראה שדווקא הכסא השני הוא החביב עליו.
עתה אוכל לשוב ולהזכיר לך שבכל תקופת החושך הזאת הבליחה מתוך האפלה רק קרן אור אחת – הציונות. ההתעוררות הציונית גרמה לרבבות יהודים לנטוש את אירופה ולעלות לארץ ישראל, שם ניצלו נפשותיהם מהחורבן שפקד את כל אלו שנשמעו למצוות רבניהם וסרבו לעלות בחומה. לאחר השואה הציונים היו אלו שאספו את האודים העשנים והעלו אותם לארץ ישראל שם הם העניקו להם מחסה, קורת גג, פרנסה, השכלה ולבסוף גם מדינה ריבונית שהפכה אותם לבני אדם שווי זכויות בעולם שעד אז תמיד ראה בהם אזרחים מסוג ב'. הציונים לחמו על ארץ ישראל והקימו בה חברה לתפארת שמעניקה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה, ובכללם גם לאלה שכל הזמן חותרים להפילה ולהשליט עליה את האל חסר המעש והרחמים שהם ניכסו לצרכיהם ולטובתם האישית.
את תפארת הציונות האנשים הללו רוצים להחליף בעוד אלפיים שנים של השפלה וסבל ונראה שההצלחה כבר נמצאת בטווח ידם. את הבורות הם הצליחו לכפות על שכבות הולכות וגדלות ששוכנעו לזנוח את מערכות החינוך הממלכתיות לטובת מערכות סקטוריאליות שחוסמות בפני תלמידיהם כל גישה לידע אמיתי ושוטפות את מוחם במסרים רבניים, ובכללם השנאה הבלתי מסויגת למדינה, לציונות, להשכלה, למדע, לשלטון החוק, לדמוקרטיה, לכבוד האדם וחירותו, לערבים, לשמאלנים ולשוויון הזכויות והחובות של כל אזרחי המדינה. דמגוגים דמויי ארדואן כבר יכולים לשלהב את ההמונים ולהסיתם נגד המדינה שבזכותה הם חיים ומשגשגים והמוני המצביעים כבר למדו כיצד ניתן להכניס למוסד שאמור לשלוט על גורל כולנו חברי כנסת שידאגו אך ורק לטובתו של המגזר שלהם.
כאן גם ההזדמנות להתייחס להערתך המגמדת:
כתבת כי "אבותינו לא האמינו בשכר ועונש" - עולה מהדברים שכתבת כי שבילי התלמוד נהירים לך, תואיל בטובך להיזכר בדברים שכתובים שם, באם לא תצליח אני מבטיח לרענן את זיכרונך בעניין.
|
שבילי התלמוד בהחלט נהירים לי ומהכרותי עם רבני חב"ד לא הייתי מציע לך להעמיד את ידיעותיך בתחום זה בתחרות לידיעותי. עם זאת, התלמוד הוא יצירה מאוחרת שנכתבה לאחר שהרבנים כבר המציאו את מושג השכר והעונש, העולם הבא, גן עדן וגיהנם. זאת רק אחת מהדוגמאות הרבות שממחישות את המהפך התיאולוגי שעם ישראל חווה במעבר מהמערכת הכוהנית למערכת הרבנית. הכוהנים האמינו באל שמעניש כאן ועכשיו[ט] ושרק ריח הקורבנות שעל האישים וטעם הבשר הצלוי יכולים לשכך את כעסו ולגרום לו לשנות את החלטותיו. הרבנים הבינו שאת הגימיק של הקורבנות כבר לא ניתן לשחזר ולכן הם המציאו את העולם הבא וקבעו שההולכים בדרך הישר הרבנית יזכו לגן עדן והסוטים ממנה יירשו את הגיהנם. גם הכוהנים וגם הרבנים דאגו רק למעמדם, סמכויותיהם ופרנסתם[י] אבל בעוד שהראשונים ביססו את שיטתם על אל עצבני וקפריזי, קורבנות, מנחות, תרומות ומתנות כהונה, הרבנים, בלית ברירה, נאלצו להסתפק בשיטה פחות ישירה שמטפחת את הצורך בלימוד תורה, שמירת מצוות, תפילה ומתן צדקה.
הנאורות שאתם כה אוהבים לפסול
|
אתה כנראה רגיל בניסוחים דמגוגיים שאם לא כן לא היית מעיז לכתוב:
נכון שמדינת ישראל הקריבה רבים מבניה במסגרת המלחמות שנגרמו כתוצאה מהקמת מדינה חילונית אירופאית לבנה שאינה דומה משום בחינה לעמי האזור ואינה מראה כל סימנים של נכונות להשתלב בקרב עמי האזור. לא "חלילה" בשל נאמנותה למורשתה ולדתה היהודית אלא בשל רצונה להיות חיקוי סוג ג' של אותן חברות אירופאיות מערביות חילוניות – אלו ששדדו את העולם משך 400 שנה, שהעניקו לנו במתנה דמויות מופת כהיטלר וסטלין ושטפו את מוחנו ברעיונותיהם המטורפים של דרווין ופרויד שהפכו את האדם לבליל סתמי של מולקולות.
|
אני, בכל אופן, מודה באשמה. זה נכון שהחברות החילוניות של המערב הולידו גם מפלצות כמו היטלר וסטאלין אבל כנגדם הם תרמו לנו רבבות הוגים, מדענים, מדינאים, סופרים, פסלים, משוררים, מלחינים, מחזאים, רופאים, מחנכים, סוציולוגים ומה לא. הם גם הנחילו לו את הערכים היותר נעלים של האנושות: ראיה מדעית, דמוקרטיה, סובלנות, שלטון החוק, שוויון בפני החוק, זכויות הפרט ובכלל זה זכויות האשה, הזר, השונה, הצעיר והחלש, כבוד האדם, חופש המחשבה וההתבטאות, חופש הפולחן, החופש ממחסור, החופש מפחד ועוד מכלול שלם של זכויות וחופשים.
הערכים הללו הפכו את העולם הנחשל שאתה כה מעריץ לעולם מודרני שמסוגל לתמוך בכמעט שבעה מיליארד אנשים. אתה, בטח לא מתוך כוונה רעה אלא מתוך חוסר מחשבה ואולי גם אי הבנה, ממשיך לטבול עם השרץ שבידך. על כל צעד ושעל אתה נהנה מהעולם המודרני אך זה לא מפריע לך לצאת חוצץ כנגדו. בתקופות הזוהר שאתה רוצה לשוב אליהם העולם היה מסוגל לשכן ולהאכיל רק כמה מאות מיליוני בני אדם. קח מהעולם שלנו את המדע המודרני, הרפואה המודרנית, הכלכלה המודרנית, שווקי ההון המודרניים, אמצעי המחשוב והתקשורת המודרניים, החקלאות המודרנית, התחבורה המודרנית, אמצעי הייצור המודרניים, המשפט המודרני, זכויות האדם המודרניות וכולי וכולי ותקבל חזרה את העולם המצומצם רווי המלחמות, הרעב, העוני והבורות שאתה כל כך מתגעגע אליו. בדרך לעולם המיוחל נצטרך לוותר על 80% מאוכלוסיית העולם, תגיד לי אתה על מי אתה ממליץ לוותר. הרשה לי להזהיר אותך: גם לשאר הנפשות בעולם יהיה מה להגיד בנושא ואיש אינו מבטיח לך שהם לא יצביעו גם עליך כשהם יתבקשו למנות את הפיות המיותרים אותם כבר לא ניתן לכלכל בעולם שויתר על דרווין ופרויד וכל שאר ענקי הרוח שהצעידו את האנושות לפסגות שמראשם אתה מרשה לעצמך להפגין, בצורה בוטה ומזלזלת, את מלא חוסר הבנתך.
האל שלך אולי המיט עלינו את כל ההיסטוריה האנושית רק בכדי לבחון את דבקותנו ואת נכונותנו להקפיד על כל המצוות המיותרות שאינן תורמות דבר לאיש חוץ מאשר לרבנים, אבל לשם מה הוא היה צריך לשחרר את גאון הרוח של שפינוזה ולוק, של איינשטיין ודרווין, של מרקס ופרויד, של דיקנס ודוסטוייבסקי, של שקספיר ואיבסן, של רמברנדט ומיכאלאנגלו, של מוצרט וורדי[יא] ושל כל שאר ענקי תבל, רובם אזרחי מדינות המערב, שמיצירה ליצירה העלו אותנו בעוד מדרגה לנשגבות ה'אלוהית' ופתחו בפנינו עוד צוהר למסתורי האינסוף.
את כל מה שכתבתי פה לא תמצא בינות לדפי הגמרא ואף ספר תורני לא יראה לך את הדרך להבנת נפלאותיו של האל האמיתי, זה שאפשר את הקדמה ולא זה שנלחם נגדה בחירוף נפש. אם אתה רוצה להבין את נפלאות הבריאה ואת גדולתו האמיתית של האל עליך רק להפתח ליופי ולאמת שהוא הנחיל לעולמו: למד דף יומי במתמטיקה[יב], עלעל בספר פיזיקה, קרא את ספרות המופת של הקנון המערבי, חקור מעט את הדתות האחרות, למד את ה'פיוטים' שאתה כה בז להם, לך להסתכל על תמונות בתערוכה, לך תחווה אופרה, לך ותטעם מכל מה שהתרבות המערבית יכולה להציע ואז תחזור להרצות לי על כשלונותיהם של תרבות המערב ושל הציונים שדבקים בה.
אני מודה שגם לי אין הרבה מילים טובות להגיד על האמונות שלך אבל את דעותי גיבשתי לאחר שרכשתי תואר במתמטיקה, סיימתי ישיבה והקדשתי שנים רבות מאד לקריאת ספרות מדעית ומחקרית, ללימוד המקורות התורניים ולחשיבה על המערכת הרבנית. כשתשקיע שבריר מהזמן הזה בלימוד הנושאים עליהם אתה כל כך אוהב לחוות את דעתך אסכים להתייחס למשפטים דוגמת 'רעיונותיהם המטורפים של דרווין ופרויד שהפכו את האדם לבליל סתמי של מולקולות'.
הקשר של החילוניים לעם ישראל ולארץ ישראל
|
בין שאר הגורמים שאיני מוכן שתשמיץ נמצאים גם הצעירים שלטענתך 'לוטשים עיניהם לחו"ל ובשל שטויות והבלים הם מהגרים ממנה'. איני מכחיש שלא מעט צעירים, לטעמי הרבה יותר מידי, עזבו וחושבים לעזוב את ארץ ישראל אבל איני מוכן להעניק לך את הסמכות לקבוע שהם מהגרים בשל שטויות והבלים. לי נראה שאת ההגירה יש לייחס לתסכול ההלוך וגובר של צעירים שלמדו, שירתו בצבא, עבדו, שילמו מיסים ותרמו לחברה ולמדינה רק בכדי לראות שפרי עמלם נופל כפרי בשל על ברכיהם של חרדים שמעולם לא למדו, לא שירתו, לא עבדו, לא שילמו מיסים, ולא תרמו דבר לחברה או למדינה כי כל אותו הזמן הם היו עסוקים בשקיעה לבורות, השנאה והבוז שמאפשרים להם לנשוך בתאווה הולכת וגוברת את היד שמאכילה אותם.
הצעירים האלה הם בדיוק אלה שמרגישים 'קשר מהותי ואמיתי לארץ ישראל' וליבם נשבר כשהם רואים כיצד הארץ שאבותיהם, בוני הארץ, הקימו כמפלט מפני האנטישמיות וכארץ מקלט למדוכאי כל התפוצות נגזלת מידיהם וניתנת לפיות העיוורים שלא רק הורסים את החזון הגדול אלא גם מוליכים את המדינה היחידה של העם היהודי לפתחי פי הפחת ואולי אף לאבדון.
אתה טוען 'לו ניתן היה בשעתו להיטמע כליל בקרב עמי אירופה, רבים מהציונים דאז ורבים מהישראלים דהיום היו בשמחה מסכימים להיעלם ביניהם.' מזה עלול להשתמע שילדיהם של שומרי האמונים מעולם לא נישאו בנישואי תערובת ומעולם לא נטשו את העם היהודי. אדרבה, שכנע אותי שצעירים שמעט השכלה אפשרה להם לזהות את עליבותה של הדת היהודית לא השאירו מאחורי גוום את העולם המסוגר וחסר התקווה ופנו לאפשרויות הבלתי מוגבלות של העולם הגדול. אני מאמין שאם הקהילות החרדיות היו משתחררות מימי הביניים ונפתחות לעולם המודרני בניהם היו יכולים לשגשג ולפרוח גם בתוכן ורבים מהם לא היו צריכים להפנות להן את גוום ולהטמע בקרב העמים הנאורים יותר.
בלי לחקור את הנושא לעומקו, ובלי להנות מהידע המיוחס שיש לך, ברצוני להבטיח לך שהציונים דאז והישראלים של היום אינם חותרים להיעלם מעם ישראל. למעשה ההפך הוא הנכון. ישראל, כמדינה יהודית מאפשרת לצעירים להשתייך לעם היהודי מבלי לוותר על חיי היצירה והרוח של העולם הגדול. הצעירים הללו אולי לא מקפידים על כל המצוות הרבניות אבל הם אלו שמחזקים את יסודותיו של העם היהודי וממשיכים את קיומו. ללא הצעירים שחיים בארץ ישראל, דוברים את השפה העברית ומשתתפים בחיי האומה והמדינה כיצד היו מתקיימים כל החרדים שמתעלקים עליהם? אם תמשיכו להמאיס על הצעירים הללו את חייהם בארץ ישראל אתם ללא ספק תגרמו להם לעזוב את הארץ, משימה לה אתה וחבריך כנראה החלטתם להקדיש את חייכם. או אז הם באמת יתנתקו מהעם היהודי וישאירו את ה'נכס' לכמה מאות אלפי חרדים שאינם מסוגלים להגן על עצמם, לפרנס את עצמם ולהבטיח שגם ילדיהם לא יפקחו בבא היום את עיניהם ויתאיידו לתוך העולם המודרני.
אתם מנסים לדכא את ה'מודרנה' ולדחוק אותה החוצה אבל את הקדמה תוכלו לעצור רק כאשר צעקותיכם יצליחו לשכנע את הרוח להפסיק לנשוב או את הגוף להפסיק להיות חולה. לזמן מוגבל תוכלו אולי לבנות חומות שימנעו מילדיכם כל גישה לעולם המודרני אבל כמה זמן תוכלו לשמר את נחשלותם ובערותם? במוקדם או במאוחר רוחות הקדמה, ההשכלה והאמת המדעית יפילו את החומות ויטפחו גם בפניהם של ילדים שתמיד למדו לחשוב שכל החיים סובבים רק סביב ההלכה הרבנית. מה יקרה אז? כיצד תמנעו מהם לזנוח את האמונות התפלות ולהצטרף לעולם האמיתי? אם תצליחו בינתיים להחליש ואולי אפילו למוטט את מדינת ישראל מי יעמוד בתווך, מי יעניק לילדיכם חיים יהודיים שהותאמו למאה העשרים ואחת ולא למאה השנים עשרה.
אני אוהב את הניסוחים הרהוטים שלך ובמיוחד את הפסקה האומרת:
העובדה שאתה והדומים לך מעלים השכם והערב טענה זו בעוד שאני ודומיי משום מה לא מרגישים שום צורך לטעון זאת, מעידה בבירור שאתה והדומים לך מבינים בסתר לבם כי על אף שחובבי הנשים, רודפי האתרים האינטרנטיים וחדשות האפנה המסעירות מפאריז ומהוליווד – או אלו הממנים עצמם נציגיו של צבור זה - יכולים לקרוא את הכתבים היהודיים ולהביע דעתם עליהם ו"לפרש" אותם כראות עיניהם, תהום עצומה ובלתי ניתנת לגישור פעורה ביניהם ובין אותם היהודים שכל חייהם מבוססים אך ורק על הנאמר באותם המקורות היהודיים והנם מחויבים להם עד האחרונה שבשערותיהם בשיחם ושיגם ובכל ארחות חייהם.
|
אך איני מבין לא את ההשמצות ולא את הטיעון. האם עלי להביא לך אסמכתאות שיוכיחו שגם בין החרדים לא חסרים חובבי הנשים, וזה עוד במקרה הטוב? אנא הוצא את המימד המיני מהדיון. אני לא בטוח שדווקא שם טמון החוזק שלכם.
גם אם נתעלם מפיסת הדמגוגיה הזאת עדיין איני מבין מה אמורה להוכיח דבקותכם בפרשנות המגמתית שאתם הענקתם לכתובים. האם העובדה שאתם מחויבים לפרשנות שלכם עד האחרונה בשערותיכם, בשיחכם ושיגכם ובכל אורחות חייכם הופכת את דבריכם לנכונים יותר ואמיתיים יותר? הרי אני טוען כל הזמן שבמקום לתרום לעולם אתם משקיעים את כל כולכם, בדבקות חסרת פשרות, בתוך הטעות והחשיכה. מצד שני, האם אני לא מבסס את חיי על עקרונות ההומניזם, הדמוקרטיה והקדמה והאם אינני מחויב להם עד האחרונה שבשערותי בשיחי ושיגי ובכל ארחות חיי? אורח חייכם, כאורח חיי, אינו יכול להוכיח דבר וטוב תעשו אם תורידו את עצמכם מפסגות העליונות ותשננו לעצמכם שלוש פעמים ביום: 'אני לא יותר חכם / צודק / חשוב / נשגב / קדוש / טהור וכו' מהאחרים ולכן איני רשאי לזלזל בהם, באמונותיהם ובדעותיהם.' חב"ד, תנועתך, מתפארת בצניעות רבניה ולא היה מזיק אם היית מוציא לפועל את מקצת מסיסמאותיה.
ניסוח חזק שמסתמך על עובדות דלות ניתן למצוא גם בקביעה:
הריני להבטיחך כי בעוד כ10-50 שנה מהפרשניות ה"לגיטימיות" שלכם יעטפו גם דגים סרוחים בעוד שאלו של החרדים אהובי נפשך ימשיכו לתפוס מקום של כבוד בקיר המזרח של היהדות. לימוד התורה היהודי – ישיבתי ימשיך לעצב את חייו של העם היהודי, הפטפוטים שלכם עלו אבק בספריות אקדמיות אקזוטיות למיניהן וילמדו את החוקרים טפח על אותן קבוצות שכבר ממזמן אינם בין החיים . . .
|
אני מסכים איתך שעוד כ-10 עד 50 שנה הפרשנויות החרדיות ימשיכו לתפוס מקום של כבוד בקיר במזרח של היהדות. הבעיה היא שאת הקיר הזה יפקדו פחות ופחות אנשים ולבסוף יגיעו אליו רק מתי המעט שיצליחו להסתתר מפני כל קרני האור של הקדמה. לימוד התורה היהודי-ישיבתי לא ימשיך לעצב את חייו של העם היהודי כי אפילו נחשלי העם היהודי, לפחות כך אני מקווה, יצליח בסופו של דבר להתגבר על המכשולים הרבניים ולהצטרף לקדמה האנושית.
דרך אגב, מעניין שבחרת לשחרר את דברי הבלע שלך באותו שבוע בו ישראל התקבלה כחברה ב-CERN, האיגוד שבעזרת מאיץ החלקיקים הגדול חוקר את תחילתו של היקום. הצמידות הזאת ממחישה את השניות שקיימת בעם היהודי ואת שני הכוחות שמושכים אותו לשני קטבים מנוגדים: מצד אחד החרדים שממשיכים להתעמק בכתביהם של רבני ימי הביניים, לדכא כל ניצוץ של קדמה, לפסול כל מחשבה שאינה הולכת בתלם ולינוק את לשד עצמותיה של החברה הבריאה ומצד שני ישראל החופשית, החוקרת, הבונה והמתפתחת שתמשיך לתרום את חלקה לקידומו של המדע, החשיבה ההומניסטית וגאון הרוח האנושי. האם אתה בטוח שהחשכה תגבר על האור והבורות על הנאורות? אתם אמנם עושים כל שביכולתכם להשליט על העם את הקפאון הרבני אבל אני מאמין בנצח ישראל וביכולתו של העם הזה להתעלות מעל להבלים ולאמונות התפלות ולהשתתף בחיי העולם הגדול.
לפני שאמשיך הלאה ברצוני להביע את שאט נפשי מהצעתך החצופה:
לארוז את מטלטלך ולהתעופף לאחת מהמדינות הרבות של ה"עולם הנאור" אשר בהן לבטח תשתלב הרבה יותר מאשר בחבל ארץ זה של העולם בו תתפס לעולם כנציגו של האימפריאליזם המערבי חילוני על אף שאתה הוזה על היותך נציג לגיטימי של העם היהודי.
|
ידידי, אמור לי בכנות: האם גם הוריך היו ממליצים לחילוניים להתעופף מפה לפני שהללו עזרו להם לעלות ולהקלט בארץ ישראל? האם זאת עמדת שאר הרבנים של הקהילה הגרוזינית ואפילו של שאר הרבנים של חסידות חב"ד, אליה, כך אני מבין, אתה גאה להשתייך? בכל מקרה, כשתתבגר תבין שאסור לדבר ככה, במיוחד לאור העובדה שמישהו עלול ללמוד ממך ולהציע גם לך:
לארוז את מטלטלך ולהתעופף לאחת מהמדינות הרבות של העולם החשוך אשר בהן לבטח תשתלב הרבה יותר מאשר בחבל ארץ זה של העולם בו תתפס לעולם כנציגם של הבערות והאמונות התפלות, על אף שאתה הוזה על היותך נציג לגיטימי של העם היהודי.
|
דרך אגב, אנא אל תכנה אף אחד בשם 'יהודונים'. זכור כשאתה מצביע על מישהו באצבעך, שלוש אצבעות תמיד חייבות להיות מופנות אליך.
לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה מהאיסיים, הצדוקים, המתייוונים והבייתוסיים ולמה אתה כורך אותם עם הרפורמים, הנאולוגים ואותם הייבסקצים שאיני יודע מיהם. פלגים שלא קיבלו על עצמם את המרות הרבנית דוגמת האיסיים והכוהנים (ובכללם הצדוקים, משפחת בייתוס והמתייוונים) אמנם נעלמו מבמת ההיסטוריה אבל זאת רק עקב הקנאות הדתית ששטפה את עם ישראל והביאה בעקבותיה את אובדנו של הבית השני ואת היעלמותה של המערכת הכוהנית כולה. הדעת יכולה רק להשתעשע במחשבה מה יכול היה להיות גורלו של עם ישראל אם הוא היה מונהג על ידי מתייוון נאור כמו הורדוס ולא על ידי קנאים חשוכים שבמקום להשתלב בעולם המודרני העדיפו להלחם נגדו ולהמיט על עם ישראל חורבן וגלות ארוכת שנים ממנה הוא ניצל, בסופו של דבר, רק בעזרת ה'מתיוונים' החדשים שהחזירו אותו לדרך השפיות שאתם כל כך מתאמצים לחסום.
למרות המשמעויות השליליות שאתם מנסים להעמיס על המילה 'מתייוון' זו אינה מילה גסה. ה'מתייוונים' הם אנשים נאורים ופתוחים שמנסים לשמר את יחודו של העם היהודי תוך כדי שילובו בחיי הרוח של העולם הרחב ולא תוך כדי מלחמה בלתי פוסקת בקדמה שהוא נושא בחובו.[יג] למרבה הצער, הקיצוניות החרדית, כמו הקיצוניות המוסלמית ובשעתו גם הקיצוניות הנוצרית, תמיד הצליחה לדכא את האלמנטים היותר שפויים ולהשליט את החושך והבערות שמאפשרים להם להמשיך ולשלוט.
למרבה המזל, אתם כבר אינכם מסוגלים לקבוע את הכללים ליהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל ואלה בחרו להביע את יהדותם באמצעות הקהילות הרפורמיות, קונסרבטיביות והריקונסטרקטיות שמאפשרים להם לחוות חיים יהודיים מבלי להכפיף את עצמם לרבנים שרק ירצו למרר את חייהם. היהודים הללו שלמדו לשמור על זיקה לעמם ומורשתם מחד ולהשתתף בחיים הרוחניים של העולם המודרני מאידך, הם אלה שנותנים תקווה לעתידו של העם היהודי. החרדים שתמיד התבדלו מסביבתם והתנהגו כנטע זר ומתנשא שיעלם ויותיר מאחוריו לא את השגיו הנעלים של העם היהודי אלא ערימה של ספרים חסרי כל ערך עצמאי וחסרי כל בשורה לעולם הנאור שכבר מזמן זנח את השקפת העולם שהם מבטאים.
לא לעיתים קרובות יוצא לי להתקל באנשים צעירים שמרשים לעצמם לא רק לסלף את העובדות שהם כנראה לא ממש מכירים או מבינים, להתנשא על פני זולתם ולהציע לאנשים מבוגרים מהם בהרבה 'לארוז את מטלטלך ולהתעופף לאחת מהמדינות הרבות של ה"עולם הנאור" ...'. מוזר שכל פעם שאני נתקל באנשים כאלה מסתבר שהם רבנים, לרוב רבנים חב"דיים, או חסידים נלהבים שעברו בהצלחה שטיפת מח רבנית. לא אתעמת איתך על כל אחד מניסוחיך המתנשאים אבל איני יכול להפרד ממך לפני שאתעכב מעט על הבקשה בה בחרת לסיים את מכתבך: 'אודה לך אם תחסוך ממני ביוגרפיות מיותרות , פיוטים לא רלוונטיים והצהרות סרק.' להערכתי משפט זה מסכם את כל מהותך ומציג אותך כצעיר יהיר ומתנשא שמרשה לעצמו לא רק להכתיב לאחרים את האמונות הנכונות אלא גם את הסגנונות הרצויים.
ידידי, כשאתה נכנס לדיון עם מישהו עליך למצב את עצמך בגובה העיניים שלו ולא על פסגה כלשהי ממנה אתה מסתכל כלפי מטה וקובע מה מותר להגיד ומה לא. אני לא כל כך אוהב את ההשתלחויות שלך ואיני מסתיר את סלידתי מניסוחיך אבל לא יעלה על דעתי להורות לך להמנע משילוב פרטים ביוגרפיים, פיוטים לא רלוונטיים והצהרות סרק, ביחוד לאור העובדה שלא לי להחליט מהו פיוט רלונטי ומהי הצהרת סרק. מה שלך נראה כלא רלוונטי יכול להראות מאד רלוונטי למי שמסוגל להבין גם את הדימויים והקונוטציות שהוסתרו בשירה ומה שבאזניך נשמע כהצהרת סרק יכול לעורר הרבה מאד משמעויות במחשבותיו של האחר. העולם אינו חייב להתנהל ברמת ההבנה וההפשטה שלך וטוב תעשה אם לא תגרור אותו לשם.
לסיכום, ברצוני לציין שאני מפרסם את כל דבריך, ללא אף מחיקה, השמטה או תיקון וכך אני נוהג לעשות לגבי כל מי שכותב אלי או מגיב לכתבות שבאתר. חשוב לי לחשוף את דעותיך בפני הציבור הרחב כדי שכולם יוכלו להתרשם מהטיעונים הניתנים משני צידי המתרס ולאמץ, כל אחד לפי הבנתו, את המסקנות המתאימות לו. אני מניח שגם אתה היית רוצה לחשוף את הדיון לציבור רחב ככל האפשר ולכן אני מבקש ממך להפנות אליו את המבקרים באתר 'ככר השבת', בו אתה נוהג לפרסם את מאמריך, ואת התלמידים להם אתה מעביר את שיעוריך. אתה הרי לא היית רוצה שאני אטען שאתה שש להשתמש בבמה שאני מעמיד לרשותך מחד וחושש לחשוף את דעותי לעמיתך ותלמידך מאידך. אנא נהג בהגינות.
אשמח לשמוע כל תגובה שתרצה לשלוח לי.
בברכה,
עדי אביר
מאת: ה'רב' משה מור (באמצעות בחור חרדי במייל)
תאריך: 6.10.11
בפתח הדברים:
קראתי את תשובתך לדברים שכתבתי בעיון. ראשית מן הראוי להבהיר כי איני רב, אין לי כל הסמכה רשמית לרבנות ואיני לי כל יומרות שכאלו. נוסף על כך איני מייצג בשום פנים ואופן את תנועת חב"ד, לא קבלתי שום ייצוג רשמי מטעם תנועה זו ואף אחד לא מינה אותי להיות דובר שלה. אני מייצג את עצמי בלבד ותו לא, משכך יתכן וחלק מעמדותיי עולות בקנה אחד עם התפיסות החבדיות הרשמיות וייתכן גם שלא. עמדותיי הנן אישיות בלבד ואם יש לך איזושהי טענה אתה מוזמן להפנות אותה אלי ולא לנבור אחר מעגלי השתייכות קרובים או רחוקים בכדי להפנות את המוקד אליהן מתוך תקווה אולי לפזר מסך עשן ובכך להסיט את עיקר הדיון לגופו של כותב במקום לגופם של דברים.
התרשמתי מהבולמוס שלך לשרטט אבחנות פסיכולוגיות הן כאלו הנוגעות אלי והן כאלו הנוגעות לחברה עליה אני נמנה. יש בי את הרושם כי את עיקר הדיון השלכת לשוליים ואת אישיותי, עדתי ואת החברה שאני מזוהה עימה הפכת לעיקר הנדון. לא ברור לי אם זה נעשה בכוונת מכוון או שבלהט הבלבול הספקת לשכוח את העיקר.
כיוון שהפרופיל האישי שלי הפך למושא התקפותיך המרכזי והסבטקסט שלך, שקרוב לוודאי נועד לצרכי רייטינג, מכיל תוכן רב יותר מאשר הטקסט אני נאלץ אותי שלא ברצוני, טרם אגש לגוף הדברים, לייחד כמה מילים לסגנון הכתיבה ולסגנון ההתנהלות שלך.
מי מהקוראים שאינו מעוניין להשחית את זמנו על דברים שאני כפוי לכתוב בתגובה להתנהלות המאוד לא מכובדת שלך בלשון המעטה מוזמן לדלג לפרק ב' בו ישנה התייחסות עניינית למכתבך הקודם. לעומת זאת אלו שיש להם עניין להתוודע למניפולציות הפסולות בהן אתה עושה שימוש כדי להחדיר את מסריך בצורה עקיפה ולא תמיד מודעת מן הראוי שיתעכבו גם על קריאת פרק זה.
מאמר או פשקוויל?
נפתח בכותרות הצעקניות והצהובות בהן אתה משתמש כדי להקדים את דבריי, למותר לציין כי זכותך לנהל את האתר שלך כפי שהנך רואה לנכון אולם הנסיון שלך למכור איזושהי תדמית של זירה הוגנת ושקולה עושה רושם פתאטי. השיטה להקדים כותרות נבובות ודביקות המביעות את דעתך האישית בלבד מתוך נסיון שפל ליצור דעה מוקדמת אצל הקורא מעידה ללא פקפוק על היושר והכנות שכה התברכת בהם. "רב אנטי ציוני קיצוני". שפתיים ישק, הייתי מציע לך לעשות שימוש בביטויים קצת יותר מאוזנים , משהו בסגנון "שורף הפחים הידוע" או "חברו האישי של האייתולה האיראני" וכו', אני מבטיחך כי הרייטינג שלך יעלה בצורה דרמטית.
אין לי כל בעיה, מתוך מחווה של רצון טוב ודאגתי הכנה לרמת הרייטינג של האתר שלך, להמציא לך תמונה שלי, תוכל לעשות עליה מניפולציות בפוטושופ, להצמיח לה קרניים, להצליל אותה, לשוות לעיניים מבט מזרה אימים וכו' וכו' כיד בדמיון הטובה עליך, אין לי ספק כי תצא נשכר מכך.
אני מודה ומתוודה כי התקשיתי לעצור את שטף הדמעות מעיני למקרא זעקותיך המיועדות מן הסתם לאלו שאתה מניח יעכלו ללא כל תהייה משפטים מרטיטים כמו "ההתכתבות עם הרב חושפת במלוא עוצמתה את הטרגדיה שפוקדת את מדינת ישראל" והצעתך הנרגשת והבהולה בהאי לישנא "אנו חייבים להחזיר את השד לבקבוקו" תוך שאתה שוכח לפרט איך בדיוק אתה מציע לעשות זאת – אולי ציד מכשפות או הקמת אינקיוויזצית מחשבות.
חזקה מוכחת של אלו שרוממות הליברליזם והפלורליזם בגרונם ועל ראש שמחם - כי חרב הרדיפה עד חרמה של החושבים אחרת מהם בידם, זאת מאחר ולדידם ישנן דעות שאסור להן להישמע מאחר ויש בהן כדי לצרום קשות, לא עלינו, את אוזניהם הרכות, העדינות והסופר רגישות.
רחמי עליך נכמרו גם למקרא המשפט המשעשע הבא - " ההתכתבות עם הרב החב"די משה מור חושפת, להערכתי לראשונה, את עומק השנאה שמקצת הרבנים החרדים, ואולי כבר רובם, חשים כלפי הציונות, מדינת ישראל והחילונים." אכן פחד אימים, מה הצעד הבא שלך, לקרוא לכולם לתפוס מחסה ולהיכנס למקלטים? להתכונן למתקפה לא קונבנציונלית מצד "אנטי-ציונים" שכמותי? מה בכלל אתה מקווה להשיג בקריאות אינפנטיליות מעין אלו, רייטינג?
הגדלת עשות והחלטת להיטפל לעדה שלי. למען האמת לא היה ברור לי כיצד להגיב, לגחך או להתיחס בכובד ראש לכיוון האסטרטגי המטופש והשפל הזה? אני כשלעצמי לא העליתי על דעתי לברר את עדתך בכדי "לבסס" את טענותיי משום שאיני מוצא בסוגיה העדתית שום רלוונטיות בכל הנוגע לעניינים או שאלות שהן ברות בירור שכלי, אולם אתה בהתאם לדרכך "להרעיש" בפרטים טפלים ולא רלוונטיים בכדי ליצור דעה מוקדמת אצל הקוראים ולהקשות עליהם את בחינתן האוביקטיבית של הטענות, "תמה" בקולי קולות – "מעולם לא העליתי על דעתי שדווקא ממנה (מהקהילה הגרוזינית) יצאו רבנים קיצוניים ונוטפי שנאה שמפיצים את תעמולת הבלע של הגרועים שבשונאנו".
את היחס הראוי לדברים בזויים כגון אלו אניח לקוראים לקבוע, אני מניח שרבים מהם ידעו להסיק מה טיבן של טענותיך אם אתה נזקק להידרש לעדת המוצא שלי.
לזהותו של מפיץ השנאה:
אתה מאשים וקובע חד משמעית כי אני מפיץ שנאה ומבעבע שנאה, למשל "ההתכתבות עם הרב החב"די משה מור חושפת, להערכתי לראשונה, את עומק השנאה שמקצת הרבנים החרדים, ואולי כבר רובם, חשים כלפי הציונות, מדינת ישראל והחילונים", " מעולם לא העליתי על דעתי שדווקא ממנה (מהקהילה הגרוזינית) יצאו רבנים קיצוניים ונוטפי שנאה שמפיצים את תעמולת הבלע של הגרועים שבשונאנו", "במקום לחנך לכבוד הדדי ...אתם מטיפים לשנאה , זלזול..." וכו'.
מהאשמה זו עולה כי אתה אדם החרד מאוד לשלמותו של העם הזה ומתנגד בכל תוקף להשמצות, נאצות ועלילות המופנות כלפי מאן דהוא, חשוב לך להרבות אהבה ואחווה בקרב אלו היושבים בציון, חשוב לך עד מאוד להנמיך את להבות העוינות בקרב האוכלוסיות השונות ואתה מן הסתם אדם האוהב שולם ורודף אותו ויהי מה.
אישוש ברור לאבחנה זו ניתן למצוא בדברים שכתבת וכדלהלן:
" אתה וחבריך אמנם אוהבים לפסול את מדינת ישראל אבל שנאתכם אינה מונעת מכם לנצלה בכל דרך אפשרית " – אכן קשה להאמין כי ימצא מאן דהוא שיחלוק על כך שדברים אלו מרבים בשלום, אחווה ורעות.
"ומה שאיני מוכן לקבל זאת האלטרנטיבה בה בוחרים רוב החרדים: ניצול כל השירותים ... תוך כדי זריעת שנאה וארס בנסיון בלתי פוסק להרעיל את נפשותיהם של הצעירים עליהם הרבנים מבססים את כוחם ואת רווחתם הכלכלית ושאת עתידם הם רומסים בצורה כה צינית, אכזרית ואנוכית" – עתה נותר רק למצוא את אותו השוטה שיטען כי קביעה על רבנים המרעילים את נפשות הצעירים ורומסים את עתידם באכזריות אין בה כדי להרבות באהבה והזדהות עמוקה בין המגזרים השונים במדינת ישראל .
"במקום לחנך לכבוד הדדי ולשיתוף פעולה ולהדגיש את חשיבות ההשכלה הגבוהה והנשיאה המשותפת בנטל אתם מטיפים לשנאה, זלזול, השתמטות, התבדלות ובורות. בטווח הקצר אתם אולי מקדמים את מטרותיכם הצרות אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים כל הזמן ויגיע הרגע שהציבור יזהה את הבעיה ויצביע עליכם כאחראים להרס המדינה" – כמובן שקביעות אלו מוסיפות עוד נדבך לתדמית המעושה של זה הטוען להיותו יונה צחורה וקובע ללא היסוס כי אלו שאינם חושבים כמוהו הינם לא פחות מאשר שדים .
"לא ירחק היום עד שיסתבר להם ש'צדק חברתי' משמעו גם נשיאה שווה בנטל הבטחוני וביטול השיטה שכופה על הציבור העובד והמשרת לפרנס מאות אלפי משפחות של בטלנים שחיים רק מעטיניה של המדינה" – לטובת אלו שכבר הספיקו לשכוח, דברים אלו כותב אדם הרוטן על אחרים שהם עסוקים בליבוי שנאה ובהעלאת גובה להבות התיעוב בין קבוצות בעם בעוד שמלאכת הפצת השנאה והארס זרה ומוזרה לו לחלוטין.
"נראה לי שאולי באמת הגיע הזמן להרים ידיים ולוותר על החזון הציוני שבשעתו הביא למדינת ישראל את אלו שהיום יונקים את לשד עצמותיה ומטפטפים את הארס שיביא לחורבנה" - הרעל והארס הנוטפים ללא הרף מקולמוסו של הכותב תואמים במדויק את השערתנו אודות אישיותו המתוקנת, אוהבת הבריות ונעימת הסבר של זה המביע חרדה מבוהלת לגורל העם.
"מצד אחד החרדים שממשיכים להתעמק בכתביהם של רבני ימי הביניים, לדכא כל ניצוץ של קדמה, לפסול כל מחשבה שאינה הולכת בתלם ולינוק את לשד עצמותיה של החברה הבריאה" - טעות קולמוס מצערת הביאה את הכותב להשמיט תיאורים אפיינים וידועים נוספים המקובלים באותם שופרות פופולאריים המביעים השכם והערב "דאגה כנה" לגורל צבור שומרי המצוות, כדוגמת "פרזיטים", "מוצצי הדם" ו"עלוקות".
מי שתיאורים אלו מעוררים בו אסוציאציות של הדר שטירמר עליו לדעת שאין זה במקרה כלל וכלל שהרי הדר שטירמר וקוראיו הנלהבים ידועים היו באהבתם הגדולה ליהודים ובפייסנות בלתי מסוייגת כלפיהם.
"אם, לעומת זאת, הרב מור מביע רק את דעתו האישית והרבנים החרדים, ובמיוחד החב"דיים, מסתייגים ממנה אבקש מהם להגיב למאמר ולהרחיק את עצמם מהרב הקיצוני שאינו מפסיק לבעבע שנאה כלפי כל מי שאינו חושב כמוהו וכלפי כל דעה שאינה תואמת את אמונתו" – כיוון שיש להניח כי קבוצת הקוראים אינה חבר מטומטמים, מן הסתם ידעו הם להסיק על נקלה מי הוא זה המאשים בקולי קולות את האחרים בהפצת שנאה מחד ועסוק ללא הרף בדמוניזציה ובסטראוטיפיזציה של אלו החושבים אחרת ממנו מאידך.
מן המפורסמות הוא שהגמל מתקשה לראות את הדבשת שלו, דבריך על שנאה ודברי בלע מצדי מעוררים השתאות נוכח השנאה, התיעוב, הזלזול והיהירות העוברים כחוט השני כמעט בכל משפט שני שלך ומהווים למעשה את הרקע המרכזי לכל דבריך.
לזהותו של המלין על יהידות:
נוסף על כך האשמת אותי ביהירות, לטובת הקוראים שחרף הדברים עד כה עוד לא הצליחו לתהות על קנקנך ועל שיטותיך מובאים להלן דברים שכתבת המסגירים אל נכון את הענווה ונמיכות הקומה בהם אתה ככל הנראה כל כך מצטיין ובשל כך מתיר לעצמך להשתלח בפראות באחרים על יהירותם:
"בחלומות הכי גרועים שלי לא העלתי על דעתי שיהודי שחי בארץ הזאת יאמץ את כל השקרים .... וישלב אותם במסע השנאה שהוא מנהל נגד יהודים אחרים שאינם חפצים ליישר קו עם כל המיתוסים, הזיופים, חוסר הידע ואי-ההבנות שמרכיבים את השקפת עולמו" – בהתחשב בצניעות היתירה אותה אתה מפגין במשפט זה אתה לבטח תהיה מוכן להודות שלפחות רבע אחוז מהידע המרכיב את השקפת עולמי מבוסס על איזושהי לחלוחית של אמת, או שגם לכך תתקשה להסכים?
"אם אתה רוצה ללמוד את הנושא, ולא להסתפק בזריקת סיסמאות ריקות מתוכן... או שכמו רבים מחבריך גם אתה לא טרחת ללמוד את הנושא ממקורות לא תורניים אבל כל העובדות שפירטת במכתבך הן לא רק שגויות אלא גם זדוניות." - מן הסתם הקוראים יסכימו כי זהו ביטוי נוסף לצניעות ולענווה שאתה כה נהנה להתרברב בהם.
"באמת מגיע לך לבלות את זמנך בעולם הקר, המנוכר וחסר הרגשות של ההלכה היהודית" - מה זה אם לא מונופוליזם של רגשות שכקודמיו גם הוא מקורו בשפיפות קומה להבדיל מיהירותי הבוטה הוציאה אותך מכליך.
"...תוך כדי זריעת שנאה וארס בנסיון בלתי פוסק להרעיל את נפשותיהם של הצעירים עליהם הרבנים מבססים את כוחם ואת רווחתם הכלכלית ושאת עתידם הם רומסים בצורה כה צינית, אכזרית ואנוכית" - אתה ודומיך מלאכים צחורים וצנועים המשפיעים רק טובה וברכה על צאן מרעיתם, ברי שאינכם מרעילים אף אחד שהרי הרוצחים הפליליים יוצאים מקרב הצבור החרדי ולא החילוני משום שהרבנים החרדים מרעילים כידוע את שומעי לקחם.
יש גם לזכור כי אנשי הפשע המאורגן וראשיהם הם בכלל בני ישיבות שהורעלו על ידי רבניהם ולא אנשים שצמחו מתוך מערכת החינוך החילונית הטהורה הזכה והמזוקקת, גם אותן הנשים ההופכות דרך קבע את גופן לגוש בשר ממוסחר מקורן בכלל בחברה החרדית בשל הרעלת המוחות המסיבית המתנהלת שם, את האתרים הפורנוגרפיים שכבר ממזמן הפכו למיינסטרים של צעירים חילוניים בני 6 מנהלים תוצרים של מערכת הלימוד הישיבתית חרדית כידוע וגלאים לאיתור דוקרנים, סכינים ואולרים מוצבים דרך קבע בשערי הישיבות הקדושות בשל האלימות הפרועה המשתוללת בין כתליהן, לא חלילה בבתי ספר חילוניים בהם הס מלהזכיר בכלל מושגים משונים שכאלו.
אני מצר על כך שאני נאלץ לכתוב דברים כגון אלו ובסגנון שכזה. אולם לו היית בורר את מילותיך, מגיה את דבריך ומעדן את כותרותיך יתכן ומתחת ידיך היתה יוצאת יצירה שמתחילה להתקבל על הדעת.
לו היית בוחר לעסוק בנושא הנדון בלבד, גם אם היית כותב את הטענות בצורה החריפה ביותר שניתן להעלות על הדעת כי אז הייתי מחריש. אולם משבחרת לעסוק בי ובאישיותי, ללגלג על חברתי, להלך אימים, להדביק תוויות סטריאוטיפיות ושפלות - "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ, וְאָמַר 'הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי!' (משלי כו יח - יט) " - תוך שאתה נוהג כאחרון התגרנים שבשוק עליך היה לצפות מראש שבן שיחך לא יטמון ידיו בצלחת ויגמול לך את שאתה ראוי לו.
מבוא:
את מערך ההתגוננות שלך ביחס לשאלת הצדקתה המוסרית והערכית של הקמתה והתמשכות קיומה של מדינת ישראל אפשר לסכם בשתי טענות: האחת החלטת האו"ם ב 1948 המעניקה את התוקף החוקי מבחינת החוק הבינלאומי להקמתה של מדינת ישראל והשנייה הזיקה ההיסטורית לארץ ישראל.
למעשה אין המדובר בשתי טענות אלא בטענה אחת כיוון שאי אפשר לנתק את האחת מרעותה שהרי כל חוק, לפחות ברמת השאיפה, אמור לשקף שיקולים מסויימים של צדק וכיוון שכך הזיקה ההסטורית מהווה לדבריך את הבסיס ההגיוני/מוסרי המספקת את ההצדקה להקמתה של מדינת ישראל אליבא דהחוק הבינלאומי.
להלן תיעשה בחינה קצרה של מידת הכפיפות והציות של מדינת ישראל לאותם חוקים בינלאומיים ונורמות התנהלות בינלאומיות שיהיה בה כדי לשפוך אור אודות השאלה האם אכן החוקים הבינלאומיים הם האורים ותומים של מדינת ישראל ללא שום קשר להשלכותיהם לטוב או לרע, או שמא חשיבותם עומדת ביחס ישר למידת סיועם לאינטרסים של מדינת ישראל כך שממילא הנפנוף בחוק הבינלאומי כגושפנקא להקמת המדינה על חשבון הערבים שישבו כאן וחלקם עדיין יושב כאן אין בו להעיד אלא על צביעותם של המנפנפים בו ותו לא.
נוסף על כך תיבחן תקפותה המוסרית והמעשית של עובדת הזיקה, נתהה מעט על קנקנה ונבדוק האם טענה זו היא כה עצמתית עד שיש בה כדי להביא לנישול קבוצת בני האדם שישבה כאן, שבין אם היא תוגדר כעם ובין אם לאו, הרי ברור שהמכנה המשותף בין הנמנים עליה היה מספיק גדול ומבוסס בכדי מכל בחינה שהיא כדי לאחד שורות ביניהם באופן שאינו משתמע לשני פנים כנגד הפולשים שהחלו להגיע, פעמים רבות תוך צפצוף על החוק ורמיסה ברוטאלית שלו, מאדמת אירופה.
בפתח הדברים אעיר כי תיאורים צעקניים מהסוג של "הגרועים שבשונאינו", "אנטי ציוני קיצוני" ושאר הצהרות ריקות ונבובות אין בהן משום בחינה כדי לטאטא את השאלות המאיימות עליך ואף לא את השואל אותן. דעתי האישית כלל אינה מן העניין ואתה בהחלט יכול להירגע, לא נקפתי ולא אנקוף ולו אצבע כדי להשליך מכאן מאן דהוא.
כל שאני מנסה להבהיר הוא כי מי שישיבתו בארץ הקודש מפוקפקת מבחינה מוסרית ועל אחת כמה וכמה כאשר היא באה בבירור על חשבון קבוצת אנשים אחרים – לו מידה מסויימת של יושרה בלבו – הרי שעליו להסיק בעצמו את המסקנות ולנסות לתקן את העוול אותו יצר בהתנהגותו ובכלל זה החזרת הגזילה לבעליה הקודמים.
החשבון שאני קורא לעשות כאן הוא חשבון אישי בלבד של האדם כלפי עצמו וכלפי מצפונו. איני שריף אזורי ואין לי שום יומרות להפוך לכזה אולם זכותי המלאה לבדוק את ניקיון ידיו של זה המתהדר להיות יונה צחורה ובא בדרישות כביכול מוסריות כלפי אחרים. יהודים לא ניסו לגרש מכאן לא את הביזנטים, לא את הממלוכים, לא את הצלבנים, לא את העותומונים, לא את הערבים, לא את הבריטים ותנוח דעתך, גם לא את הציונים.
אם כי אף אחד מהם אינו שייך לארץ ישראל, על אף שכל אחד מהם יכול להוכיח על נקלה זיקה היסטורית לארץ ישראל בפרקי זמן כאלו ואחרים - עובדה ההופכת את טענת הזיקה של הציונים לנבובה וחסרת משמעות, לא העלה שום יהודי על דעתו לעשות בשל כך איזשהו מעשה.
פשוט וברור שלדעתי ארץ ישראל אינה שייכת לערבים יותר מששייכת לציונים אולם אני בהחלט מרשה לעצמי להציג את הגיחוך והאוויליות בטענות הציונים אל מול אלה שטוענים הערבים בכדי לבסס עוד יותר את ההבנה כי הציונות, או מה שנותר ממנה, הנה בעיקרה אוסף של סילופים שטחיים ומשכך הנה אפיזודה חולפת וכמעט חסרת משמעות בהסטוריה של העם היהודי.
גם על קהל הקוראים שלך - אותו אתה מנסה לשלהב – לזכור כי בעוד שאף לא חרדי אחד העז חלילה להעלות על דעתו נטילת חיים של מי ממתנגדיו האידיאולוגיים, ובכללם כמובן הציונים החילונים, הרי שמן הצד השני לא הופגנו היסוסים רבים כאשר נטילת חיי יהודים עמדה על הפרק לצורך השגת אינטרסים כלשהם. הציונים החילונים הביאו להירצחו של ישראל דהאן כיוון שהעז לחשוב אחרת מראשי ארגון ההגנה, הביאו להסגרת יהודים לבריטים שגורלם נחרץ לתליה בסזונים הידועים, הטביעו את אלטלנה על היהודים שהיו בה ומן הסתם עוד רב הנסתר על הגלוי.
יש גם להדגיש כי מעשי הרצח הנ"ל לא היו תוצאה של איבוד שליטה על אספסוף זועם וגם לא היו מעשים שניתן להתנער מהם בטענה שהרוצחים ואלו שהסגירו יהודים אחרים למותם סבלו מחוסר שפיות או טירוף ואין במעשיהם כדי לייצג אף אחד אחר מלבדם. מעשי הרצח הללו היו מחושבים ונעשו לאחר הפעלת שיקול דעת בידיעתם ובאישורם של ראשי היישוב ומנהיגיו.
העולה מכך הנו שהחילונים אינם בוחלים בשום דרך כדי להשתיק את אלו המעיזים לחשוב אחרת מהם ובאמתחתם נסיון לא מבוטל ברצח יהודים על רקע מחלוקות אידיאולוגיות גם במסגרת של מדיניות מכוונת ומחושבת היטב. מנגד לחרדים אין שום עבר דומה חרף המחלוקת עם אלו העמלים להפוך את העם היהודי לעם ככל העמים דווקא בארץ הקודש שאינה סובלת עוברי עבירה וכיוון שכך סופה להקיאם ממנה במוקדם או במאוחר. אני מניח שעתה מבינים הקוראים שלך איזה ערך יש לאיומים ולהפחדות שלך ומי הוא זה שצריך לחשוש מפני מי.
אני מנסה להעלות כאן טענות כדי לברר אותן בצורה שכלית ככל הניתן, אתה עומד על רגליך האחוריות וצועק כי שאלות אלו אינן לגיטימיות, כי מי ששואל אותן הופך להיות חבר ורע של הגרועים שבשונאנו, כי המעלה אותן על דל שפתיו הוא אנטי ציוני קיצוני שחולם על משכבו בלילות על חורבן המדינה וכו' וכו'. כבר הסברתי שמסך הערפל המשעשע הזה לא יכול לאיין את השאלות הללו. מי שאינו מסוגל לספק תשובות משכנעות לטענות הללו נטפל לאישיות של השואל אותן, לקבוצה החברתית או העדתית עליה הוא נמנה וכדומה.
חוסר הנכונות שלך להתעמק בכנות בסוגיה זו הוא זה המביא ככל הנראה לאמונות השטחיות והילדותיות, שמצאו ביטוי גם בדבריך, לפיהן מתן השכלה מערבית לערבים-פלסטינים ינמיך את להבות השנאה ויקדם את פתרון הסכסוך. גישת בת היענה הנמנעת מעיסוק רציני בסוגיה זו ומכתירה בכינויי גנאי, תוך שימוש בהשמצות עסיסיות, את אלו המעיזים להעלות אותן לדיון תמשיך להביא לירידת המונים מהארץ (לרוב חילוניים, שאל עצמך מדוע) מחד ולביסוס ולחיזוק המוטיבציות הערביות-פלסטיניות מאידך.
אין כל סיכוי שתפיסת הערבים את היהודים כצלבנים/זרים שגורלם להיזרק חזרה לארצות המוצא שלהם תשתנה ולו במשהו נוכח העובדה הניכרת לעין כל ששום דבר מהותי אינו קושר אותם לחבל ארץ זה (נסה למצוא צעירים פלסטינים המאיימים בירידה...), זרים המפגינים תלישות באורחות חייהם ובתפיסתם התרבותית והמחשבתית את עצמם לא רק מן הארץ אלא גם מבכל הקשור למוצאם, תרבותם ומקורותיהם; זאת לבד כמובן מבאותם מקרים בהם הם נאלצים להידרש להצדקת ישיבתם כאן בארץ שאז הם מזדרזים להעלות מן האוב את עניין ה"זיקה" ולהכביר במילים אודות חשיבות הקשר ההיסטורי לעברו של העם היהודי, תוך שהם בוחרים את הפרטים מן העבר העולים בקנה אחד עם צרכיהם ומטאטאים את אלו המטילים צל של ספק מאיים על הספקולציות שלהם.
רק עיוורים יתקשו לראות את הפער העצום בין האמונה האחידה, היוקדת, הנחושה והבלתי מתפשרת של הערבים-פלסטינים בצדקת דרכם אל מול הבלבול, הערפול, אבדן הדרך והאפולוגטיקה הרופסת המאפיינים את הישראלים ושאינם מותירים ספק רב בנוגע לשאלה מי הם אלו המאמינים באמת ובתמים בטענותיהם ומיהם אלו המעלים את טענותיהם לצרכים תועלתיים-אינטרסנטיים בלבד תוך שאינם מסוגלים באמת ובתמים לשכנע גם לא את עצמם בתקפותן ובאמיתותן.
למותר לציין כי לאמונה הערבית העזה בצדקת העמדה הערבית לפיה הקמתה של מדינת ישראל פירושה כפייה ברוטאלית של נטע מערבי זר במרחב ערבי מוסלמי על חשבון העם הפלסטיני ועל ידי אומות מערביות, וזאת אל מול הכרסום ההולך וגובר באמונה בצדקת הדרך בקרב הישראלים - כרסום שלו מאפיינים רבים וביניהם הירידה מן הארץ, ההתפוררות החברתית, הקפיטליזם שהחליף את האידיאליזם, התלישות מן המקורות עד כדי ניכור להם וכדומה – השפעה מרכזית ומכרעת על סיכויי השרדותה של מדינת ישראל.
אתה כמובן תאשים אותי ואת דומיי בזירוז חורבנה של מדינת ישראל אולם בהתחשב ברמת ההסתכלות שלך אותה הפגנת עד כה לא יהיה בכך כדי להפתיע, לפחות לא אותי.
בעניין החוק הבינלאומי:
כתבת שבעת הקמתה של מדינת ישראל היו חברות באום 59 מדינות בעוד שעתה חברות בו 193 מדינות, שאלת "האם מפסילת זכות קיומה של מדינת ישראל עלינו לפסול את קיומן של מדינות אחרות שזכו לעצמאותן.." – כנראה שאתה בכוונה רוצה לטשטש את העובדה שבעוד שבאותן ארצות לא מדובר היה על אוכלוסיות זרות שהיגרו אליהם מחבלי ארץ אחרים בעולם אלא באוכלוסיות טבעיות של הארצות הללו, הרי שההתיישבות הציונית בארץ ישראל דומה היתה ללא פחות מאשר פלישה מאורגנת מאירופה כאשר הילידים שישבו כאן בארץ לא הזדהו עמם ומעולם לא ראו בהם חברים פוטנציאליים בחברה שלהם.
הסבר בבקשה מדוע קיומן של אותן עשרות ומאות מדינות חדשות שצצו עם התפרקות המעצמות הקולוניאליסטיות לא מלווה מיום הקמתן ועד לעצם היום הזה בערעורים בלתי פוסקים על זכות קיומן כאשר התנגשויות ממושכות ועקובות מדם אינן דבוקות בהן כספחת על רקע הקמתן. לו הקמתה של מדינת ישראל היתה הגיונית ומתקבלת על הדעת מבחינה מוסרית ולא היתה צירוף של שואה שלא היתה בעטיים של תושבי הארץ, שלולא היא לא סביר שרוב מדינות האום היו מצדדות בהחלטה על הקמת המדינה, בנוסף להיכרות יתירה של מרכזי העצבים של העולם המערבי על ידי מנהיגי הציונות אותה כידוע הערבים היו חסרים - כי אז אפשר והיו משלימים עם הקמתה של המדינה.
תום שגב בספרו "המיליון השביעי - הישראלים והשואה" טוען וכותב במפורש כי השואה בסופו של דבר היוותה נימוק מרכזי להצדקת הקמתה של מדינת ישראל ולהצדקת המלחמות על קיומה. במילים אחרות מדינת ישראל ידעה לנצל לטובתה את אווירת הסימפטיה, הבושה וההלם מצד אומות העולם נוכח זוועות השואה , אווירה שלא החזיקה מעמד לאורך ימים כידוע.
אם כי אפשר להתווכח על מידת הנחרצות של קביעה זו הרי שאי אפשר לבטל אותה מכל וכל ולטעון שלשואה לא היה שום משקל במכלול השיקולים וההתרחשויות שהביאו לבסוף להקמתה של מדינת ישראל. אם כך באופן טבעי מתבקשת השאלה מה לערבים ולכל זה? מדוע, אם אומות העולם כה חפצות פתאום לכפר על שבעת מדורי הגהינום שעברו על בני העם היהודי, הערבים הם אלו שנכפה עליהם בסופו של דבר לשלם את מחיר פשעי הנאצים כאשר את הגרמנים פטרו בסך הכל בתשלום פיצויים? מדוע שלא לקרוע חלקים מגרמניה ולתת אותם ליהודים?
כלל ידוע הוא שהחזק ובעל הממון הוא זה הקובע את הכללים לרוב באופן שישרתו את מטרותיו, כיוון שמאחורי אותם חוקים בינלאומיים עומדות בעיקר מדינות מערביות שכאמור רדו בעמי העולם משך 400 שנה ושדדו אותם תוך דריסה בוטה וגסה של כמעט כל ערך מוסרי שניתן להעלות על הדעת, ואיני חושב שיש צורך להכביר בראיות על כך, הרי הנסיון לעטוף בעטיפות מוסריות כללי משחק פוליטיים שנוצרו על ידי אותם עמים דשנים ושבעים הנו מגוחך.
השיטה לקרוא להפיכת כל ערך או נורמה שמקורה בעולם המערבי לבינלאומית או אוניברסאלית תוך גימוד וזלזול בתפיסות מחשבתיות וערכיות שמקורן בתרבויות אחרות הנה דפוס התנהגות ידוע של כל ציוויליזציה ששלטה אי פעם בעולם וסיבתה היא שגעון גדלות ושכרון כח. משיקולים דמוגרפיים וכלכליים עולה בבירור כי הציוויליזציה המערבית נאלצת ותמשיך להיות מאולצת לפנות את הזירה לטובת הציויליזציה המזרח אסייתית שלא בדיוק מקדשת את הערכים ה"אוניברסאליים" של המערב, אני מבטיח תשומת לב מבודחת לתירוצים ולהתפתלויות שלך ושל דומיך לכשתגיע השעה.
עקשותם המתמשכת והבלתי מתפשרת של הערבים שלא להכיר במדינת ישראל, שלא להשלים עם קיומו של עם זר בחבל ארץ המאוכלס בערבים מוסלמים ולא לקבל כעובדה מוגמרת את הפלישה ה"חוקית" מן המערב לחצר האחורית שלהם אינה מבלבלת אותך, הם סתם חשוכים שעדיין לא מבינים מהו החוק הבינלאומי, נבערים חסרי דעת השטופים באמונות הבל המסרבים באיוולתם להכיר בערך של כללי המשחק אותן יזמו המעצמות הקולוניאליסטיות לשעבר.
כאשר אתה ודומיך תלמדו אותם דעת ותרחיבו את אופקיהם הם מן הסתם יסכימו כי לא היה כאן גזל למרות שהם ישבו כאן מאות שנים באופן רציף לפני העליות הציוניות, לא נעשה שום עוול למרות הפלישה המאורגנת מן המערב, והם יודו ללא קושי כי הפולשים מן המערב אינם צלבנים שזרותם בולטת לעין בנוף המזרח תיכוני אלא משתלבים בצורה נפלאה במרקם החיים התרבותי של העולם הערבי איסלאמי ואך אווילי היה הרעיון לייחס להם זרות ותלישות באזור זה של העולם.
אדם הצועק מקירות לבו כי נעשה לו עוול לא יועילו כל הפטפוטים של אנשי המערב שיקשו אליבא דאיזו שיטה מוסרית הוא מבסס את תחושת העוול שנעשתה לו. דברי ההבל שלך על מוסר יחסי עלולים להולך שולל את התמימים וליצור מצג כאילו כל מעשה שבעולם ניתן לבסס לו איזה צידוק מוסרי או לעגן אותו בתפיסה מוסרית שלבטח קיימת באחת מן השיטות הפילוסופיות.
כל יהודי ניצול שואה משוכנע לחלוטין שנעשה לו עוול ואין לו צל צלו של ספק שהנאצים היו התגלמות הרוע עלי אדמות, אני משאיר לדמיון הקוראים את תגובתו של ניצול שואה שכזה כלפי אדם שלאחר שיסדר בנינוחות את משקפיו יעיר לו בטון אדיש כי מוסר הוא עניין יחסי ואליבא דשיטה X או Y מעשי הנאצים לא נעדרים כל בסיס הגיוני.
את חוש הצדק ואת תחושת האדם כי שנעשה לו עוול זועק לשמיים אי אפשר לטאטא בחוקים כפויים ואינטרסנטיים של מחוקקים בעלי עבר מושחת ואימפריאליסטי עשיר, מה לעשות, חוש הצדק הוא למעלה מחוקים שכאלו. באם האסלאם יהפוך לציוויליזציה הדומיננטית – מה שלא מופקע לחלוטין מהמציאות אגב בהתחשב המגמות הנוכחיות בעולם – הם ישנו את החוקים ה"אוניברסאליים" באופן שיעלו בקנה אחד עם האינטרסים שלהם כשם שעשו כל הקודמים להם. שמא גם אז תגן בשצף קצף על החוקים הבינלאומיים או שתטרח להעלות מן האוב ק"נ טעמים כדי למצוא בהם פגמים ולטמא אותם?
לו עם בעולם, מבין אותן עשרות המדינות שנוסדו בעשרות השנים האחרונות, היה מקבל עצמאות בחבל ארץ עליו יושב עם אחר – צעקותיו של העם שעל חשבונו ובתחום מחייתו הוקמה מדינה שתושביה אינם בני המקום היו מובנים לחלוטין. רק את צעקות הפלסטינאים משום מה אינך מבין.
לו עם בעולם היה טוען לאיזו זיקה הסטורית מלפני 2000 שנה לחבל ארץ כלשהו ובשל כך היה דורש לחזור אליה ודורש בעלות עליה תוך שינוי סדרי עולם של העם היושב בה וכל זאת כי אבותיו המיתולוגיים מלפני 2000 (!!!) שנה חיו בה – כי אז היו מגלגלים אותו מכל המדרגות.
לו עם בעולם היה טוען כי זיקה של לפני 2000 שנה גוברת על עובדת ישיבתו זה מאות שנים של עם אחר בחבל ארץ זה היו מתיחסים אליו כאל מטורף, על פי איזה הגיון זיקה מעורפלת (אתה מאוד מחבב דברים לא ברורים לא כן?) בת 2000 שנה לעם מאוד לא ברור תגבר על זכותם של אותם אלו שיושבים בארץ זה מאות שנים? איזה בית משפט בעולם יקנה לעם זכות ולו על דונם בודד על בסיס טענה שכזו על אחת כמה וכמה כשהיא באה על חשבון אלה היושבים בה?
האם ישנו תקדים בעולם לעם שטען טענה שכזאת? האם ישנו תקדים בעולם ובקורות ההסטוריה האנושית לקבלת טענה שכזאת? מדוע טענה זו נראית כה תלושה, מגוחכת וחסרת כל הגיון מחד אולם כאשר מדובר במדינת ישראל הרי שיש בה הגיון פנימי מובהק מאידך?
איך תהית/התרעמת בפאתוס "האם אתה מציע להחזיר את הגלגל אחורה ולהתחיל לקבוע גבולות וזכאויות רק על בסיס מוסרי..."? בצביעותך העדפת ככל הנראה לשכוח כי שאלה זו בדיוק שואלים הערבים אותך כבר 60 שנה "על סמך מה החלטת להחזיר את הגלגל אחורה ולקבוע גבולות וזכאויות בהתאם לתמונת העולם שהיתה נכונה לפני 2000 שנה"?!! כמובן שהחזרת הגלגל אחורה במקרה של אנשים "עקביים" כמוך היא סלקטיבית, לפעמים היא מחוייבת המציאות גם אם מדובר ב 2000 שנה אחורה וגם אם החלת הלך מחשבה זה באה על חשבון עם אחר, ולפעמים היא מטופשת כאשר אחרים דורשים ליישם אותה על חשבונכם.
בהמשך ל"תהייה" שלך דלעיל הגדלת עשות והוספת "הנושא סבוך ומסובך ואין לי שום רצון לפתחו כאן, אבל אני חייב לפסול כל אחד שמציב עצמו בעמדה של עליונות מוסרית שמאפשרת לו ..לפסוק איזה עם נהג במוסריות ואיזה לא, ובטח לא כאשר מדובר בסכסוך הסבוך בין הישראלים לפלסטיניאים" – חיי אנשים נקטפים כאן ללא הרף זה 60 שנה וכאשר אתה נדרש להסביר מהי הצדקתך לטבח הבלתי פוסק פה אתה מגמגם משהו על "נושא סבוך ומסובך"? ואם אתה אכן מאמין כי מדובר בסוגיה סבוכה שאינה ברת הכרעה כיצד זה אתה רואה עין בעין את הקמת המדינה שפירושה בפועל הכרעה? האם ישנו פירוש אחר להכרעה זו לבד מהתמקמות ב"עמדת עליונות מוסרית"?
שמא עתה, כאשר המצב הנתון משחק לטובתך, נוח לך להתחמק מהתמודדות ולתלות את ההתחמקות בסיבוכיות הנושא ולהשאירה ככזו עד שתשבי יתרץ קושיות ואיבעיות, כאשר קודם להכרעה בסוגיה זו הסוגיה המוסרית כלל לא היתה סבוכה והיתה פשוטה ובהירה כשמש בצהריים?
בעוד שניכר מדבריך אלו, ולא רק מהם אגב, כי אתה עצמך אינך משוכנע לחלוטין שההתנהלות של הנהגת המדינה שבדרך שהביאה לבסוף להקמת המדינה הייתה אכן מוסרית כאשר מנגד אין ולו סדק בעמדת העולם המערבי לפיה הקמת ישות מדינית עצמאית מערבית בלב לבו של העולם המוסלמי הנו מעשה אנטי מוסרי בעליל (מבלי להכנס להתנהלות הפרגמטית שכל אחת ממדינות ערב בחרה לעצמה ביחס לסוגיה זו) – האם עדיין לא ברור מי הוא זה שצריך להדחות מפני מי?
טענת שיש לך יד ורגל בתלמוד כך שאת הכללים "ברי ושמא ברי עדיף" או "המוציא מחברו עליו הראיה" אתה לבטח מכיר, באיזה אופן תתפתל עכשיו כדי להסביר מדוע במקרה דנן אין לכללים אלו כל רלוונטיות?
ההיאחזות הנואשת שלך בחוק הבינלאומי מעוררת רחמים, חוקים – בייחוד אלה בעולם המערבי, נועדו לקבוע כללי משחק ואין הלימה מוכרחת בינם לבין עקרונות מוסריים. הגרמנים היו מאוד קנאים לחוק, הם היו כה קנאים לחוק שבשם צייתנותם העיוורת לחוק הם חנקו כל שביב של מחשבה שמקורה בהצקותיו של המצפון ומן הסתם קיטלגו הרהורים טורדניים אלו כשאריות מן העידן המיתי, הטרום התפתחותי והפרימיטיבי של העם הגרמני. אתה נאחז נואשות בחוק הבינלאומי תוך שאתה מתעלם במופגן ממידת התאמתו למציאות, מהשאלה עד כמה תואם לחוש הצדק הטבעי, מהו מקורו, מהי סמכותו וכדומה.
את דבריי, שבעיניי מדובר בטענות כבדות משקל בלי שום קשר לעמדתי או העדפתי האישית, אתה אפילו לא מתחיל לדחות בקש. וכיוון שאתה כל כך אוהד את המוסד הקרוי או"ם ואתה כה חרד למוצא פיו, מן הראוי לרענן את זכרונך ביחס להחלטת האו"ם 3379 משנת 1975 שקבעה כי הציונות היא גזענות.
מן הסתם ישנם בינינו הזוכרים כיצד שגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג עמד על דוכן הנואמים באו"ם והכריז בדרמטיות כי עבורנו החלטת האו"ם הנ"ל אינה יותר מפיסת נייר וכך אנו גם נתיחס אליה, גרסה קצת יותר מעודנת ל"אום שמום" של בן גוריון שכידוע היה חרד כל ימיו למוצא פיהן של אומות העולם עד כדי כך שראה לנכון להצהיר "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". חבל שבן גוריון לא זכה להתוודע אליך, יכולת לגאול אותו מבערותו ולהסביר לו בטוב טעם כי מקור הגושפנקא לישיבתנו בארץ ישראל נעוץ בחוק הבינלאומי ולא יעלה על הדעת להטיל בוץ ורפש ביסוד קיומנו בארץ ישראל ולבזות אותו בצורה שכזו.
אם כן העולם החליט שהציונות הנה גזענות, כיוון שכך מדוע מדינת ישראל - שלדבריך כל זכות קיומה תלוי במוצא פיו של המוסד הזה והוא הוא האורים ותומים שלה - לא רק שלא הרכינה ראשה בהכנעה בפניו אלא בחרה להתקומם כלפי החלטה שהתקבלה במוסד הכה נערץ הזה ופעלה מאז במרץ לשם שינוי החוק? ממי הערבים יכולים לקבל שיעור מאלף בסוגיית ההתייחסות הסלקטיבית לחוקים הבינלאומיים, לא ממדינת ישראל?!
מהו היחס של מוסד זה למדינת ישראל? מדינת ישראל מותקפת השכם והערב באו"ם, מספר ההחלטות המצדדות בישראל שהתקבלו באו"ם ביחס למספר ההחלטות כנגדה של מדינת ישראל שואף לאפס, ואף על פי כן מספר ההמלצות שאומצו על ידי מדינת ישראל – שהרי מבניין האו"ם תצא ההוראה – גם הוא שואף לאפס. איך זה?
איך זה שמדינת ישראל מתעלמת, מלגלגת ואף רומסת את החלטות המוסד לו היא חבה את קיומו ולו היא מייחסת את ההצדקה המוסרית להקמתה? אם דעת האו"ם כה מכרעת עד שיש בה כדי לנקות את מצפוננו מהרג טבח ואבדן של אלפי בני אדם משני הצדדים הניצים – איך זה שבהתנהלותה היום יומית מדינת ישראל מצפצפת על המוסד הזה?
שמא ישנו מוצא אחר מלבד המסקנה כי החשיבות שאתה מיחס למוסד הזה, עד כדי כך שבא אתה תולה בו את הקולר המוסרי על הזוועות המתחוללות כאן במאה השנים האחרונות, הנה אך ורק לצורך הקמתה של מדינת ישראל, בערך כפי שבן גוריון נופף בתנ"ך מעל בימת האו"ם והכריז כי זהו הקושאן שלנו על ארץ ישראל (מדוע הוא שכח לנפנף בזיקה ההסטורית?) כאילו רק ההבטחה האלוקית לארץ ישראל היא הכתובה בספר הזה?
לו בעתיד הלא רחוק מדינות ערב יזמו דיון באו"ם תוך מטרה לבחון מחדש את שאלת הקמתה של מדינת ישראל - שהרי כזכור לכולם מדינת ישראל עצמה פעלה לשינוי החלטה 3379 שהתקבלה באופן חוקי לגמרי באו"ם - ולו בדיון זה יוסק כי ההחלטה משנת 1948 היתה על דעת מיעוט מעמי העולם שהרי רוב מדינות העולם עוד לא היו מיוצגים בו וממילא אין לה שום ערך, ולו תיערך הצבעה מחודשת בעניין כאשר בהתחשב בחבטות אותן סופגת מדינת ישראל באורח קבע במוסד הזה כנראה שרוב מכריע של המדינות באו"ם יקבע כי על היהודים לחזור למקומות מהם באו ובמקביל להחזיר את אותם הערבים שברחו או גורשו במהלך ההתנגשויות בין מדינת ישראל לעמי האזור – האם תסכים לקבל עליך את הדין ולחזור למקום בו גר סבך ולאפשר לערבי לחזור למקום בו גר סבו ובא לציון גואל?
האם מאן דהוא מסוגל להעלות על דעתו כי מדינת ישראל תסכים, לטובת עשיית צדק הסטורי כפי שתופסים אותה רוב מדינות העולם, לחדול מלהתקיים ולהיעלם כלעומת שבאה? כיוון שלדעתי התשובה שלילית לחלוטין הרי שדי בכך כדי להבהיר למי שעוד לא משוכנע באיזו מדה הטוען כי הוא נמצא כאן בשל החלטת האומות המאוחדות ותו לא מאמין באמת ובתמים בטענה שלו.
מי שחושב שתסריט שכזה הנו הזוי ראוי שיחשוב על כך שוב, מאזן הכוחות באו"ם באופן ברור אינו לטובתה של מדינת ישראל וללא זכות הוטו של ארה"ב (עוד ביטוי של כוחנות לא הוגנת כמובן) הרי שמצבה של מדינת ישראל היה מידרדר במהירות רבה יותר. גוסף על כך יש לזכור כי ההתרבות המטאורית של האוכלוסיה המוסלמית באירופה הן בגלל ריבוי טבעי גבוה והן בגלל ההגירה המסיבית, כבר משנה באופן דרמטי את המפה האירופאית וממילא את יחסן של מדינות אירופה למדינת ישראל, גם ארה"ב משנה פניה מאותן הסיבות וכוחו של הקול היהודי הולך ויורד עם השנים.
מאידך מדינת ישראל זה 60 שנה אינה יורדת מעל סדר היום העולמי, בעטיה ובעטיה בלבד הפך המזרח התיכון לזירת קרבות המתעדכן כל העת בכלי נשק הרסניים יותר מקודמיהם המביאים את סכנת ההשמדה לפתחו של העולם כולו ולא רק לזה של המזרח התיכון, לו מדינת ישראל לא היתה יוצאת לאוויר העולם כי אז סביר להניח הערבים ברובם המוחלט היו נשארים פלאחים הנעדרים כל יכולת לגרום לנזק ממשי.
העולם המוסלמי והמעצמות המזרח אסייתיות הופכות ליותר ויותר דומיננטיות בקביעת סדר היום העולמי והן מן הסתם ישנו את כללי המשחק אותם קבעו האומות הקולוניאליסטיות והאימפריאליסטיות, גם הן אך ורק משיקולים של צדק ומוסר כמובן, בדיוק כשם שעשו קודמיהם.
בהתחשב באיום אותו מהווה ישראל על היציבות באזור זה עשרות שנים, ובצורה הולכת וגוברת על היציבות העולמית – הרי שיש להניח שבהיעלמותה תחפוצנה יותר ויותר מדינות שרובן אגב כבר מכירות את העם היהודי לא מסיפורי הגירסא דינקותא על יהודים המשתמשים בדם ילדי הנוצרים לשם אפית מצות בפסח או מסיפורי האימים על משרפות אושוויץ אלא מההסברים המלומדים, הנמרצים והבלתי פוסקים של אלו השולטים בעתודות הנפט הגדולות של העולם.
כיוון שהצביעות והשקר היא נר לרגלי הציונות, כפי שטענתי והדגמתי בדבריי מן הפעם הקודמת, כפי שניכסה לעצמה בערמה מושגים יהודיים בעלי תכנים דתיים מובהקים , כשם שהגדירה מחדש את היהדות - בנסיון הדומה להפצת הרעיון לפיו עיקרן של האיסלאם והנצרות אינו הדת אלא הלאום - תוך מאמץ לרוקן את היהדות מנכסים בני אלפי שנים, הרי שגם ביחס לארץ ישראל השקר הוא העומד בבסיס העמדה הציונית.
הם מחד מכחישים את אלוקיותו של התנ"ך אולם רבים מהם מנופפים בו כהוכחה לזכאותנו על ארץ ישראל תוך שהם מתעלמים מאינספור החיובים הכתובים בו והמוטלים על כתפו של המקבל את אלוקותו של ספר זה. הם משתמשים בזיקה ההסטורית תוך שהם מחליטים שזיקתם ההסטורית המעורפלת מן התקופה ה"מיתית" גוברת משום מה על זיקתם הרציפה והברורה של הערבים עד לימינו אנו, נוסף על כך הם מעדיפים לשכוח ולהשכיח מכח מה אותה זיקה הסטורית לא התפוגגה משך 2000 שנה כפי שהתפוגגו אלפי זיקות הסטוריות אחרות. ישנם כאלו המחפשים מקלט בחיקו של החוק הבינלאומי ומנופפים בו במרץ בפני הערבים תוך שהם מתעלמים במודע מביטויים שלו שאינם כה נוחים להם (ראו למשל השוואת הציונות לגזענות).
איך כתבת בתמימות ילדותית ומשעשעת
"אני בטוח שאם מדינות ערב יצאו מסחי הבורות והאמונה העיוורת ויצטרפו לעולם המודרני הם יפסיקו לשנוא את היהודים בהתלהבות כה רבה" –
מה אומר ומה אדבר, זה בדיוק גם מה שלמדתי בשיעורי ההסטוריה, הגרמנים סוף סוף גילו שישנם תחומים מרתקים אותם מציע העולם לבד מהרקת חביות של בירה לגרונם ועיסוק בהבלים בבתי המרזח שלהם – המכונים בעגה המודרנית "פאבים" – כמו מדע, פילוסופיה, אמנות שירה. אלא שלמרבה התדהמה הם שכחו שבד בבד עם ההתקדמות המדעית והתרבותית מפלס השנאה ליהודים – שנראו אגב בדיוק כמוהם ורובם היו בכלל מעדיפים להיוולד גרמנים למי שכבר הספיק לשכוח – חייב, פשוט חייב, לרדת ואף להיעלם. אלא שהוא סירב לרדת, ושומו שמיים ההפך הגמור הוא שקרה, הוא זינק זינוק מטאורי כלפי מעלה!
בחוצפה בלתי מוסברת הם התעלמו מן החכמה העמוקה הטמונה בדבריו של עדי אמיר ובמרץ חסר עכבות – חרף גאונותם במדע, בפילוסופיה, במוסיקה ובאמנות – הם ניצלו את ידיעותיהם המופלגות בכדי לצאת במסע השמדה שכמותו לא ראה העולם.
מהו ההסבר לכך? כיצד התנהלות הברברית ביותר אותה ניתן להעלות על הדעת חיה בשלום עם אחד העמים המפותחים ביותר שהוציאה התרבות המערבית? מי שמתרץ לעצמו שמדובר בתאונה מקרית ובכך מנסה להימלט מהתמודדות עם ה"פרדוקס" הזה, לפחות בעיני אנשי המערב שרואים בכך פרדוקס, ישאל את עצמו האם בעלות הברית היו מעלות על דעתן להילחם בהיטלר על רקע מסע ההשמדה השיטתי כלפי היהודים? לאחר שיענה לעצמו בכנות יואיל בטובו לרדת בזריזות מן העץ.
נוסף על כך, מי שחושב שעמי אירופה – לא עמי אפריקה שלא זכו להשתזף בקרני האורה הבוקעים מבירות המערב, אלא עמי אירופה שהושפעו רובן ככולן מאותה תרבות מערבית מהוללת - קרעו בגדיהם, ישבו שבעה וקוננו מרה על הזוועות שמעוללים הנאצים ליהודים, משוטט בעולם של הזיות; רבים מהם ברכו על כך בינם לבין עצמם תוך שהם מתמוגגים לראות כיצד מלאכתם נעשית בידי אחרים בעוד שחלקם אף סייע בפועל כידוע למאמצי הגרמנים.
במאמר מוסגר אעיר כי הבקיא במקורות היהודים אינו רואה שום סיבה להפתעה או לתדהמה, עשיו נשאר עשיו חרף העניבות, המקטורן המגוהץ למשעי וההתנהגות המנומסת והאדיבה. להבדיל מישמעאל שאינו מסוגל לחפות על מהותו באלף ואחד מסכות הרי שזוהי למעשה מומחיותו של עשיו. "יפת אלוקים ליפת" - הוא ייצר אלף ואחד תיאוריות אינטלקטואליות מבריקות שלא ישנו במאומה את מהותו ולא יביאו אותו לכדי עבודה עצמית לשנות את עצמיותו (את של אחרים דווקא כן...), הוא ישקיע באמנות ובתרבות אבל את החיה שבפנים הוא ימשיך לטפח ולפטם במעדנים.
כשם שהיוונים קנו להם תהילה בשל שיטותיהם הפילוסופיות והמוסריות אשר לא מנעו מהם לרדות בעמי העולם ולשעבדם לצרכיהם הם, כשם שהרומאים זכורים עד היום בשל מערכת החוקים המפותחת שלהם המהווה את הבסיס לזו המערבית אשר כידוע לא הפריעה להם לנצל את עמי העולם עד טיפת דמם האחרונה לצרכיהם הם – כך גם צאצאיהם הביולוגיים והרוחניים בעולם המערבי של היום;
לאחר שניצלו עד תום כל משאב אפשרי של עמים אחרים ותרבויות אחרות, לאחר שהביאו למרחצי הדמים הגדולים ביותר שראה העולם מעודו, לאחר שהביאו עלינו נשק להשמדה המונית והעמידו בכך את קיומו של העולם בכל רגע מאז בספק ממשי - הם עדיין משוכנעים שהם נושאים איזושהי בשורה לתיקון האדם והעולם. כל כמה עשרות שנים עשיו מסיר את המסכה מפניו, חושף את מהותו הברברית והחייתית, ושוב חוזר ועוטה על עצמו את הגלימה הצדקנית, הוגה תיאוריות, חלקן מוסריות, ומנסה לשכנע את העולם כי הוא הוא ה"אוניברסאלי".
מי שיש לו מהלכים בתחומי ההשכלה המערבית יודע היטב כי אין הן מקנות לחניכיהן שאיפה יוקדת לתקן את עצמם ולעבוד על עצמם, אין זה מעניינן, בשאלות של משמעות העולם והאדם עוסקים רק אלו המורמים מעם וגם הם בשל נטיותיהם האינטלקטואליות וצורך סיפוק סקרנותם, לא בשל איזשהו רצון כנה לרדוף אחר אמת כלשהי ולברר האם ישנה איזו חובה המוטלת על האדם בעולם. המדע אינו מכיל שום הוראה ושום בשורה לאדם, פיזיקאים וכימאים גדולים עבדו במרץ בשירותם הן של רוזוולט, הן של סטלין והן של היטלר, וחרף כל זאת אף אחד לא מעלה על דעתו כי עובדה זו מכילה איזושהי סתירה פנימית.
כימאי יכול לגלות תגלית מרעישה ולקבל עליה פרס נובל בכימיה, השאלה האם תגלית זו תסייע לייצור פצצות מימן מחד, או תסייע לייצור טיפות אף או תביא לפריצת דרך בתחום מחלה חשוכת מרפא כלשהיא מאידך כלל אינה מעניינו. אין לשאלה זו שום רלוונטיות בעיניו.
הטענה כי המדע מביא בהכרח לעולם טוב יותר הנה טענה מטומטמת מעין כמוה, המדע הוא גולם וככזה הוא אכן יכול להביא ליצירת עולם טוב יותר אולם מנגד בכוחו להביא לחורבן מהסוג שבני האדם מן הדורות הקודמים לא העלו על דעתם כי הוא אפשרי בכלל. לא הגולם הוא הנדון כרגע אלא האדם העושה שימוש באותו הגולם, הוא נותר כשהיה ועושה רושם שהוא צועד בצעדי ענק דןןקא אחורה לעברו של ברבריזם פראי, וזאת בשל הואקום הפילוסופי-ערכי שהעולם המערבי אחראי לו.
המפקפק בכך יצא נשכר באם יבדוק ולו באופן שטחי את תחומי העיסוק והבילוי בשעות הפנאי של רוב צבור הסטודנטים בעולם המערבי, אוכלוסיית העידית של העולם המערבי. עם כל זה שהמדע הנו ללא ספק אחד מן ההישגים האנושיים הכבירים ביותר אין לו שום אמירה בנוגע למהות האדם, משמעות הקיום, תכלית העולם וכדומה. אותם השוטים המנסים לרתום את המדע בכדי לספק תשובות על שאלות כגון אלו עושים בערך את מה שעשו המדענים של היטלר שרתמו את המדע לצורך הוכחת העליונות הארית.
הערכים המערביים אותם מנסים לדחוף לנו (ערכים "אוניברסאליים"....) תוך תפיסת טרמפ על המדע ונסיון ליצור ביניהם קשר מוכרח הוא מעשה הונאה אפייני, אין שום נקודת השקה בין המדע ובין ערכים כלשהם, חזית הפיתוח הטכנולוגי יכולה להיות בדרום מזרח אסיה, באירופה המזרחית או במדינות המערב הקלאסי ותרבותן של אזורים אלה לא תהפוך בשל כך לתרבות מערבית. הערכים על פיהם מתנהל בפועל העולם המערבי, אינם ערכים במובן הקלאסי אלא כללי מסגרת שנועדו לא יותר מאשר לנהל חיי חברה תקינים כאשר בבסיסם מסתתר בצורה מתוחכמת האינטרס האישי, זאת בניגוד גמור לתפיסת הערכים לפחות זו היהודית לפיה האדם כפוף לערכים ולא להיפך.
ההמונים בכל אופן, בשל "אזלת היד" במציאת ה"אמת", רובם המכריע אוכלים את פירות הביאושים של פילוסופיה מחשבתית זו שנמכרת להם בעטיפות נוצצות של קדמה, נאורות, אוניברסליזם וכו וכו, ומדידרדרים בעקבות זאת לביצת ההפקרות והריקנות. כיוון שכך מכריזים הם דרור ליצריהם, צופים בהנאה בתחרויות אגרוף עד זוב דם, מגדלים ילדיהם מגיל אפס בצל סרטי אלימות עם קלוז אפים על שפריצים של דם, מזריקים לעצמם הבלים כמו האח הגדול או האח הקטן המרסקים את נשמת האדם לשאול תחתית, צופים בטבעיות גמורה בפורנוגרפיה ומתייגים שפלות אנושית זו בתגיות מכובסות "סרטים נועזים", "סרטים למבוגרים" וכו' ואת המשתתפים בהם והצופים בהם כאנשים נאורים ומתקדמים כאשר אותי מן הסתם יתייגו כאדם נבער, חסר השכלה, פרימיטיבי ובור. את שיטותיו של עשיו מכירה היהדות מיום היווסדה - "כיצד מעשרין את המלח"? "איך מעשרין את התבן"? - השיטות ידועות , לעוסות וצפויות מראש.
הפצת הרעיון הדרווניסטי עולה בקנה אחד עם נטיותיו של עשיו לתת דרור ליצריו ולשחרר אותו מכל מחוייבות כלשהי בכדי שיוכל לשקוע עד טירוף בהנאות העולם הזה, למצות עד הסוף את תענוגות החושים או האינטלקט ולהידרדר לרמת חיה שגם היא אין לה דבר בעולמה לבד מחושיה ותענוגותיה.
תפיסת האדם המערבי את עצמו כאילו הוא תוצר של אירוע מקרי והתפתחות מקרית, סתם אבק כוכבים חסר משמעות אמיתית במרחב וזמן אינסופיים, הנה תפיסה שהשלכותיה המעשיות עולה בקנה אחד עם תפיסותיו של העולם המערבי מאז ומעולם - " ששון ושמחה , הרוגבקר ושחטצאן, אכלבשרושתותיין, אכלו ושתו, כימחר נמות..." (ירמיהו ט' ז') אין בה שום חידוש עקרוני והלבושים והמסכות החדשות – לא יהיה בהן כדי לשנות זאת. מעניין לציין שהעולם המערבי לא הצליח לייצר אף לא דת משמעותית אחת משך אלפי שנות קיום להבדיל מהעולם המזרחי, עובדה שיש בה להעיד על יכולותיו הרוחניות של האדם המערבי, על מידת משיכתו למרומם ולנשגב, על מוקד חייו ועל מקורו לא רק הפיזי אלא גם המושגי-תפיסתי "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה"... (בראשית כה' ל')
אעבור עתה לדון בהערות אחרות שלך:
כתבת כי "רוב הפליטים נקלטו בארצות אליהם ברחו והפכו לחלק אינטגרלי של המדינות הקולטות" –
אם כן נשאלת השאלה מדוע הפליטים שברחו לארץ ישראל מארצות המערב לא הפכו לחלק אינטגרלי של האזור הקולט, הווה אומר המזרח התיכון. לו הפליטים ממוצא יהודי שברחו מאירופה בשל הבנתם כי האירופאי ה"נאור" לא יאפשר טמיעה מלאה של יהודים בחברות האירופאיות - להבדיל אגב מימי הביניים בהם לא רק שעמי אירופה לא הערימו קשיים בדרכו של היהודי המתבולל אלא אף העניקו לו פרסים על רצונו להתבולל – היו עושים מאמץ להיטמע במזרח התיכון ולקבל על עצמם את הקודים התרבותיים של חבל ארץ זה יתכן והערבים היו מסכימים לעבור על הפלישה הלא צפויה מן המערב בשתיקה. אם לפחות אותם פולשים לא היו שונים באופן קיצוני מאותם היהודים – אנשי היישוב הישן - אותם הכירו הערבים היטב יתכן והדי הפלישה מן המערב לא היו נשמעים עד ימינו אנו.
ההתנגדות הנחושה והבלתי מתפשרת לאותה פלישה מן המערב מסרבת לגווע מהסיבה שלא רק שאותם הפולשים לא ניסו ואינם מנסים להיטמע בעמי המזרח התיכון, לא רק שאין הם מהווים משום בחינה המשך לאותם היהודים שישבו כאן טרם החלו העליות הציוניות כאשר בדרך כלל שררה בין שתי קבוצות אלה דחייה הדדית - אלא שהם מנופפים ללא הרף בזרותם ובשונותם מעמי האזור מעמדה ברורה של עליונות והתנשאות תוך שהם נצמדים בקנאות לזהויות מערביות המקובלות בארצות מוצאם, מנסים לשווק בתחילה את הסוציאליזם המזרח אירופאי ולאחר מכן את הליברליזם האמריקאי והמערב אירופאי.
למותר לציין כי גם עובדה זו מסגירה את תחושת הזרות המהותית של הפולשים מן המערב למזרח התיכון ומהווה הצדקה לתפיסת עמי האזור את מדינת ישראל כהשתלה מערבית-נוצרית מלאכותית בלב לבו של העולם האיסלאמי שאינה שונה במידה רבה מהמוטיבציות של הצלבנים לתקוע יתד באזור שאינו מקומם הטבעי.
אתה מעלה על נס את קליטתם של מאות אלפי פליטים על ידי המדינה ואני מניח שכוונתך בעיקר לעשור הראשון של מדינת ישראל. אתה מציין זאת לשבח תוך שהינך שוכח את המלאכותיות ואת היד המכוונת שנועדה ליצור עובדות דמוגרפיות בכדי להקהות את טענות הערבים על החלטת האו"ם שממנה נבעה התעלמות מעמדת רוב רובה של האוכלוסיה בארץ ישראל שהיתה, מה לעשות, ערבית. זאת טוענים הערבים למעלה מ 60 שנה, היהודים בארץ אינם בני המקום ואין הם תוצאת ריבוי טבעי של אוכלוסיה אלא הם פולשים שפלשו אליה תוך שימוש באמצעים אגרסיביים וכוחניים שנועדו ליצור עובדות בשטח.
באותה קליטה מוצלחת בה אתה מתהדר הם רואים פלישה מאורגנת, מכוונת וכוחנית שפירושה הוספת חטא על פשע. כזכור גם נסיונות ההעפלה ההירואיים עליהם למדנו בהערצה גלויה בבתי הספר היו למעשה פריעה בוטה ובריונית של חוקי ההגירה אותם קבעו הבריטים. אותנו חינכו שמדובר ב"קליטה", הערבים רואים זאת כ"פלישה" במסגרת הלוחמה הדמוגרפית המלאכותית והלא הוגנת כלפי הרוב הערבי שהיה בשעתו בארץ ישראל.
אתה מתרברב בקליטה המופלאה של מאות אלפים שלא נולדו בארץ הזאת ושוכח שהיא מהווה נדבך נוסף בהוכחת הבריונות הישראלית כלפי התושבים מקדמת דנא של הארץ הזאת, אלו שהקמת המדינה באה על חשבונם.
קצת על פרימיטיביים ואינטרסנטיים:
הערצתך ליהדות התלמודית ניבטת על כל צעד ושעל בכתיבה שלך, דבריך על רבנים אינטרסנטיים העושים בתורה כבשלהם ומעקמים אותה באופן שיעלו בקנה אחד עם הצרכים שלהם משתלבים להפליא עם עשרות אלפי רבנים ויותר שהושיטו את צווארם לשחיטה באינספור פוגרומים על רקע נאמנותם הבלתי מסויגת והבלתי מתפשרת למערכת ה"אינטרסנטית" שלהם.
כמובן שיחד עם שריפת רבנים אלו דאגו אלו שראו בגאולת הרבנים החשוכים מהפרימיטיביות חסרת הפשר שלהם ערך עליון להעלות באש גם את אותם ספרי התלמוד – שנכתבו כזכור לצורך הדאגה לאינטרסים של הרבנים – יחד עם אלו שקשרו בספרים אלו את חייהם. לדבריך אותם רבנים ואינספור יהודים שמתו במהלך ההסטוריה מתו "סתם" על מזבח שקרי האינטרסים של הרבנים שמשום מה גם הרבנים החליטו להקריב את חייהם על מזבח שקריהם.
דבר אחד בוודאי שאפשר לומר על אותם קדושי עליון , הם לא פקפקו אף לא לרגע בנכונות הצעד שלהם למות על מזבח התורה, לא הם ולא צאצאיהם. בשעה שמתו - הם היו שלמים לחלוטין עם הצעד שעשו ושם הרהור או פקפוק לא טרד את מנוחתם.
ולעומת זאת, להבדיל, מייסדי הציונות והנוהים אחריהם הקריבו את חייהם עבור הקמת המדינה ואופס, לא יותר מ 40-50 שנה אחר כך, ילדיהם שולחים מכתבים מקנדה – כמו זו באחת מהתגובות שקבלת , שאגב היא מהיותר סוחטות דמעות שקראתי בימי חיי, שהפליאה להסביר מדוע החיים בקנדה עדיפים לאין שיעור על פני אלו שבארץ ישראל – והופכים את מות הוריהם על מזבח הציונות ללא יותר מאשר התאבדות חסרת תועלת על הבלים.
ילדי אותם אלו שמתו עבור הרעיונות הציוניים חיים בהמוניהם בבירות המערב, מלקקים בהנאה את תענוגותיו של העולם המערבי ורואים בתפיסות המחשבתיות והאידיאליסטיות של הוריהם תפיסות מיושנות ואנאכרוניסטיות שאבד עליהם הכלח.
מעניין שאותם אלו השרים שירי הלל לתרבות המערבית, הלוטשים עיניים מלאות בקנאה באומות המערביות וממלמלים בעלותם על משכבם "מתי נזכה סוף סוף להיות כמתוקנות שבאומות" - נעלבים כאשר מכנים אותם צלבנים שאינם שייכים לאזור זה של העולם. הם אף נוהגים לאבד עשתונות ולפצוח בסדרת גידופים עסיסיים כאשר מוצעת להם הצעה מתבקשת – להגר לאותן המדינות מושא געגועיהם, תשוקתם וששון לבם, שהרי ברי לכל בר דעת כי שם ירגישו הרבה יותר בנוח מאשר בלבו של המזרח התיכון ה"פרימיטבי", ה"בור", ה"מפגר" וכהנה וכהנה כינויים המעידים על תחושת השייכות העמוקה של זה שפיו מלא באורח קבע בגידופים מעין אלו לאזור זה של העולם.
הפמפומים הבלתי פוסקים של אנשי השמאל ושותפיהם ברחבי העולם בכל אמצעי תקשורת אפשרי אודות הפשעים שמעוללת ישראל לערבים חסרי הישע מעמידה בפני חלק מהחיילים הישראלים דילמות טורדנית בשם מי, בשם מה ובגלל מי הם מחרפים את נפשם ומעמידים את חייהם בצל סכנה מתמדת. הססמאות השחוקות של המתיישבים הציוניים הראשונים נתפסים ברצינות רק בקרב הצבור הדתי לאומי שכנראה עוד לא קלט לאן פניה של הרכבת המכונה מדינת ישראל מועדות.
רוב מוחלט של הצעירים והצעירות, ויעידו על כך המדדים המכונים בלעז "רייטינג", שקוע עד צוואר בטלנובלות ערכיות להפליא, בעיסוק אובססיבי ואידיאליסטי במין, בפורנוגרפיה מעוררת השראה, בבידור מערבי שיש בו לספק צרכים אנושיים נעלים ורואה את תכלית חייו במקסימיליזציה של הנאות כמו כל מייבש ביצות ראוי.
אולם כך הרי מקובל אצלכם, מחליפים תפיסות עולם בקצב ממוצע של החלפת גרביים, מנהיגים דור לאורם של אידיאלים "נעלים" ו"נשגבים" הנתפסים על ידי ילדיהם הם תוך פחות משנות דור לאחר מכן , כעבשים, אנאכרוניסטיים ומפגרים, וקצרה היריעה מלפרט את הדוגמאות ההיסטוריות לכך , הן הרי מצויות למכביר.
התלמוד , המגלם בעיניך את ה"שקרים" הרבנייים בנה את העם היהודי והוא זה שבזכותו לא נעלם העם היהודי כפי שנעלמו עמים קודמים בתרבויות "נאורות" ו"מתקדמות" יותר. הציונות, כמו קבוצות רבות שיצאו מן העם היהודי חרצה את גורלה להתמוססות והיעלמות מן העם היהודי ויהיה זה בעוד 20 או 50 שנה, כתבתי כבר ששום קבוצה מתוך העם היהודי שדחתה מעליה את המחוייבות להלכה התלמודית לא שרדה לאורך זמן במסגרת העם היהודי ואין שום סיבה שגורל הציוניים יהיה שונה מגורל קודמיהם. אם אתה מתקשה לקבל זאת אני מציע לך לבדוק את שעלה בגורל מכריך ומוקירך המתיוונים, עליהם אתה מדבר בהערצה מופגנת, הן מן העבר הרחוק והן מן זה הקרוב, מן הסתם תוכל לקבל מן המאובנים הללו מספר שיעורים מאלפים ונצחיים...
מהו יהודי:
כפי שטענתי, ומסיבות שאולי תואיל בטובך לשתף בהם את הקוראים החלטת שלא להתיחס לכך, המכנה המשותף היחידי אותו ניתן היה לזהות בבירור בין יהודי העולם משך 2000 שנה לא היה לא שפה, לא חבל ארץ משותף ולא הסטוריה משותפת; 2000 שנה גרנו בארצות שונות מקצה העולם ועד קצהו, דברנו שפות שונות , לבשנו בגדים שונים, אכלנו מאכלים שונים ובכל זאת היינו עם אחד. המכנה המשותף היחידי שניתן היה לזהות בין קבוצות שונות ומשונות אלו היה הכפיפות לתלמוד ולמסתעף ממנו ותו לא.
היצירה היהודית היחידה לאורך השנים היתה יצירה דתית, מהעם היהודי לאורך כל שנות קיומו לא נותרה שום יצירה לבד מהיצירה הדתית. גם עמי העולם שהקיפו את בני העם היהודי תפסו אותו ראש ובראשונה כמגלם את האמונה היהודית הדתית.
והנה קמו צאצאים ביולוגיים של העם היהודי וטענו טענה אותה לא שמע העם היהודי מעולם, כי יהדות פירושה לאום ותו לא. פשוט וברור שאין שום רציפות תוכנית בין המאפיינים של קבוצת האנשים שחלקו את התואר יהודי לאורך ההסטוריה ושעל זהותם לא ניטש שום ויכוח לבין אותם ממציאים חדשים שהחליטו שהעם היהודי הנו הכל לבד ממה שאפיין אותו בצורה חד משמעית לאורך כל ההסטוריה .
אין לי עניין להתעמת עם אלו שחרטו את הסילוף הזיוף והצביעות על דגלם ועל ראש שמחתם אבל שאלה אחת בכל זאת ארשה לעצמי לשאול אותך – מדוע , לפחות לשם ההגינות המינימלית, לא תכנו עצמכם בשם אחר? הרי על הדברים שכתבתי בפיסקה זו אין חולק, על הסילופים המלאכותיים שלכם קמים מערערים רבים, אם כן מה כל כך חשוב לכם בשם התואר הזה?
אין לי כל בעיה שקראו לדת החדשה שבדיתם מלבכם בכל שם שתקראו, כמו אגב המוסלמים והנוצרים שקרעו מהיהדות עקרונות שמצאו חן בעיניהם אבל היו מספיק הגונים כדי לא לקרוא לדתם "יהדות", ועזבו את היהדות המקורית ליהודים המקוריים. אלא שבהתאם לעקרונות הצביעות הידועים של הציונים ושאר ה"משפצים" למיניהם, גם לדרישה המינימלית הזאת אין אתם מוכנים להיענות.
יותר משעם ישראל שמר על התורה, התורה שמרה על עם ישראל. קבוצות שהחליטו להשיל מעליהם את עול התורה והמצוות התנתקו בהדרגה מהעם היהודי ונעלמו ללא שוב. אלו שהלכו שולל אחר הפיתויים המתחלפים חדשות לבקרים אותם מציע העולם - אידיאולוגיות הבל וססמאות סרק העושים רושם עצום על שומעיהם ונופחים נשמתם לאחר כמה עשרות שנים בקול דממה דקה – הזיקו לעצמם ולצאצאיהם לנצח נצחים באופן שאינו בר תקנה.
סוכם כבר בעבר כי אף אחד אינו מונע ממך ואינו יכול למנוע ממך את הגישה לארון הספרים היהודי ולשרבט פרשנויות ככל אשר תאווה נפשך בדיוק כשם שאף אחד אינו יכול למנוע זאת מהגרמני או מהיפני, ואם תחושת היהדות מפעמת בלבך ואינה נותנת לך מנוח אז אין בעיה, מצא איזשהו סלוגן קליט ותכניס לתוכו את כל אלו שתחושת היהדות בפעמת בקרבם בעוצמות טורדניות כאשר בכל פרט אחר בחייהם הם עושים מאמצים נואשים להידמות לגרמנים, לאנגלים או ליפנים - בני האומות ה"מתקדמות" וה"נאורות" למי שברשלנותו כבר הספיק לשכוח, ובא לציון גואל. מדוע על אף הכל אתם מקשים את החיים לחינם?
כשם שהמושג "מוסלמי אתאיסט" הנו ריק מאחר והוא מציע פרדוקס בלתי אפשרי כך גם הביטוי "יהודי חילוני" הנו ריק וחסר כל משמעות. שם התואר "ישראלי" מוצלח הרבה יותר מאחר ופירושו יצירת עם חדש הכולל דרוזים, ערבים, גויים מחבר העמים וסתם צאצאי יהודים הדוברים עברית המשרתים בצה"ל ועומדים זקופים בשירת התקווה.
לחברים בעם הישראלי ישנם מאפיינים מסויימים כמו שפה משותפת, מגורים באותו חבל ארץ והיסטוריה משותפת המאפשרים להכליל אותם לכדי עם אחד, אלא שלעם הזה אין שום היסטוריה העולה על 100 שנה וממילא אין לו שום זכות להציג עצמו כמייצגו של העם היהודי לא זה מן העבר ולא זה מן ההווה ואין לו שום זכות לטעון לאיזשהם זכויות תוך רכיבה על גבו של העם היהודי.
לפשר הגידוף "אנטי ציוני":
אני מודה ומתוודה כי התעצלתי מלספור את הפעמים בהם הכתרת אותי בתואר "אנטי ציוני" אלא שמנגד הפשלתי שרוולים ובדקתי כמה פעמים לכל הפחות המילה "ציון" מדי יום עולה על דל שפתיי. ובכן מסתבר שאני מזכיר מילה לכל הפחות 10 פעמים מדי יום חול. יש להדגיש כי אין המדובר ביום יוצא דופן ולא באדם יוצא דופן, מדובר ביום שגרתי לחלוטין בחייו של היהודי המעצב את חייו בהתאם לספר ההוראות של העם היהודי.
נשאלת עתה השאלה המסקרנת כמה פעמים הישראלי הממוצע – זה שמדדי הרייטינג המתפרסמים תדיר מעידים על תחומי התעניינותו ועיסוקיו בשעות הפנאי – מעלה את המילה הזו על דל שפתיו? האין במדד זה לקבוע באופן ברור מי הם אלו הנמנים על קבוצת הציוניים, אלו שציון חשובה להם ותופסת מקום משמעותי בחיי היום יום שלהם, ומי הם אלו שאינם נמנים על קבוצה זו?
שאלה נוספת, יושבים להם ישראלים יורדים מתומכיו של עדי אמיר במונטריאול, לוס אנג'לס או מילאנו - כאלו ששירתו כמובן בצבא אולם חרף הרוח הציונית העזה שיקדה בהם החליטו לרדת מן הארץ בגלל הפקקים, המשכורות ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין שאבותיהם מייבשי הביצות לא חלמו עליהם - קוראים את תיאוריו הצבעוניים של עדי אמיר אודות התעלולים המרושעים של האנטי ציוניים ומהנהנים בהסכמה, לעיתים מהולה בשנאה, כי אכן מהאנטי ציוניים תיפתח הרעה.
אלא שעם האנטי ציונייים הנ"ל מנוי וגמור כי הם וצאצאיהם ישארו בציון גם בעוד שבעים דורות בלי שום קשר לשאלה מי זה השולט בה עכשיו ומי זה שישלוט בה מחר, כמו כן יש בעבר העשיר שלהם להוכיח כי סיכוי סביר מאוד שהדומיננטיות של ציון בתמונת עולמם תמשיך ותישאר כזו בלי שום קשר למצבם הכלכלי או מצב הפקקים בכבישים.
למותר לציין כי אין בדברים אלו לערער את עמדתו של עדי אמיר היודע לקבוע בידענות מופלגת מעוררת הערצה מיהו הציוני ומיהו האנטי ציוני.
נקודה נוספת, מבין מכריי הקרובים ביותר ישנם שלושה לפחות בערך בני גילי ובעלי חזות אנטי ציונית מובהקת על פי הגדרותיו המלומדות של עדי אמיר ששמם הנו "בן ציון" ויש להניח כי מספר אלו ששמם הנו בן ציון בקבוצת ה"אנטי ציוניים" גדול בהתאם. מעניין לבדוק מהו מספר התושבים הצעירים בצפון ת"א, אזור שבו הרוח הציונית מנשבת בכל עוזה כידוע, הנושאים שם זה. לדעתי אפילו עדי אמיר יודע את התשובה ויתכן והוא יואיל בטובו לספק לנו אותה באם יראה זאת לנכון.
הרלוונטיות של ציון בתמונת עולמם של היהודים מאז ומעולם היתה הודות להלכה היהודית ותו לא, נטישת ההלכה ואורח החיים היהודי מביאה בהכרח לטשטוש חשיבותה של ציון בתמונת עולמו של הנוטש. התשובה לשאלה, בעולמו של איזה יהודי הדר בניו יורק ציון דומיננטית הרבה יותר, בעולמו של החרדי או בזה של היורד הישראלי הנה ברורה לחלוטין בעיני. היהודי שומר המצוות לעולם לא ישאף להפוך את מקום ישיבתו בגלות למקום מושבו הקבוע ולעולם לא ינסה להתמזג עם האוכלוסיה הנוכרית המקיפה אותו.
מנגד יתכן בהחלט כי יהודי שנטש את אורח החיים היהודי ישאף להפוך את מקום מושבו בלונדון או בסן פרנציסקו למקום מושבו הקבוע וינסה להתמזג לחלוטין בסביבתו הנוכרית, צעדים שיהפכו כמובן את ציון מאוד לא רלוונטית בתמונת עולמו ובתמונת העולם שתיווצר אצל ילדיו. 2000 שנה של קיום יהודי בגלות וליחה של ציון לא נס והכמיהה והכיסופים אליה לא התקהו כהוא זה, 60 שנה לקיום העם הישראלי ורבים מהישראלים מתחבטים קשות עם עצמם מדוע ללקט פירורים בזויים של העולם המערבי בגרורה חסרת הזהות והאנמית שהוקמה בארץ ישראל אם ניתן להגר למוקדי האור של העולם המערבי וליהנות ישר מהמקור.
ובכן מיהו זה שציון מהווה ערך פנימי מוחלט שאינו ניתן לערעור בתמונת עולמו ומיהו זה שציון מהווה עבורו זמנית מקלט מפני האנטישמיות הרצחנית של עמי אירופה שהחליטו להקיא מקרבם את היהודים ששיוועו להיטמע בתוכם? באופן טבעי, עת החלה להסתמן מגמת ההתעשתות של עמי אירופה מהטירוף האנטישמי חזרו להיות עמי אירופה מושא לחיזור מצד אותם יהודים אומללים שמחד הוקאו ממנה בתיעוב אך לפני מספר עשרות שנים , ושמאידך נטשו את היהדות ולבסוף ומצאו עצמם חסרי זהות עצמית עמוקה כלשהיא, קרחים מכאן ומכאן.
כיוון שהוגי הדעות הציונים הראשונים נוכחו לדעת לאכזבתם כי ההתבוללות ברמת הפרט והנסיונות הפתטיים להידמות לנוכרי בשיחו, שיגו ואורח חייו לא מצליחים לפתור את בעיית האנטישמיות, עלה הרעיון לקחת אחריות ברמה הלאומית ולהקים מדינה בה העם היהודי ינסה בכוחות עצמו להפוך לעם ככל הגויים, הווה אומר לא התבוללות ברמת הפרט שנדונה לכישלון אלא התבוללות ברמת העם שתפתור סוף סוף את בעיית האנומליות של העם היהודי.
כמובן שלצורך התבוללות ברמת העם אין הכרח לעמוד באופן דווקני דווקא על ארץ ישראל שהרי לשם מטרה נעלית שכזו כל חבל ארץ בעולם יכול להתאים, ובכלל זה אוגנדה. באופן מתבקש וצפוי מראש הצעת אוגנדה התקבלה ברוב גדול בקונגרס הציוני השישי בשנת 1903.
כידוע לולא איומיהם של נציגי המזרחי ששגו בהזיות על החזרתם לתלם של אותם בנים סוררים שאיוו להם את ההליכה במשעולי זרים וצירוף של מספר סיבות טכניות נוספות, הרי שהעברת העם היהודי על דתו ודעתו - באופן שלא עלה בידיהם אף של גדולי האויבים והרודפים של העם היהודי לאורך ההיסטוריה - הייתה נעשית בשקט ובשלווה באוגנדה שבאפריקה למרגלות עצים עבותים ולקול פכפוך מענג של מים חיים.
מעתה עדי אמיר יסביר לנו את היפוך היוצרות המדהים הזה לפיו זה הרואה בארץ ישראל מעבדת ניסויים זמנית להמרת דתו של העם היהודי מכונה "ציוני" , בעוד שזה הרואה בארץ ישראל את ביתו היחידי עלי אדמות לא חלילה באופן של דיעבד אלא לכתחילה, זה הרואה בציון חלק מהותי ובלתי נפרד מהוויתו בעולם הזה ויוצא מגדרו כדי להנחיל זאת ללא שיור לילדיו - להבדיל מהגדיים בסביבתו של עדי אמיר המחוברים בטבוריהם ל MTV ולתוצרת ההוליוודית המשובחת – מכונה "אנטי ציוני".
אין זה אלא ביטוי נוסף, המצטרף לשלל ביטויים אחרים, ולסילופים המתוחכמים של הציונות החילונית.
בעניין המדינה המודרנית הנפלאה בה נהנה להשתבח עדי אמיר יאמרו הדברים הבאים:
למקרא דבריך מתקבל הרושם כאילו על מזבח מדינה מודרנית נפלאה שזכתה להתקבל למועדון ה-OECD נשלחו המוני צעירינו אל מותם, נקטפו חיי רבים הן יהודים והן ערבים ומירוץ החימוש המטורף הפך למאפיין אינטגרלי של המזרח התיכון.
הרי ניתן היה לבנות מדינה מפוארת החברה בארגון ה OECD ובכל ארגון בינלאומי נחשק אחר גם באוגנדה ובכל מקום אחר מבלי להכנס לסחרור הלא שפוי הזה של מירוץ חימוש מטורף והתנגשויות עקובות מדם הגובים ללא הרף חיי אדם. האם הערך של הקמת הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שאף הצליחה להשתחל למועדון ה OECD הוא ערך כה נעלה עד כדי הצדקת מחול הדמים הברברי והאכזרי ההופכים את החיים כאן לזירת קרבות בלתי פוסקת?
ובכלל, אם החיים במדינה דמוקרטית, מפותחת, מתקדמת ונאורה הם ערך כה נעלה מדוע להקיז את הדם לשם יצירת מדינה שכזאת במזרח התיכון אם אפשר ליהנות ממנעמי העולם המערבי הדמוקרטי והנאור מבלי להעלות קרבנות אדם לשם כך? מי המשוגע שמסכן את חייו וחיי משפחתו ומחליט לגדל את ילדיו על חבית של חומר נפץ בו בשעה שישנן אינספור מדינות בעולם המציעות את כל יתרונותיו של העולם המערבי עד האחרונה שבהן ונעדרות מנגד את סכסוך הדמים המלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה?
יהודי המערב אינם סובלים היום מאפליה וסיפורי האימים על הפוגרומים של ההמון הפולני או הרוסי המוסת כבר אין בכוחם להשפיע על צעירים שגדלו בצל קרני האורה של הסרטים ההוליוודיים, אם כן מה החיים במדינת ישראל מציעים לאדם הרואה עצמו בן המערב ה"נאור", "המתקדם" וה"מפותח" שאין מדינות המערב האחרות יכולות להציע באופן שלו, שקט ובטוח יותר?
תנוח דעתך , אני מכיר תודה למדינת ישראל על מערכת הכבישים המודרנית, על מערכת הבריאות של המדינה , על תפקודו הנפלא של מכון התקנים וכדומה – שמא תואיל להסביר במה זה נוגע לנושא הדיון?
לו הבריטים היו ממשיכים לשלוט כאן הם לא היו דואגים לפיתוח הכבישים ומסילות הברזל? הם לא היו דואגים לתפקוד ראוי של מכון התקנים?! וכי אתה חושד בי שלא הייתי מכיר להם טובה על כך? מה אתה מנסה לטעון שאני יושב כאן בגלל תפקודו היעיל של מכון התקנים? וכי מכון התקנים אינו מתפקד באנגליה או בבלגיה? אין שם מערכת כבישים מודרנית? השלטון במדינת ישראל ברמת השירות לאזרח מתפקד כפי שהיה מתפקד השלטון הבריטי לו הבריטים היו נשארים כאן, ואני יודע שיהיו רבים שיחלקו עלי ולא לטובתה של מדינת ישראל כפי שברור לך.
ארץ ישראל עבור העם היהודי לא נתפסה כאיזושהי רשות מוניציפאלית שחשיבותה וערכיותה נובעת מרמת השירותים שלה לאזרח. ישבו כאן יהודים כשהמוות היה מנשם באווירה של ארץ ישראל בשל ערכה העצמי וקדושתה וימשיכו לשבת כאן יהודים חרף הפקקים, המשכורות הנמוכות ורמת השירות הירודה לאזרח מאותה הסיבה בדיוק.
בכל הנוגע ליהדות, לפחות למיטב הבנתי, למדינת ישראל אין משמעות יתירה על פני ארצות הברית או אנגליה, מדינת ישראל אינה מממשת שום ערך יהודי, אין בה כדי לבלום את ההתבוללות והטמיעה, לבד מיצירת ריכוז היהודים הגדול בעולם שיש בו מסיבות טכניות וזמניות בלבד לסייע במידת מה לאותם מתבוללים פוטנציאליים שנטשו את חוף המבטחים של ההלכה היהודית. העם היהודי שרד אלפי שנים ללא מדינה וכלל אינו תלוי במסגרת שכזו לשם הבטחת הישרדותו, לימוד התורה וההצמדות לעקרונותיה הוא זה המבטיח את ההשרדות היהודית ולא שום דבר אחר, כך מלמדת בבירור ההיסטוריה יהודית בת 3300 השנים.
אם כן למדינת ישראל אין שום ערך מוסף מבחינת היהדות, אין היא יותר מאשר צל חיוור של מדינות המערב, אין בימינו מקרים של פוגרומים ברבריים ורצח יהודים על רקע היותם יהודים במדינות המערב, ליהודים זכויות מלאות בארצות המערב, מדינת ישראל סובלת מיום הקמתה מסכסוך דמים מתמשך, הטענות להצדקת הקמתה ברמה המוסרית מבולבלים ומעורפלים ועושה רושם כי הטיעונים מנגד מוצלחים ומבוססים הרבה יותר ולאור הדברים שכתבת עד עתה אתה רחוק מלהוכיח אחרת – כל אלו ועוד מחייבים את העלאת התמיהה מדוע להמשיך ולהעלות קרבנות אדם על מזבח היצירה הזאת.
אין צורך שתענה לי על כך, אני הרי "אנטי ציוני" פרימיטיבי ובור שנלכד לרוע מזלו בטלפיים של אותם "אנטי ציוניים" חשוכים ומפגרים שאין בנמצא דרך לתקשר איתם; אולם עם כל זאת מן הראוי שתכין תשובות טובות, מבוססות ומשכנעות לצעירים הישראלים שבין בילוי אחד למשנהו יתפנו להרהר קמעא ואולי אף יעלו על דעתם חלילה להקשות עליך קושיות מעין אלו שניכר שאינך ערוך להן.
הפן האחר של הציונות:
אותה הציונות שהתיימרה להסיר את סוגיית האנטישמיות באופן סופי מסדר היום העולמי הביאה ליצירת התיישבות יהודית הסובלת משפיכות דמים ואיומים בלתי פוסקים להשמדתה זה מאה שנה באופן שאין לו אח ורע בשום קהילה יהודית ברחבי העולם מאז השואה. התושבים המקומיים במזרח התיכון קצת שבשו את תוכניות הציוניים והחליטו להפוך את ארץ ישראל למקום המסוכן ביותר ליהודים עלי אדמות.
אם במדינות המערב השנאה המטורפת, העיוורת והבלתי מתפשרת ליהודים הועברה למצב של המתנה עד לבוא העת בה תיווצר ההזדמנות המתאימה להתפרצותה המחודשת, הרי שבארצות ערב הפכה שנאת היהודים לאידיאולוגיה - בניגוד מזעזע אגב להיסטוריית היחסים המתונה בין האוכלוסיות הערביות ליהודים שחיו בקרבם - אידיאולוגיה שניתנים לה ביטויים גלויים ושמתחרה בנחרצותה ובשטניותה לזו הנאצית.
ובכן ניסיונות הטמיעה האינטנסיביים של היהודי שניסה להימלט מגורלו היהודי ומהתפקיד שהוטל עליו בעולם הזה נתקל בתגובה איומה ושטנית של העולם המערבי נוצרי. ניסיונות התבוללות ברמת העם של התנועה הציונית שגם בבסיסם עמד הנסיון הנואש להימלט מהגורל היהודי ומהתפקיד שהוטל עליו, הביאו ליצירת שנאת יהודים חדשה, תהומית ובלתי מתפשרת של העולם המוסלמי.
ביום הכפורים מקובל לקרוא בבתי הכנסת את ספר יונה, "שער הציון" מסביר כי הסיבה לקריאת ספר זה דווקא ביום הכפורים נועדה להחדיר בנו את ההכרה שמהקב"ה אי אפשר לברוח ומהתפקיד שהוטל על האדם אי אפשר להימלט.
בפרשת האזינו, מזהיר משה את העם טרם היפרדו מהם במילים הבאות "וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית, ויטוש אלו-ה עושהו ונבל צור ישועתו; יקניאוהו בזרים, בתועבות יכעיסוהו...צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחוללך; וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו; ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם, כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם; הם קנאוני בלא א-ל , כיעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם; כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית, ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים; אספה עלימו רעות, חיצי אכלה בהם;
מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי, ושן בהמות אשלח בם עם חמת זוחלי עפר; מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה...כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה; לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם, איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" (דברים לב' טו').
עוד מקור לתגובת הקב"ה נוכח הבגידה ההמונית של עם ישראל בברית אותה כרת עם עם ישראל: "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו; וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים, והסתרתי פני מהם והיה לאכל, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה; ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלוקים אחרים" (דברים לא' טז')
גם הנביא יחזקאל (פרק כ') אומר דברים ברוח דומה: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים לשרת עץ ואבן; חי אני נאום ה' אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם; והוצאתי אתכם מן העמים, וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם, ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה; והבאתי אתכם אל מדבר העמי, ונישפטתי אתכם שם פנים אל פנים; כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים, כן אשפט איתכם נאום ה' אלוקים"
דברים אלו מתחברים גם לעניין השואה ולמעלליהם של החיות הנאציות ימ"ש אותה ניצלת כדי להטיח את הטענות המקובלות בסגנון הידוע. חרף העובדה כי נושא זה כלל אינו קשור לנושא הדיון , כיוון שהתרסת כפי שהתרסת אני נאלץ להקדיש לנושא זה כמה מילים.
על השואה:
אתה נוהג להזכיר כאילו כבדרך אגב את נושא השואה ולסנוט בשומרי המצוות על חוסר ההתערבות מלמעלה. מנגד אתה טורח להציג את עצמך כאדם הבקיא במקורות היהודיים שמאיים שלא כדאי להעמיד במבחן את ידיעותיך. מעניין לשמוע איזו מסקנה הסקת כאשר קראת בפרשת נח כי הקב"ה החליט להשמיד את כל האנושות מהסיבה של "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית ו' יב') כאשר האשמה זו מופנית גם כלפי ילדים שאך אתמול נולדו, כלפי חולים ומפגרים שלא היתה להם שום משיכה לחטא וכלפי בעלי החיים כולם שגם הם נספו באותו המבול המתואר בתורה.
מדוע אז לא שאלו אלו שמצאו עצמם "מופתעים" נוכח זוועת השואה איזה מן אלוקים זה שהורג בני אדם בצורה כה סיטונית? מדוע אתה ודומיך – המתרברבים על ידיעותיהם המופלגות במקורות היהודיים – צריכים לחכות לאירוע כמו השואה כדי לשאול שאלה זו "היכן היה האלוקים"?
וכאשר בעקבות חטא עדת קורח אומר הקב"ה למשה "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת, וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע " (במדבר טז' כ'), כאשר כולם פירושו גם כאלו שהיו רחוקים מרחק שמים וארץ מאותו החטא כפי שאכן שואל משה מייד "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?"(שם), מדוע נוכח דמות זו של הקב"ה המצטיירת מפסוקים אלו, לא צקצקו בלשונם אלה שנזכרו רק בעקבות השואה להקשות כלפי מעלה – איזה מן אלוקים זה המטיל עונשים קולקטיביים ללא הבחנה בין צדיק לרשע?
וכאשר השכר אותו מתארת התורה שניתן לאברהם אבינו על תשעת הנסיונות שעמד בהם באופן שאף אדם לא עמד בהם כאברהם לפניו היה דרישת הקב"ה מאברהם "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" (בראשית כב' ב') – מדוע אז לא פרצה זעקת זעם מפי אלו שהסיקו מסקנות "רציונאליות" בעקבות השואה, "איזה מן אלוקים זה שבמקום לתת שכר ברוחב יד למאמין היחידי שיש לו עלי אדמות מתעלל בו ללא הרף ומעמיד אותו בניסיונות שהמוח האנושי אינו יכול לעכל אותם"?
מה בדיוק חידשה השואה שלא ידע העם היהודי קודם לכן? וכי העם היהודי לא נשחט בהמוניו – כולל צדיקים, קדושי עליון, נשים ותינוקות שלא חטאו – באינספור הזדמנויות קודם לשואה? אותם ה"גאונים" המעלים את השאלות שאתה מעלה בעקבות השואה סבורים קרוב לוודאי שהם גילו את אמריקה, את ספר איוב הם אי פעם למדו בעיון? האם ישנו ספר המכיל שאלות כה נוקבות והטחות כה רבות כלפי מעלה? את מגילת איכה אין הם מכירים? מי הוא זה שהביא למצבים המזעזעים שהדעת האנושית אינה מסוגלת לתפוס המתוארים שם ובכללם מעשה כמו "ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהם" (איכה ד' י'), לא אותו הקב"ה? מה קרה בשואה שלא קרה לפני כן או שלא נכתב לפני כן שעלול להתרחש, מה?!
מי שדמותו זו של הקב"ה שמשורטטת בבהירות לאורך כל ספרי הקודש ומתגלמת בבירור בהסטוריה היהודית אינה מוצאת חן בעיניו היה צריך להסיק את מסקנותיו ה"מלומדות" הרבה לפני השואה, מה פשר הקשקושים הנבובים על היות השואה "הוכחה" לנטישת הקב"ה את עמו? את קללות התוכחה בויקרא פרק כ"ו אין הם מכירים? על קללות התוכחה בדברים פרק כ"ה הם מעודם לא שמעו? האם ישנן תעודות נוספות המכילות אזהרות כה מזעזעות ותיאורים איומים שיש בהם כדי להטריף את הדעת כפי שהתורה עצמה משרטטת לנגד עינינו?
ישנם רבים המכירים את המקורות היהודיים אולם כנראה מעולם לא הקדישו זמן לחשוב על משמעויותיהם, מעין חמורים נושאי ספרים שרק כאשר אירוע מסוים מתרגש עליהם הם טורחים להפעיל שיקול דעת כאילו פילוסופי, מייללים בבכי קורע לב על דמות הסנטה קלאוס שהתנפצה בשואה ומזילים דמעות תנין על דמות האב הרחום וחנון שיצא להפסקת קפה בשעה שנשחטו ילדיו בהמוניהם. דמות זו של הקב"ה אינה קיימת בשום מקום לבד מבהזיותיהם, הקב"ה הוא גם א-ל קנא ונוקם הפוקד עוון אבות על בנים (שמות כ'), עליו גם נאמר "כל האומר הקב"ה ותרן יותרו מעיו" (חולין צב.) וכו'.
המכיר את המקורות היהודיים בשום אופן לא יכול להיות מופתע לנוכח זוועה כמו השואה עם כל הזעזוע שבאירוע זה, הטוען להיכרותו את המקורות היהודיים מחד וטוען להפתעה גמורה נוכח אירוע כמו השואה, לאכזבה נוכח הסתר הפנים ולתדהמה נוכח האדישות של האלוקים – הוא ככל הנראה שקרן המנסה להוליך שולל את דעת הבריות ובכללם כנראה גם את עצמו. על הקב"ה נאמר "ומשפטיך תהום רבה" (תהילים לו'), לא סתם תהום אלא תהום רבה, תהום שהדעת האנושית לא יכולה לא לעכל ולא לסבול, תהום שהאדם כשלעצמו לא יכול להידרדר אליה לבדו לולא הקב"ה מוריד אותו בכח לשם - "לו חכמו ישכילו זאת, יבינו לאחריתם, איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" (דברים לב')
כאשר אדם זה מוסיף חטא על פשע ורץ ריצת אמוק לאחר השואה לזרועות אותה תרבות מערבית מהוללת שהוציאה מקרבה חיות פרא שהעולם לא ראה כמותם, קושר כתרים לראשה ושר לה שירי הלל - אין סיבה בעולם להאמין לו שעזיבתו את האלוקים בעקבות השואה היא כאילו כורח שכלי. אדם זה מתעקש שלא להבין שפשיטת הרגל בשואה היתה לא של הקב"ה - שהרי הוא הבטיח שיהיו תקופות שבהם הוא יאפשר לעולם להתנהל כאילו אין אלוקים נוכח הבגידה בו – " ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה, כי פנה אל אלוקים אחרים" (לעיל) אלא של בני אותה תרבות מערבית נערצת שהעלתה את ה"רוח" האנושית ל"שיאים שלא נודעו".
הקב"ה כרת עם עם ישראל ברית בחורב, הפעם הראשונה שבה עם ישראל בהמוניו החל להפר את הברית הזאת ולרמוס אותה ברגל גסה היתה עם מתן האמניסיפציה, היציאה מהגטאות והופעת הרצון ההולך וגובר להידמות לאותם הנאורים שכמה עשרות שנים אחר כך שרפו את ילדיהם בכבשני אושוויץ וטרבלינקה. מגרמניה יצאה הקריאה שהכתה הדים בכל רחבי אירופה: "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך" ומנירנברג שבאותה גרמניה עצמה יצאו חוקי הגזע הנאציים שקראו להשמדה חסרת אבחנה של כל מי שיש בו ולו טיפת דם יהודי, ובכללם אלו שניסו לשכוח ולהשכיח את מוצאם היהודי.
הפנטזיה המטופשת אודות העולם ההומניסטי המערבי והנאור התנפצה בצורה האכזרית ביותר שניתן להעלות על הדעת . לו השואה הייתה מתרחשת ע"י קניבלים מאפריקה, כי אז החרשנו. אבל כשהאחראים לבית המטבחיים הגדול בהיסטוריה הם בני עם שהעלו על נס את המדע, האמנות, המוסיקה והפילוסופיה והביאום לשיאים שלא נודעו - אי אפשר להמשיך ולקשקש את ההבלים הלעוסים על העולם הנאור והתרבותי שממנו תצא אורה והוראה לעולם בכלל ולבני העם היהודי בפרט. יהודים נשאו עיניהם בהערצה עיוורת לעגל הזהב הזה ורצו ריצת אמוק מטורפת אחר התרבות המערבית החילונית. אמונת ההבל האווילית הזאת באדם החילוני-מודרני ובהבטחותיו, התמוטטה בקול רעש גדול וגבתה מחיר כבד של ששה מליון מאחינו.
גם במזרח אירופה, הרעיונות הסוציאליסטים עשו שמות בעם היהודי כאשר מחזות של צעירים יהודים האוכלים טרפות בשעריהם של בתי כנסיות ביום הכיפורים בהתרסה לעגנית כלפי העולם ה"ישן" וה"מאובן" הפכו לחלק מן הנוף של העיירה היהודית. הבגידה ההמונית בקב"ה ובתורתו הפכה לשיטפון. המשומדים עשו את עברותיהם בפרהסיה תוך לגלוג מופגן וצעקני על אי התגובה מלמעלה.
וכאשר התגובה הגיעה, כשהיהדות האירופאית הוכתה מכה איומה בגלל הנטישה ההמונית את היהדות, בדיוק כפי שמבטיחה התורה אינספור פעמים - שהתגובה על נטישת התורה תהיה קשה ובלתי מתפשרת - פתאום אותם מתבוללים טוענים שאם כך, אם השואה האיומה יכולה הייתה להתרחש, דווקא ממנה הוכחה שאין אלוקים!!
הם מסרבים להבין שלו יהדות אירופה לא הייתה נענשת באופן שהתורה מזהירה פעמים רבות – כי אז היהדות הייתה בבעיה! הרי הם הכריזו בלעג כי הם מתנהגים איך שבא להם ואיך שנראה להם ולמרות הכול אין תגובה מלמעלה! אלוקים שותק! וכשמגיעה התגובה אז פתאום אין אלוקים?!
היהדות טענה הרבה לפני שנולד היטלר ימ"ש כי "כל ישראל ערבים זה לזה" , כי הצדיקים נתפסים בעוון הדור, כי "אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם, ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה" וישנם מקורות רבים לפיהם דווקא שומרי התורה נדונים להיות הראשונים שתפגע בהם הפורענות, מסיבות שאין זה המקום לפרטן.
כך שהעובדה שנרצחו יהודים רבים שומרי תורה ומצוות אינה מפתיעה את מי שמכיר את המקורות היהודיים. היא מפתיעה את הבורים שאין להם יד ורגל ביהדות ומעיזים להצהיר הצהרות "מלומדות" בביטחון מעורר תדהמה למרות שהשואה נעצה את המסמר האחרון בארון הקבורה של קונספציות המתבוללים, אלו שהטילו יהבם על האדם המשכיל, המצוחצח, הנאור והיפה.
האלילים שסגדו להם יהודי אירופה, הם אלו שהכו בהם באכזריות שלא תאמן. לולי המדע והטכנולוגיה לא הייתה מתאפשרת השמדה יעילה ומקפיאת דם של מיליוני יהודים, לולי ההתערות המסיבית בגוי הנוצרי ובתרבותו לא הייתה מתפתחת שנאה נגדית כה עזה כלפי היהודי ולולי ההערצה העיוורת לתרבות המערבית הנוכרית לא היו נאלצים הנאצים להזכיר לאלו ששכחו את יהדותם כי יהודים הם. פשיטת הרגל המוחלטת של האדם המודרני ותרבותו החילונית-מערבית היא הלקח המרכזי של השואה. לקח זה מודחק ביודעין כל אימת שמועלה נושא השואה ולמרבה הצער עדיין מסרב להילמד גם על ידי הקרבנות המרכזיים שלה.
להזכירך, מי שבחר להעלות נושא זה של השואה ולעשות שימוש במתים לצרכיו היה אתה, אני מניח שאינך מופתע מכך שגם אלו מנגד יודעים לעשות זאת , כנראה שגם טוב יותר.
כתבת כי "התעוררות הציונית גרמה לרבבות יהודים לנטוש את אירופה ולעלות לארץ ישראל" ככל הנראה לא נעים לך לזכור ולהזכיר מדוע התפיסה הציונית זכתה לעדנה. האמת היא שהאנטישמיות שסירבה לגווע - חרף מאמציהם של אלו שהשליכו את כיפתם וגילחו את זקנם וניסו לשוות לעצמם חזות נוכרית טיפוסית תוך בעיטה בכל הקדוש והיקר לעם היהודי מקדמת דנא – היא זו שהקיאה את היהודים מאירופה אם לארץ ישראל ואם לארצות הברית של אמריקה.
אני חוזר על טענתי כי לו עמי אירופה היו מואילים ברוב חסדם לאפשר ליהודי להיטמע בשקט בעם הגרמני, הצרפתי האנגלי וכדומה כי אז לא היה שום צורך בציונות ומדינת ישראל מעולם לא הייתה קמה. לו עמי אירופה היו מביעים נכונות לקבל לתוכם באופן מלא את היהודים אכולי רגשות הנחיתות העצמית , אזי רוב מכריע מקרב אלו שראו עצמם ציונים היו בשמחה אצים רצים לזרועות עמי אירופה ונטמעים בתוכם תוך הודאה נרגשת לריבון העולמים על שפטר אותם סוף סוף מן החטוטרת היהודית.
הציונים החילוניים החלו לזרום לארץ ישראל מתוך ראייתם אותה כמקום מפלט ומקלט – כפי שגם אתה הודית במכתבך - מפני האנטישמיות ומפני העמים האירופאים שהכזיבו. הם לא ראו בארץ ישראל את מקומם האידיאלי ולא הגיעו אליה באופן של לכתחילה. הם לבטח היו מעדיפים להישאר באותה היבשת המשופעת ביערות מוריקים, נהרות מים אדירים, נופים עוצרי הנשימה וכמובן העמים הנאורים והמתורבתים המאכלסים אותה.
פשוט וברור הוא שמי שהגיע לארץ ישראל מסיבות אלו לא ירגיש שייכות מהותית אליה ועם הבנתו כי מפלס האנטישמיות ירד באותן מדינות נחשקות בהן הוא רואה מודל לחיקוי הרי שבאופן טבעי הוא, או צאצאיו, ישאפו לחזור לאותם העמים שהקיאו אותו ועמלו כה רבות בכדי להעלות באש את אחיו.
עוד טענת כי "..שם ניצלו נפשותיהם מהחורבן שפקד את אלו שנשמעו למצוות רבניהם וסירבו לעלות בחומה" ראשית גם אלו שהיגרו לארה"ב, לאנגליה או לאוסטרליה ניצלו מהגורל שפקד את יהודי אירופה כך שהאופציה הציונית לא הייתה מוכרחת לשם ההצלה.
שנית, רומל כידוע הגיע למרחק של יומיים בלבד מארץ ישראל ונעצר, יש הסוברים באופן כמעט פלאי, באל עלמיין, כך שפסע היה בין היישוב היהודי בארץ ישראל לבין גורלם של יהודי אירופה. עם כל הכבוד לאנשי ההגנה, טירוף מזוקק הוא להאמין כי דווקא ההגנה הייתה מצליחה היכן שרוסיה, צרפת ואנגליה כשלו.
מי שמאמין שבידי היישוב היהודי היה עולה להכות שוק על ירך את הנאצים אינו יותר מאשר מגלומן חסר תקנה. מי שטוען שהיגר לארץ ישראל כי ראה בנבואה את עליית הנאציזם באירופה היה צריך להציע את ארה"ב או אוסטרליה כפתרון האולטימטיבי לאיום כנגד ההשמדה, היישוב היהודי ניצל בניסי נסים ושום סיבה שבעולם אינה יכולה ליחס את עצירת רומל באל עלמיין ל"גאונות" או לכשרון "נבואי" של הנהגת היישוב.
שלישית, לראייה היהודית, שלא הומצאה בעקבות השואה ואין זה המקום להכביר בציטוטים ואסמכתאות, נפשותיהם של אלו שלא שמעו לרבניהם לא ניצלו אלא נידונו לסבל נצחי, גופם אולי ניצל אולם נשמותיהם עלו בעשן עם הצטרפותם ליישוב הציוני בארץ ישראל שהפגין כזכור אפס סובלנות כלפי ביטויים כלשהם של הדת היהודית. אלו שנשארו באירופה מתוך ציות לרבניהם אבדו את גופם אולם אתה לבטח יודע מה פוסקת ההלכה היהודית בנוגע לאותם יהודים שנרצחו על רקע היותם יהודים – אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם.
לנו היהודים יש גם את העולם הבא, והעולם הזה אינו יותר מאשר פרוזדור לעולם הבא וככזה אין לו ערך מוחלט בפני עצמו, ולעיתים ההלכה היהודית מחייבת לוותר עליו. גם התנועה הציונית שלחה רבים אל מותם ("טוב למות בעד ארצנו"...) וכבר הערתי לעיל כי רבים מבניהם של אלו שמתו במלחמות של מדינת ישראל מתגוררים זחוחים וטובי לב בבירות העולם המערבי תוך שהם הופכים את מות הוריהם על מזבח הקמת המדינה למיותר וחסר ערך.
זאת להבדיל מאותם היהודים שמתו על שמירת מסגרת ההלכה היהודית אם זה בשואה ואם זה במהלך ההיסטוריה היהודית כולה אשר לבד מגידולי פרא הרואים במותם מעשה חסר ערך הרי שהזרם המרכזי של העם היהודי לעולם יראה בהם קדושי עליון שכאמור אין שום בריה יכולה לעמוד במחיצתם על אף שהבחירה למות, לפחות במהלך מלחמת העולם השנייה, או לחיות לא ניתנה בידם.
גם אלו שנשחטו במסעות הצלב יכלו להינצל לו היו ממירים את דתם לנצרות, רבים בחרו שלא לעשות זאת ומתו על קידוש השם תוך שמירה על נשמתם הטהורה, אחרים לא עמדו בניסיון והמירו את דתם ובכך הצילו אולי את גופם אולם העלו באש את נשמתם. הפרספקטיבה היהודית טיפה יותר ארוכה מזו הציונית, דיני קידוש השם נכתבו זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל ואם כי מצוות רבות נדחות מפני פיקוח נפש הרי שהכיוון ההפוך אינו נכון, פיקוח נפש אינו דוחה את כל המצוות.
מכאן שהתרברבותך על הישרדותם של אלו שבעטו ברבניהם אל מול רציחתם של רבים מאלו שצייתו לרבניהם יש בה אולי כדי להרשים את מי שרואה בחיי העולם הזה את כל חיי האדם אולם מי שרואה את העולם הזה כאמצעי לתכלית שהיא העולם הבא אין לו שום סיבה להתפעל מטענה שכזו. רבים מהגרמנים שרדו את מלחמת העולם השנייה בעוד שצדיקים רבים וקדושי עליון עלו השמיימה לא לפני שסבלו ייסורי תופת טרם הירצחם – אז מה? עובדה זו הופכת את הגרמנים לחכמים יותר? שמא עלינו ללמוד מהם כיצד להתנהל?
יש להניח כי חלק מהקאפוס ומשתפי הפעולה היהודיים עם הנאצים שרדו את השואה בעוד שאחרים שהתעקשו שלא להכתים את נפשם ולבגוד בערכיהם ובאמונתם לא שרדו אותה בשל עקשנותם זו – אז מה אתה מציע ללמוד מכך, שעדיף היה לשתף פעולה עם הגרמנים בשם הערך העליון של ההישרדות? אין לי ספק שמי שמת בגלל נאמנותו לערכיו ולאמונתו הרגיש שלם עם עצמו עד לאלפית השנייה האחרונה שלו עלי אדמות בעוד שזה ששרד "הודות" לבגידתו בערכיו ובאמונתו – לו זיק של צלם אלוקים עוד נותר בקרבו – נאלץ לחיות את יתרת חייו תוך שהוא אכול ברגשות אשם וייסורי מצפון עד ליומו האחרון.
דברי סיכום:
כל שכתבתי בעניין זכות הערבים על ארץ ישראל נובע משיטתך בלבד ואין בהם בשום אופן לשקף את דעותיי. אני מעמת את טענותיך אל מול אלה של הערבים ומה לעשות שבחינה שקולה ורציונלית של טיעוניך שלך אל מול של הערבים מציגה את עמדתך לדעתי באור פתאטי. להווי ידוע לך כי טענות שכאלו מסתובבות לא רק במזרח התיכון אלא ברחבי העולם כולו ומקבלות יותר ויותר תהודה, אתה זה שכיום נמצא בעמדת מגננה ובהתחשב ברמת התירוצים שלך בעניין זכותך על ארץ ישראל עושה רושם כי מצבך בכי רע והעתיד טומן בחובו רק החמרה והמגמות המסתמנות הן בעולם המערבי, הן במזרח התיכון והן במדינת ישראל מכילות אישושים רבים להשערה כי עתידה של מדינת ישראל כלל לא מבשר טובות, ולא, ממש לא בגלל החרדים כפי שאתם אוהבים לטעון.
לדעתי הסוגיה מוצתה עד תום ואני מניח לקוראים את חילופי הדברים להחליט אילו טענות מתקבלות יותר על הדעת. כיוון שלהבנתי בעצם ישיבתך כאן , לאור הנימוקים עליהם אתה מבסס את ההצדקה לישיבתך כאן, הרי שידיך מוכתמות בגזל ארץ ישראל מתושביה הטבעיים שישבו בה, על כל ההשלכות הנובעות מכך ובכלל זה ההרג הבלתי פוסק והנעדר כל הצדקה מוסרית זה עשרות שנים באזורנו, וממילא איני רואה כל טעם לנהל איתך דיונים המתחככים בטיעונים מוסריים. לו הייתי מתרשם כי האמת הנה נר לרגליך, גם אם היית חושב בצורה השונה באופן קוטבי ממני, הייתי רואה מקום לבירורים שכליים כלשהם. כיוון שטרחתי להראות כי אינך כזה, שאם לא כן לא היית יושב כאן היום, הרי שאין לי אלא להסיק כי אין מקום לבירורים נוספים.
בעניין הצעותיך הכנות על דף יומי במתמטיקה וכו' - התפרצת ככל הנראה לדלת פתוחה ודבריך אלו מעלים חשש חמור בנוגע להיכרותך את המציאות. קפוץ בהזדמנות למחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן ולאחר מכן מן הראוי שתברר עם עצמך מה לקוי בראייה הדוגמטית שלך את המציאות. אם חשבת לאיים על מאן דהוא בשירי ההלל לעצמך שטרחת להביא לידיעתנו בדמות השכלתך והידיעות המופלגות שלך יש לי את הרושם שפספסת.
אני אכן מודה לך על הפטרנליזם שהפגנת בסוף דבריך, לו היית טורח ומתאמץ לנהוג בהתאם להוראות שאתה מנחית בטבעיות גמורה כלפי אחרים, יתכן והייתי רואה לנכון להקדיש להן מעט מחשבה.
בברכה
המשך ההתכתובת
התכתבות זאת מיצתה את עצמה ונראה שכל דיון נוסף רק יכהה את המסרים הברורים והמובנים של שני הצדדים. עם זאת, הקוראים מוזמנים להמשיך להגיב על ההתכתבות וכל התגובות יתווספו למאמר באופן אוטומטי. בימים הקרובים אפרסם מאמר נפרד על הסכנות שאני רואה לעתיד האומה בעקבות התעצמותם של החרדים האנטי-ציוניים וכשלונה של מערכת החינוך הממלכתית שהפקירה שכבות רחבות לנרטיב ההורס והמפורר של החרדים. ה'רב' מור[יד] רשאי במקביל לכתוב מאמר מסכם ולפרסם אותו בכל אתר שרק יעלה על דעתו.
אני שב וקורא למשה מור לתת פומבי לדיון זה גם באתרים חרדיים ובמיוחד באלה בהם הוא נוהג לפרסם את דבריו. אני סיפקתי לו במה פתוחה מעליה הוא יכל להפיץ את כל שעל ליבו ואך הוגן יהיה אם גם הוא יחשוף את דעותי בפני הציבור שלו. אני לא מצפה שהוא יעלה את כל ההתכתבות על אחד האתרים החרדים אבל לאחר שהתריס מלוא ראותיו אני מצפה שיהיה לו את האומץ להפנות את קוראיו להתכתבות זאת. כל שדרוש הוא לינק אחד.
פרטים נוספים על הרב משה מור:
למד מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן ולמד בישיבת נתיבות עולם בבני ברק.
מתגורר בשכונת חב"ד בלוד.
מפרסם גם באתר החרדי 'כיכר השבת'.
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
ראה המאמר 'היתרונות הכלכליים של הכהונה' והמאמר 'עקרונות השיטה הרבנית'
ויסלחו לי כולם, גם של וגנר.
אני מבין שיש לך תואר במתמטיקה ונשגב מבינתי כיצד אדם שנחשף לחשיבתו המתמטית של האל יכול לפסול את המדע ולחזור לביצת ההבלים, האמונות התפלות, הסתירות והמבוכות של התנ"ך, התלמוד, המדרשים וכתבי הראשונים והאחרונים.
מבחינה זאת גם הרמב"ם היה לא יותר מאשר 'מתייוון' שניסה לתאם בין האמונות הנושנות של היהדות לבין הדעות המתקדמות של הפילוסופיה האריסטוטלית. לזכותו יאמר שהוא הצליח להסתיר את כוונותיו תחת מעטה עבה של הלכה רבנית ולכן רק מעטים מזהים היום את הדעות המהפכניות שבשעתו גרמו לרבנים יותר חשוכים וקנאים להחרימו ולשרוף את ספריו.
הבחור החרדי שקישר אלי את משה מור הסביר לי מדוע הוא כתב 'איני רב, אין לי כל הסמכה רשמית לרבנות ואיני לי כל יומרות שכאלו':
הרב משה מור הוא תלמיד חכם ! הוא רב !
בושה וחרפה שאתה פוצה פיך על תלמיד חכם.
רוב מוחלט מהרבנים החרדיים אין להם סמיכה והסמכה מהיכל שלמה לא בגלל שאינם יכולים בגלל שאינם מכירים במוסד מטעם המדינה ואין בו להעיד משום בחינה על גדלותו של איזשהו רב כולל גדולי ישראל המפורסמים וענקי הדור כגון מרן הרב עובדיה והרב אלישיב.
העובדה שהרב משה מור אינו מציג את עצמו כרב נובעת מצניעות ואין בזה כדי לפגום את במידת ההשפעה שלו על ציבורים גדולים.
התגובות האחרונות