Skip to content

1VSDAT

קשה להתעלם מהעובדה שרק החזירים והעמלקים הצליחו לעורר בליבו של עם ישראל שנאה כה עמוקה ומוחלטת. השנאה לחזיר היא הגיונית ומובנת וקשה להאמין שקיים אדם נורמטיבי שמסוגל לא לנטור טינה לחיה שאינה מעלה גירה. פחות מובנת השנאה הנצחית שעם ישראל רוחש לשבט הנוודים שאי פעם בהיסטוריה אולי יצא למלחמת מגן נגד הנחיל הישראלי שעמד לפלוש לתחומו. הפרשנות המסורתית אינה משאירה מקום לספק: העמלקים איכשהו הצליחו לעצבן את יהוה שגמר בליבו למחות את 'זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם'. פרשנות קצת יותר נועזת יכולה להעלות גם אפשרויות נוספות, למשל, שהשנאה לעמלקים נשתלה בתורה באופן רטרואקטיבי בכדי להצדיק את הטבח שבוצע בהם בימיו של המלך חזקיהו.
 
 
 
חמישי, 12 ינואר 2012 17:05

בשעה שעלה משה לשמי מרום

האגדה הרבנית רוויה בסיפורים על מפגשים פרטיים, וממילא גם בלתי ניתנים לאימות, שנערכו בין האל לנבחריו. בסיפור זה, משה תפס את האל לומד פרק משניות וניצל את ההזדמנות להעברת שלושה מסרים סמויים שכולם, איך לא, מעצימים את הנרטיב הרבני. 
 
 
באמצעות הסיפור בו משה רבנו רואה במרום את הקדוש ברוך קושר כתרים לאותיות הקופירייטר הקדום ניסה לקשר את ההלכות שרבי עקיבא חידש בשיטות הדרש החדשות שלו עם ההלכות שכביכול ניתנו למשה בסיני. למרבה הצער הסיפור גם חושף את העובדה שעד לימיו של רבי עקיבא איש לא שמע על הלכותיו החדשות ואיש גם לא נהג על פיהם.
 
 
שישי, 20 אוגוסט 2010 10:17

מותו של משה

את התיאור הבא ראוי להביא במלואו על אף אורכו הרב שכן אין שני לו בהמחשת קסמו המיוחד של הסיפור הדרשני. למקרא הסיפור יקשה לנו להבין מהיכן שאב הרמב"ם את אמונתו בהבנתם הנשגבת של הדורות הראשונים שהרי רק מעטים יוכלו להעלות בדמיונם תיאורים יותר מאנישים מאלה המתוארים כאן: האל קופץ, נשבע, מכריז, קורא בבהלה, מתווכח, מטפל בקבורה, יורד משמי שמיים עליונים, מנשק, נוטל נשמה בנשיקת פה ולבסוף אפילו בוכה:
 
פורסם ב האל המתגלה
שני, 16 אוגוסט 2010 18:23

ההתגלות על הר סיני

כותבי התנ"ך מעולם לא העלו על דעתם שיהוה אינו גוף ואין לו דמות גוף ולטעמם גם האל שלהם, בדומה לשאר אלי קדם, נהג לכבד את הבריות בנוכחותו האימננטית ולזרוק את מלא כובד משקלו מאחורי מדיניות המיסוי של כוהניו. גם חכמי התלמוד לא היו מוכנים לוותר על האל המוחשי והגשמי שאוהב לשתף עימם פעולה ולתרום את עצמו להצדקת צוויהם ולהמחשת גדולתם. לשוא נחפש במקורותינו את האל חסר הגוף והצורה שמסתפק בחשיבה על עצמו. האל הרבני תמיד ינסה להדמות לחברי הגילדה ותמיד ישתדל לחקות את הלכותיהם ומנהגיהם.
 
 
פורסם ב האל המתגלה
שבת, 14 אוגוסט 2010 13:42

ההתגלויות למשה

ההתגלויות לאבות אינן אלא קדימון קצר להתוועדויות התכופות והממושכות שהאל נהג לקיים עם עבדו משה. להתגלויות הללו חשיבות עליונה שכן רק הן מוכיחות שמשה באמת היה נביא יהוה ולא סתם עוד איזה זקן הזוי שקולות אלוהיים מהדהדים בראשו. בכל מקרה, גם בעלי המקראות וגם רבני עידן התלמוד מעולם לא ניסו לרמוז שמשה לא ראה את פניו, כפותיו ואחוריו של בורא השמיים והארץ ולא קיבל הוראות וציוויים ישירות ממנו.
 
 
פורסם ב האל המתגלה
שלישי, 03 אוגוסט 2010 18:05

פסלים ותמונות

האל אסר עלינו לעשות לנו פסלים ותמונות שמתארים את היצורים שנמצאים בשמים ממעל, בארץ מתחת ובמים אשר מתחת לארץ אבל האיסור הזה כנראה לא כל כך הפריע למשה ושלמה שקישטו את המשכן והמקדש במגוון יפה של דמויות שמימיות וארציות.
 
 
שלישי, 03 אוגוסט 2010 10:59

משטרת הלוויים

בסיפור הטבח שבוצע בחוטאי העגל אנו רואים את עקבות רגליהם של קלגסי משטרת הלויים ששירתו את הכוהנים ועזרו להם להטיל את מרותם על המוני הנישומים המדוכאים שנדרשו להשמע למצוותיהם ולדאוג לפרנסצם.
 
 
פורסם ב משה עבד האמת
שלישי, 03 אוגוסט 2010 10:51

השקר הלבן של משה

בסיפור חטא העגל חבוי סיפור נוסף שמציג את משה רבנו, גדול הנביאים, באור מאד לא חיובי. האל הכעסן רואה את מעשה העגל ורוצה להשמיד את עמו הנבחר אבל משה מצליח להניעו והכתוב מספר 'וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ'. ההתנחמות האלוהית אינה מפריעה למשה לקרוא 'מִי לַיהֹוָה אֵלָי' ולשלוח את כל הנענים לקריאה, כולם משום מה משבט לוי, לטבוח בשאר שבטי ישראל. האם משה פעל מכורח צו אלוהי או רק מתוקף הסמכות שהוא העניק לעצמו? לפחות לפרשן תמים אחד התשובה היתה ברורה לחלוטין.
 
 
פורסם ב משה עבד האמת
שני, 02 אוגוסט 2010 17:42

מינוי שרים ושופטים

מי העלה את הרעיון למנות שרים ושופטים שיקלו על משה את הנטל השלטוני – יתרו, משה או האל בכבודו ובעצמו. הפרשנים פותרים את הבעיה בנוסחת פשרה ששומרת על כבודם של כל הנוגעים בדבר.
 
 
עמוד 1 מתוך 2

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים