Skip to content

1VSDAT

האם אי פעם נדע הכל?

המפעל המדעי כולו נראה כפועל בכיוון אחד – איחוד כל התיאוריות המדעיות לכלל תיאוריה אחת שמבהירה את הכל.

הדיון כאן מתייחס לאפשרות קיומה של התיאוריה המיוחלת[1] ולא לשאלה אם אי פעם נדע את מיקומו של כל חלקיק אלמנטארי ביקום.

רביעי, 05 אפריל 2017 08:30

מעבר לספק (מעגלתו של חילוני)

 

הדרך מן הגיהינום רצופה שאלות טובות

הטיעון של "מורכבות בלתי פריקה" הוא אחד הטיעונים האהובים ביותר על בריאתנים.

הרבייה הזוויגית היא אחת הדוגמאות שבה הם מרבים להשתמש. האם הם צודקים?

במבחן התוצאה יש דמיון מסוים בין תוצרי התבונה לתוצרי האבולוציה. האם דמיון זה

מצדיק את תיאור האבולוציה כ"תבונה של הטבע"?

פרופסור ישעיהו ליבוביץ ופרופסור יוסף אגסי נחלקו ביניהם כמעט בכל נושא או שאלה שבהם דנו. המחלוקת התמקדה סביב תפישת העולם ואופי הדיון: בכל מקום בו ראה פרופסור ליבוביץ דיכוטומיה, מצא פרופסור אגסי דירוג. בעוד ליבוביץ ראה הבדל תהומי בין כמות ואיכות, בין רציונלי לאי רציונלי, בין מדע לערכים ובין האדם לטבע, מצא אגסי דרגות וקשרים בין כל אלה. חרף הדעות השונות הייתה הסכמה על יסודות המחלוקת, והדיאלוג שביניהם היה שוטף ונוקב נדונו שאלות יסוד בפילוסופיה, במדע ובפילוסופיה של המדע ובכלל זה: גבולות המדע, גלגולי המושג מדע, חשיבה מדעית, פיסיקה ומטאפיסיקה, מדעי הטבע ומדעי האדם, כפייה או בחירה של תורות מדעיות, מותר האדם, רשות הרבים, רשות היחיד, הרקע החברתי של המדע, מודעות ומודעות עצמית, איכות וכמות, האדם והקוסמוס, מערכות, מושגים ופרדוקסים, אנטינומיות הבנה והסברה.

הקורס הופק על ידי האוניברסיטה המשודרת.
שיחות על פילוסופיה ואמונה שנערכו בין פרופסור ישעיהו ליבוביץ לפרופסור אבי רביצקי ששודרו באוניברסיטה המשודרת בשנת 1992.פרופסור רביצקי שוחח עם פרופסור ליבוביץ על משנתו והגותו הדתית והפוליטית, ניסה להקשות קושיות, להציג בעיות וסתירות ולהציע חלופות רעיוניות בשלל נושאים שליבוביץ עסק בהם: בריאה ואמונה, תפילה וכוונה, דת ומדינה, הומניזם ועוד. כך נוצר שיח מרתק, כאשר ליבוביץ לא רק נשאל ועונה" (כהרגלו בראיונות רבים) אלא מתנהל כאן מעין מאבק אינטלקטואלי אשר לעיתים חושף גם פן יצרי המצוי בבסיסו. סדרת השיחות דנה בסוגיות הרוחניות המרכזיות המעסיקות אותנו כפרטים וכקהילה.

הטענה שלא תיתכן תבונה ללא גוף נשמעת לא אחת, הן בקרב חוקרי תבונה והן בקרב קהל המתעניינים בנושא. אינני שותף לעמדה זו.

האם התקדמותנו בתחום הבינה המלאכותית חייבת להוביל למרד של המכונות כנגד בני האדם

מדוע אנחנו חווים "אדום" כפי שאנחנו חווים אותו? מדוע אנו חשים "כאב" כפי שאנו חשים? או, באופן כללי – מדוע תחושות מסוימות נתפסות אצלנו כפי שהן נתפסות?

התחלת משפט בביטוי "לפי תיאורית הכאוס" או ניסיון לטעון שאילו שלטתי בתיאורית הכאוס לא הייתי אומר מה שאני אומר, אינם משכנעים אותי אלא בכך שהדובר אינו מבין מהי תיאורית הכאוס.

עמוד 1 מתוך 5

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים