Skip to content

1VSDAT

שלישי, 17 ינואר 2012 13:47

מדע ואמונה

ראית העולם המיתולוגית של התנ"ך והקוסמולוגיה הגיאוצנטרית של הרבנים פשטו זה מכבר את הרגל והמדע המודרני מספק אינספור ממצאים שמוכיחים שהארץ אינה ניצבת במרכזו של עולם חדש, קטן ומוגבל ושגרמי שמים, למעט הירח, אינם נוהגים להקיפה אחת לעשרים וארבע שעות. במהלך מאות השנים האחרונות הרבנים אמנם למדו כיצד ניתן לתרץ, לערפל ולטאטא אל מתחת לשטיח כל את האמירות המדעיות המביכות של קודמיהם אבל למרות המאמצים הרבים שהם השקיעו בהסתרתה וסירוסה של האמת הם אינם יכולים להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר התנ"ך טעה, חכמי התלמוד טעו, הרמב"ם טעה ואפילו הרבי מליובאוויטש טעה. כל מי שטועה, ולו אפילו בפרט אחד, אינו יכול להתיימר לייצג את האמת המוחלטת וחובתנו להתעלם מכל דבריו גם אם הוא חכם, גאון גדול, מרן, אדמו"ר או אפילו האלוהים בכבודו ובעצמו.
פורסם ב המדע והדת
התלמוד הירושלמי, בהניחו שלעולם יש שלוש קומות, מחליט לגלוש לדיון באשר לעוביים של הארץ, הרקיע והתהום:
 
כשם שעוביו של רקיע מהלך חמשים שנה כך עובייה של ארץ מהלך חמישים שנה ועוביו של תהום מהלך חמשים שנה. כיצד אנו לומדים זאת? כתוב 'הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ'[א] וכתוב 'וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ'[ב] וכתוב 'בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם'[ג] ואנו לומדים גזירה שווה מהמילה 'חוג'. לכן, כשם שעוביו של הרקיע הוא מהלך חמשים שנה כך גם עובייה של ארץ הוא מהלך חמישים שנה ועוביו של התהום הוא מהלך חמשים שנה.[1]
 
הרבנים נהגו למדוד מרחקים גדולים ביחידות של שנות הליכה. יחידת מידה זו חושבה על סמך ההנחה שאדם ממוצע מסוגל ללכת מידי יום מרחק של עשר פרסאות, היינו, ארבעים מיל או משהו בין 36.48 קילומטר לשיטתו של הרמב"ם ל-46.08 קילומטר לשיטתו של החזון איש. מכאן שבשנת הליכה רצופה אותו אדם ממוצע יעבור כ-3650 פרסאות ובחמישים שנה הוא יגמע 182,500 פרסאות או משהו בין 166,000 ק"מ ל-210,000 ק"מ.
לקראת סוף המאה הרביעית לפני ספירת העמים החלה להתפשט ברחבי העולם היווני תמונת עולם חדשה ומהפכנית. קוסמולוגיה חדשה זאת נולדה באקדמיות של אפלטון ואריסטו ובמהלך המאה הרביעית לפני הספירה היא אומצה על ידי מספר הולך וגדל של משכילים. גיסותיו של אלכסנדר מוקדון הביאו את הלכי החשיבה החדשים גם למרחביו של המזרח התיכון ומסופה של המאה הרביעית לפני הספירה והילך היא קנתה לה אחיזה גם בערים הלניסטיות דוגמת אלכסנדריה ובית שאן ומן הסתם גם בערים מעורבות דוגמת קיסריה, ציפורי ואשקלון. תמונת עולם חדשה זו, אותה נכנה מעתה בשם הקוסמולוגיה הגיאוצנטרית, מסתמכת על העקרונות הבאים:
שישי, 06 אוגוסט 2010 11:57

סיכום

מתוך דפי התלמודים והמדרשים צפה ועולה דמותם של רבנים חמורי סבר ומלאי חשיבות עצמית שהקדישו את זמנם לנסיונות חסרי תוחלת למצא סינתזה מתקבלת על הדעת שתפשר בין מסורות קדומות, פסוקים סתומים ורסיסי תורות מדעיות.
 
אל לנו לקנא ברבנינו הקדומים שמצאו עצמם ניצבים בפני אותן הבעיות שמייסרות עתה את רבני דורנו. מצד אחד הם ירשו אוצר בלום של אמונות לא אקטואליות שזכו להתקדש בכתובים ובמסורת האבות ומצד שני הם נחשפו להדיהן של תורות מודרניות, דוגמת אלו שנבטו בקרקעה הפוריה של יוון וצמחו בחממות האינטלקטואליות של הערים ההלניסטיות בכלל ושל אלכסנדריה השכנה בפרט.
שישי, 06 אוגוסט 2010 11:56

מספר הרקיעים

האם קיים קשר כלשהו בין הרקיעים התנ"כיים לכדורי הבדולח האריסטוטליים? שאלה זו אינה סבוכה במיוחד וחכמינו שמעולם לא היססו מלדון במסתורי השחקים מיהרו להסתער על הפסוקים ולחלץ מהם, איש לשיטתו, את הרמזים הדרושים לביסוסן של שתי גישות סותרות: הגישה המסורתית שהסתפקה בשני רקיעים בלבד והגישה המהסלידה מתורת יוון החלה להתמתן לאחר שהרומאים גמרו להכחיד את האלמנטים היותר קיצוניים בעם היהודי והחלו לבסס את המוסדות המקומיים סביב הנשיאים המתונים מבית הלל, ובעיקר סביב החשוב שבהם, רבי יהודה הנשיא שהצליח לרכך את יחס השלטון מחד ואת התוקפנות היהודית מאידך. הפשרנות של הנשיאים לבית הלל הנמיכה את חומות החשדנות ואפשרה לרעיונות המודרניים שנישבו בעריה ההלניסטיות של הארץ לחדור להיכליה העתיקים של היהדות.
 
בתקופה זאת חכמי ארץ ישראל החלו לעבור תהליך דומה לזה שעבר על יהודי אלכסנדריה מאתיים שנה קודם לכן ורבים מהם גילו להפתעתם שכתבי הקודש מכילים את כל הרמזים הדרושים להטמעתן של הרעיונות הפילוסופיים בתוך היהדות הרבנית. הפרשנות החדשה של הפסוקים הישנים אפשרה לחכמים לא רק לעגל את היקום ולהציב את הארץ במרכזו אלא גם להגדיל את מספר הרקיעים לתקן הפילוסופי ולהרחיב את העולם למימדים שחושבו על ידי תוכני אלכסנדריה.
שישי, 06 אוגוסט 2010 11:51

תפארת יוון באהלי שם

הסלידה מתורת יוון החלה להתמתן לאחר שהרומאים גמרו להכחיד את האלמנטים היותר קיצוניים בעם היהודי והחלו לבסס את המוסדות המקומיים סביב הנשיאים המתונים מבית הלל, ובעיקר סביב החשוב שבהם, רבי יהודה הנשיא שהצליח לרכך את יחס השלטון מחד ואת התוקפנות היהודית מאידך. הפשרנות של הנשיאים לבית הלל הנמיכה את חומות החשדנות ואפשרה לרעיונות המודרניים שנישבו בעריה ההלניסטיות של הארץ לחדור להיכליה העתיקים של היהדות.
 
בתקופה זאת חכמי ארץ ישראל החלו לעבור תהליך דומה לזה שעבר על יהודי אלכסנדריה מאתיים שנה קודם לכן ורבים מהם גילו להפתעתם שכתבי הקודש מכילים את כל הרמזים הדרושים להטמעתן של הרעיונות הפילוסופיים בתוך היהדות הרבנית. הפרשנות החדשה של הפסוקים הישנים אפשרה לחכמים לא רק לעגל את היקום ולהציב את הארץ במרכזו אלא גם להגדיל את מספר הרקיעים לתקן הפילוסופי ולהרחיב את העולם למימדים שחושבו על ידי תוכני אלכסנדריה.
שלישי, 27 יולי 2010 12:36

הזעקה הגדולה

לאחר שהתברר סופית שהיקום מורכב מתשעה כדורי בדולח שעוטפים ארץ מרכזית עלה הצורך להסביר את דברי הקדמונים, במיוחד במקרים בהם הם התעקשו לתאר את העולם כמבנה בעל שלוש קומות. המוסכמה הרבנית קובעת שחכמי התלמוד אינם מסוגלים לטעות או לבטא דברי שטות והבל ולכן דבריהם, מביכים ככל שיהיו, חייבים לצפון בחובם אמיתות גדולות, משלים נפלאים או אלגוריות עמוקות שחושפות לנו ההדיוטות טפח קטן מנפלאותיו של הבורא. המאמץ הפרשני חייב, אם כן, להתמקד בחשיפת המסרים העמוקים שהחכם התלמודי הצפין במשלו ובפרסומן ברבים של כל אותן אמיתות אלוהיות החבויות מתחת לפני השטח.

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים