1.

אודות בעל האתר

2.

מה אני רוצה?

3.

מדיניות האתר

4.

מה רע בקצת יהדות?

5.

שלמי תודות

1.

אודות בעל האתר

אתר זה מנוהל על ידי עדי אביר

כתובת דואר אלקטרוני: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

כתובת Facebook:

http://www.facebook.com/home.php#!/profile.php?id=100001853432393

כתובת למשלוח מכתבים: ת.ד 39050, תל אביב 61390

פרטים ביוגרפיים:

*

יליד 1950.

*

השלים לימודים תיכוניים בסמינר התיאולוגי של שם רבי יצחק אלחנן המסונף לישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

*

בעל תואר בוגר מהפקולטה למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

*

קצין בסדיר ביחידות מחשב צה"ליות וקצין מילואים בחיל אויר, דובר צה"ל ואג"ם מבצעים.

*

מייסד, יושב ראש מועצת המנהלים ומנכ"ל של חברת קו מנחה שירותי מידע ותקשורת בע"מ.

*

משנת 1999 כותב מאמרים בנושאי יהדות.

2.

מה אני בעצם רוצה

אתחיל עם מה שאני לא רוצה: אני לא רוצה להקים תנועה או מפלגה ואין לי צורך בתמיכתו של אף אחד. יש לי מספיק אמצעי מימון ואיני מחפש תורמים או מפרסמים. את שלי כבר עשיתי ואני באמת לא זקוק לעוד כבוד או תהילה. למעשה, המניע היחיד שלי הוא החרדה הגדולה לעתידה של מדינת ישראל והדאגה הכנה לגורל ילדי, נכדי ושאר ילדי ישראל שנולדו לתוך חברה שהולכת ושוקעת במצולות האמונה.

מדינת ישראל נחלקת לשני מחנות: מחנה אחד של אזרחים שנוטלים על עצמם את האחריות לפרנסתם, תורמים לביטחון, נשמעים לחוק ומעניקים לילדיהם את ההשכלה שתאפשר גם להם לעמוד על רגליהם ולהשתלב בחברה דמוקרטית ומודרנית ומחנה שני של אזרחים שמאמינים שהאחריות לפרנסתם צריכה להיות מוטלת על כתפי אחרים, שזכותם להשתמט משרות בצבא העם, שהוראות הרבנים מחייבות אותם יותר מהוראות החוק ושעל ילדיהם ללכת בעקבותיהם ולהפוך גם הם לנטל על כתפי הציבור. מחנה אחד מייצר והשני צורך. מחנה אחד בונה מדינה מתוקנת שמשתלבת בעולם המודרני והשני יונק את לשד עצמותיה וגורם לה להתנוון ולהתאבן.

הרבנים החרדים מפחדים מהחשיפה למחשבות נאורות והם עושים כל מאמץ להרחיק את חסידיהם מספרים לא-תורניים, מכתבי עת ועיתונים בעלי תוכן מדעי והומניסטי, מלימודים במוסדות ממלכתיים, מצפייה בטלוויזיה ומהאזנה לרדיו לא פיראטי. גם האינטרנט כבר הצליח לעורר את זעמם אבל כאן כוחם אינו עומד להם ולא מעט חרדים מוצאים לעצמם התר לשוטט ברשת, ולו רק באתרים תורניים שמרחיבים את הדעת ומחזקים את האמונה.

את האתר הזה הקמתי בעיקר בשביל המשוטטים הללו בתקווה שאחדים מהם יכנסו, יקראו מאמר או שניים ויגלו שיש עוד דרכים להבין את עיקריה של האמונה היהודית. שלא כמחזירים בתשובה שעטים עלינו מכל כיוון אפשרי אני לא מנסה לעשות נפשות לאמונה החביבה עלי ודי לי אם בקורא זה או אחר יתעורר ניצוץ של ספק והוא או היא יתחילו לפקפק באמיתות המוחלטות של רבניהם ויחליטו לרדת בעצמם לשורשי הסוגיות. העולם החרדי מייצר אנשים משננים ומדקלמים, מי יודע, אולי בזכותי אחדים מהם יתחילו גם לחשוב.

3.

מדיניות האתר

כללי האתר

להצגת כללי האתר המלאים הקש כאן.

מאמרים אורגינליים

באתר זה אני נוהג לפרסם רק מאמרים שנכתבו על ידי ושאני עומד מאחורי כל הכתוב בהם. עם זאת, אני מוכן לפרסם גם מאמרים שנכתבו על ידי קוראים שלפי דעתי מסוגלים לפתוח אשנב נוסף להבנה אובייקטיבית של היהדות, יסודותיה ומקורותיה. אין בדעתי לפרסם מאמרים שכוללים מה שאני מגדיר בתור 'תעמולה רבנית', לכך יש הרבה אתרים אחרים, אבל אשמח לפרסם מאמרים שתומכים בדעות הרבניות אם הם יציגו עמדות שמתבססות על אסמכתאות שנלקחו ממקורות אורגינליים (התנ"ך, התלמודים, המדרשים, הפרשנים הקדומים, הרמב"ם, ספר הזוהר וכדומה) ולא על פרשנויות של רבנים מאוחרים, ובכלל זה של מטיפים ומחזירים בתשובה. המאמרים הללו יתפרסמו תחת שם כותבם ויהיו פתוחים לתגובות הקוראים, ובכלל זה גם לתגובות שלי.

את המאמרים ניתן לפרסם באחת משתי הדרכים הבאות:

1.

לשלוח אלי את המאמר לכתובת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.. אני אפרסם את המאמר או אחזור לשולח עם השגותיי. מאמרים שיתפרסמו יופיעו בפרק בשם 'מאמרים אורחים'.

2.

לבקש לנהל בלוג עצמאי בתוך האתר. את ההזמנה לנהל בלוג עצמאי ואת הדרישות ממנהל הבלוג ניתן למצוא בפרק בשם 'הנחיות לניהול בלוגים'.

שקיפות

האתר מציג בשקיפות מלאה את היקפי השימוש שנעשים בו:

*

בצדו השמאלי העליון של דף הבית ניתן למצוא את מספר המבקרים שנמצאים כרגע באתר. למערכת אין אפשרות לקבוע מתי מבקר עוזב את האתר ולכן במניין 'הנמצאים באתר' נכללים כל אלה שקראו את אחד מדפיו במהלך 8 הדקות האחרונות. נתון זה אינו אמין במיוחד משום שהוא כולל גם את מתקפות המטרידנים, מנועי חיפוש אוטומטיים של אתרים דוגמת גוגל ואת השימוש שאני עצמי עושה באתר.

*

הדף הנקרא בשם 'סטטיסטיקות שימוש באתר' מציג נתונים על השימוש בחודש האחרון, בחודש שקדם לו, בשנה המסתיימת בחודש האחרון, בשנה שמסתיימת בחודש המקביל בשנה הקודמת ובכל התקופה שעברה מאז התאריך 1.9.10, כשהאתר עלה לראשונה לאוויר. הנתונים הללו הם הרבה יותר מהימנים והם אינם משקפים את השימוש שלי עצמי, של המטרידנים ושל כל המנועים האוטומטיים.

4.

מה רע בקצת יהדות?

אשרי כל מי שזוכה להשתייך לעם הנבחר, להאמין באלוהי האמת ולקיים את המצוות שניתנו אך ורק לבני ישראל. כשבידך האמת המוחלטת, מתחתיך הארץ המובטחת ומעליך אל אוהב ומשגיח אינך יכול שלא להתרגש בכל פעם שאתה חושב על הברית המיוחדת שנכרתה בין אבותיך לבין בורא העולם ועינך חייבת להעלות דמעה כל אימת שאתה נזכר בעובדה שהאל האינסופי בחר להעניק את תורתו הקדושה, היחידה והבלתי ניתנת להחלפה רק ליחידי הסגולה שהוא הציב בפסגת הפירמידה האנושית.

כל מי שאהבת האל מפעמת בליבו אינו יכול שלא לזכות במלא הערכתי, במיוחד אם הוא מחליט למלא את המצוות שאלוהיו, לפי דעתו, השית עליו. שיניח תפילין כל בוקר, שיתפלל כמה פעמים ביום שהוא רוצה, שלא ייסע בשבת, שיישלח קינים, שיעשה כל מה שרק עולה על דעתו – רק שלא יכפה עלי את האמונות שלו, לא יאלץ אותי לאמץ את המנהגים שלו ולא יחייב אותי להתאים את אורח חיי לאורח חייו.

אירופה הנוצרית עברה תהליך ארוך וכואב בדרך להפרטת האמונה והפרדתה של הדת מהמדינה. יש להניח שתהליך לא פחות מכאיב יתפתח בהדרגה גם במדינות האסלאם ואפילו החברות השמרניות ביותר יגלו שלא ניתן להכתיב אמונות בעולם מוצף במידע שחושף את היבטים שונים של כל סוגיה ומאפשר לכל אדם חושב לעצב לעצמו השקפת עולם עצמאית ודעות שאינן מוכתבות על ידי בעלי העניין שבצמרת הדתית.

מדינת ישראל נמצאת במקום טוב באמצע: הגורמים הדומיננטיים עדיין רואים בדת היהודית רק מרכיב אחד במרקם השקפות העולם שרשאיות להשתתף בשיח הציבורי של חברה דמוקרטית, חופשית, ליברלית, הומאנית ופלורליסטית אך מולם הולכים ומתעצמים הזרמים הפונדמנטליסטים שמציבים את התכתיבים האלוהיים מעל לעקרונות של המודרנה המערבית ואת ההלכות הדתיות מעל לחוקים שהחברה החופשית אימצה לעצמה בהליכים דמוקרטיים.

בין אם במוכרז ובין אם לאו, מתנהל היום מאבק איתנים בין המחנה שדוגל בדמוקרטיה, שלטון החוק ופלורליזם מחשבתי לבין המחנות שמוכנים להישמע אך ורק לפרשנויות הדתיות של רבנים שבחלוף הזמן רק מקצינים את עמדותיהם ונעשים יותר ויותר תוקפניים. מאבק זה יכריע את גורלה של מדינת ישראל. אם המודרנה תנצח המדינה תמשיך להתפתח לאורך המסלול שהפך אותה תוך שישים שנה לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם. אם ינצחו אלו שפותחים כל משפט במילים 'בעזרת השם' אזי תוך זמן קצר באמת נהיה זקוקים לעזרתו של כוח עליון כלשהו ונקווה שלא נגלה, כשכבר יהיה מאוחר מידי, שלאותו 'השם' לא כל כך מתחשק להיחלץ לעזרה ואולי אפילו ש'השם' הזה בכלל אינו קיים.

תמיד אכבד ואעריך כל מי שרוצה להאמין באלוהי ישראל ולשמור על אורח חיים דתי במסגרת הפלורליזם של מדינה חופשית ודמוקרטית. מאידך, תמיד אתנגד לכל מי שמאמין שסמכותם של הרבנים גוברת על סמכותו של החוק ושגדולי הדור למיניהם רשאים לחשוב במקומי ולהכתיב לי את אורחות חיי ולכן תמיד אשתדל להציג את היסודות המיתולוגיות עליהם הרבנים מבססים את הדעות והאמונות שהם אוהבים להכתיב לנו, את הסתירות והטעויות אותן הם מנסים לטייח ואת האבסורדים הלוגיים שמציפים את כל דבריהם.

5.

שלמי תודות

אתר זה מוקדש לגדולי ישראל שהצהרותיהם, מעשיהם, כתביהם ומחדליהם עוררו את סקרנותי ודרבנו אותי לרדת לשורשיה של הדת היהודית ולמקורם של המיתוסים שמגבים את היומרות של אותם רבנים שמקפידים להתעלם מכל המכשולים שהשטן, המחוקק ובתי המשפט מעמידים על דרכם.

תודתי נתונה לרבנים הבאים: הרב אלישע אבינר, הרב שלמה אבינר, רבי ברוך אבוחצירא, רבי ישראל אבוחצירא, הרב יעקב אוירבך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יעקב ישראל איפרגן, הרב ראובן אלבז, הרב בנימין אלון, הרב מרדכי אלון, הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל אליהו, הרב יוסף אליצור, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יעקב אריאל, הרב ישראל אריאל, הרב ישי באב"ד, הרב יוסף בא-גד, הרב שלמה בניזרי, הרב מאיר יהושע בן מאיר, הרב יואל בן נון, הרב אלחנן בן נון, האדמו"ר מבעלז, הרב אליהו בקשי דורון, הרב פיליפ ברג, הרב מיכאל ברום, האדמו"ר מגור, הרב שלמה גורן, הרב יצחק גינזבורג, הרב אבי גיסר, הרב אריה גמליאל, הרב מרדכי גפני, הרב משה גפני, רבי ישראל גרוסמן, הרב שריה דבליצקי, הרב דוד דודקביץ, הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, הרב אריה דרעי, הרב משה הירש, הרב אברהם הכט, הרב משה הלברשטאם, הרב שמואל וואזנר, האדמו"ר מוויז'ניץ, פרופסור הלל וייס, הרב אליעזר ולדמן, הרב אורי זוהר, הרב צבי ישראל טאו, הרב דוד יוסף, הרב יעקב יוסף, הרב יצחק יוסף, הרב עובדיה יוסף, הרב אמנון יצחק, הרב אלי ישי, הרב יצחק כדורי, הרב מאיר כהנא, הרב ישראל מאיר לאו, הרב אליקים לבנון, הרב משה לוינגר, הרב דב ליאור, הרב יצחק לוי, האדמו"ר רבי שניאור זלמן מליובאוויטש, הרב יעקב מדן, הרב משה מלכה, הרב אליעזר מלמד, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב יונה מצגר, הרב אביגדור נבנצאל, הרב מרדכי נויגרשל, הרב משה צבי נריה, האדמו"ר מסאטמר, הרב שבתאי סבתו, הרב אלי סוויסה, הרב שלמה עמאר, הרב יהודה עמיטל, הרב מאיר פורוש, הרב מנחם פורוש, הרב רפי פורשטיין, הרב יעקב פולבר, הרב ישעיהו פינטו, הרב רפאל פנחסי, הרב יאיר פרנק, הרב יצחק פרץ, הרב רפאל פרץ, הרב צבי יהודה קוק, הרב יגאל קמינסקי, הרב חיים קנייבסקי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הרב אברהם רביץ, הרב ישראל רוזן, הרב שבתי אברהם רפפורט, הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב דינאל שילה, הרב אליעזר שך, הרב אברהם שפירא, הרב יהושע שפירא, הרב יצחק שפירא, הרב יובל שרלו וכל שאר המאורות ששמם משום מה נשמט מזיכרוני.

תודה מיוחדת אני חב לאישים הבאים:

1.

איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג שבעברית צברית, עדכנית ושוטפת הרצה פעם בפני קהל חילוני שרצה להבין את עיקרי החשיבה החרדית. בהרצאתו, מר זילברשלג ניסה להסביר מדוע אין לכפות את השרות הצבאי על הציבור החרדי ומדוע המדינה חייבת לעזור לאברכים להשקיע את זמנם אך ורק בלימוד תורה. החרדים, כך זילברשלג, חוו טראומה איומה בעת שהצוררים הנאצים השמידו את הישיבות המפוארות של מזרח אירופה ולכן עם ישראל צריך לאפשר להם להתאושש מהאסון ולהקים מחדש את המוסדות והקהילות שנכחדו בשואה. נפלא, אמרתי לעצמי, כעת הם ניכסו לעצמם גם את השואה וגייסו את הטראומה למאבק הבלתי מתפשר בשרות הצבאי, ביציאה לעבודה ובתשלום מס אמת. להם מותר להשתמט ולחיות על חשבון הציבור כי הם עדיין בטראומה מהשואה שהתרחשה בימי הסבא, אם לא הסבא רבא, שלהם. טראומה זו היא אמיתית, עמוקה, וחסרת מזור - בניגוד לטראומות הנחותות של אודים עשנים לא-חרדיים ואלו שרק נפגעו ממחלות, מלחמות, פעולות איבה ותאונות. אנשים שסובלים מטראומה כנה ואמיתית, ולא מאחת מאותן טראומות שוליות ואולי אפילו מדומות של החילונים, המסורתיים והדתיים המתונים, בהחלט רשאים לצפות להתחשבות ואל לנו להצר את ענינו בהם או למנוע מהם את זכויות היתר שהם מעניקים לעצמם ביד כה נדיבה.

דבריו של מר זילברשלג הצליחו לעשות גם לי טראומה לא קטנה שהלכה והתגברה כשהחרדי הגאה סיפר על ביקור שערך לא מכבר באחד מבסיסי צה"ל. הביקור זעזע את מר זילברשלג כיוון שמול עיניו המשתאות הוא ראה בחורים ובחורות עובדים יחד באותם חדרים ויושבים זה לצד זו ליד אותם שולחנות אוכל. אם כך מתנהגים בצה"ל, הוא החליט בו ברגע, אז אין שום סיכוי שהוא ירשה לילדיו להתגייס לצבא, אפילו אם הם יביעו את רצונם לעשות כן.

2.

הרב יוסי גינזבורג, ראש ישיבת חב"ד ברמת אביב, שהחליט להקדיש את חייו להבטחת גאולת נפשם של תושבי שכונת רמת-אביב ולהשקיע ימים ולילות במאמץ להציל ילדים ממעגל האורגיות והסמים, להכניסם לתוך ישיבתו וללמדם את האמת המוחלטת, האחת והיחידה, שניתנה למשמורת בלעדית רק לו ולשאר הרבנים הקיצונים של הפלג המשיחי אליו הוא משתייך. כדי לוודא שאף ילד לא יחמוק מהגאולה המובטחת, הרב יוסי, במצוות משיחו, הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א, שולח את אברכיו להנעים פנים לקטינים ליד בתי ספר, בכניסה לקניון ובגנים ציבוריים. על הצלחתו אין עוררין ודי לשמוע ילדים גלויי ראש מרצים לך על 'אבינו שבשמים' ואת חבריהם מנסים להסיר לך מדוע לא ייתכן שהארץ סובבת סביב השמש בכדי להבין שעמלו של הרב יוסי לא הורק לשווא.

עם הרב יוסי גינזבורג יצא לי להיפגש בפרטיות לאחר שהזמנתי אותו לדיון פומבי על עמדותיה האנטי-מדעיות, אנטי-השכלתיות ואנטי-מודרניות של תנועתו. בשיחה הנעימה שהתפתחה על כוס קפה ניסיתי להסביר לו שאסור למחזירים בתשובה שפועלים בשליחותו לפנות מאחורי גבנו לילדים שלנו. 'הילדים שלכם?' השתומם הרב יוסי, 'אלה גם הילדים שלי'. מסתבר שגם לרב יוסי יש אילן גבוה שמכשיר את כל מעשיו וקריאתו של הרבי מליובאוויטש להחזיר את הילדים לחיק הדת מצדיקה מבחינתו את כל הפעילות המיסיונרית שמוקרנת מישיבתו. נראה שגם הוא, כרבים אחרים בציבור החרדי, החליט להתעלם מכללי המשחק המקובלים בחברה דמוקרטית וליטול לעצמו את כל זכויות היתר שאמונתו מוכנה להעניק לו.

האישים הללו ודומיהם, היד עוד נטויה והרשימה עוד תוארך, דרבנו אותי לחקור, ובהמשך לחשוף, את אוסף המיתוסים, ההבלים והאמונות התפלות שמעניק להם את הסמכות להשתרר עלינו ולמרר את חיינו. את ממצאיי אני מביא באתר זה בתקווה שהאור יחדור אל מחשכי האמונה והאמת תעזור לחרדים להתגבר על הטראומה ולחב"דניקים להבין שילדינו אינם הפקר, אפילו אם איתרע מזלם להיוולד למשפחות חילוניות.

אני משוכנע שלא אוכל לפקוח את עיניהם של כל החשוכים ואין לי סיכוי להציל את כל העם היהודי ולא את כל מדינת ישראל וכנראה גם לא את כל שכונת רמת-אביב אבל ייתכן שאוכל להציל אדם אחד או שניים מציפורניה של הדת ודי לי בזאת שכן מי שמציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם שלם.