Skip to content

1VSDAT

שישי, 17 אוגוסט 2018 09:36

החוצפה בהתגלמותה

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

יוסף יצחק אהרונוב אינו מוכן להסתתר בביתו ולהליט את פניו בידיו, כיאות לכל עבריין מורשע שנשפט לשנתיים מאסר בפועל, והוא ממשיך להפיץ את דעותיו כאילו הוא באמת ממלא את התפקיד שהוא העניק לעצמו – המורה הרוחני של חסידות חב"ד.

 

 

הכתבה הבאה התפרסמה בתאריך 14.8.2018 באתר החבדי שטורעם.נט:

 

להתייאש מ"הדתה"? להיפך! • הרב אהרונוב בטור מיוחד


"
בחזית של עבודת הקירוב והפצת היהדות אין אפשרות להפסקה, לנסיגה או אפילו להפוגה" • "לפני שלושים שנה, בשיחת קודש שנשא הרבי מליובאוויטש בשבת מברכים חודש אלול, הוא עמד על הנקודה כי לפעמים אלו שעוסקים בעבודת הקירוב לא רק שלא רואים פרות לעמלם אלא נתקלים בשלל התנגדויות" • הרב יוסף יצחק אהרונוב בטור מיוחד בערוץ 7 בעקבות סערות ה"הדתה" שפורצות לחיינו בכל מספר שעות

 

 

הלצה יהודית מספרת על שני סוכני מכירות שהגיעו לאי נידח ובמרכולתם נעליים במבחר סוגים ודגמים.

אך ירדו הסוחרים מהאנייה ושהות קטנה באי הספיקה להם כדי לעמוד על עובדה יוצאת דופן אך משמעותית מאוד עבורם: כל תושבי האי התהלכו כשהם יחפים.

הסוחר הראשון תפס את ראשו כלא מאמין וביכה את מר גורלו ואת זמנו המבוזבז – למי בדיוק הוא ימכור פה את הנעליים? אך הסוחר השני דווקא חייך חיוך גדול ורחב: רק תחשבו, אמר לעצמו, כמה קליינטים פוטנציאלים שיש פה...

התקופה האחרונה יכולה להיות מוגדרת כמאתגרת עבור מי שעוסק ועסוק בהפצת היהדות. אין כמעט שבוע שבו אין לפחות שתיים, שלוש סערות תקשורתיות שהמילה המרכזית בהן היא "הדתה". פעם זה בחינוך, פעם זה בצבא, פעם זה במרחב הציבורי ופעם זה בד' האמות הפרטיות.

לא פעם אתה נדהם מהיצירתיות והמקוריות שמאחורי סערת "ההדתה" התורנית שמסוגלת להציג חייל דתי הנוטל את ידיו לפני הסעודה כמי שמבזבז משאב צבאי יקר ערך, או מתיימרת לקבוע לאנשים שהצניעות היא ערך בל יעבור עבורם מדורי דורות ליד מי ישהו או על מה יסתכלו.

ופה עלולה להיכנס לראש מחשבת פיגולים מייאשת. אם כולם פה יחפים, למי נמכור את הנעליים? או במילים אחרות, אם כל אימת שנזכיר משהו שקשור ליהדות המחיר עלול להיות הרסני ותוקפני, אולי באמת מוטב לשבת בצד, לחכות עד יעבור זעם ולהתנחם בעובדה כי אני את נפשי הצלתי?

אבל זוהי מחשבה שכל תכליתה הוא רק למעט עוד יותר את הפעילות. לבטל את עשיית הטוב. כי בחזית של עבודת הקירוב והפצת היהדות אין אפשרות להפסקה, לנסיגה או אפילו להפוגה. בכל יום ויום ובכל מקום ומקום חלה על כל אחד החובה לשאול את עצמו מה עשה כדי שאותו אדם שהולך יחף סוף כל סוף ירכוש ממנו זוג נעליים.

אנו מוקפים במיליוני יהודים שצמאים ליהדות. נפשם זועקת לרוויה. אם ח"ו נתייאש מכותרות שאין מאחוריהן דבר וחצי דבר, עלול הדבר להיות פיקוח נפש רוחני של ממש.

לפני שלושים שנה, בשיחת קודש שנשא הרבי מליובאוויטש בשבת מברכים חודש אלול, הוא עמד על הנקודה כי לפעמים אלו שעוסקים בעבודת הקירוב לא רק שלא רואים פרות לעמלם אלא נתקלים בשלל התנגדויות, קשיים, מניעות ועיכובים. הרבי, גדול המקרב אל היהדות בדורנו, סירב "להתרגש" מהנסיבות המקלות אלא ראה בה אפילו גורם מתגבר: כנראה שמשמיים רוצים שישקיע יותר בעשייה שלו, ולכן הדרך לא חלקה וקלה עבורו.

מעבר לכך, אמר הרבי, אין פה שום דבר חדש. "אף אחד לא המציא פה את הגלגל" – כבר ברגעים שאחרי מתן תורה, נוצרה לה התנגדות בדמות חטא העגל, מה שאף הוביל לשבירת הלוחות שרק ניתנו. ואיך זה נגמר אז? נכון, בלוחות שניות שהיו כבר, כדברי המדרש רבא, באופן של "כפליים לתושייה". מעז יצא מתוק.

גם עלינו, כל מי שמתעסק בהפצת היהדות ובקרוב יהודים לתורה, להתייחס אל הפרשיות האחרונות כלא יותר מגורם מדרבן ומעורר. וכמו קול השופר שכבר בחודש אלול מעיר את לב הנרדמים, אף אנו בעז"ה נצליח התייגעות הנכונה למצוא את המסילות ללב עם ישראל ולעורר את נקודת היהדות שכבר מובנית אצל כל אחד ואחת.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה

 

ג' באלול תשע"ח

 

הכותב, יוסף יצחק אהרונוב, הואשם בקבלת דבר במרמה מסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה במטרה להתחמק ממס, בהיקף של מיליוני ₪. הוא הורשע בדין ונגזרו עליו עשרים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל, שנים עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 1,500,000 ש"ח. בגזר הדין כתב השופט ירון לוי:

 

13.

... לא ניתן להתעלם מכן שכתוצאה מחלק ממעשיו הלא חוקיים, הפיק הנאשם טוכות הנאה אישיות, למשל, באמצעות המשכורות שמשך, ובאמצעות ההכנסות מריבית, שלא כדין. אף ביחס למעשי הצדקה שעשה הנאשם, הרי שמדובר, חלקית לפחות, כמוסר כפול. לא ניתן לקבל מצד אחד, שליחת יד בכספי הציבור, ומצד שני, עשיית צדקה עם נזקקים, שלא ניתן לשלול, שחלקה לפחות, מתוך גזל כספי הציבור.

 

14.

משקל מכלול היבטי החומרה, בעניינו של הנאשם, כפי שפורטו בהרחבה, לעיל, מצדיק ענישה מכבידה ומשמעותית. אלמלא הסדר הטיעון, קרוב לוודאי שהעונש שהיה נגזר על הנאשם היה חמור, מהעונש המוצע במסגרת הסדר הטיעון. ...

 

(הקישו כאן לקריאת גזר הדין)

 

אלמלא הסדר הטיעון המאד מקל אהרונוב היה עדיין יושב בכלא ולכן תמוה ביותר כיצד האדם הזה מרשה לעצמו להראות את פניו בפרהסיה ועוד לשבח את ההדתה שתנועתו המיסיונרית מנסה להמיט על הציבור התמים. תמוהה שבעתיים העובדה שחסידי חב"ד מסכימים שהעבריין המורשע יכרוך את שמו בשם החסידות ויצטייר כאחד מאושיותיה.

השופט קיבל את הסדר הטיעון המקל בעיקר בגלל 'לשיהוי הממושך ועינוי הדין שנגרם לנאשם'. אכן, שמונה שנים עברו מאז מעצרו הראשון של אהרונוב ועד לחתימת הסדר הטיעון אבל לא לגמרי ברור כמה זמן היה נדרש לסיום הפרשה אם אהרונוב לא היה בעל ברית של ביבי נתניהו שעזר לו לנצח בבחירות של 1996. לנו לא נותר אלא להניח ש'עינויי הדין' שנגרמים לחשודים אחרים שמצליחים להשהות כמעט לנצח את כתבי האישום נגדם יאפשרו לרשויות החוק, במקרה הצורך, להגיע גם איתם להסדרי טיעון מאד מקילים.   

פרטים מלאים על פרשיות אהרונוב ניתן לקרוא במאמר 'חב"ד סופה של אחיזת העיניים'.      

 

 

 

נקרא 340 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים