אף אל לא מגלה לנביאים את צפונות העתיד. הם מנחשים את הבאות ומנסחים את 'נבואותיהם' בעמימות שתאפשר לחסידיהם לפרשן בהתאם לאירועים שיתרחשו בפועל. ניחושים מושכלים פוגעים פה ושם במטרה אבל ברוב המקרים ה'נביאים' טועים ומטעים. אני מצליח לנחש את העתיד רק לעיתים מאד רחוקות. גם אחוזי הקליעה של ה'נביא' ירמיהו אינם מהמשובחים. עולה על שנינו הרבי מליובאוויטש ז"ל/שליט"א שכישלונותיו הנבואיים מעולם לא הפריעו למעריציו לראות בו את גדול הדור, נביא, מלך ומשיח. מאמר זה מציג את אחד מכשלונותיו המביכים ביותר ושואל אם חברי כת פולחן האישיות שקמה סביבו באמת  צריכים להקריב את עתידם עבור הזיות שכנראה לעולם לא תתגשמנה. 

תחום העיסוק ב'צדיקות' פרוץ היום לחלוטין והגיע הזמן שהמדינה תסדיר אותו ותמסד את רישומם ורישויים של ה'צדיקים' שרוצים להתפרנס ממקצוע זה. לצרכנים בישראל יש זכות לדעת מיהו 'צדיק' מורשה ומי רק מתחזה ל'צדיק' כך שכל אחד יוכל להעריך מראש את ערכן של הברכות וההבטחות ש'צדיקים' למיניהם רוצים למכור לו. ה'צדיקות' היא מקצוע חשוב, לעיתים אף חיוני, והמדינה חייבת להבטיח שיעסקו בו רק אנשים ישרים ואמינים שאכן יוכלו לספק את הסחורה שהם מבטיחים.  

בהזיותיו של דון קישוט, דולצינאה הצטיירה כגבירה כלילת יופי ושלמות. בהזיותיהם של חסידי חב"ד, הרבי מליובאוויטש מצטייר כגדול הדור, נביא, מלך ומשיח. מה נוכל להסיק מהדמיון בין הרבי מליובאוויטש לדולצינאה? מה יכול דון קישוט ללמדנו על מעריציו של הרבי?   

חב"ד, בעזרת יחסי ציבור מעולים, הצליחה לבנות לעצמה תדמית של חסידות שכל מטרתה היא להטיב עם היהודים ולעזור להם בכל מקום אליו הם יגיעו. האמת היא כמובן הרבה יותר מורכבת אבל חב"ד לימדה את חסידיה ותומכיה לייחס כל התנגדות או ביקורת למישורים פסיכולוגים-אמוציונלים ולטעון שההתנגדות לחב"ד מונעת משנאה, חוויות ילדות קשות ו/או איזה שהוא פגם אישיותי אחר. מסתבר, עם זאת, שהסלידה מחב"ד אינה נחלתם הבלעדית של משכילים חילוניים והמבקרים הקשים ביותר של החסידות, וכת פולחן האישיות שצמחה מתוכה, הם החרדים והדתיים עצמם.

לקט הכתבות והמאמרים הבא חושף את העויינות של רוב הזרמים החרדיים לפלג המשיחיסטי שהפך לכת פולחן האישיות של הרבי מליובאוויטש ומאמין שהאדמו"ר שמת ב-1994 עודנו נמצא בין החיים ושהוא עתיד לשוב אלינו כמלך ומשיח 'תכף ומייד ממש'.