משחק בהגדרות

'כשאני משתמש במילה,' אמר המפטי דמפטי בנימה של בוז ניכר, 'מובנה הוא בדיוק המובן שאני בוחר עבורה - לא פחות ולא יותר.'
'השאלה היא,' אמרה אליס, 'האם אתה יכול לכפות על מילים מובנים כה רבים ושונים.'
'השאלה היא,' אמר המפטי דמפטי, 'מי יהיה האדון - זה הכל.'[א]

כאן, לראשונה, אני מוכן להודות שהמפטי דמפטי למד מאיתנו ולא אנחנו ממנו. אין ספק שאנחנו אלו שלימדנו את הגויים שמילים באות לעולם על מנת לשרתנו והן אינן רשאית לכפות עלינו משמעויות שאנשים אחרים מעניקים להן. אדרבה, מי קבע שעלינו תמיד להשתמש במילים במתכונתן המקובלת אם עיוות קל פה ושם יכול להניב תוצאות הרבה יותר רצויות? הדרש הרבני נוהג להשתלט, לעיתים באלימות ולעיתים בסבר פנים יפות, על ביטויים חפים מפשע ולכפות עליהם משמעויות חדשות ומרגשות ואין כל סיבה שלא לנצל את משחקי המילים, להטוטי הלשון, ההטעיות המכוונות ועיוותי המשמעויות גם כל אימת שעולה הצורך לאחז את עיני התמימים ולגרום להם להאמין במצגות השווא של הרבנים.

צפון קוריאה, לשם משל, קוראת לעצמה 'הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה' ואכן, אם מגדירים בזהירות את המושגים 'רפובליקה' ו'דמוקרטיה', הכינוי הזה לבטח מתאר במדויק את המדינה שמנהיגיה מרשים להצביע עבור כל אחד מהמועמדים שהם החליטו להעמיד לבחירה. בדומה, אני מחשיב את עצמי כ'חרדי' ולהערכתי באמת קשה למצוא אדם שחרד לגורלה של המדינה היחידה שיש לי יותר ממני. אני מודע לכך שיש אנשים שמעניקים למושג 'חרדי' משמעות שונה אבל השאלה שיש לשאול היא 'מי יהיה האדון' - אני או המילים. האם עלי להרשות למילים לכפות את עצמן עלי או שכיהודי גאה זכותי לאכוף את סמכותי על המילים ולקבוע שהמושג 'חרדי' מתאר במדויק גם אותי?

באותו אופן, הקיצור 'חַבַּ"ד' נבנה מראשי התיבות של 'חכמה, בינה, דעת', שלושה מושגים שאמורים לבטא את מרכזיותו של השכל בהנעת האדם ואת הצורך ללמוד ולהבין לעומקה את המהות הפנימית של כל דבר. גם אני מתגאה בהרגלי להפעיל את שכלי ולנתח כל סוגיה באמצעות חכמתי, בינתי ודעתי - להערכתי באופן הרבה יותר מעמיק מאלו שחכמתם, בינתם ודעתם מאפשרים להם להאמין שאדם שכבר מת ונקבר עדיין נמצא בין החיים. מדוע המדים האחידים, הזקן הסטנדרטי והסלידה מהמדע, המחקר המודרני וערכי התרבות של העולם המערבי מצדיקים את ההתהדרות בתואר 'איש חב"ד' בעוד ששנים ארוכות של לימוד, חשיבה וצבירת ידע אינם מעניקים גם לי את הזכות להשתמש באותו תואר נכסף? החבדניקים אולי יחשבו אחרת אבל אני מאמין שזכותי להיקרא 'חבדניק' אינה נופלת במאומה מהזכות שהם מעניקים לעצמם. בהגדרה שאני מעניק למושג 'חבדניק' זה לגמרי נכון.

כל מי שמסוגל לא להסמיק בעת שהוא משקר יכול, כמו המפטי דמפטי, להעמיס על כל מושג תמים כל משמעות שרצויה לו. סביר להניח שרוב האנשים לא יעצרו לתהות אחר ההגדרות המדויקות של המושגים ולא ישימו לב לניסיון ההונאה שמסתתר מאחוריהן וכך הם ימצאו את עצמם משתכנעים מאחיזת העיניים ומאמינים לסיסמאות חסרות כל בסיס דוגמת הטענה שחב"ד היא תנועה 'ציונית'. חסידות חב"ד מבינה זאת ולכן היא אינה ממצמצת או מסמיקה כשהיא מנסה למכור את עצמה לציבור כתנועה שאימצה את ערכי ה'ציונות'. בהגדרה שחב"ד כופה על המילה 'ציונות' זה כנראה לגמרי נכון. בהגדרה שמשמשות את שאר הציבור חב"ד היא תנועה אנטי-ציונית קיצונית שכמו כל שאר הזרמים החרדים מייחלת להחלפתה של הישות הציונית והדמוקרטית בתיאוקרטיה שתונהג על ידי הרבנים ותשאב את סמכותה אך ורק מהפרשנויות האינטרסנטיות שהם  מעמיסים על הדת היהודית.

הטיב להסביר זאת מאמר שהתפרסם באתר הרשמי של צעירי אגודת חב"ד:

המונח "ציונות" - תלוי לאיזו מסגרת מצמידים אותו. תנועת חב"ד תומכת בציונות מקורית, שורשית, זו העולה מהתפילה שיהודים מתפללים שלוש פעמים ביום ...

יסודותיה של תנועת חב"ד הם התורה, השולחן ערוך ותורת החסידות המבוססת על הקבלה. הוגי הציונות, ברוח הרצל, חרתו על דגלם יהדות שונה. מן הטעם הזה רוב מנין ובנין של היהדות הדתית התנגד להמצאת הציונות החדשה ושל הכוונה לכונן מדינה שתהיה ככל העמים, בניגוד לרוח ישראל סבא ובניגוד לאפיון שקבעה התורה לעם ישראל "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".

האמור היה שייך לטרום הקמת המדינה, כל עוד הנושא היה תיאורטי. מרגע שקמה המדינה והיתה למציאות, שאלות העבר הפכו לבלתי רלוונטיות. עכשיו היה צריך להחליט האם מכירים במדינה, חיים בה, משרתים בצבא, משלמים מסים לשלטון, בוחרים לכנסת וכו'. רוב חוגי היהדות הדתית (והחרדית) הכירו בקיומה של המדינה, לא החרימו אותה, השתתפו בניהול חייה ומוסדותיה, וכך גם תנועת חב"ד. בהוראות אדמו"ריה (הרבי הקודם רבי יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל - הריי"צ, וממלא מקומו הרבי מנחם מענדל זי"ע, נשיא דורנו) מגלים חסידי חב"ד מעורבות מלאה בחיים האזרחיים. סמוך לאחר הקמת המדינה, שלח הרבי הקודם קבוצה של חסידי חב"ד להקים את הישוב כפר-חב"ד. הרבי מליובאוויטש שלח עוד ועוד קבוצות להתיישב בארץ, ויסד קריות של חב"ד בישובים שונים, כגון "שיכון חב"ד בירושלים" וכך בצפת, בקרית מלאכי, בלוד ועוד. הוא הורה לפתוח סניפים של חב"ד - "בתי חב"ד" - בכל עיר ועיירה בארץ. בהוראת הרבי שולבה רשת החינוך היסודית של חב"ד בזרם הממ"ד של משרד החינוך. הרבי הורה להקים בארץ מוסדות רבים, הוא הורה לשמור על חוקי המדינה, עודד את חיילי צה"ל ושלח את חסידיו לשמחם בחגים. הרבי התכתב באופן תמידי עם ראשי מוסדות השלטון, אירח בהתוועדות פומבית בניו-יורק את נשיא המדינה מר זלמן שז"ר, קיבל לפגישה רשמית את ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, הורה לחסידיו בכפר חב"ד להזמין ולארח את נשיאי המדינה, ראשי הממשלה, שרים וחכ"ים. הורה להקים אגודה לעידוד משפחות הגיבורים ששכלו את יקיריהם במערכות ישראל, חייב להצביע בבחירות לכנסת ולשלטון המקומי.

אין להסיק מכל האמור כי כיום חב"ד תומכת בגישת הציונות שחרתה על דגלה להיות עם ככל העמים ולא על יסודות התורה. עמדתה של תנועת חב"ד כי הבסיס הקונסטנציוני של המדינה חייבת להיות תורת ישראל וההלכה היהודית. ה"ציונות" - כמונח המקובל בתודעת הציבור הרחב - קבעה כלל מנוגד לאמור, ועל פיו הכנסת יכולה לחוקק חוקים העומדים בסתירה להלכה. לא ניתן לצפות, כמובן, ממי שמסר את נפשו למען החזקת היהדות בדרך התורה והחסידות, מאחורי מסך הברזל, שיסבור אחרת. יהודים מסרו את נפשם ונעקדו על עקרונות אלה, בכל ימיה של ההיסטוריה היהודית.[ב]

מאחורי מכבסת מילים זאת מסתתרת אמת כואבת: חב"ד היא ציונית רק אם מגדירים את המושג 'ציונות' באופן שמתאים לאינטרסים שלה והיא לגמרי אנטי-ציונית אם מייחסים את המונח לשאיפה להקים לעם היהודי בית לאומי שמושתת על ערכים אוניברסליים, הומניסטים, ליברלים, פלורליסטים, דמוקרטים וחילוניים. ה'ציונות' של חב"ד אינה הציונות של הרצל, בן גוריון, ויצמן ושאר האבות המייסדים ששמותיהם הונצחו ברחובות ארצנו. הציונות שלה זהה לחלוטין לציונות של האדמו"ר מגור, האדמו"ר מסאטמר והרב קנייבסקי. גם חסידות חב"ד, כשאר החרדים האשכנזים, פוסלת לחלוטין את הציונות שלאורה קמה בארץ ישראל מדינה שהכניעה את החולות, הביצות והמדבר, קלטה וטיפחה מיליוני עולים חדשים, הפכה את המעוכים והנחשלים למדענים ויזמים והקרינה את אורה על כל קצווי תבל. במקום שכיית החמדה שהציונים המקוריים הקימו כאן, החרדים, וחב"ד בכללם, רוצים לקומם 'ציונות' אחרת – מדינה שנשלטת על ידי רבנים חשוכים וחסרי כל השכלה לא-תורנית שימיטו עלינו את ההלכה היהודית, יגררו אותנו לביצת הבורות והבערות ויאפשרו לנו להפיץ את החושך לכל מי שעדיין ירצה, או יהיה מסוגל, להסתכל עלינו.

אבות האומה אכן 'חרתו על דגלם יהדות שונה' ולחמו לכונן 'מדינה שתהייה ככל העמים' אבל זאת משום שהם העדיפו זקיפות קומה על פני התרפסות, עצמאות הלאומית על פני חיים בגולה וחופש מחשבה על פני השררה והדיכוי של הרבנים. אין פלא שכל החרדים, וחב"ד בכללם, התייצבו בשורה אחת מול החזון הציוני ועשו כל שביכולתם לחבל במאמץ הנשגב ביותר, הרומנטי ביותר והמרגש ביותר שעם ישראל ידע בשלושת אלפים השנים האחרונות. לפיכך, אל לנו להתפלא כשמסתבר לנו שאדמו"רי חב"ד לדורותיהם התנגדו באופן נמרץ לכל מה שהריח כציונות לאומית וחילונית ובל נתמה אם נגלה שחסידיהם ממשיכים לקבל בידם האחת את התקציבים והתופינים שהמדינה הציונית השנואה ממשיכה להרעיף עליהם בעודם נושאים בידם השנייה את דגל ההתנגדות לציונות הלאומית ולכל מה שהיא מייצגת.

האדמו"ר השביעי, הרבי מנחם מנדל שניאורסון, מעולם לא הסיר את ההתנגדות לציונות האידאולוגית אבל הוא הבין שהמשאבים הכספיים נמצאים בידי הציונים ואם הוא רוצה שחסידיו יינקו מעטיני המדינה עליו להתחזות לגורם מתון, לשחק משחקי מילים ולהתרחק מכל הוויכוחים שנוגעים ליחסי דת ומדינה בארץ ישראל. בשל כך הוא הרשה למקצת חסידיו לשרת בצבא, הפנה מספר אנשי עסקים להקים מפעלי תעשיה בארץ ישראל, עודד הקמת שכונות לחסידיו בלוד, קרית מלאכי וירושלים והורה לקלוט עולים מגיאורגיה ובוכרה. הוא גם פיתח וטיפח קשרים הדוקים עם רבים ממנהיגי האומה, פקידים בכירים, קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון של מדינת ישראל אבל ההתעלקות על התקציבים הממשלתיים וההתקרבות המיסיונרית לראשי האומה לא הפכו אותו, כמובן, לציוני במתכונת של אבות הציונות והוא נשאר עד יום מותו אנטי-ציוני חריף שכמו רוב שאר המנהיגים החרדיים בחר להיבנות מתקציבי המדינה הציונית בעודו פועל לכרסום אושיותיה ולהחשת התמוטטותה.

הכתבות הבאות עוזרות לשפוך אור על הדו-פרצופיות החבדית:

כתבה באתר 'חדרי חרדים':

"הרבי התנגד לציונות בצורה חריפה" • הרב טוביה בלוי נגד הדלקת המשואה

כתבה באתר 'חדרי חרדים':

הגרד"מ דרוקמן נגד הדלקת המשואה של מוישי

כתבה באתר 'כיכר השבת':

הרב שמעון רוזנברג הכריז: "ולתפארת מדינת ארץ-ישראל"

ראיון באתר 'חב"ד אונליין':

ד"ר קראוס: "דרכו של הרבי יותר מתונה מקודמיו" (מהפרקון 'ומה הסיבה ללהט הזה של "משיח עכשיו"?)

כתבה באתר 'סדר יום':

על תנועת חב"ד

כתבה באתר 'שטורעם.נט':

"יום ירושלים" כיום חג?

סרטון באתר 'עמותת תושבי רמת אביב':

תיעוד של הטפה אנטי-ציונית ע"י חב"ד

ערך ב'חב"דפדיה':

ציונות

כתבה באתר 'בית חב"ד נפאל':

מאחורי הסיסמאות

כתבה באתר 'חב"ד שישה':

יחסה לציונות ולמדינת ישראל

מאמר באתר חידוש:

מה מסתתר מאחורי הסופגניות? האידיאולוגיה האנטי ציונית של חב"ד

מאמר של תומר פרסיקו:

מסתבר שחב"ד היא אנטי-ציונית

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.