בלקט הבא ניתן למצוא רק את הטענות שהועלו נגד חסידות חב"ד וכת פולחן האישיות שמתפתחת בקרבה. לא הובאו טיעוני הנגד של חב"ד ועמדותיהם של אלו שמדברים בשבחה. הלקט לא נועד להציג תמונה שלמה ומקיפה, או לשפוט בין העמדות השונות, ומטרתו היחידה היא להראות שרבים מאד בעולם החרדי מתנגדים לדרכה של חב"ד בכלל ולפעילותם של המשיחיסטים בפרט.

בלקט מרבים להופיע הקיצורים הבאים: ר"ש (רב שך), רמ"ש (רבי מנחם שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, האדמור השביעי של חסידות חב"ד), ריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון – חותנו של הרמ"ש, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד).

ההתנגדות לחב"ד בתנועת ש"ס

(כדורי נט, 21.2.15)

הרב מאזוז: "חב"ד הם נוצרים בגלימה של יהודים"

סערה בחסידות חב"ד: הרב מאיר מאזוז, ראש ישיבת כסא רחמים, נשמע לראשונה אומר ביטויים קשים וחריפים על החסידות ועל הרבנים שעמדו בראשה לאורך השנים, כולל האדמו"ר האחרון שהרב מאזוז נחשב לחסיד ומעריץ שלו.

"צריך לומר להם בעיניים ובאוזניים. הם לא יודעים כלום", נשמע מאזוז תוקף בהקלטה. "עמי ארץ. הגיעו באבסורד שלהן לכתוב דברי הבלים. הם חושבים שהתורה ניתנה ביד האדמו"ר. כל דור ודור האדמו"ר מחדש. כותבים דברי הבל. דברי שטות. דברי כפירה. דברי טיפשות. דברי בלע. כותבים בחוצפה, בנאצה בעזות מצח בגסות הרוח".

כלפי כל אותם גדולי דור שכתבו כך, אמר הרב מאזוז דברים מחרידים: "כל מי שיאמר הלכה כזאת שהפאה עדיפה מכיסוי ראש, חשוד שהוא מין, שהוא אפיקורוס. אסור להסתכל עליו, אסור להתפלל איתו. בן אדם כזה בחזקת גוי גמור. אם יכתוב ספר תורה מותר לשרוף ספר תורה בפניו. ספר תורה שכתבו מין יישרף". לאחר מכן השווה את החוברת החסידית "עטרת חיה" לעיתון החילוני "לאשה" (להבדיל).

כלפי אחד הרבנים בחב"ד שציטט את דברי הרבי בנושא, אמר הרב מאזוז: "צריך לדעת החכם הזה לא פוסק. הוא לא יודע מימנו ומשמאלו. אנחנו יודעים התורה הזאת לא תהיה מוחלפת. ולא כל אחד ואחד יעשה כרצונו. הוא חייב להכיר את עצמו. הוא אפס אפסים, הבל הבלים. שהוא לא פוסק ולא ידען, הוא בור ועם הארץ, הוא לא יפסוק לנו ולא ישנה לנו כלום. לא כל שוטה, בור גס רוח ועם הארץ יבלבל לנו את המוח". למרות שהדברים נאמרו כלפי אחד מרבני החסידות, הרי שבעקיפין הם אמורים כלפי הרבי בעצמו.

"זה רשעות", אמר מאזוז, "הם לומדים הרמב"ם, אם הרמב"ם היה היום שומע את  המטורפים האלה, את המשוגעים האלה, היה שורף אותם, היה דן אותם לשריפה, אין לקב"ה דמות הגוף, משוגעים, מטופשים, חסרי דעת", נשמע מאזוז ומתייחס לסוגיה נוספת: האם מותרת אכילה לפני התפילה. "לכתחילה חייבים לאכול לפי דעתם המשובשת לפני התפילה, לפני התפילה. אסור לאכול לפני התפילה".

גם כאן, דעת הרבי מליובאוויטש זיע"א לאכול לפני התפילה, זוכה לכינוי "דעה משובשת".

הרב מאזוז התייחס גם לפלג המשיחי בחב"ד, ששרוי במחלוקת עם רוב החסידים, ועליהם אמר: "יש להם חוברת למשיחיסטים של חב"ד, זה משוגעים, מטורפים, מכניסים נצרות בעם ישראל. עם ישראל יודע 4000 שנה אין לקב"ה גוף ודמות הגוף,  באים הרשעים הארורים האלה, שתפילתם פסולה, שמע ישראל שלהם פסול. הספר תורה שכותבים דינו כמו ספר תורה שכותבים מין. יישרף בלי שום ספק שבעולם".

מאזוז גם מאשים את חסידי חב"ד בכך שהם תולים תמונה של הרבי מליובאוויטש לצד כיתוב המתייחס לאלוקים, למרות שבבתי הכנסת של חב"ד הדבר לא נהוג כלל. "שמים תמונה של הרבי על שיויתי השם לנגדי תמיד. זה חוצפה ורשעות שאין למעלה ממנה. לשמים כאלה מינים עם אפיקורוסים, הם פסולים לעדות, הם פסולים לתורה. הם כופרים הכי גרועים שבעולם. הם נוצרים בגלימה של יהודים. בגלימה של רבנים. אסור להתייחס אליהם. להתרחק מהם. אנשים רשעים ארורים, ואני לא מפחד מהם".

 (סרטון ביו-טיוב, 1990)

הרב עובדיה יוסף על הרבי מחב''ד

 (סרטון ביו-טיוב, 2013)

הרב אמנון יצחק על חב"ד

(סרטון יו-טיוב, 2013)

הרב אמנון יצחק - חבד הם כופרים, אך ורק אם הם משיחיסתים

(סרטון יו-טיוב, 2015)

הרב זמיר כהן - האם הרבי מליובאוויטש הוא המשיח?

ביטויים לעויינות המסורתית בקרב הליטאים

את הביטוי הממצה ביותר של הליטאים נגד המשיחיסטים החבדיים, ובעקבותיהם נגד החסידות כולה, ניתן למצוא בתשובה שהרב משה הלוי סגל ענה לשאלתו שלך המחזיר בתשובה דניאל בלס. מפאת אורכה איני מעלה את התשובה הזאת לכון וניתן למצאה במאמר 'רב חרדי חושף מה הליטאים חושבים על חב"ד'.

(סרטון ביו-טיוב)

הרב שך על חב"ד

 (חבד און ליין, 5.5.08)
"משפחה" מפרסם מתקפה זולה נגד חב"ד

הרב ישראל בלסקי, ראש ישיבה ב"תורה ודעת" הליטאית בניו-יורק והמוגדר כ"פוסק בכיר" במערכת הכשרות האורתודוקסית OU, שחרר השבוע את לשונו בהתקפה זולה נגד תנועת חב"ד ודמותו האהובה של הרבי מליובאוויטש.

הוא נשאל בראיון משותף (עם רבנים נוספים) למהדורה האנגלית של השבועון "משפחה": "איך צריכה הקהילה החרדית להגיב לפנומן כמו חב"ד והפרסום הרחב שהם מייצרים עם הקמפיינים למשיח שנמרח בתקשורת הרדיו והטלוויזיה הלא-יהודית".

הרב שלמה מילר, ראש כולל ואב בין-דין בטורונטו, ענה: "יש חיובי ושלילי בחב"ד. חב"ד בטרונטו ובעולם מעורב בקירוב בני ישראל. יש הרבה טוב בארגונים שלהם. לגבי הקבוצה המשיחית, יש הרבה אופוזיציה בתוך חב"ד עצמה. לא הייתי אומר: המשיחיסטים 'פסול', אך הם וטועים בנקודה מרכזית ביהדות. לא הייתי מקבלו לרב או שוחט, אבל לא הייתי אומר ששחיטתם פסולה. אפילו עבודה-זרה בשוגג אינו פוסל שוחט".

הרב משה היינמן, רב בית-הכנסת "אגודת-ישראל" בבולטימור ואיש מערכת הכשרות Star-K: "אני לא נגד חב"ד באופן כללי. אני חושב שהם עשו לא מעט דברים טובים, אבל אני לא בין אלה שמאמינים שהוא היה משיח. אבל לא צריך להיות משיח כדי להיות 'גדול בישראל'.

"משה רבינו לא היה משיח ועדיין היה מנהיג של כלל ישראל. האסטרטגיה הכי טובה איך להתייחס לקמפיין חב"ד בתקשורת - היא להתעלם מהם".

הרב בלסקי בחר לענות: "אני לא מסכים. חב"ד הייתה פעם על הפצת המשנה החסידית שהבעל שם-טוב כתב ואמר דברי תורה שלו וכו'. באמריקה, חב"ד התחילה עם שליחים יוצאים ומביאים את ההמונים חזרה ליהדות. אלו מטרות שאנו שותפים להם ולא מערערים (עליהם).

"אבל לחב"ד בת-זמנינו אין שום קשר עם הנ"ל. חב"ד בת-זמנינו נהפכה ל-personal cult (כת/פולחן אישיות) הסובבת את הליובאוויטשר רבי הקודם (כוונתו לרבי נשיא-דורינו - COL). כל מה שהם עושים, מההתחלה לסוף, סובב סביב זה.

"הם משקפים את דמותו, מדברים עליו וכמה גדול היה, כמה חכם היה, איך הוא היה אסטרטג יותר גדול מכל הגנרלים, שהיא היה המשיח וכו'.

"זו הדרך שאנשים מדברים על מנהיג כת. אין מקום ביהדות לפולחן אישיות בו היחיד נסגד ומהולל. בין אם היה גדול או לא היה גדול הוא חסר חשיבות. היו הרבה אנשים גדולים ביהדות. פולחן האישיות של הערצה אדם יחיד, נתינת לו תוארים ייחודיים, רומם צורת הבניין בו הוא פעל וכו', אין לזה מקום ביהדות".

בשיחה טלפונית שקיים כתב COL אמש (ראשון) עם הרב בלסקי, הוא סירב לחזור בו מהדברים.

"מה שנכתב בשמי, הובא במלואו ודבריי לא הוצאו מהקשרם ואין לי ממה לחזור", הוא פסק.

"דברי לא כוונו לכלל חסידי חב"ד, אלא רק לקבוצה מסוימת בחסידות שמתנהגים אל הרבי בצורה משונה שלא ראינו בעבר. זה לא חב"ד של פעם", הוסיף.

(שטורעם.נט, 11.1.09)

זעזוע: בטאון השנאה והרשעות במאמר נגד הרבי וחב"ד

ה"השקפה" הטמאה בשיא כיעורה: בערב שבת פורסם בעיתון השנאה 'יתד נאמן', בטאונה הרשמי של 'דגל התורה', מאמר שכולו לשון הרע, מחלוקת ושנאת ישראל, כנגד חסידות חב"ד ונגד מפעל השליחות הקדוש שהקים רבינו.

המאמר נכתב בעקבות האירועים האחרונים ובהם הטבח הנורא בבית חב"ד במומבאיי, בו נרצחו ששה קדושים ובהם זוג השלוחים הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג הי"ד, קדושי עליון שבחייהם ובמותם קידשו שם שמיים.

הכותב מסכים כי "יקר אצלנו כל יהודי ויהודי שדמו נשפך באשר הוא שם ללא כל הבדל ושיטה", אך באותה שורה מגדיר ללא כל בושה את השלוחים שנרצחו "תינוקות שנשבו" בהיותם חסידי חב"ד שנשבו כי "מעשי אבותם בידיהם".

ברגמן כותב על חב"ד: "כת משיחית ידועה שסטו מדרך התורה... קורין לעצמם תמימים ורחוקים הם מכך, שעושים לימוד פנימיות התורה שאין מבינים בה כלל לקבע ולימוד הנגלה לארעי...", מילים רווית שנאה, רוע ורשעות אלו לא הביאו סיפוק ליצרו הליטאי הרוחש, לוהט ומשתפך קנאה, והוא ממשיך: "מחובתנו יראי ד', השתולים בחצרות ד', להבחין בין תכלת לקלא אילן ולא לעזור להם בתעמולתם, שהרי כל חפצם ומטרתם להכשירם לבוא בקהל ישראל, ובפרט בזמנינו שעושים מכל דבר רווח פוליטי".

(שטורעם.נט, 27.4.10)

ההסתה נמשכת: פשקווילים נגד חב"ד בחוצות ירושלים

לא חלף שבוע מאז נתלו על קירות ירושלים כתבי פלסתר נגד "החסידים הלאומיים הכופרים בביאת משיח צדקנו", ושוב מנסים גורמים קיצוניים ללבות שנאה, דווקא בעיצומם של ימי ספירת העומר.

הפעם, אחרי שתקפו את קבוצת האברכים, חסידי פולין, ששבתו בכפר-חב"ד, הם מצאו מוקד אחר לניגוח: המשתתפים בשיעורי החסידות השונים שמתקיימים בריכוזים החרדיים, בארגון חסידי חב"ד.

לא מדובר בפשקוויל מסורתי, אלא בציטוט מתוך נאום שנאמר בבית-הכנסת שערי רמ"א בבית שמש.

לאחר דברי מוסר, מסביר הנואם את כוונתו: "כלפי מה הדברים אמורים: על שמועה לא טובה כי באה, אשר מתוכי מחננו ישנם אברכים ההולכים לשיעורים הנמסרים על-ידי משפיע של חב"ד, באמתלא שברצונם ללמוד אלוקות, ללמוד חסידות, סתרי דתורה".

כותבי הפשקוויל האנונימיים מדגישים ש"חב"ד הלכו עם הציונים בכל הפרצות, ונעשו כמוהם". הם מזהירים מפני התדרדרות ילדי הלומדים חסידות אצל חב"ד, "עד שאי אפשר יהיה להכירם".

(כיכר השבת, 10.4.11)
קמפיין שנאה: פשקווילים נגד חב"ד בחוצות מודיעין-עלית

לאחר שנים של שקט יחסי, השנאה שוב פורצת, לרחובה של עיר. במודיעין-עלית נתלו הבוקר פשקווילים חריפים ובהם "דעת תורה" נגד חסידות חב"ד.

בפשקויל מובאות שורת התבטאיות חריפות שנאמרו, כביכול, על-ידי גדולי ישראל נגד תנועת חב"ד ונגד העומד בראשה, מרן כ"ק האדמו"ר מלובאוויטש זיע"א.

החלטנו לחסוך מכם, גולשי כיכר השבת, את הציטוטים השיקריים שמעולם לא נאמרו על-ידי אותם גדולי התורה המצוטטים בפשקוויל - המופץ מפעם לפעם על-ידי אותם אנשי מחלוקת, ברגע שמבחינים בניצני אחדות בציבור החרדי.

למי יש אינטרס ללבות שנאה בעם ישראל, ערב פסח? לא ברור.

(חב"ד אונליין, 2.1.12)
פשקווילים נגד הרבי במודיעין עילית; התשובה: התוועדות

אלפי תושבי מודיעין עילית שהגיעו להתועדות חג הגאולה הוציאו משלוותם את מחרחרי הריב ורודפי המחלוקת שהפיצו ברחבי העיר פשקוויל מכוער נגד חב"ד והרבי ובו ציטטות כביכול בשמם של גדולי ישראל שליט"א ולהבח"לח זצוק"ל.

"בית חב"ד מודיעין עילית" הפועל בכל שכונות העיר להביא את דבר תורת החסידות לתושבי העיר, מסרב להגרר להתנצחות או למאבק כח קטנוני.

"מדובר בפרובוקציה מסוג ידוע ומוכר ובעבר נעשו מעשים הרבה יותר חמורים, חושך לא מגרשים במקלות אלא בהוספת אור - כך לימד אותנו הרבי, כך נהגנו מתמיד, וכך גם הוכיחו האלפים שהגיעו להתועדות המרכזית י"ט כסלו עם ה"חויזר" הרב יואל כהן הגיב הרב אלעזר מרדכי קניג שליח הרבי במודיעין עילית ומנהל "הספריה החסידית" שהוקמה בדיוק לשם כך – שלא יישאר אף אברך במודיעין עילית שלא ייחשף לאורה המופלא של תורת החסידות.

(אינדקס ישראל, 13.8.13)

הנאום ההיסטורי של הגרב"מ אזרחי בכפר חב"ד עורר מהומות

בפלג הלטאי יש כאלה שלא מוכנים לעבור בשתיקה על נאומו ההיסטורי של הגרב"מ אזרחי בכפר חב"ד.

פשקוילים מבישים נזרקו השבוע ליד ישיבת "עטרת ישראל" נגד ראש הישיבה הגאון ר' ברוך מרדכי אזרחי ובנו ר' בנצי המוחים על השתתפותו ומסירת השיעור בכפר חב"ד.

השיעור שעורר פליאה בעולם הישיבות וחציית קו לאחר שהיתה ידוע דעת רבותינו זצ"ל בענין חסידות חב"ד והתנגדותו העזה של מרן רה"י הרב שך זצ"ל.

אבריכים תלמידי הישיבה ותלמידי מרן רה״י מציינים כי הדבר מהווה חוצפה אדירה להוציא פשקווילים בצורה שפלה ונבזית כזו ועוד נגד רה״י ר' ברוך מרדכי אזרחי שליט״א אשר ידע את ההתגדות שהייתה עד היום בין הפלג הלטאי לבין הפלג החבדי ובחר בכל אופן ללכת לאירוע ואף לשאת בו נאום.

(קול חי, 22.01.2015)

ההתקרבות לחב"ד • אפשטיין: "גפני בוגד במרן הרב שך" • גפני: "כואב לי מאוד"

ויכוח חריף מתנהל בימים האחרונים על רקע ההתקרבות הליטאית לחב"ד. סגן ראש עיריית ירושלים איש 'בני תורה' חיים אפשטיין תקף את ח"כ משה גפני והאשים אותו בבגידה במרן הרב שך, לדבריו של אפשטיין דווקא גפני נשלח על ידי הרב שך לעמוד בחוד ההתנגדות מול חב"ד.

אמש ב'מהדורה המרכזית' ב'קול חי', בהגשתו של אבי מימרן, השיב ח"כ משה גפני על דבריו של אפשטיין ואמר כי "מאוד כאב לי מה שאמר עלי סגן ראש העיר חיים אפשטיין, ורק רציתי להגיד לו, שהרי הקב"ה לא ביקש ממשה רבינו להכות על היאור בגלל שמשה היה חייב הכרת הטוב ליאור, לכן הוא נתן את זה למישהו אחר – לאהרון הכהן, ומה שאני אומר לאפשטיין זה, גם אם אתה חושב שהיית צריך לומר את זה – לפחות היית נותן למישהו אחר לומר את זה, ודי לחכימא ברמיזא".

בתגובה ענה אפשטיין לגפני כי "בשבילנו, ההתנגדות לחב"ד היא חלק מי"ג עיקרים, והיא מיסודי הדת", לדבריו, "דבריו של מרן הרב שך ממשיכים להתקיים גם לאחר 25 שנה".

(שטורעם.נט, 2.7.08)

ליטאי וחב"דניק בעימות סוער

אנו נמצאים ערב ג' תמוז, יום השנה להסתלקות כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל. אפשר להניח כי דברים שרואים מכאן לא ראו משם. אז היו מלחמות קשות, כיום הדברים אולי נראים מעט אחרת. אם כי בכל זאת יש הבדלים ופערים והשקפות ושיטות שונות. קשה להתעלם מההקבלה בין ימי הרבי מליובאוויטש למה שהיה בין הבעש"ט ובעל התניא והגאון מווילנה, ועדיין יש דברים, שבעצם עם ישראל חלוק סביבם.

ארבע עשרה שנה אחרי, ביקשנו לכנס את השיח הזה איתכם, הרב יעקב ב. פרידמן והרב מנחם ברוד. שניכם הוגי דעות, כל אחד מצד אחר. הרב פרידמן מייצג ברמה כזו או אחרת את הציבור הליטאי, והרב ברוד, את הציבור החב"די.

הרב פרידמן: "חב"ד מתבצרים בעולם שלהם, וההרגשה היא, שכל היתר לא נברא 'אלא לצוות לזה'... בתפיסה החב"דית, כל מה שלא חב"ד - או מסייע או מפריע בדרכם. הדוגמה הבולטת היא גדולי תורה. כשכתב-עת חב"דניקי מזכיר גדול בישראל, זה מצוטט רק בהקשר עד כמה העריץ את הרבי... כשאדם גדול נפטר, הפרסומים החב"דיים מתייחסים לרמת הקשר שלו עם הרבי. אין התייחסות מכבדת, רצינית, מעמיקה, לחוגים, רבנים, או ספרים שאינם שייכים לחב"ד. אגב, שוחחתי על כך עם אנשי חב"ד, מהחשובים שבהם, והם הודו לי בזה. ואפילו הוסיפו הלצות בכיוון הזה.

"אני לא מבקש שיתעמקו בכתבי קלם. אבל הכתבים האחרים לא מצוטטים בכלל, לא מהווים חלק מהמרקם של התורה... והרי התורה בנויה מהרבה גוונים שמזינים אחד את השני. גם העולם הליטאי יונק בשקיקה מכתבי ה'שפת אמת', רבינו צדוק הכהן וה'שם משמואל' וגם העולם החסידי מעורה במידת מה בכתבי גדולי ליטא. לפחות הקדמונים שבהם. נוצרה הרגשה שיהדותם של אנשי חב"ד בנויה רק מגוון חב"די אחד, וכל היתר בא לחזק או להחליש את הגוון הזה.

... מהצד הטכני, הרב ברוד, האם רואים שידוכים של חב"דניק עם חסידות אחרת? נניח את העולם הליטאי, שידוך עם חסיד גור? עם סאטמר, עם חסיד בעלזא? אין דבר כזה! חב"ד הם באמת עם לעצמו. יותר קל למצוא שידוך של ליטאי עם חסיד, מאשר חב"דניק עם חסיד. יש כאן לכאורה התבדלות.

הרב פרידמן: "חב"ד היא גורם חמים מאיר פנים, ואני מתכוון לכך לגמרי. החיבוק שלהם לעולם החילוני הוא חיבוק חמים, מלא מאור פנים. למה כלפי חלקים מהעולם החרדי שמתנגד להם, מרירותם גדולה כל-כך? בעקבות אחד ממאמרי, שלא נגע בכלל בעולם החב"די, הותקפתי בשצף קצף, עד שמישהו בפרסומים שלכם הציע, שהדבר היחיד שהרב פרידמן יבין, אם יתחיל ללמוד 'תניא'.

"מה שאומר, שמאחורי החזות החביבה והחובקת, שהיא לא הצגה אלא חזות אמיתית בעלת פנימיות, יש המון התנגדות לזר, שיש לו עולם עשיר משלו. ואני שואל: אסור למישהו שאינו חב"דניק שיתרגש ריגושים משלו? ואם מישהו התרגש ריגוש ליטאי, הדרך היחידה להשיב אותו אל ה'אמת' היא לימוד 'תניא'? האם חב"ד מפקיעה את הזכות להתרגש ריגוש ליטאי, או גוראי, או ברסלבאי? חב"ד ונשיאיה היו הווה ויהיה? בהרגשה הזו טמונה תפיסה לא בוגרת, שרק הרגשות שלי חיוניים כי הם שלי, גם אם התפיסה הזו מבוטאת בחייכנות – היא אלימה, שלא לדבר ילדותית. אולי החייכנות מעצימה את הביטחון העצמי ועימו היוהרה...

"אגב, אומר לכם מחמאה מעומק הלב: לא הולמת אתכם המלחמתיות הזו. חבל לכם. לא מתאים. לא הולם!"

הרב פרידמן: "אני שמח לשמוע. מודה לך, וחוזר בי מהמשפט האמור. אבל יש לי הרגשה, ואני אשמח מאוד אם הרב ברוד יוכיח שאני טועה. יש הרגשה – ואני בפירוש לא מכיר מספיק – שמעניקים לנוער צעיר מדי הרגשות רמות מדי, במהירות מפחידה מדי. שאם הם נצמדים לאורות גדולים, ולנושאים אלוקיים רמים, זה פוטר אותם, כביכול, מלעבור את כל מסך הקשיים המפרך והמאיר של תורה שבעל פה ונושאי-כליה, שולחן ערוך 'בית יוסף', טור, 'משנה ברורה' ודקדוקי מצוות. מה שמכונה, אורות מרובים בכלים מועטים, 'ריבוי אור' וכו'.

"על פניו, ואני אומר בזהירות, מתפתח דור שאולי ממנו פחד הגר"א: אנשים שיונקים מכלים גבוהים מדי - עלולים להגיע לבוז וחוסר כבוד ליסודות היהדות. גמרא ותוס', מהרש"א, משנה ברורה...

"מה שמפחיד אותי בצעירים חב"דיים רבים, היא הנינוחות המושלמת מחייהם. טוב להם. גם מי שפותח את הבוקר שלו בעשר, קופץ למקווה, לומד 'חת"ת', קצת נייעס, מארגן 'התוועדות', והוא מרגיש 'בסדר'.

"אני מודה. יש בזה צדדים מקסימים. אני מכיר אישית חב"דניקים צעירים, שהיו מידרדרים אם לא היו משדרים להם שהם טובים לפי דרכם. הבעיה הקשה שלי עם זה, היא החינוך השיטתי כמעט ל'בינוניות'. ואני לא מתכוון ל'בינוני' של בעל התניא... אני משער שיש בני עלייה מובהקים, אבל מי שאינו בן עלייה אינו מבורך במבט המיוסר וה'מבקש' בעיניים, שאני רואה בחדרי אצל בני ישיבות ליטאיים.

"אין לכך צל של קשר למה ששאלתי את הרב ברוד. גם אני דברתי לפני קהלים שהמחיצה בין גברים לנשים לא היתה בדיוק כמו ב'לדרמן'... אבל להפוך את מרכזי הבילויים, תחנות מרכזיות מטונפות-רוחנית כמרכזי השפעה? להזרים נערים עולי-ימים והשגות למרכזים שהפריצות הנהנתנית הגואה שם, היא דרך חיים רח"ל?

"אני שואל אותך, הרב ברוד, האם נפשותיהם וגופיהם של בחוריכם בנויים אחרת משל כל האדם? אחרת ממה שחז"ל קבעו? אפשר אש בנעורת ולא יבער? אין אפוטרופוס לעריות? בכלל, הרי מדובר בבחורים, שכפי שאמרת לא ממש החזיקו מעמד בהיכלות התורה, איך יחזיקו מעמד במחוזות הטינוף?"

הרב פרידמן: "נו, באמת, איזו השוואה? עוברים... ה'עובר' הופך את ההתעכבות שם לשיטת-חיים? יש השוואה בין עלייה לאוטובוס שנמצא לצערנו בתחנה מרכזית מטונפת, לעמידה במשך שעות ארוכות, ולשדל עוברים ושבים?"

"תראה. הייתי. התחממתי. הערצתי את גבהות ההשגות וגבהות המשפטים. זה מרהיב, לירי. פיוטי. ספרותי. אני יודע להעריץ השגות, וגם פיוטיות. אבל בפועל? זה לא פשוט, הרב ברוד. הייתי שם. ילדי שלוחים מסוימים, משחקים עם ילדי גויים, בהעדר אלטרנטיבה. אין להם 'חדר'. ילדים, נערים, חיים את שנות ההתגבשות הקריטיות ביותר, באווירה של גויים, בלי זיק של קדושה, חסידית או ישיבתית. כמעט בלי קדיש וקדושה וקריאת התורה (בדרך כלל - חוץ משבת בבוקר), שבועות, חודשים, בלי ריח יהודי. אולי המבוגרים איכשהו ראו וינקו, עברו על ה'תניא' ישר והפוך, ויש בהם תעצומות, אולי. אבל ילדים קטנים? איך הם גדלים?

"אבל אנחנו עם של 'שולחן ערוך'. לא של 'הרגשים' ערטילאיים. האם השולחן ערוך מסכים, לשלוח בני אדם למקומות שאין בהם מניין, קדיש קדושה, וחששות נוספים? היהדות אינה דת שמתפעלת מסנטימנטים מופשטים. יהדות היא כאמור, בראשונה דת של שולחן ערוך. לצד ה'תניא' הקדוש, יש את שולחן-ערוך-הרב הקדוש! האם השולחן ערוך של ה'בית יוסף' או של האדמו"ר הזקן מסכים לגדל ילדים שנים ללא קדושה וקדיש ומניין, על-מנת כן שבסוף הם ייצאו יראים ושלמים? ואגב, אני אכן מאמין שהם כאלו, כפי שמעיד הרב ברוד".

הרב פרידמן: "רציתי להתייחס לעוד נקודה מוזרה שנתקלתי בה. לחב"ד יש לכל הדעות גאוות יחידה, וכפי שדובר קודם, גאוות צבא שלם. ומאידך, היא כאילו זקוקה כל העת לחיזוקים. בפרסומים, באתרים השונים.

"ואני שואל: למה לכם? אימפריה חב"דית עוצמתית כל-כך, הזוכה לאמפטיה בצבורים רחבים מאוד, למה לכם הטפיחה העצמית הזו? למה לכם להקטין או להגדיל אנשים לפי רמת הזיקה שלהם לאותיות ח' ב' ד'?

"ולמה יש לי את ההרגשה הבטוחה, שאם העימות הנוכחי ימצא מקום בפרסום חב"די, הוא יוצג בערך כך: 'דבריו הבהירים, הנוקבים, של הרב ברוד, שהביס את כל טיעוניו המתחמקים של הרב פרידמן'. אין לכם אי-נוחות להיות צפויים עד כדי כך? כל אחד אוהב לטפוח לשכם עצמו. אבל שום חוש לביקורת עצמית – היא כבר בעייתית. נולדתם צודקים? תמיד?"

הרב פרידמן: "התשובה חד-משמעית: אני מדבר על שיטתיות. חב"ד שיטתית גם במה שאני רואה כחולשותיה. גם החינוך לבינוניות, על-כל-פנים ההשלמה הנינוחה עם בינוניות, שהפכה לכמעט דרך חיים. גם ההחזרה בתשובה המסוכנת במרכזי הזוהמה הרוחנית בישראל, שהפכה לשיטה, וגם הסגידה העצמית לכל מה שריח חב"ד נודף ממנו, משמו ומהניואנסים שלו.

(ערך בויקיפדיה)

רבי אלעזר מנחם מן שך

הרב שך בהנהגתו הציבורית ראה עצמו כשומר מסורת התורה והישיבות. הוא יצא נגד תופעות וגופים אשר ראה בהם פרצה או סטייה ממסורת זו.

הרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל אישה ובת ידליקו נרות שבת בברכה (הוא סבר שזוהי ברכה לבטלה), הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות ל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות ה'תש"ם, כאשר הרב שך גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי המאמינים ברבי מלובביץ' כמשיח הם כמאמינים במשיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא".

באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה") שבהם הוא מתפלמס עמה ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.

הרב שך הדגיש כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו. את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.

התנדות קשה של אנשי העדה החרדית והליטאים הקנאים

(כיכר השבת 20.12.09)

תעלומה: פשקווילים נגד הרבי מחב"ד

תושבי בני-ברק התעוררו הבוקר לשטף של פשקווילים שהופצו בעיר - נגד הרבי מחב"ד זצ"ל.

בפשקוויל, שהגיע לידי 'כיכר השבת', ציטוטים חלקיים מגדולי הדור על תנועת חב"ד והעומד בראשה.

הערכה היא, כי מפיצי הפשקוויל - גורמים שעיניהם צרה מהפגישה המוצלחת של ה'חוזר' הרב יואל כהן עם מרן ראש-הישיבה הגראי"ל שטיינמן ועם ראשי-ישיבת פונביז', הרב דב פוברבסקי והרב חיים-פרץ ברמן.

(חדשות בקצרה בתמונות ומסמכים, לפני 19.4.12)

פשקוויל מטעה של קנאים נגד חב"ד בבית שמש

היום פרסמו מודעה מעניינת בבית שמש שם מסבירים הכותבים את הסכנה שבאנשי חב"ד והתוועדויותיהם וקוראים לצעירים שלא ליפול לרשתם.

הרושם הוא, כי מישהו כתב פשקוויל וביקש תשומת לב ומצא פטנט טוב כאשר הוא קורא לאסיפה וכינוס כשהתאריך לא נכון וממילא אין כל התחייבות שהכינוס יתקיים

(לדעת, 17.1.15)

התקרבות בין דגל התורה לחב"ד? "פגיעה במורשת"

הפילוג הליטאי: יממה לאחר הסתלקותו של הגה"ח מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, רבו של כפר חב"ד, התפרסם בעיתון יתד נאמן כתבה לדמותו, בעוד שעיתון הפלס, נמנע מאזכור הסתלקותו.

בהמשך, אף הגיע ח"כ משה גפני לכפר חב"ד, וניחם את בני משפחת אשכנזי, בציינו את הקשר בין הרב לבין רבים מגדולי ישראל מהזרם הליטאי. יצויין כי הרב היה זה שפעל למען הצבעת מאות מחסידי חב"ד למפלגת יהדות התורה.

בפלג הליטאי בהנהגתו של ראש ישיבת מעלות התורה הגר"ש אוירבך, לא אהבו את סימני ההתקרבות בין דגל התורה לחסידות חב"ד, ומיהרו להאשים אותם ב"פגיעה במורשת מרן הרב שך".

לטענתם, "כיצד מעיז עיתון שהוקם על ידי מרן הרב שך, שלחם בחסידות חב"ד, לפרסם כתבה המאדירה את זכרו של אחד מרבני חסידות זו? כיצד מעיז ח"כ מטעם התנועה שהוקמה על רקע מחלוקת זו, להגיע לכפר חב"ד?"

ביממה האחרונה אף הופצו ברשת מודעות הלועגות לח"כ גפני, כאשר הוא נראה עם כיפה על ראשו עם הכיתוב "יחי אדוננו", וכן תמונת הרב שך עם הכיתוב "אבא, מה עדיין לא עשו לך".

(בחדרי חרדים, 8.2.15)
זעזוע: פשקווילים נגד הגאב"ד - נתן שיחה לכפר חב"ד

שיחה נדירה שהעניק גאב"ד 'העדה החרדית' הגרי"ט וייס לשבועון 'כפר חב"ד', ובו סיפר על רוח הקודש של הרבי מחב"ד, ועל הקשרים המופלאים והידידות עם חסידי חב"ד, עורר סערה גדולה בקרב חוגי העדה החרדית, ובין השאר נזרקו פשקווילים בערב שבת ברחובות העיר כמחאה על הראיון.

גורמים שהראיון לא נוח להם - הפיצו בשבת האחרונה פשקווילים מכוערים ברחובות ירושלים המבזים את הגאב"ד, תחת הכותרת "עוזבי תורה יהללו רשע" בהם הם מתארים כיצד הרבי מחב"ד נפגש עם מנהיגים ציונים ומדובר ב"חסידות שירדה מדרך התורה והקדושה".

בהמשך הפשקוויל נכתב: "בימי חולשתו של הגאב"ד העיזו מקורביו לסדר ראיון חנופה ותהילה על האדמו"ר מקורנהייטס, המעט לשומרי הסף בבית כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א אשר אינם חסים על כבודו ומנצלים את ימי חולשתו כדי להסיתו ולהעליטו בשקרים וכזבים נגד המבצר הגדול עדתינו החרדית שיסדוה רבותינו מצוקי ארץ".

(כיכר השבת, 18.9.16)
העדה החרדית' נגד חב"ד: גיבוי למפגינים נגד הרב הבלין

"העדה החרדית" יוצאת למאבק בחב"ד בעקבות ההסכם עם צה"ל ומגבה את המפגינים נגד הרב הבלין המכונה "ראש מוכרי הנשמות". בצהריים: "העדה" וחב"ד יפגינו זה מול זה בקריית גת.

 (ישראל היום, 20.9.16)

לאחר שהותקף על ידי קיצונים: הוצמד מאבטח לרב משה הבלין

ימים קשים עוברים על רבה של קריית גת, הרב משה הבלין. לפני כשבוע פרצו קיצונים אליו הביתה ותקפו אותו ואת אשתו על כך שהיה שותף בהסכם שהתגבש בין צה"ל לחסידות חב"ד בכל הקשור לגיוסם של בחורי החסידות. אשתו אף נזקקה לטיפול רפואי.

המקרה החמור של תקיפה הרב קרה לפני כשבוע, אז פרצו כמה חרדים מהזרמים הקיצוניים ביותר ותקפו אותו על כך שיחד עם כמה מרבני חב"ד הם נמצאים בהידברות עם גורמים מהצבא כדי להסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות מחב"ד. קודם לפריצה לביתו נתלו סביב ביתו וסביב הישיבה שבראשה הוא עומד פשקווילים, שבהם נכתב "בוגד", ואתמול בהפגנה קראו נגדו קריאות מילוליות קשות.

חסידים אחרים

(חב"ד און ליין, 18.1.09)

ביטאון סאטמר במתקפה על החסידים שהשתתפו בכינוס

דיווח שהתפרסם בשבוע שעבר בעיתון 'ג'ואיש וויק', עיתון יהודי חילוני היוצא-לאור בניו-יורק, הוביל למתקפה של העיתון הסאטמרי 'דער בלאט', על קבוצה של כ-20 מחסידי סאטמר. כך מדווח פורום 'בחדרי חרדים - אידיש'.

כתב העיתון 'גואיש וויק', יונתן מארק, דיווח בעיתונו, במסגרת הדיווח על 'כינוס השלוחים העולמי' של חב"ד שהתקיים בניו-יורק, כי שני מניינים של חסידי סאטמר השתתפו במעמד קידוש שם שמים של כינוס השלוחים. "אין קבוצה שהתנגדה לחב"ד יותר מסאטמר", כתב מארק. "כעת הרב פרוינדליך נהנה ב'בנקאט' מחברתם של 20 חסידי סאטמר שמסייעים לפעילותו בסין". קבוצת אנשי העסקים מסאטמר הגיעה אל הכינוס החב"די, כדי לחזק את השליח החבד"י בייג'ין, הרב שמעון פרוינדליך, על שהוא טורח לספק להם את כל צורכי יהדות, כאשר הם שוהים בעירו למטרת עסקים.

(חב"ד אינפו, 14.05.2014)

השנאה חוזרת? סאטמר נגד תהלוכת ל"ג בעומר

ימים ספורים לפני שמאות אלפי ילדים יהודים בכל רחבי תבל יתאספו יחדיו ליום של אחדות וגאווה יהודית לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מסתבר שיש מי שמחפש דוקא להרבות במחלוקת, בימי ספירת העומר בהם אנו משתדלים לתקן את חטאם של תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה.

הנהלת חדר סאטמר בבורו פארק שלחה להורי התלמידים מכתב בו הם מתרים בהם שלא לשלוח את ילדיהם לתהלוכת וכינוס ל"ג בעומר בשכונה החרדית:

"לכבוד ההורים החשובים. בנוגע לתהלוכת ל"ג בעומר של ליובאוויטש, הרי שהם עושים תעמולה ומאמצים רבים במטרה לשכנע ילדים מאנ"ש להשתתף באירוע שאין רוח חכמים נוחה הימנו".

"אנא השגיחו על ילדכם לבל ילכו לשם" קוראים מנהלי תלמוד התורה שגם חתומים על הקריאה".

המכתב הגיע בהפתעה, זאת בעקבות ההתקרבות של חסידות סאטמר וחב"ד בשנים האחרונות, כולל ביקורים של רבני חב"ד אצל האדמו"רים לבית סאטמר, ועוד.

(כיכר השבת, 30.03.15)

במעוז סאטמר: תגרה בין סיקריקים לחסידי חב"ד

אירוע אלים התרחש אמש (ראשון) בקרית יואל שבמונורו בניו יורק במהלכו הגיעו לקרייה החסידית בחורים תלמידי ישיבת חב"ד שביקשו לקיים את ציווי הרבי "להפיץ את מעיינות החסידות".

אותם חסידי חב"ד הגיעו למעוז סאטמר בכדי למכור ספרי "תניא", "שולחן ערוך הרב" ועוד ספרים של החסידות.

אלא שהצעד העלה את חמתם של קבוצת סיקריקים המתגוררים במקום והללו הגיעו למחות כנגד מכירת ספרי חב"ד.

במהלך המריבה התפתחה תגרה והסיקריקים אף קרעו כמה מספרי הקודש והעלו אותם באש תוך כדי מחאה.

קהילות באירופה

(Nrg, 7/12/2015 16:02)

מלחמות היהודים: רבני קהילות אירופה נגד חב"ד

במרכזים יהודיים רבים במערב אירופה מתנהל מאבק בין הקהילות הוותיקות והרבנים המקומיים והציוניים לשלוחי חב"ד. הקהילות מתלוננות על השתלטות "חושבים שרק הם צודקים", ואילו השלוחים מספרים על חשדנות ואיבה "הרגשנו לא רצויים"

קור של מספר מעלות מתחת לאפס. קבוצה של שליחי בני עקיבא ישראלים יורדים מהמטוס השוודי שהוביל אותם אל הלסינקי בירת פינלנד. באמתחתם כלי נגינה, תפאורה, תלבושות והמון מצב רוח, כדי לנסות להביא את אווירת חג החנוכה לקהילה היהודית הקטנה. מה שאותם שליחים לא ידעו זה שבטעות, או שמא בכוונה, באותה השעה שבה היו אמורים להעלות את מופע "קרוואן חנוכה" המיתולוגי שלהם בבניין הקהילה היהודית יתקיים אירוע חגיגי של חב"ד במרכז העיר.

המתיחות בין הקהילה היהודית והשליחים לחב"ד הייתה גבוהה, אך נמצא פתרון - האירוע של בני עקיבא וההסתדרות הציונית יידחה בכשעה, ואילו באירוע של חב"ד יוכלו השליחים להודיע על הבמה כי ישנו אירוע בבניין הקהילה. אך כאשר הגיעה השליחה שאינה דוברת מילה בפינית, לבושה כסביבון, לאירוע החב"די, חשכו עיניה: מאות בני אדם השתתפו בהפנינג יוצא דופן: מתחם ההחלקה על הקרח הוקדש כולו לילדים שביקשו לחגוג, חנוכיית ענק בגובה כמה וכמה מטרים נחצבה בגוש קרח, ואילו למשתתפים הוגשו קפה ושוקו חם, סופגניות טריות ומגוון פינוקים. בנוסף, צמרת ההנהגה הציבורית של פינלנד השתתפה באירוע.

"איך אפשר להתחרות בדבר הזה?", חשבה לעצמה, הרי בסך הכול מדובר בשליחים ישראלים עם המון מוטיבציה, התלהבות, כלי נגינה ותסריט חביב ביותר, אך ממש לא בשפה שבה מדברים הילדים בקהילה.

האירוע הזה, שקרה לפני מספר שנים, אינו אירוע יחיד. אירועים דומים מתרחשים בכל רחבי העולם, במיוחד בקהילות הקטנות, ואם נדייק, בעיקר באירופה. בעשור האחרון יצא לי באופן אישי לסקר כמה סכסוכים בין הקהילה היהודית הוותיקה והשמרנית (לא בהכרח בהיבט הדתי) מול אותם שליחים נמרצים של חב"ד, אשר ללא ספק כובשים את העולם היהודי, ואת אירופה עצמה.

כדי להבין את הדינמיקה, ישנה חשיבות להכיר את הקהילות היהודיות באירופה: קהילות רבות, במיוחד במערב אירופה אך גם במזרחה, פועלות במבנים עתיקים הנמצאים לעתים רבות במרכזי הערים, ובמבנה ארגוני ישן שלעתים רבות כבר אינו רלוונטי לדור הצעיר. בערים רבות אין בתי ספר יהודיים, ואילו הקהילה עצמה לרוב אינה דתית ממש. בעשרות השנים האחרונות החלו אט אט להגיע שליחי חב"ד, ואלה הפכו עם הזמן לכוח דומיננטי ביבשת, אולי אף הדומיננטי ביותר. אך בין אותם שליחים לבין רבני הקהילות ומנהיגיהן, רובם עם אוריינטציה אורתודוקסית, נוצר לא פעם חיכוך, דבר שיכול בחלק מהמקרים לגלוש אף לאלימות ולמשבר פנים קהילתי גדול.

החב"דניקים יטענו שהקהילה לא מקבלת אותם ומתנכלת אליהם, בקהילה יטענו כי החב"דניק מבקש "להשתלט". דוגמה לכך ניתן למצוא באוסלו שבנורווגיה, שם מתנהל ויכוח ארוך שנים בין שליח חב"ד הרב שאול וילהלם לבין הקהילה היהודית הוותיקה והזעירה. בכתבה שפורסמה בעיתון המודיע בשנת תשס"ט סיקר כתב מטעם העיתון את חייהם של בני הזוג וילהלם באוסלו בצורה חד צדדית, וניסה לשקף את המצב שבו עומד השליח.

"מסע הרדיפות שניהלו מולו מזכיר ימים חשוכים", נכתב. בכתבה נטען כי וילהלם "לא צורף למניין, לא הועלה לתורה ביום הזיכרון של אמו", ו"ילדיו הרכים והקטנים לא יכולים ללמוד בגן הילדים היחיד שיש במדינה". בכתבה נוספת באותו המוסף, תחת הכותרת "הכניסה ליהודים אסורה", מתאר העיתונאי החרדי ביקור בבית הכנסת הגדול בעיר, שבו אחד מחברי הקהילה בשם מיכאל אומר לו: "אנחנו לא משתפים פעולה עם שליח חב"ד. הם רוצים להשתלט על כל מקום... לא יודע מה הוא עושה פה".

מקרה דומה ניתן למצוא בפראג, שבה פועלת כיום קהילה יהודית קטנה מאוד (1,700 יהודים רשומים). בכתבה שפורסמה באתר החב"די COL לפני שנים דווח כי "בית הכנסת אלטנוי המפורסם, שהוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר באירופה, היה במשך שמונת החודשים האחרונים סגור לתפילות.

הצעד הדרסטי נעשה על ידי הרבנים קרול סידון, הרב הראשי לצ'כיה, וסגנו הרב מנחם קלכהיים, שליח הסוכנות היהודית לפראג, לאחר שמחלוקת בנוגע לניהול בית הכנסת בינם לבין הרב מאניס באראש, שליח חב"ד בפראג, שהובאה ברצון והסכמת שני הצדדים אל הדיין הרב זלמן נחמיה גולדברג, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, להכרעה, הוכרעה על ידי הדיין לטובת הרב באראש".

עוד נכתב באתר כי "למרות התחייבות הרב סידון בחתימתו לציית לכל פסיקה שייתן הרב גולדברג והתחייבות דומה של הרב קלכהיים, לאחר כחודשיים שבהם ניהל הרב באראש בהצלחה את בית הכנסת הגיעו הרבנים סידון וקלכהיים לבית הכנסת בשבת פרשת תזריע – ערב ראש חודש ניסן תשס"ה – בליווי חבורת בריונים, הפריעו למהלך התפילה, נעלו את ארון הקודש, לא נתנו לרב באראש לקרוא בתורה ולדבר בפני הקהל, ובסופו של דבר האירוע הסתיים במכות שנתנו אנשיהם לנערה מציבור המתפללים שמחתה בעדם - מכות שגרמו לה להתאשפז למשך השבת בבית רפואה".

צילום: מתוך ויקיפדיה

ייתכן שהמקרה של פראג הוא חריג, אך בחרנו לדבר דווקא עם אחד מרבני הקהילה, כדי להבין את התבנית שחוזרת על עצמה בקהילות רבות.

הרב מנחם קלכהיים ... לטענתו, "בתפיסה של חב"ד, הם מאמינים שהם ה-חסידות והם ה-יהדות. בכל בית של שליח תמצא ארונות מלאים רק בספרים של חב"ד. לא מסילת ישרים, לא מורה נבוכים, ברור שלא חסידויות אחרות. המפעל של השליחות שלהם זה להפיץ את התורה המיוחדת של חב"ד, היא האמת ואין בלתה, רק הם צודקים, האמת כולה בכיס שלהם".

הרב קלכהיים אומר כי בניגוד לארה"ב, שבה יש מקום לתחרות בריאה בין שאר הזרמים לחב"ד, באירופה מדובר בטריטוריה קטנה ודלילה. "באירופה יש קהילות עתיקות, עם מבנים קהילתיים עתיקים, ואילו שליחי חב"ד מגיעים בגישה שהם האמיתיים ורק על פיהם יישק דבר. בכל מקום שיימצא בו שליח חב"ד הוא יגיד 'אני הרב האמיתי של העיר, כי אני היהדות האמיתית'".

... לטענתו, שליחי חב"ד ירבו לעבוד עם התיירים או עם מהגרים ישראלים ואחרים המתגוררים בערים השונות, "לא עם לב לבה של הקהילה. הם מוחקים את הישות המקומית ורואים עצמם כמרכזיים".

"זה מתחיל בתמימות, 'תנו לי בית כנסת' או מבנה להקים בו גן, ולאחר מכן מתפרס לעוד ועוד תחומים. בסופו של דבר זה מביא לסכסוכים על שליטה על נכסים בקהילה כמו מבנים ובתי כנסת. הוא יגיד בהתחלה שהוא מבקש להעביר פעילות לילדים או לקהילה, ולאחר מכן, כשיגלה שיש כמה בתי כנסת ריקים, הוא מבקש בית כנסת, ואז בונה סביבו קהילה. במקביל הוא יעבוד על מציאת כמה 'מושפעים', לרוב הרבה אנשים עם כסף. הוא הרי צריך להחזיק את עצמו.

"בנוסף, בהדלקות החנוכייה רואים תמיד מנהיגים פוליטיים ואנשי עסקים. בשיח זה נתפס כ'באתי לעזור לכם', ובסוף זה 'רק אני צודק'. לקהילה לרוב יהיה גן מקומי, אבל אז שליח חב"ד מקים תלמוד תורה לילדיו ולמושפעים, ובמקביל הוא יכול להקים לעצמו מניין".

כפי שניתן לשער, המצב בפראג לא מזהיר במיוחד. "יש בפראג גג שבעה אנשים בבית הכנסת של חב"ד וגג שבעה אנשים בבית הכנסת שלנו, ולאף אחד אין מניין".

אבל אם יש עוד אלפים בפראג, למה שלא תיתנו מקום לשליח חב"ד, שכנראה מצליח להגיע לאותם אנשים?

"תחרות זה דבר בריא אם זה נועד להביא עוד אנשים או לחזק את הקהילה המקומית. הרי אצל חב"ד הכול צריך להיות במסגרת הנוסח שלהם. התפילין שלהם, השולחן ערוך שלהם, המקווה לפי פסיקת ההלכה החב"דית, שחיטה אחרת. זה אורח חיים אחר מהאורתודוקסי הממוצע. תבין, בפראג מתפללים נוסח אשכנז. המהר"ל כנראה התפלל בנוסח זה. להגיד 'אני מתפלל נוסח ספרד עם סידור 'תהלת ה'' בבית הכנסת של המהר"ל, זה לא ברור. מבחינתם, אם יש מקווה בקהילה הוא לא כשר. בעצם הם אומרים שכל הנשים לא טהורות. זה מביא למצב לא פשוט בכלל".

הרב קלכהיים טוען עוד כי לדעתו כמעט אין חסיד חב"ד שלא חושב שהרבי מלובביץ' הוא המשיח. "ההתבטאויות של הרבי בשנים האחרונות שלו, מתשנ"א עד תשנ"ג, היו שהוא המשיח והוא יגאל את ישראל. חלק בגלוי וחלק בסתר, כולם מאמינים שתורתו של הרבי היא הרוח הגואלת. הרבי אמר כי בית המקדש יֵרד ב-770, מטה חב"ד העולמי, 'בית רבנו שבבבל', ומשם יעלה לירושלים עם יהודי ארה"ב. אתה יכול להיות חסיד ולא להאמין למה שהרבי אמר?"

כאשר חב"דניק מגיע לקהילה כפי שציינת, מה זה גורם לקהילה?

"בהתחלה הסיוע מתקבל בברכה. לאחר מכן פתאום נחשפת אינטרסנטיות, הבלעדיות והבלבדיות".

ואז מה קורה?

"תלוי כמה הקהילה חזקה. אם היא חזקה מספיק היא שמה אותו במקום הראוי בלי כוח, אחרת הוא משתלט על חלקים ממנה. כך או כך הוא פוגע, ולעתים אף מפצל את הקהילה. החשש שלי הוא שזה יפצל את עם ישראל".

לטענתו, חב"ד אינה תנועה ציונית. "הם מנסים להסתיר את זה. מדינת ישראל מבחינתם זה גורם שמעכב את הגאולה. לדעתם מה שמעכב את הגאולה הוא התפיסה הציונית דתית של המדינה שנוגדת את המשיח. מבחינתם אסור להכיר במדינת ישראל, אסור להגיד את המילים 'מדינת ישראל'".

מאידך, משיחה עם שליח חב"ד לאוסלו עולה כי כנראה לא פשוט להיות שליח חב"ד, במיוחד כזה שמגיע לקהילה שפשוט אינה רוצה לקבל אותך. הרב שאול וילהלם ומשפחתו הגיעו לאוסלו מלונדון לפני 11.5 שנים, ועד היום הם לא מרגישים בנוח בתוך הקהילה היהודית הוותיקה בעיר. "לא קיבלו אותנו", הוא פותח את שיחתנו.

"האמת היא שזה מאוד מתסכל", הוא אומר. "אשתי ואני גדלנו בגולדרס גרין בלונדון, בקהילה שבה כולם חיים ביחד למרות ההבדלים הדתיים. כשאתה צועד בשכונה אין יהודי שלא אומר לך 'שבת שלום'. לא משנה אם הוא מבני עקיבא או חרדי בשטריימל. לא ציפינו לשטיח אדום, אך זה מתסכל להגיע למקום שלא מוכן לקבל אותך בצורה כל כך בוטה. זה היה מאוד קשה".

ביקשנו שלא להיכנס לפרטי הפרטים של הסכסוך בקהילה היהודית באוסלו, אלא להבין בצורה כללית את הצד החב"די, אך נציין כי בניגוד למקומות אחרים, וילהלם לא הקים בית כנסת או גן ילדים נפרד כדי לא להתחרות בקהילה הקטנה, ובמשך שנים רבות הוא לא נכנס לבית הכנסת בעקבות מתיחות קשה מאוד עם גורמים בקהילה.

"הבנו מיד שאנחנו מגיעים לקהילה קטנה", הוא נזכר. "אמרנו - יש בית כנסת אחד. שאלנו אם היה עד כה ליל סדר כללי הפתוח לקהילה. אמרו שלא היה. אין הרבה שיאמינו לתמימות, אך הגענו כדי לנסות לעזור, לעשות פעילויות יהודיות ולהיות חלק מהקהילה. לא הלך לנו. הדגישו בצורה הכי ברורה שאנחנו לא רצויים ושלא צריכים אותנו.

"משפחות יהודיות אומרות לנו שלאחר שהגענו לאוסלו זה עורר את הקהילה לפעול יותר. כמה שנים לאחר שהגענו הבאנו בחורה שתסייע לפעילויות שלנו. כתשובה לכך הקהילה החליטה להביא שתי שליחות של בני עקיבא כל שנה, ואנחנו אגב שמחים על כך.

אתה לא היחיד שלא מקובל על הקהילה.

"יש עוד מקרים, אבל פה זה די דרמטי. אני לא מכיר עוד שליח שהקהילה עוד לא קיבלה אותו כחבר קהילה. הגענו ותוך שלושה שבועות נרשמנו בקהילה, זה הרי מובן מאליו. אחרי שמונה חודשים קיבלנו מכתב שכולם הצביעו שלא לקבל אותנו. מאוד כאב לי. ביקשו שאביא את הכתובה שלנו, ונוכיח יהדות".

במכון למדיניות העם היהודי עוקבים מקרוב אחר הקהילות היהודיות בעולם, ובתוך כך גם באירופה. עמית בכיר במכון, ד"ר דב מימון, שגדל בצרפת, מכיר מקרוב את הקהילה האירופית ומודאג מאוד ממלחמות היהודים בין הקהילות לבין חב"ד.

"נתחיל בכך שהסכסוכים כמובן תלויים בבני האדם שנמצאים בתוכם. אם הקהילה גדולה זה יכול להיות טוב, תחרות, אך אם מדובר בקהילה בינונית זה כמו פרה אדומה שיכולה לטמא את הכול. לפעמים זה יכול להעצים את הקהילה, אבל אם זה במקום כמו פראג שבו אין מניין ומגיע חב"דניק, סביר להניח שהמצב לא יהיה טוב.

"החשש שלי הוא שחב"ד יעזבו את היהדות, ממש כמו הנוצרים הראשונים שהיו יהודים דתיים ולאחר 70 שנה נהיה להם דיסוננס קוגניטיבי", אומר מימון. "בעיניי יש סכנה שחב"ד יעזבו את היהדות וישמרו רק את שבע מצוות בני נוח. גם אחרי ששבתאי צבי התאסלם היה לחסידיו דיסוננס קוגניטיבי, אם המשיח מת איך ממשיכים? רבן גמליאל גירש את הנוצרים מבית המדרש, ואילו הם המשיכו לטעון שהם, הנוצרים, באמת 'עם ישראל'. התיקון צריך להיות לא לגרש את חב"ד מהעולם היהודי.

"למה הם כל כך מצליחים?", שואל מימון ומשיב, "מפני שהם מגיעים לשליחות של כל החיים, לא לשנה או שתיים. כל הארגונים שלנו, החל ברבני עמיאל הציוניים, הכוללים הציוניים או ההסתדרות הציונית, שולחים שליחים לגג 4 שנים, והם לא מסוגלים לעשות בעקבות כך שום פעילות לטווח ארוך. הם הופכים להיות מעין פקידים. חב"דניק הוא לא פקיד, ואין לו כסף מבחוץ.

"אם הקהילה מספיק חזקה זה מחזק אותה עוד יותר, אחרת נוכחות השליח יכולה לפרק את הקהילה. אלמנט נוסף הוא האופי הפסיכולוגי; אם השליח חבר'המן הוא מסוגל לעשות את הצונאמי שאנחנו צריכים ביהדות אירופה - והם עושים את זה, מפיחים חיים בקהילות המתות". מימון מסביר כי לרוב "ארגון הקהילה היהודית הוא עדת זקנים ששומרת על הנכסים ולא מסוגלת להבין שום דבר. חב"דניק לעומת זאת מביא חיות ורוח, ואם הם בונים יחסי אמון אפשר לעבוד איתם. אם היה כוח מגשר, יכול להיות שהיה אפשר לגשר בינם לבין הקהילה".

עדות מהציונות הדתית

חב"ד אינפו, 22.06.2007)

שערוריה: רב קרית שמואל מתנכל לחב"ד

יום לאחר ג' תמוז, מצא לנכון רבה של קרית שמואל בקריות עקיבא הכרמי להוציא מכתב שטנה ובו דברי שיטנה גרועים ביותר נגד חב"ד, ובקשה מכל מי שיכול להשפיע לבטל הקצאת מגרש לבנית בית כנסת חב"די במקום. עו"ד נחמה ציבין פנתה במהירות לבין הדין של הרב שטרן בבני ברק, בבקשה לקבל צו מניעה זמני נגד פרסום המכתב שמאחריו עומדת שנאה פשוטוה לכל אשר בשם חב"ד יכונה. בית הדין אכן נענה לבקשה והוציא צו מניעה נגד פרסום כתב השטנה, וכן הזמנה לדין תורה בענין הקמת בית הכנסת.

דברי גורמים עויינים נוספים

(חדשות 24, 6.1.02)

בחסידות חב"ד לא נשארו חייבים ל''יתד נאמן''

אחרי שיתד נאמן בז לשלוחי חב"ד, החליטו אלה שלא לשתוק על הטור המקומם.

בסופו של דבר  בחסידות חב"ד לא שתקו על ההעלבה של עיתון יתד נאמן והכתב אברהם ישעיהו ברגמן.

מצד אחד אין איזכורים באתרי האנטרנט של חב"ד על הטור המעליב, אך במגזין החבד"י COL  החזירו לעיתון הליטאי מלחמה, וכעסו על יתד נאמן שפרסם מאמר מחוצף נגד חסידות חב"ד.

העיתון לא נשאר חייב לברגמן שכינה את שלוחי הרבי שנטבחו במומבאי שבהודו 'תנוקות שנשבו', וכתבו עליו אברהם ישעיהו ברגמן הוא פוער את פיו נגד הרבי וחסידות חב"ד.

המגזין שנקודת המוצא שלו בעצם זה אתר האנטרנט COL החבד"י הביא גם תגובות של גולשים זועמים.

בין היתר נכתב שם ע"י מאן דהוא היה די צפוי שכוחות הטומאה ינסו את כוחם כנגד קידוש השם שנגרם בקנה מידה נרחב והוסיף בהמשך הכותב גם ההפצה האדירה של חסידות מבוארת-תניא כנראה מעלה את חמתו של השטן.

'זו מלחמת אור מול חושך' הבהיר חסיד חב"ד הזעום מי הסיטרא אחרא בכל המלחמה הבלתי נגמרת בין הליטאים לחב"ד.

(שטורעם.נט 29.1.14)

אלמונים ניסו להצית את בית-כנסת חב"ד באלעד

אברך שהגיע בשעות הערב אתמול אל היכל בית-כנסת חב"ד באלעד, חש בעשן סמיך שאופף את המקום. מקור העשן, כך התברר לאחר מכן, במגזין שהוצת והושלך אל מבנה בית-הכנסת.

הרב פנחס גוביץ', גבאי בית-הכנסת סיפר בשיחה לשטורעם כי בבוקר התגלתה ליד הדלת קופסת גפרורים, באמצעותה, ככל הנראה, בוצע ניסיון ההצתה.

באשר לזהותם של מבצעי המעשה, אומר גוביץ': "אולי היו אלה נערים שביצעו מעשה קונדס, ייתכן גם שמדובר באדם שממש מתנכל לחב"ד".

האפשרות השנייה, מבחינתו, פחות סבירה. "אין אווירה של התנגדות עזה לחב"ד בעיר, ולכן זה פחות סביר. למרות זאת, היו כבר פעמים שניסו להצית בתי-כנסת על רקע התנגדות לחבישת פאה ולכן לא הייתי שולל זאת על הסף". 

גוביץ' ציין כי הוגשה תלונה למשטרה. 

(שטורעם.נט, 31.7.13)

קול קורא: "תמימים, אל תקנו גמרות מהוצאת 'עוז והדר'"

זכינו בתקופה האחרונה לתופעה מבורכת של ספרים רבים חשובים ומועילים בכל מקצועות התורה, כמו גם להוצאה חדשה ומפוארת של כל ספרי היסוד מן החומש עד להלכה. תופעה זו זכתה לעידוד רב מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, שדחף ועודד את כל העוסקים בתחום זה.

לצד השמחה על הלימוד הנוח והאיכותי, עלינו החסידים לגלות מודעות ליחידים העושים מעשים חמורים בתחום זה, לפעמים בכוונה ובמזיד, ולעיתים מתוך חשש תמוה. אך למעשה מתעלמים מחידושי התורה של רבותינו נשיאנו. ובכך מונעים מרבבות רבים של אחינו בני ישראל, לימוד ביאורים אלו, ויתרה מכך את ההכרה בגדלותם התורנית של רבותינו נשיאנו.

בחוצפתם, הם מעוניינים לקבוע לכלל ישראל מיהו גדול בתורה. ואלו שאינם לרוחם ילחמו בכל דרך על מנת להוציא את דברי תורתם מכל ליקוט ומכל מקום מתאים, משום שלדעתם אין זה ענין עבור כלל ישראל.

דברים פרועים אלו, לצערנו נעשים, ולא רק בתקופה האחרונה. ואם על העבר יש למחות מחאה גדולה ומרה, הרי שבזמננו זה, הוצאה לאור ידועה ומפורסמת מוציאה לאור בכל שנה ושנה ספרים חדשים ואיכותיים, ובהם ליקוטים חשובים ומקיפים בכו"כ נושאים. ולא זו בלבד שמובאים בהם מכל החצרות והעדות ממש חוץ מליובאוויטש, הרי שראש ההו"ל אמר כו"כ פעמים בעזות מצח (ואף לא ניסה להביא איזו אמתלא או הצטדקות) כי לעולם לא יצטט מאומה מרבותינו נשיאנו.

וכן הוא עושה, מלבד מספר קטן (ביחס להיכן שהיה מתאים ונחוץ להביא) של ציטוטים משו"ע אדמו"ר הזקן, אין הוצאת "עוז והדר" מביאה לפני הלומדים מאוצרות תורת הנגלה והחסידות של נשיאי חב"ד.

בזמירות שבת שיצא לאחרונה הובא מנהג להדליק נרות שבת ויו"ט לבנות גם קודם נישואיהם, בשם שו"ת אז נדברו, צוות עוז והדר לא שמע שכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בירר הלכה ומנהג זה מן היסוד. ועוד עשרות ספרים שהם נקיים מחשש תורת נשיאי חב"ד רח"ל לא תהא כזאת בישראל. כך בחידושי הש"ס וההלכה, הרמב"ם וההדרנים ועוד ועוד.

אלפי ורבבות בלעה"ר חסידי חב"ד וכלל מעריצי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אינם מסוגלים לתאר לעצמם שבלא יודעין הם נעשים תומכים מלאים במעשים פרועים ונתעבים אלו.

גם התורמים בתום לב להוצאת הספרים אינם מודעים להשמטת ליובאוויטש ע"י אנשי הצוות, וללא ספק שרובם אינו מסכים ואינו מוכן להיות שותף להחרמת ליובאוויטש רח"ל, ראשי עוז והדר מתהלכים בהנחה שמעשיהם האפלים יעברו בשקט, ואיש לא יתבע את כבוד חסידות חב"ד.

ברור הדבר כי אנו החסידים חובתנו לוודאות כי אין לנו שום קשר לאנשים אלו, ואף פרוטה חב"דית לא תעבור לקופתם. ומכאן ולהבא אף חסיד לא ישלח את ידו לקנות ספר מהוצאתם,

ופרי הוצאתם לא ייראה ולא ימצא בבתינו, ישיבותינו, ובתי מדרשינו.

ואם ישאל השואל. הרי הגמרות בהוצאתם מהודרת ומשוכללת. אי בעית אימא, שאפילו אם היינו צריכים ללמוד מתוך כתבי יד ומגילות קלף בכדי למנוע שותפות לחילול כבוד רבותנו נשיאי חב"ד, היינו עושים כך.

מחקר

מתוך 'לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית?

דוקטרינת דעת תורה במפנה המאות העשרים והעשרים ואחת' מאת בנימין בראון.

החל מעמוד 33.

השלב הרביעי: מנהיגותו של הרב שך והשאיפה למונופוליזציה של דעת תורה

הסכסוך הידוע ביותר של הרב שך, וכנראה גם הקשה ביותר, היה עם חסידות חב"ד ועם העומד בראשה — ר' מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ' (1902-1994).  למעשה סכסוך זה החל זמן רב לפני עלייתו של הרב שך, אך הוא מיהר להשתלב ולתפוס בו תפקיד מרכזי. שורשיו מגיעים לימים שבהם הגיע האדמו"ר השישי מלובביץ', ר' יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ; 1950-1880) לארצות הברית ונקלע לעימות חריף עם המנהיג הליטאי ר' אהרן קוטלר, ראש ישיבת לייקווד, שהיגר גם הוא לארצות הברית בעיצומה של המלחמה.

זה האחרון יצא למלחמה נגד חב"ד על רקע הציפיות המשיחיות שעורר - כבר אז - האדמו"ר שבראשה. המאבק נגד חב"ד החריף עוד יותר כאשר את מקומו של הריי"צ ירש חתנו ר' מנחם מנדל, הרבי מלובביץ' האחרון. הרבי החדש העצים את כוחה של חב"ד כמה מונים ואף נתן לה צביון פתוח, פופולרי ומתקרב אל הציבור הרחב. מתנגדיו ידעו לסנוט בו על ה"כתם" שבעברו -
לימודיו באוניברסיטה - וכינו אותו בלגלוג "הסטודנט". הרב שך הזדהה עם הטענות הללו נגד חב"ד ומבחינות מסוימות הוא גם "ירש" את המאבק מן הרב קוטלר, שהיה לפנים רבו בישיבת קלצק וגם קשור אליו בקשרי חיתון רחוקים.

במרוצת השנים יצא הרב שך במתקפה חזיתית כמעט נגד כל הוראה ציבורית של הרבי מלובביץ'. חלק מהוויכוחים היו פוליטיים מובהקים: כאשר התנהל הוויכוח על תיקון חוק השבות " (מיהו יהודי)", הטיף הרבי מלובביץ' להיאבק עליו בחירוק שיניים, ואילו הרב שך סבר כי התערבותם של החרדים בסוגיה זו עלולה להביא אותם לפשרות בענייני הלכה; כאשר הורה הרבי מלובביץ' כי אין לסגת מן השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים ותלה את התנגדותו בסעיף בשולחן ערוך, תקף אותו הרב שך בחריפות ולגלג על כך שהסתמך על
סעיף בהלכות שבת כדי להכריע בענייני ביטחון ("אין דבר זה שייך לענייננו כלל").

פוליטית: הרב שך התנגד לתהלוכות ל"ג בעומר שארגנה חב"ד לילדים; שלל את הנחת התפילין במקומות ציבוריים; ביקר את מאמציהם של חסידי חב"ד להפיץ את שמירת שבע מצוות בני נח בקרב לא יהודים ("כאילו רק זה חסר לנו עכשיו" ...); הביע זלזול בחגיגות י"ט בכסלו — "חג הגאולה" החב"די לציון יום שחרורו של ר' שניאור זלמן מלאדי מן הכלא הרוסי ב ;1798דחה את תקנת לימוד "הרמב"ם היומי" (לימוד סדיר של משנה תורה) בטענה שעלולים לפסוק ממנו הלכה אף שהקודקס ההלכתי המחייב הוא השולחן ערוך (לאמיתו של דבר ראו רבים בתקנה זו של הרבי מלובביץ' חלק מן המאמץ המשיחי שלו, ונראה שגם היבט זה עמד מאחורי ההתנגדות לה); ועוד. כאשר החלה חב"ד בתעמולה המשיחית של שנות השמונים, שהתמקדה בדמותו של הרבי מלובביץ', כינה הרב שך את תנועתם "הכת המשיחית", "הכת הידוע" או "הכת" סתם, ואת הרבי בשם "משיח שקר" (וכנראה אף "שבתי צבי," אך לכך לא נתן פומבי). "שלא תחשבו שיש משיח! משיח הוא שקר! אילו ידינו היתה תקיפה, צריכים להחרים [על] כאלו דברים!" קרא באוזני שומעיו. הוא טען בתקיפות שיש במשיחיות החב"דית כפירה באמונת הגאולה האמיתית ואף קבע כי היא עלולה להביא למשבר אמונה ולסטייה מן ההלכה. כדי לתפוס את חב"ד  בקלקלתה חיפשו נאמניו בנרות נקודות תורפה הלכתיות במשנתה ומצאו למעשה רק שתיים: מנהג חב"ד שלא לישון בסוכה והמקווה של חב"ד — תבנית מיוחדת של מקווה שאימץ
האדמו"ר ר' שלום דובער מלובביץ' ("מקוה על גבי מקוה". כנגד שני המנהגים יצא הרב שך, במעטה הלכתי, למתקפות נוספות, לצד אלה שבענייני משיחיות ופוליטיקה. את טיעוניהם של אנשי חב"ד לטובת מנהג השינה מחוץ לסוכה, שהיו בעיקרם קבליים-חסידיים אך נטענו גם בכלים הלכתיים, תקף כ"פלפול של הבל ושטות ועם הארצות". אשר למקווה, לדעת רוב הפוסקים מקווה שכזה פסול, אך על פי כללי ההלכה גם האוסרים יכשירו אותו בדיעבד, משום שככלות הכול הוא מבוסס על עמדה הלכתית לגיטימית, גם אם בדעת מיעוט. ואולם הרב
שך לא הכיר בעמדה החב"דית כעמדה לגיטימית וכינה את החב"דניקים "בני הנידה", שהרי אם אמותיהם טבלו במקווה פסול - כמוהן כמי שלא טבלו וקיימו יחסי אישות בנידתן. ילד שנולד מיחסי אישות שכאלה נולד בטומאה, יש פגם בייחוסו ועל פי אחת הדעות במסכת כלה (פרק ב,) על שכמותו נאמר "עז פנים לגיהנום".

אין ספק שחלק גדול מאיבתו של הרב שך כלפי חב"ד נבעה מאופייה של פנייה אל המון העם ושל פופולריזציה של היהדות. הרב שך דגל בהתבצרות תרבותית, ואילו חב"ד דוגלת ב"ופרצת", אפילו כלפי אומות העולם; הרב שך סבר שיש להתרחק ככל האפשר ממגע עם הציבור החילוני, ואף על פי שעודד את מאמצי ההחזרה בתשובה סבר שיש להפקידם בידי יחידים המסוגלים לה ובד בבד להוקיע את החילוניות כדי שלא יימשכו אחריה, ואילו חב"ד "מנהלת רומן" עם ציבור זה ומבקשת לקרבו בעבותות אהבה; הרב שך הסתייג מן המודרנה וראה בה ביטוי ל"ירידת הדורות", ואילו חב"ד, שעמדתה כלפי המודרנה מורכבת יותר, רואה לא רק את הסיכון שבה אלא גם את הסיכוי, ולא רק את הירידה אלא גם את העלייה וההתקדמות. מן ההיבטים הללו היו רבים שראו במאבק בין שני הכוחות חידוש הפולמוס שבין החסידים למתנגדים, שדעך במידה רבה במאה העשרים. חסידי חב"ד טענו זאת לא אחת והצליחו לרתום לצדם כמה וכמה חסידויות אחרות, בייחוד את חסידות גור. חסידות זו לא קיימה קשרים קרובים עם חב"ד
שנים רבות, אך כעת התאחדה עמה על רקע היריב המשותף - הרב שך. ואולם הרב שך התעקש וטען כי אין לו דבר נגד חסידויות אחרות או נגד דרך החסידות בכללה, ורק "הכת" היא שפסולה בעיניו. הרבי מלובביץ', מצדו, הורה לחסידיו שלא לצאת למתקפת נגד כלפי ראש ישיבת פוניבז' - והתבסס על התקדים של ר' שניאור זלמן מלאדי, מייסדה של חסידות חב"ד, שנהג כך כלפי הגר"א, מנהיג המתנגדים בפולמוס החסידים והמתנגדים של המאה השמונה עשרה. אבל בפועל לא נמנעו ביטאוני חב"ד מלתקוף את הרב שך במגוון נושאים. הרב שך, מצדו, חזר וטען כי התנגדותו לרבי מלובביץ' איננה אישית אלא עקרונית, והאגדות מספרות כי בימי מחלתו של הרבי התפלל הרב שך לשלומו.

תגובות בפורומים חרדיים/דתיים
(הדברים מייצגים את דעת כותביהם בלבד)

 (פורום בחדרי חרדים, 13.7.2004)

מתי החל הרב שך במאבק בחב"ד ומדוע

נשלח ב- 1.7.04 19:28

משמע מדבריך, שריב הליטאים עם חב"ד הוא סתם עוד איזה פוליטיק. ולא כן הוא, בחב"ד נמצאים חסרונות קשים ביותר, שא"א להתעלם מהם.

אסדרם אחת לאחת:
א. משיחיות.
ב. פולחן האישיות.
ג.  שיטתם בקבלה, בענין הצמצום, ובפרט בענין גדלות של הרבי (קשור גם לב'), וכדברי הרמ"ש, שחידשם הוא עצמו, שהרבי הוא עצם ומהות כפי שנתלבש בגוף גשמי. והר' פבזנר למרות נסיונותיו לא הצליח ליישבם.
ד. שיטתם להוציא בחוריהם לרחוב בכדי לקרב אחרים שגרם לאיבוד כוחותיהם הטובים ביותר.
ה. שיטתם לגבי פרטים מסויימים בהלכה.
ועוד ועוד.

נשלח ב-13.7.04 20:02

קשה להאמין שהעובדה שהחב"דניקים נמנעים מלישון בסוכה היא זו שכל כך הרגיזה את הליטאים.
גם מצעדי ל"ג בעומר עם "קוסם" ואפילו מלכות היופי שהתקבלו בידי הרבי לא נראים לי כקש ששבר את גב הגמל. אומנם ביתד תמיד ציינו את ההתרחשויות האלו בעמודי האמצע של מוסף שבת.

בשנות השבעים המשיחיות בחב"ד הייתה הרבה יותר מרוסנת. נראה לי, אם כי איני בקיא, שהיא הייתה בלחישה יותר מאשר בקול רם. היה די בזה כדי להעיר את הרב שך מרבצו?

נשלח ב-13.7.04 20:14

לא קיים משפט בעולם שאי אפשר ללעוג עליו. פולחן האישיות בחב"ד עוברת כל גבול הגיוני. אי אפשר להשוות את זה לאדם שמעריץ את עצמו או מישהו אחר.

בקשר לרחוב, חב"ד שולחת במודע את הבחורים שלהם לרחוב, עם הבטחה מהרבי שזה לא יזיק. ולא כן, הוא כן מזיק, ועוד איך! הבחורים הליטאים שיוצאים לרחוב לעומת זאת, יודעים שזה נוגד דעת ראשי הישיבה, כך שיש מספיק בחורים ששולטים בעצמם ואינם יוצאים.

נשלח ב-13.7.04 20:49

גם לו יהיה כדבריך בעניין פולחן האישיות (ויעויין בתגובת קוטונג), הרי שעניין העצמות והמהות הוא כן ייחודי ובעייתי.

אני חושב שיש גורמים נוספים, גם אם לא מוצהרים, להתנגדות הרב שך לחב"ד:

א. החיבוק שהעניקה ליהודים חילוניים ואף לגויים (מלכות של חסד, ישיבות ללימוד שבע מצוות בני נח).

ב. האידאולוגיה הלכאורה ימנית-לאומית (אם כי כמובן שהיא נובעת מערכים אחרים שאינם ערכי הימין הלאומי).

לגבי גדוילים ליטאיים אחרים -

אישית נתקלתי בניסיון לצייר את ההתנגדות לחב"ד ככלל-ליטאית, ומאידך לתאר אותה כייחודית לרב שך או למצער לליטאיות הבני ברקית. אני מניח שיש פנים לכאן ולכאן.

כך, ידוע שהרב סרנא תקף את רעו הרב זוין בעניין חב"ד עת הרב זוין ביקר אותו והוא על מיטת חוליו (תוך שימוש בביטויים קשים ביותר).

מאידך, על אחרים מספרים שהתבטאו בזכות חב"ד ואף הרבי האחרון. למשל, הר"נ פרצוביץ ר"י מיר.

נשלח ב-14.7.04 01:36

בקשר לגדלות הרמ"ש אין שום ספק שהיה גדול מאד בתורה ובחכמה. ומי שאומר ההפך, הרי שלא למד תורתו. ולשם השוואה, ידיעת הר' שך בתורה, לא הגיע לכחצי אחוז לזו של הרמ"ש. ובכלל אין להאריך בדבר זה, שכל ספריו מעידים על גדלותו, וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול. יחד עם גדלותו היה מסוגל לדבר המון שטויות, כגון שהמשיח יגיע מ 770 ושצרפת בגימטריא 770, ושניגון נפוליון נתעלה על ידי האדמו"ר הזקן, וכן הרבה שטויות מסוג זה.

אבל לא על זה אנו דנים. אילולי הביקורת שהושמעה עליו, הרי שהיהדותה החרדית היתה נראה הרבה יותר גרועה היום ממה שהיא. צא ולמד, שחסידי חב"ד אין ביניהם ולמזרחי ולא כלום. תסתכלו בתוצאות הבחירות האחרונות כפי שזה בא לידי בטוי בכפר חב"ד. וזה בעת שאדמורי חב"ד היו מגדולי המתנגדים לתנועה הציונית. ושוב, אני מעלה פה האשמות שאין לי דרך להוכיח אותם, אבל אני יודע ממקור ראשון שהם נכונים. אני מדבר על הטליויזיה שנמצא בהרבה בתים חבדניקים, אני מדבר על הבחורים שמסתובבים עם הבחורות, אני מדבר על חוסר הצניעות של נשות חב"ד וכהנה וכהנה.

כיום חב"ד מפולגת, ומנוהלת חלקו או רובו על ידי תמהונים. חסידיו הבולטים ברובם הם בעלי תשובה, עם דעות והליכות מפוקפקים. היאך קרסה תנועה מפוארת והגיע לאן שהגיע היום. את התשובה יש למצוא אצל שני אנשים, הריי"ץ והרמ"ש וביותר אצל זה האחרון. איני רוצה לחזור שוב על הפרטים שהזכרתי למעלה, אבל הרבה יותר ממה שהזכרתי שם, מונח לפני ואכ"מ או טעם להאריך.

ר' שך היה המבקר הבוטה ביותר. אבל הביקורת נשמע מכל פינה ביהדות החרדית פעם בסתר ופעם בגלוי. וכמו שאמר מאן דהו (אני), דער לובאביטשער רבי האט גוט באגראבען זיין חסידים.

ולסוף פעם שאלתי את ר' גדליה, וואס האלט איר פון דער לובאביטשער רבי. והוא ענה, סאיז נישט דא פון וואס צו האלטען.

נשלח ב-14.7.04 02:25

לי עצמי לא ידועות עובדות. אמנם אני יכול להעיד על שמועות שרווחות בציבור הליטאי בנושא זה.

א. גם אני שמעתי את בני הציבור הליטאי מתבטאים: מי שלמד באוניברסיטה אינו יכול להיות המשיח/תלמיד חכם.

אין צריך לומר שאיני מסכים לקביעה זו, ולא בגלל חב"ד...

ב. שמועה שלא נזכרה עד עתה, אולי מסיבות טובות, היא שכבר ר' אהרן קוטלר הסתייג מחב"ד, ולכן הרב שך בעצם הלך בדרכו. לפי השמועה ר' אהרן קוטלר עיין באחד מכתביו של האדמור מחבד, נראה לי האחרון, לפני שנים רבות, ותהה: האם הוא חושב עצמו למשיח?

איני בא לדון כלל אם אכן הרבי מחבד סבר שהוא הוא המשיח. היה אשכול אחר בנושא זה (וגם הוא שמא מוטב שלא נברא משנברא). אני כן בא לבדוק אם אכן ר' אהרן קוטלר או מנהיגים אחרים של הציבור שלנו, הליטאי, אכן העלו את החשד הזה עוד לפני שנים רבות - או שמא זה סיפור שנולד מאוחר יותר ונועד למצוא חברים לרב שך בדורות קודמים.

נשלח ב-14.7.04 02:55

הנה תעודה אותנטית ששוכתבה מקלטת בלי עיבוד[א]. ואיני יודע אם מופיע במאמרים ומכתבים:

המשא המלא של מרן הגרא"מ שך שליט"א

במעמד הנשגב של הכנסת ספר תורה לישיבת פוניבז' וכנס בוגרי הישיבה

אור ליום ה' כ"ג אדר א' תשנ"ב (27.2.92)

'קהל נכבדים כולם.

אינני מפחד, מאף אחד, מרבנים, ממי שיהיה. שיהיה לכם ברור שבלי התורה אין לכם שום דבר! שלא תהיה לכם טעות. שלא תחשבו שיש משיח. משיח הוא שקר! אילו היתה ידינו תקיפה, צריכים להחרים כאלו דברים. זה עיקרה של תורה. אם פעם יהודים דיברו, יהודים היו להם שלוש עשרה, שלוש עשרה, אני מאמין. ואחד מהאני מאמין היה בביאת המשיח. ויהודים קיוו באני מאמין בביאת המשיח. בא אחד לא נורמלי ואומר - יש משיח! אם היתה פעם אמונה - כבר אין לו אמונה. יש כבר משיח! מי יש לו משיח? איפה יש לו משיח? זהו משיח? כבר היה, עברנו משיחי שקר הרבה. כולם משיח שקר. ויהודים הפסידו הרבה. צרות, הרבה השתמדו. מי יודע מה יהיה... זהו משיחי שקר... יש לנו כאן אחד כזה, שיש לו השם הזה, ודאי, אסור בבית יהודי להחזיק את זה...

(עובר לאידיש:)  שתדעו, מסתמכים על הרמב"ם. ברמב"ם כתוב בסוף מלכים, שם כתוב איך משיח יהיה. הם חושבים שזהו משיח. אבל בהלכות האחרות הוא אומר, שיש עניין... שיש תשובה הפוכה... שאף אחד לא יודע דבר ברור בזה. ואל תסתמכו על מה שכתוב. כי אף אחד לא יודע מה שיהיה. לדעת ידעו רק כשיהיה, אז ידעו איך שזה. אבל עכשיו, אף אחד אינו יודע. צריך רק לדעת מה שכתוב בתורה. לא צריך לחשוב קיצים. לא צריך לחשוב אם משיח, לא משיח. בלי משיח גם צריך לעבוד את ה'. האם יש לך משיח? לא, משיח חדש. משיח שצריך שידביקו עליו פתק שהוא ישנו. משיח לא צריך להדביק. משיח כשהוא בא אינו צריך שידביקו פתקים שהוא בא. משיח

צריכים להתחזק בלימוד התורה ובהחזקת תורה. תדעו שהחזקת תורה זה דבר גדול, עוד יותר מלימוד התורה. זאת אומרת, שעוד ילדים יגדילו תורה בישיבות שיש... לתת תורה... העיקר הילדים ילמדו לא בתיכונים... לא בדברים חדשים. ואם יעזור ה', בלי חב"ד גם-כן משיח יבוא. משיח יכול לבוא גם בלי זה.'

המשא המלא של מרן הגרא"מ שך שליט"א

בכנס בארצי של "תודעה", בנייני האומה, ירושלים

אור ליום ב' כ"ז אדר א' תשנ"ב (2.3.92)

'(מכאן עבר לדבר באידיש, ולהלן תרגום מדוייק:)  תראה, תמצאו כמה, איזה, איזה חידוש, איזה מה שרעדו מזה - המלה חב"ד. מזכירים מלה תורה?! חב"ד מזכירים מלה תורה?! אני עוד לא שמעתי שלובביץ' יאמרו מלה תורה. שילמדו תורה.

(חזר לעברית:)  התוועדות! אתם יודעים? אתם יודעים מה זו התוועדות? אני לא יודע מה זה התוועדות. אתה יודע בעברית איך אפשר לתרגם מה זו התוועדות.

(חזרה לאידיש:)  עם-הארצים! כופרים בעיקר! כופרים בעיקר הם! אצל אף אחד מהם אין את המלה תורה. לא מזכירים משניות. שמעתם שייצאו פעם בקריאה ללמוד כל יום משניות? מזכירים מלה ממשניות? לא מזכירים מלה לא ממשניות, לא שום דבר לא! לא משניות, לא גמרא, לא חומש, רק - המעשה הוא העיקר! אנחנו יודעים שתורה זה העיקר! תורה... אני הייתי... אני... התורה, התורה חודרת לנשמה של האדם אל תוך תוכו.

נשלח ב-14.7.2004 10:10

מצד הרב שך, אני סבור שהוא באמת ובתמים סבר שחב"ד מהווה סכנה. אמנם, עד כמה שאני יכול לשפוט לא היתה לו ולא יכלה להיות לו טענה מצד מרכיבי האמונה הקבליים או אפילו החסידיים בגישת חב"ד. הוא לא נכנס מעולם לנושאים אלו, ובעיניו - כמו בעיני רבנים ליטאיים רבים - עולם הקבלה הוא רחוק, זר ואסור בכניסה. ממילא, מי שיכול להחשב כמייצג לגיטימי של הדרך הזו יזכה בתמיכה ובכבוד. הרב הליטאי לא ינסה להתמודד איתו במישור זה, שהוא רואה את עצמו חסום מפניו. (אפשר שאני טועה בכל זה, ונא לתקנני).

אם הרב שך יצא נגד חב"ד, הרי זה בגלל שלא סבר שהרבי מחבד יכול להחשב כמייצג לגיטימי של הקבלה. ועל זה יש לשאול מדוע.

האם הנהגותיה של חבד, כמו תהלוכות לג בעומר ופעילויות אחרות נראו לו נגד ההלכה?

יש לזכור את הטענה שמושמעת בידי חבדניקים, ש"לב לאחים" וארגונים דומים עושים היום בהיתר ובהסכמה מה שעשו החבדניקים לפני דור ויותר.

השערתי היא שמה שקומם את הרב שך היו מאפיינים של חב"ד שבהם היתה חריגה צורמת מדי מהיהדות כפי שהכיר וכפי שקיבל מרבותיו. ונקודה אחרונה זו היא העיקר.

מה הן חריגות צורמות אלו? זו לדעתי השאלה החשובה שעליה עומד האשכול.

תשובות אפשריות:

כבר הזכירו כאן את נושא השינה בסוכה. איני רוצה לדון בנושא זה כאן - יש לשם כך את האשכול של חבד - אך אני סבור שיש הבדל בתפיסה בין איסור שינה בסוכה לבין הימנעות משינה. בשיטת האדמור מחבד היו כמה שינויים מההלכה המסורה, והם הומלצו לציבור רחב עקב פעילותה של חבד בציבור הרחב. שתי סיבות אלו היו מספיקות, לדעתי, כדי לגרום לרב שך לצאת נגד חב"ד.

יתכן שפעלו כאן גורמים נוספים. למשל, האם הרב שך עלול היה לחשוש שתהיה משיכה בתוך עולם הישיבות לפעילויות נוסח חב"ד? ארשה לעצמי הערה קצרה שמרחיבה את היריעה, אולי יותר מדי. פרופסור מרדכי רוטנברג הראה בספריו כי הגישה החסידית מציעה דגם סוציולוגי רב תגי. כלומר, לא צריך להיות תלמיד חכם כדי להיות איש מעלה, ויש אידיאלים רבים שאדם עשוי לשאוף אליהם ולהיות יהודי טוב. הדגם הליטאי ממילא מצומצם יותר (זה לא טען רוטנברג ואני מוסיף). לפי תפיסתו של הרב שך, יתכן שחבד הוסיפה דגמים של פעלתנות ציבורית של קירוב, שאיימו בעקיפין על האידיאלים שעולם הישיבות ייצג עבור הרב שך, ולכן יצא נגד חבד?

אני סבור שיש כאן מקום עיון נוסף, ובהחלט לא מיציתי את את ההסברים האפשריים. אמנם הדרך לברר זאת היא לא על ידי חיפוש מניעים פסולים שאפשר לייחס לו, לרב שך, אלא להפך. ויתכן שלחבדניקים קשה להתגבר על רגשותיהם כדי לראות זאת (כפי שציין אחד הכותבים מחב"ד, כך הוא מרגיש, ולא עוד אלא שהוא רואה זאת כחובתו החסידית. אמנם זה הופך ממילא את טענותיו, כל עוד אין הן מגובות בעובדות, למתקפה אישית נגד הרב שך ולא לבירור עניני).

נשלח ב-14.7.04 16:55

הערה

ר' אלי כותב במפורש שהמבצע נערך ע"י עסקנים יר"ש ולא בחורי ישיבה .

שמעתי מאחד מזקני אנ"ש מי-ם (ההדגשה על י-ם תובן בעיקר לחבדניקים).

ששורש מבצע תפילין היה מחמת שהרבי ראה שבחוריו אינם לומדים (כפי שידוע לרציני אנ"ש מה היה בשנים אלו בישיבות חב"ד) ולכך החליט לתפוס שתי ציפורים במכה אחת.

כבוד המדפיס אתה מביא בעיקר חומר ישן, שאינו אומר כמעט דבר על יחסם האמיתי.

לדוגמא במשפחת בריסק ידוע (אני שמעתי מפיהם) על יחסו של הח"ח (הרב מבריסק שמע מפיו) לריי"ץ והוא אינו טוב בלשון המעטה.

רש"ז אוערבך דעתו שונתה לחלוטין על הרבי בשנים האחרונות, ולא לטובה.

מכיון שאנו בעולם וירטואלי איני יכול להסגיר את מקורותי, מה שבהכרח יעשה לי אאוטינג.

אבל זה לא כל כך קשה לברר.

נשלח ב-13.7.04 21:46[ב]

פולחן האישיות הוא שהפריע לב שך?? לו??

זה מזכיר לי את הבדיחה ש"רצה" בבני ברק באותם הימים:

הרב שך והלובביצ'ר נפגשים.
שואל הלובביצ'ר: למה אתה שונא אותי כ"כ?
משיב הרב שך: כי אתה אומר שאתה המשיח.
ומה בכך? - משיב הלובביצ'ר - הרי אני באמת המשיח!
מי אמר לך את זה? - הקשה הראש ישיבה.
הרבש"ע בכבודו ובעצמו - תירץ הרבי.
אני?? - נזדעק הרב שך - מ-ע-ו-ל-ם לא אמרתי לך דבר כזה!!

נשלח ב-13.7.04 23:45

חב"ד ניסתה בצורה בולטת לומר ש/היא היא מנהיגת עם ישראל, הביטוי "נשיא הדור" במשמעות החבדית אומר שמנהיג חב"ד הוא הוא מנהיגה של עם ישראל, הפעילות להפצת היהדות היו והינם בעצם פעילות להשתלטות על דעת הקהל היהודית,

ודבר זה בעיקר חרה לרב שך שלא יכל לסבול שאדם בוגר אוניברסיטה שגדלותו התורנית מוטלת בספק, יהיה בעיני הציבור הרחב המייצג של היהדות האוטנטית.

נשלח ב-14.7.04 00:54

הלובביצר בשיחותיו מראה בעיקר וירטואוזיות מופלאה הוא משחק יפה בחומר ומשתמש איתו כדי להעביר את המסרים שהוא רוצה מול קהל מכור מראש, הוא לא מוכיח כמעט שום דבר ברמה ההלכתית ומדבר בעיקר ברמת הקבלה והחסידות, דבר שנותן לו חופש פעולה בלתי מוגבל וכמובן שלא ניתן לחלוק עליו כי "אין משיבין על ההגדות" כלומר הוא מביע את דעתו והבוחר יבחר.

ההתפעלות הגדולה ממנו הייתה בעיקר ע"י אנשים שלא כ"כ רגילים במשא ומתן ההלכתי (תנועת חב"ד מורכבת ברובה הגדול מבעלי תשובה) ונבעה בעיקר מהערצה לכריזמטיות שלו.

רוב האנשים לא בדיוק הבינו את מה שהוא אמר ולא את ההקשר המקורי של הדברים, ונצמדו בעיקר למסרים הקליטים כמו נש"ק ותפילין, ושאר המבצעים והתהלוכות.

האנשים האלו היוו את הפלטפורמה המתאימה להכרזת "המלכות" וכו'.

נשלח ב-15.7.04 01:12

הבעיה העיקרית הייתה העמדתו של אדם מסויים במרכז היהדות, כלומר כל מה שקשור ליהדות קשור לחב"ד ולרבי, זאת הייתה התחושה שחבד ניסתה ועדיין מנסה למכור לציבור.

הניסוח כאילו הוא (הרבי) עולה על כל חכמי הדור בתורתו וכדו' היא זו שקוממה את המתנגדים (בתקופה מסויימת הרב שך היה המוביל) לחב"ד ולאדמו"ר.

אני חושב שאני יחזור על מה שכתבתי בתחילה, הציבור הרחב שברובו (גם הליטאי וגם החבד"י) לא גדל באוהלי תורה, לא היה מסוגל לקבל דברים בפרופורציה, (ראו דבריו של י כוכבי כדוגמא להפרזה על המידה) הרבי עצמו לדעתי גם טעה בדיוק בזה והעריץ את חמיו הריי"צ בצורה עיוורת וחסרת מעצורים עד כדי אלילות של ממש.

ודרך אגב כל הביטויים המשיחיסטיים שהיום מתנערים מהם בחב"ד נאמרו ע"י הרבי בעצמו על הריי"צ.

נשלח ב-15.7.04 17:33

1)  הרגשת הרבי בענין עצמות ומהות וכו'

2)  שינה בסוכה = עקירת מצוה מן התורה בגלל טעמים מן הקבלה ,אור המקיף וכו'

3)  הכיר ציר במזוזה.

4)  הימניות של חב"ד מול השמאליות של הר"ש

5)  דרבון הרבי לכבוש את דמשק בתקופת מלחמת לבנון.

6)  מבצעים ע"י בני ישיבה.

7)  קוסם בתהלוכה לילדי החרדים.

8)  ההתעקשות על הניסוח במיהו יהודי.

9)  המשיחיות.

10) הכנסת סממנים צבאיים לילדי חרדים.

ברור שחלק הוא מגוחך ולא ברור,אבל קח בחשבון שמדובר בשנות ה-70 ,ובראש ישיבה ליטאי שגדל על ברכי הבריסקער, ראז"מ וכו'

אתה רוצה שהוא יתיחס לכך בשויון נפש.

אין לזה שום קשר לכוחות אופל, אלא ויכוח לגיטימי שהיה קיים עוד לפני שהר"ש נכנס לתמונה.

כמובן שההשלכות הפוליטיות חברתיות מהמאבק הזה כבר לא היו לשם שמים בלשון המעטה.

נשלח ב-18.7.04 16:02

ובכל זאת, דומה שיש הבדל בין המלחמה שניהל הרב שך נגד חב"ד למלחמה שהוא ניהל נגד הרבנים שטיינזלץ ולוי. הסיבה להבדל יכולה להיות העוצמה הרבה שהיתה בידי חב"ד והרבי. אך מסתבר שהיו לכך גם סיבות אחרות.

הייתי מציע לומר כך: המשיחיות החזקה שניכרה אצל חב"ד היתה בפני עצמה סיבה לצאת נגד התנועה, כשהיא משולבת בחשש שהרבי רואה בעצמו משיח, ושהחסידים רואים בו משיח (יש כאן שתי סיבות, לדעת הרב שך, עד כמה שאני יכול לשפוט). אך על זה יש להוסיף גם שינויים בהלכה (ואני חוזר שוב שאין זה דומה ביטול שינה בסוכה בחבד למקומות אחרים. כאן נאמר שאסור לישון בסוכה). ומסתבר שעוד.

אם אמנה את השיקולים השונים שניתן לזהות, נקבל את הרשימה הלא קטנה הבאה:

א. הפתיחות של חב"ד ביחס ללא חרדים, ביחס לטכנולוגיה וחידושיה, וביחס לחכמות חיצוניות.

ב. השינוי בהלכות.

ג. הפופולריות הרבה של חב"ד, שלא רק נתנה לגיטימציה למעשיה, אלא גם הפיצה אותם ברבים.

ד. ביטול מעמד הבכורה או הבלעדיות של לימוד תורה כאידיאל.

ה. דמותו של הרבי:

1. אמונת החסידים במשיחיות.

2. אמונת הרבי במשיחיותו (וזה לא משנה כרגע אם הרבי אכן אחז מעצמו כמשיח או כמי שיכול להיבחר למשיח - ואפשרות זו לא בלתי סבירה לפי המקורות, אם כי חסרים הרבה תנאים, אך הם ניתנים כמובן להגשמה - אלא מה הרב שך חשב שהרבי חושב על עצמו).

3. העובדה שהרבי למד באוניברסיטה.

4. אולי גם: דרכי הלימוד השונות של הרבי בהשוואה למקובל על הרב שך.

ה. העובדה שחב"ד לא קיבלה את מרות מה שנראה לרב שך כמסגרת הכלל חרדית, דרך מועצת גדולי התורה בישראל - אבל אני מעלה זאת כאפשרות ואפשר שזה לא נכון.

אני מציע את הדברים כסיכום בינים לנאמר באשכול המריבה הזה. אם תהיה התייחסות ענינית, נשמח להמשיך בדיון, שהוא חשוב ומרתק.

נשלח ב-11.10.06 13:46

ברשותו של הכותב , מועתקים לכאן דבריו מפורום רב-שיח.

[וז"ל:]

אם תרשו לי להגיב בקצרה:

יש בהחלט להפריד את כל מאבקיו של הרב שך ממאבקו בחב"ד.

מאבקו בחב"ד לא היה בגלל חילוקי דעות קטנים כאלו ואחרים, זה היה מאבק אידואולוגי אמיתי טהור ועמוק מאד, להציל את היהדות כולה ממי שניסה בכח תעמולתו להשתלט עליה כליל.

מי שאומר שלא היתה סכנה לצאן מרעיתו של הרב שך מהם, הוא פשוט צעיר ולא זוכר מה היה אז.

המון המון המון צעירים ליטאים וחסידים נסחפו אחרי הרעש וצלצולי חב"ד, המונים נהפכו אם לא לחב"דניקים מוצהרים אז לאוהדיהם המושבעים, תהלוכות ל"ג בעומר היו עמוסים בשכונות מרובות ליטאים, "אותיות בספר התורה" ניתנו על ידי כל ליטאי, ההמון נסחף אחריהם ובגדול בצורה מזעזעת, ואילולא הרב שך שבא והוציא לאור עולם את מה שחשבו כבר קודמיו מאז ומקדם על חב"ד, ובצורה כזו ביד רמה, לא היה נשאר חלילה משונאיהם של ישראל שריד ופליט חס וחלילה!!!

ספריהם חוברותיהם ותעמולתם קנו מקום של כבוד בכל בית ליטאי, ולא היתה משפחה שלפחות ילד אחד כבר הראה סימני נטיה אחרי הדבר המושך הזה, מרובה הסמלים, התהלוכות, הפאר, הצעקה והרעש, הבלבול והכיפיות הזה.

גם תלמידי חכמים וגדולי תורה, גם רבנים חשובים ומלומדי מלחמה, רבים נשבו בקסם החיצוני הזה, ורבים חללים היו על שפת התהום!!!

אני הק' שמעתי ממקורבו הצמוד של מו"ר הגרש"ז זצ"ל בשמו שאמר לו אישית, שאילולא הרב שך כולם היו מאמינים במשיחיותו של הרבי מלובאוויטש באותם ימים שהמשיחיות היתה בטירוף הכללי. אכן, אמר הגרש"ז "אני הייתי אומר בשקט לבני ונכדי שזה לא כך, גם ר' יוסף שלום היה אומר ככה למשפחתו, אבל שאר העם? היו מאמינים בזה כולם!"

... הרב שך הציל את הציבור שלו - הציבור הליטאי, מכל מי שניסה להשתלט עליו בכח, ומכל מי ששלט בו כך, מכל מי שניצל את הציבור הענק הזה לצרכיו, ומכל מי ש"מכר" את הציבור בשביל צרכי עצמו!!!

כל מאבקיו בפוליטיקה, בהכשר, ברבנות העיר, היו נגד כפיה והשתלטות של חוגים כאלו או אחרים על חייהם של ציבור ענק בלתי מאורגן שקט ולא יודע להלחם!

הגעררעס חשבו שלהם המלוכה ואין עוד מלבדם, והליטאים הם משרתיהם, כך חשבו החב"דניקים ובוודאי בב"ב לגבי הכשר ורבנות עיר, וכולם קיבלו מהרב שך תזכורת לכך שיש עוד ציבור ענק שגם בצרכיו ובדעותיו יש להתחשב, דבר שכיון הוא ברור ופשוט, אז זה לא היה כך.

פורום FXP

15-11-07

עכשיו ידידי, החבד"ניק, משאר הדיונים שלי שבהם חשפתי את שקריך, ואת דברי הכפירה שאמרת, ברחת ולא הגבת...

אם אני מלא שנאת חינם אזי לפי דבריך גם הרב שך והרב מאזוז והסטייפלער הקדוש וכל גדולי התורה מדורות שעברו ועד דורנו זה מלאים שנאה לחב"ד?

מדוע אין שום גדול דור שמסכים עם חב"ד?

מדוע אתה מתחמק מדבריי שבהם אני מוכיח שהרבי לא משיח ודבריך גובלים בעבודה זרה?

תתבייש לך...אין לצרפך למניין.

15-11-07

בינתיים הרב שך אמר שחב"ד היא כת, הכת הקרובה ביותר ליהדות...

הסטייפלער יצא בחומרה רבה נגד החב"דניקים

הרב מאזוז פסק שמשחיסטים אין להם להצטרף למניין

הרב מרדכי אליהו והרב אמזוז חזרו בהם מהצבעתם שהרבי הוא המשיח...

פורום בחדרי חרדים

נשלח ב-29.4.12 11:11

עשרות רבנים חתמו על קול קורא נגד חב"ד

עשרות רבנים חתמו על קול קורא נגד חב"ד ביניהם רבנים מקהילות ברסלב, תו"א, תוא"י, סאטמר, ועוד חוגים מבני ירושלים. מטרת הכרוז להזהיר את הציבור שלא ישתתף בשיעורי החסידות של משפיעי חב"ד.

נשלח ב-29.4.12 17:07[ג]

במירון מוקמו 2 דוכנים סמוכים זה לזה.

בדוכן אחד הפיצו המשיחיסטים את בשורת הגאולה שלהם,

ובדוכן השני רקדו הנ-נחים...

בשלב מסויים רצה נציג המשיחיסטים לצאת לשרותים,

וביקש מחברו בדוכן השני (של הנ-נחים) להשגיח על הדוכן בהיעדרו.

ענה לו הנ-נח בסירוב: עוד יחשבו אותי למטורף....

נשלח ב-29.4.12 19:58

החותמים (רשימה חלקית): הרב נטע פריינד, אדמו"ר ממשכנות הרועים, הרב משה זאב זורגר, הרב סנדר פריינד, הרב אהרן סאמט, הרב יהודה ניישלאס, הרב יששכר ברנדסדורפר, הרב מאיר הלר. שמות נוספים יפורטו בהמשך.

נשלח ב-29.4.12 20:38

שמות נוספים: הרב יצחק רוזנבלט, הרב אברהם אטיק, הרב שלמה יהודה הירש, הרב בן ציון בייער, הרב יהושע אשר כהנא, הרב זאב דייטש, תיקון: הרב אהרן ברנדסדורפר.

נשלח ב-29.4.12 21:37

כל החתימות שהבאת הם רבני העדה החרדית בלבד

נשלח ב-29.4.12 23:53

זה נגד ללמוד ממשפיעים סצפציפים או מכל משפעי חב"ד?

נשלח ב-29.4.12 23:56

הכרוז מכליל ואינו מחלק בין רב לרב.

נשלח ב-30.4.12 03:17

ממש רשימת רבני המיינסטרים החרדי!!! שכמובן, רוב עצום של הציבור החרדי, נשמע להם בצייתנות רבה, בכל תחום מאורחות חייו.

נשלח ב-30.4.12 03:46

צריך לדעת את הרקע למודעה כדי להבין את הרכב רשימת הרבנים הזאת. הם כיוונו בדבריהם לשיעור מאד ספציפי הנערך מדי שבוע בבית שמש ע"י הגר"ז גופין ובו משתתפים עשרות אברכים משמנה וסלתה של בני העיר. זו הסיבה שהחתימו דוקא רבנים אלו שהם רבותיהם ומורי דרכם של המשתתפים באותו שיעור.

נשלח ב-30.4.12 04:07

הבעיה איננה לימוד תורת החסידות (שאגב אין לחב"ד אפוטרופסות עליה, והנכון הוא לקרוא לכך תורת חב"ד), אלא ההוראות של האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל שנוגדות לכאורה את השקפת עולמם של בני הישוב הישן. כמו למשל יציאה של צעירים למרכזים חילוניים מרובי סכנות רוחניות למבצעים, וכמו השקפתו האוהדת לכאורה את מדיניות הימין בארץ ישראל.

נשלח ב-30/4/2012 09:06

בתיאוריה חב"ד הם גדולים-גדולים. במעשה - יש רבים גדולים מהם.

ערוץ 7

פורום חסידות חב"ד

כאן ניתן להתעניין מהי חסידות חב"ד וכל מה שקשור אליה.

הרב שלמה אבינר בעריכת הרב מרדכי ציון כ"ד אייר תשע"ה, 13.05.15 15:29

ש: יש תלמידי מרן הרב קוק שמתעניינים בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, קוראים ספריו, מקשיבים לשיעורים, ומוצאים הרבה קוים מקבילים, כגון ביחס לארץ ישראל. זו אותה שיטה?

ת: לא. אלו שתי שיטות שונות. כמובן שיש דברים משותפים. הרי זה תורה וזה תורה, אז מוכרחים להיות קוי דמיון. אבל הרב גינזבורג הוא חב"ד.

ש: אבל, למיטב ידיעתי מרן הרב קוק לא התנגד לחב"ד?

ת: הוא לא התנגד לכל דבר שהוא תורה, ומצא בכל השיטה את הנקודה החיונית וצירף הכל לבנין שלם של אחדות כוללת. אך בודאי שמרן הרב קוק לא הצטמצם בחב"ד. פעם תלמיד שאל את רבנו הרב צבי יהודה מה דעתו על חב"ד. השיב: זה חלק מן היהדות. שוב שאל: ומה הבעיה של חב"ד? השיב: שהם חושבים שהם כל היהדות.

ש: וחב"ד לא מעוניינים בבנין האומה?

ת: הם מתנגדים לתחית האומה בארצה עתה. יש לחכות למשיח. כאשר הופיעה הציונות, האדמו"ר החמישי, הרש"ב היה בין גדולי ישראל שנקטו עמדה מאד חריפות נגד. הוא החליט שהיא יותר מסוכנת מההשכלה וההתבוללות, כי לדעתו המשכילים יודעים שהם טועים, לכן יש סיכוי שיעשו תשובה, אבל הציונים חושבים שהם צודקים, לכן אין להם תקוה.

ש: אז אם הרש"ב התנגד לציונות, מה הוא הציע?

ת: הוא הציע "משיח עכשיו". כמו שהציונים פעלו במסירות בדחיפות ובמיידיות, כך לדעתו יש לפעול במסירות, בדחיפות ובמיידיות לממש בואו של משיח.

ש: זה גם כיוונו של הרב גינזבורג?

ת: כן. הוא החשיב את הרבי האחרון למשיח, ואחרי העלותו למרומים של הרבי, חתם על "פסק דין": "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ואשר זהו סיכומו: "סכום פסק דין. על פי הרמב"ם ושיחות קודש מהרבי מליובאוויטש, הננו פוסקים להלן: אנו פוסקים בזה שהרבי מליובאוויטש נביא (וכבר נתקיימו דברים שניבא), והוא המלך המשיח, וע"כ מחוייבים אנו לשמוע בקולו בכל אשר יאמר, ויתגלה אלינו מיד ממש". מיד ממש!

ש: גם הרבי האחרון התנגד לציונות?

ת: ודאי. הוא התנגד חריפות לאמונה שעכשיו אתחלתא דגאולה, וקבע שאנו עדיין בגלות, והגאולה תתחולל דווקא על ידי משיח.

ש: אבל היה לו יחס חיובי למדינה?

ת: לא בדיוק. הוא ראה בקום המדינה נס אלהי, וכן במלחמת ששת הימים, אשר מטרתם לעורר אותנו לכך שאנו ראויים לגאולה תיכף ומיד, אך זאת הגאולה תבוא רק על ידי המלך המשיח.

ש: וזו גם דעתו של הרב גינזבורג?

ת: כן. הוא אינו רואה קדושה במדינתנו. אלא בודאי רואה קדושה באדמת ארץ ישראל, ושואף להתנתק בהדרגה ממדינתנו ולהקים מדינה חדשה שתהיה קדושה. זו תפיסתם של הזרמים החרדים הרדיקליים.

הרשימה, מעצם טבעה, אינה שלמה. אודה לכל מי שישלח אלי הפניות למקורות נוספפים שמבליטים את העויינות שיש בציבור התורני כלפי תנועת חב"ד בכלל ופלג המשיחיסטי בפרט.