דולציניאה כלילת היופי

כל מי שזכה לטעום מהעושר התרבותי שנמצא מעבר לחומות שהרבנים מנסים להציב סביבנו, לבטח שמע על 'האביר החכם דון קישוט איש למנצ'ה'[א] ועל מלחמתו בטחנות הרוח ובשאר האוייבים שדמיונו הקרה על דרכו. שנים רבות לאחר שהאבירים עוטי השריון כבר פינו את מקומם לחיילים נושאי כלי ירי, דון קישוט, גיבור ספרו של מיגל סרוואנטס[ב], עדיין דמיין את עצמו כאביר ובהזיותיו הוא והאנשים הפשוטים שסביבו הפכו לאצילים, אבירים וגבירות, דוגמת אלו עליהם הוא נהג לקרוא בספרי האגדות. ככל אביר גם הוא נזקק לגבירה לה הוא יוכל להקדיש את הערצתו ונאמנותו הבלתי מסוייגת ובחירתו נפלה על שפחת המטבח ביום, והזונה בלילה, אלדונסה לורנסו שבהזיותיו הפכה לדולצינאה מטובוסו, כלילת היופי והשלמות, שדוגמתה מעולם לא הילכה עלי אדמות. כשהתבקש לתארה הוא נאנח אנחה גדולה ואמר:

לא אדע אל נכון אם יריבתי המתוקה רוצה, אם לאו, שידעו הכל כי אני משרתה באמונה. רק זאת אוכל לומר, בתשובה לבקשה כה מנומסת, כי שמה דולציניאה; כי מולדתה טובוסו, מקום אשר בלה-מאנצ'ה; כי על פי מעלתה היא נסיכה לכל הפחות, שכן מלכתי וגבירתי היא; כי יופייה על-אנושי, שכן חברו בה כל תכונות היופי הדמיוניות והבלתי-אפשריות, שתלו המשוררים בגבירותיהם; כי מחלפותיה זהב, מצחה שדמות עדן, גבותיה קשתות שמיא, עיניה שמשות, לחייה שושנים, שפתיה אלמוגים, שיניה פנינים, צווארה בהט, חזה שיש, ידיה שנהב, לובנה שלג, ואבריה שהצניעות הסתירתם מעין אנוש, הם, למיטב דעתי והבנתי, מסוג העניינים שהשכל הטוב יכול לשבחם אך לא לדמותם לדבר כלשהו.[ג]

הרבי כליל השלמות

האם רק אני רואה את הדמיון המופלא בין דולצינאה מטובוסו לרבי מליובאוויטש? אני מניח שלא. כל מי שדיבר אי פעם עם חסיד חב"ד יבין מייד שהאדמו"ר השביעי של החסידות היה/הוא גדול הדור, נשיא, נביא, מלך ומשיח שפיו מפיק מרגליות; חכמתו בלתי נתפסת; דבריו עמוקים, קדושים וטהורים והבנתו אינסופית. אדם מופלא זה הספיק להשלים שבעה דוקטורטים במהלך שלושת השנים בהן הוא למד באוניברסיטת הסורבון[ד], להתמחות ברוב השפות האירופאיות ולהפוך ל'גדול בתורה' ו'ארי בנגלה ובנסתר' שאוחז ברמה רוחנית גבוהה ועליונה שמעמידה אותו בשורה אחת עם משה רבנו ושלמה המלך. מכריו ומוקיריו משתייכים לא רק לקהילות היהודיות בעולם כולו וגם גדולי אומות העולם מרבים לדבר בשבחו ואף מעניקים לו תגמולים על המצאותיו בתחום הביטחון הכללי.

אתרי חב"ד מתחרים זה בזה על כתר אלוף המהללים, משבחים, מפארים, מרוממים, מהדרים, מנצחים, מברכים, מעלים ומקלסים. למשל:

הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.

הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.

אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל את עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.

דמותו הקורנת מוסיפה ללוות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.[ה]

חב"ד עוסקת במשנה מרץ בטיפוח פולחן האישיות של הרבי מליובאוויטש ובהשראתה התפרסמו עשרות ספרים שמאפשרים לחסידים לספר בשבחיו ובנפלאותיו עד קריאת שמע של שחרית. לשם משל, ספר בשם 'יש נביא בישראל – מנבואותיו של הרבי מלך המשיח'[ו] מביא לקט הצהרות ואירועים שבאים להוכיח שהרבי היה נביא אמת. במאמר הפתיחה של הספר אנו לומדים שהרבי נבחר לשמש כנביא כיוון שהוא היחיד שעונה להגדרות הרמב"ם לגבי האיש שראוי שתשרה עליו רוח הנבואה[ז] ומתיאורי הנפלאות בהמשך הספר ניתן ללמוד שהרבי השפיע על מעצבי המדיניות, התריע על הסכנות שנעלמו מעיניהם של קברניטי האומה והציל את מדינת ישראל פעם אחר פעם. בלעדיו, כך יכול הקורא להסיק, מנהיגי המדינה היו עושים כל טעות אפשרית ונופלים לכל בור שהיה נקרה על דרכם.  

קריאה קצת יותר ביקורתית מלמדת שאת רוב 'נבואותיו' של הרבי החסידים מצאו בדרשות, תוכחות וקריאות לקיום מצוות לחומרא, שנמסרו בסמיכות מקרית לאירועים פוליטיים ולהצלחות של צבא ההגנה לישראל[ח] ובהצהרות לוחמניות ששוחררו הרחק מגבולות מדינת ישראל (אותה הרבי מעולם לא ביקר) בהן הוא דרש להפעיל את כוחו של צה"ל (בו חסידיו מיעטו לשרת). בהצהרותיו הרבי הביע דעות ימניות קיצוניות, שלל לחלוטין ויתור על פיסה כלשהי של אדמה כבושה ותבע את גירושם ודיכויים של הפלסטינאים שגרו בשטחי יהודה ושומרון. למקרא דברי הרבי ניתן להבין שמדינת ישראל יכולה להלין רק על עצמה אם לימים יסתבר שהיא נקלעה למלחמות ואינתיפאדות שלבטח היו נמנעות אם מקבלי ההחלטות היו נשמעים להוראותיו של הרבי ונוהגים על פי דעת תורתו.  

הערצה לרבי מוצאת את ביטוייה גם באתרי האינטרנט של חב"ד שמשמשים כשופר לניפוח גדולתו והפצת פולחן אישיותו. במהלך עשרה ימים, בין הראשון ליולי 2016 לעשירי ליולי 2016, כ-22 שנה לאחר מותו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון, סרקתי את הדף הראשון של האתר החבדי שטורעם.נט ומצאתי בו 83  תמונות של הרבי והפניות ל-60 כתבות שדנו בו, בחייו, במורשתו ובמפורסמים ששיבחו אותו.[ט] חסידים וחוזרים בתשובה שנחשפים לשטיפת המוח הבלתי פוסקת של האתרים הללו לומדים להעריץ את הרבי, להניח שרק פנינים יצאו מפיו ורק הילה של קדושה אפפה את ראשו.    

הסדקים בתדמיתו של הרבי

חסידי חב"ד ממשיכים להעלות, מידי יום ביומו, את הרבי על ראש שמחתם וכל מי שמשוטט באתרי האינטרנט שלהם נוכח עד מהרה שהחסידות עדיין ממשיכה להתענג על פולחן אישיותו, למחזר את אמרותיו ולהבליט את הדברים שמכובדים אלו או אחרים אמרו בשבחו. אין חבדניק שאינו מעריץ ואוהב אהבת אמת את הרבי ז"ל/שליט"א אבל האם בבסיס תדמיתו המנופחת באמת קיימים עומקים הגותיים של ממש או שכמו בסיפורו הנפלא של האנס כריסטיאן אנדרסון, 'בגדי המלך החדשים', המלך הוא בעצם ערום ומאחוריו ניתן למצוא לא יותר מאשר סתמיות, פשטנות ובנאליות?

פרופסור ישעיהו ליבוביץ טען בשעתו שהרבי מליובאוויטש הוא 'או פסיכופט או נוכל'[י] וסביר להניח שליבוביץ לא התרשם יתר על המידה מהגותו ודבריו של הרבי. גם פרופסור אריאל הירשפלד[יא], במאמר בשם 'ניירות הקודש של חב"ד אינם נוגעים לאף אחד', הביע את דעתו על סתמיות דבריו של הרבי:

הנה היא החוכמה המציעה עצמה בפקחות אין-קץ, ועוטפת אותך בלי שתרגיש ברשת לא-נראית של הנחות יסוד שאם תקבלן עליך לוותר על עצמיותך, ויותר מכך - על הזמן וההיסטוריה. מנגנון רב-גלגלים משוכלל של שעון אדיר שאין לו מחוגים. הוא נע ואומר שוב ושוב אותו דבר עצמו. צודק תמיד. חוכמה שאינה חכמה. אין לה כל עניין באדם, והיא עוסקת שוב ושוב בהנצחת עצמה. שרויה בנצח. נצח איום של נחש ואלוהים, יעקב ועשיו, טומאה וטהרה. צעצועי מחשבה שאין להם לא יד ולא רגל בעולמו החי של אדם ממשי, יהודי ולא יהודי. דתי ולא דתי.

קראתי את הקונטרסים הללו. אינני מקבל בהם אפילו מלה אחת. יהדותי החילונית שרויה ת"ק פרסה מן היהודיות הזאת. מה ייאמר על מי שחושב שהחוכמה הזאת אינה מתמודדת כלל עם התופעה האנושית הממשית? שהיא איוולת ופשע כנגד האדם? ייאמר עליו כנראה שהוא אוכל מאכלות אסורות וכי הוא לוקה בטמטום הלב.[יב]

אכן, די להסתכל בעיין בלתי משוחדת באמרותיו הנבחרות של הרבי כדי להבין שרק שטופי מוח ששקעו עד צואר בפולחן אישיותו והפנימו כמויות גדושות של להג קבלי חסר שחר מסוגלים לרדת לעומקן של אמירות, דוגמת אלו שהונצחו בויקיציטוט[יג], בהן כל מי שעדיין לא איבד את שפיותו ימצא רק בנאליות, תפלות, סתמיות, חוסר הגיון, דלות משמעות והיעדר כל בסיס עובדתי.

מה דולצינאה ודון קישוט מלמדים אותנו על הרבי וחסידיו

בכריזמה ובכישוריו השיווקיים והארגוניים של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון[יד] איש אינו יכול לזלזל שכן מעטים בלבד הצליחו להקים לעצמם כת פולחן אישיות כה משגשגת ומצליחה. היחיד שנוכל להשוות לו הוא רון האברד[טו], יזם דתי שהקים את הכנסייה הסיינטולוגית[טז], ששאפה להביא גאולה לעולם תוך שהיא שולחת מיסיונרים לגייס שפוטים חדשים להם היא מכרה לא רק אשליות אלא גם ספרים, קורסים והנחיות פרטיות. פחות או יותר באותן השנים, הרבי חידש את חסידות חב"ד והפך אותה לכת שהתמחתה במכירת 'יידישקייט' וב'קירוב' של יהודים וכספם לחיקה של דת ישראל[יז]. גם הרבי וגם האברד היו יזמים דתיים ממולחים אבל נראה שהצלחת הכתות שהם הקימו קשורה פחות לעומק תורתם ויותר לכישוריהם השיווקיים ולציניות שאפשרה להם להתעלם מהנזקים שהם גורמים למסכנים שאת מוחם הם שטפו. הדיון בהאברד הדיון כבר פחות רלוונטי, בייחוד לאור העובדה שכת הסינטולוגיה, שפעם התגאתה במיליוני מאמינים ברחבי העולם, יכולה עתה להצביע על לא יותר מ-40,000 חברים פעילים והמספרים הללו צונחים בהתמדה.[יח] שונה המקרה של האדמו"ר מליובאוויטש וברוקלין, שאמרות השפר שלו עדיין מקשטות שלטי חוצות ואחוריים של אוטובוסים. כת פולחן האישיות שלו ממשיכה לשגשג ולכן חשוב מאד לברר אם היא חבה את הצלחתה להגותו המעמיקה של הרבי או רק לכריזמה שלו וליכולותיו השיווקיות.

מחוץ להזיותיו של דון קישוט, הגבירה דולצינאה הייתה לא יותר משפחת מטבח בעלת הכנסה צדדית. אני מאמין שמחוץ להזיותיהם של חסידיו, הרבי מליובאוויטש היה אדם בעל כריזמה וכשרונות שיווקיים שנכנס לנעליו של חותנו והפך לאדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, תפקיד בו הוא הצליח להקים לעצמו כת פולחן אישיות ולהוליך שולל בהבטחות שוא הן את חסידיו והן את הצעירים התמימים שנלכדו ברשתו. רבים במדינה הזאת עדיין הולכים שבי אחר מצגות הסרק של הרבי וממשיכי דרכו, מקריבים את עתידם על מזבח אשליותיהם ומנסים ללכוד תמימים אחרים במלכודת אליה הם עצמם נפלו. קוראיו של סרוואנטס הבינו שדון קישוט להקה בנפשו וגם במדינת ישראל רבים כבר מבינים שחסידי חב"ד הוזים, טועים ומטעים אחרים. הגיע הזמן שכל הציבור יבין שהרבי בחייו לא היה גדול הדור או נביא ושהוא לעולם כבר לא יהיה מלך או משיח. זאת האמת וכל מי שאינו מוכן לקבל אותה חי בעולם של אשליות מהן עליו להתפקח מוקדם ככל האפשר.    

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.