Skip to content

1VSDAT

שלישי, 24 אוקטובר 2017 12:21

המיסיונרים שפונים לקטינים וחוקי מדינת ישראל

דרג מאמר זה
(0 מדרגים)

האם החוק הישראלי אוסר על מיסיונרים חבדיים לפנות לקטינים? תיאורטית כן. מעשית לא. השאלה נתונה לפרשנויות שונות. כל עוד החרדים יהיו בשלטון אף אחד לא יעז לפרש את החוק בצורה שתרגיז אותם אבל לאחר שהם יאבדו את השפעתם הקואליציונית ניתן יהיה לאכוף את החוקים הקיימים ולהרחיקם מילדיהם של החילונים שאינם רוצים שילדיהם 'יקורבו' לכת לה הם בזים. לא משפטן אנוכי ולא בן משפטן אבל נראה לי שאני מבטא את כוונות החוק ולא את הפרשנויות שתנועות מיסיונריות רבות עוצמה כופות עליו ועלינו ותקוותי היא שלא רחוק היום שהחוק לא יכובד רק בהתעלמות ממנו.

 

 

בא נניח לרגע שאנחנו חיים במדינה מתוקנת. מה היינו חושבים כשהיינו נתקלים בחוק העונשין, תשל"ז-1977[א] שסעיף 368 שלו קובע:

 

(א)

העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

(ב)

המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

 

כשנבדוק את סעיף 13א של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962[ב] נגלה:

 

(א)

לא תומר דתו של קטין אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית המשפט, לפי בקשת אחד ההורים או לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין, אישר מראש את המרת הדת.

 

(ב)

מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א), נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב.

 

(ג)

לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו, מתוך כוונה לאמצו, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים תשמ"א-1981.

 

(ד)

המרת דתו של קטין בניגוד להוראות סעיף זה – אין לה תוקף משפטי.

 

הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 נקרא 'מעמד ההורים' ובו ניתן למצוא את הסעיפים הבאים:

 

מעמד ההורים

 

14.

ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.

 

תפקידי ההורים

 

15.

אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום-מגוריו, והסמכות לייצגו.

 

חובת ציות קטין

 

16.

הקטין חייב תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם.

 

קנה מידה לחובת ההורים

 

17.

באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.

 

להערכתי הלא מקצועית, החוק קובע שרק להורים יש סמכות לבחור את דרך חינוכו של הקטין ועליהם החובה החליט בעצמם אילו תכנים עליו לספוג ולאיזה זרם עליו להתקרב. נגזר מכך שלאף אדם אחר אסור לעשות שום פעולה שעלולה להוביל להמרת דתו של קטין ללא הסכמתם המפורשת של הוריו, ובכלל זה 'קירובו' לדת אחרת באמצעות מתנות, פיתויים ושיתופו בטקסים דתיים אלו או אחרים.

למען הסר ספק, סעיף 3 בפרק הראשון של החוק הזה מגדיר: 'אדם שלא מלאו לו 18 שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו 18 שנה הוא בגיר.' לטיעון שהקטין הוא כבר בר מצווה ולכן מותר לו להניח תפילין אין שום משמעות בהקשר זה.

 
הבעיה היא שאנחנו חיים במדינת ישראל ולא במדינה מתוקנת ובמדינת ישראל הממשלות הקואליציוניות מפחדות להרחיק לכת ולקבוע בצורה ברורה ונחרצת ש'קרוב' קטינים לזרם דתי זה או אחר הוא בחזקת 'שידול להמרת דת'. בהיעדר קביעה ברורה, כל להטוטני המילים ממהרים לפסוק ששכנוע ילד חילוני, מבית הומניסטי-ליברלי, ל'התקרב', בניגוד לרצון הוריו, לקהילה חרדית זו או אחרת אינו יכול להיחשב כשידול להמרת דת משום שהקטין הוא ממילא יהודי וכך הוא ישאר גם אם הוא יתקרב לזרם אחר.

זאת כמובן אחיזת עיניים עוד תבוא על תיקונה. החרדים מנסים לכפות עלינו את ההגדרות שלהם אבל כל אדם בר דעת מבין, או יבין, שבן למשפחה שמאמינה בעקרונות ההומניסטים-ליברליים של החילוניים אינו יכול להיחשב כבן אותה הדת של יהודי חרדי, שומר תורה ומצוות, ולכן כל ניסיון לקרב ילדים חילוניים לדת היהודית-חרדית אינו אלא 'שידול להמרת דת'. השאלה עדיין לא עלתה לדיון משפטי אבל אני משוכנע שבמהלך הריאקציה למתקפות ההחזרה בתשובה של החרדים עוד תקום ממשלה שתגדיר טוב יותר מהי מיסיונריות ועל ידי כך היא תסתום גם את הפרצה הזאת.

עתה הזמן לדבר על חב"ד. חסידות זאת, או לפחות הפלג המשיחיסטי שלה, בחרה בטקטיקה אגרסיבית ופולשנית במסגרתה היא מרשה לעצמה לפנות לבני נוער, בתחילה בהצעה תמימה להניח תפילין ובהמשך בהזמנה 'לעשות שבת בישיבה'. בישיבות של חב"ד הקורבנות, לרוב נערים מבולבלים שנמצאים בתקופת משבר, יוקפו בחברים חדשים שירעיפו עליהם את החום והאהבה שחסרו להם בחייהם הקודמים. הפיתויים הללו, בתוספת מנה גדושה של אינסטנט 'רוחניות', ישכנעו את הבחורים הצעירים שהם סוף סוף מצאו את ייעודם האמיתי והם יצטרפו לכת; ילמדו להעריץ את הרבי מליובאוויטש; יאמצו את דפוסי הלבוש והזקן של חבריהם; יתחילו לנהוג כמוהם, לחשוב כמוהם ולדקלם את הסיסמאות שהם מדקלמים וישמח להכפיף את עצמם לרבני הכת שישלחו אותם לגייס שפוטים חדשים באותם האמצעים בהם נקטו אלו שגייסו אותם.

אם התיאור הזה קולע למטרה הרי שהחסידות למעשה עוסקת בשיווק ומכירות של מוצר הנקרא 'זכאות לגאולה בעת שובו של המלך המשיח' או 'חום ואהבה במועדון מעריצי הרבי מליובאוויטש' או 'רוחניות יתרה שהופכת אותך לנעלה יותר מהאחרים' או משהו דומה. במקרה זה אנו נמצאים כבר תחת כנפי תקנות הגנת הצרכן (פרסומת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א-1991[ג] שמתבססות על ההגדרה הבאה:

 

"דרכי שיווק" - פניה של עוסק, באופן ישיר, עקיף, גלוי או סמוי, לרבות באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלוויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימילה, פרסום קטלוגים או מודעות, שמטרתה להתקשר בעסקה או לקדם מכירות של מוצר או שירות.

 

התקנות מסתמכות על העקרונות שצריכים להיות מקובלים על כל אדם, אפילו אם הוא מיסינר חבדי:

 

(1)

פרסומת ודרכי שיווק יהיו מותאמים לרמת הידע, ההבנה והבגרות של קהל היעד שלהם;

 

(2)

פרסומת ודרכי שיווק יהיו תואמים ערכים חברתיים המקובלים כחיוביים, כגון: אחווה, אדיבות, יושר, צדק, סובלנות, שוויון, אי אלימות וכן יימנעו מתיאור מצבים העומדים בסתירה לערכים אלה;

 

(3)

כל מידע בפרסומת ובדרכי שיווק יובא בלשון המובנת לקהל היעד שלהם;

 

(4)

המידע בפרסומת ובדרכי שיווק יימסר באופן מדויק ואמיתי;

 

(5)

פרסומת ודרכי שיווק ייעשו מתוך הכרה שקטינים עלולים כתוצאה מהם לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או על שלומם;

 

(6)

פרסומת ודרכי שיווק לא יקשו על קטינים להעריך את גודלו האמיתי של המצרך (על ידי השוואתו למצרך מקובל) וימנעו בלבול בין המאפיינים של מצרכים אמיתיים וחיקויי צעצוע שלהם;

 

(7)

בפרסומת ובדרכי שיווק שבהם מובא המחיר של המוצר או השירות, יצוין המחיר הכולל באופן ברור ומדויק; למחיר לא תיווסף הערכה ממעטת כגון "בלבד" או "רק", אלא אם כן מדובר בהנחה משמעותית; בפרסומת ובדרכי שיווק יצוין במפורש אם לשימוש במצרך דרושים פריטים נוספים אשר אינם כלולים במחיר.

 

התקנות קובעות, תחת הכותרת 'פרסומת ודרכי שיווק אסורים מחמת הטעיה, גיל, תמימות וחוסר נסיון', ש'לא יעשה אדם פרסומת המכוונת ודרכי שיווק המכוונים לקטינים שיש בהם -'

 

(1)

ניצול לרעה של דמיונם של קטינים ושל נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם או חוסר ניסיונם;

 

...

 

(4)

משום עידוד קטינים לרכוש מצרך אלא אם כן המצרך או השירות הוא מסוג שסביר שקטינים ירכשו אותו, והוא עשוי במאמץ סביר להיות בהישג ידם;

 

(5)

משום עידוד קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם או בכל אדם אחר לרכוש עבורם את המצרך או השירות;

 

(6)

כדי לגרום לכך שקטינים ירגישו מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים, אם אינם רוכשים את המוצר או גורמים לרכישתו עבורם;

 

(7)

נתונים על התוצאות האפשריות של שימוש במצרך שהוא מעבר ליכולת ההשגה של קטין או רמיזה כי המוצר יעניק לקטין תכונות או יתרונות אשר אינם קשורים במוצר;

 

ניתן אמנם להתווכח על הנושא עד אין קץ אבל להערכתי חב"ד אינה מדברת בלשון המובנת לקהל היעד שלה, אינה מוסרת מידע באופן מדוייק ואמיתי, אינה לוקחת בחשבון שקטינים עלולים לעשות מעשים שיש בהם כדי להשפיע לרעה על בריאותם או על שלומם, אינה מציגה, בצורה ברורה ומדויקת, את המשמעויות המלאות הכרוכות בהצטרפות לכת ואינה מציינת את המחירים שהשפוט עוד ישלם לאחר שיהפוך לחבר בן המניין בכת פולחן אישיות שתגזול ממנו את כישוריו, זמנו ועתידו.

 

שיטות השיווק של חב"ד גם מנצלות לרעה את דמיונם של קטינים ואת נוחותם להתרשם, אמונם, תמימותם וחוסר ניסיונם; מעודדות קטינים חילוניים לרכוש מצרך שאינו מסוג המצרכים שסביר שקטינים כמוהם צריכים לרכוש; מעודדת קטינים לשכנע את הוריהם או להפציר בהם לאפשר להם לרכוש את המוצר; גורמת לקטינים להרגיש מקופחים, נחותים או בלתי מקובלים לעומת קטינים אחרים אם אינם רוכשים את המוצר; מציגה נתונים על התוצאות האפשריות של שימוש במצרך שהוא מעבר ליכולת ההשגה של קטין ורומזת כי המוצר יעניק לקטין תכונות או יתרונות אשר אינם קשורים במוצר.

ייתכן שהדברים הללו לא ישכנעו חלק מהקוראים אבל אני בטוח שבא היום גם הם, יחד עם כל הציבור, עוד יבינו כיצד חב"ד ניצלה את תמימותם של ילדיהם ושלהם עצמם.

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמיתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 



[א]             
ראו החוק באתר 'נבו'

[ב]             
ראו החוק באתר 'נבו'

[ג]              

ראו החוק באתר 'נבו'

 

נקרא 863 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

2 תגובות

  • קישור לתגובה שני, 15 ינואר 2018 11:54 הוסף ע״י עדי אביר

    יואל,

    אתה כותב ש'המדינה היא יהודית' וזה נכון לחלוטין. יחד עם זאת, כיצד עלינו להבין את המושג 'מדינה יהודית'? כמדינתו של העם היהודי או כמדינה בה שלטת הדת היהודית? אבות הציונות ורוב החילונים, ובכללם גם אני, מפרשים את המושג 'מדינה יהודית' בתור מדינתו של העם היהודי ואם תקרא טוב את מגילת העצמאות של מדינת ישראל תמצא בה הרבה התייחסויות ל'עם היהודי' ואף לא התייחסות אחת לדת היהודית. הרבנים, לעומת זאת, מנסים לשכנע את הציבור ש'מדינה יהודית' חייבת להיות מושתתת על יסודות הדת היהודית ולכן כל פעילות דתית, ובכלל זה פעילות שמתנהלת בפרהסיה, היא כשרה ולגיטימית. אני שולל את הגישה הזאת.

    במדינת ישראל יש חופש דת אבל יש בה גם חופש מדת. לא ניתן לכפות עלי להשתתף בפעילות דתית בה איני חפץ. יש מקומות בהם לגיטימי לנהל פעילות דתית – בתי כנסת, ישיבות, רחבת הכותל, אתרים בהם ניתנה רשות מראש לנהל טקסים דתיים וכדומה. מאידך, יש מקומות בהם אסור לנהל טקסים דתיים – אסור, למשל, להיכנס לדירה שלי ולהכשיר אותה ללא רשותי, ובאותו אופן אינך יכול לחייב אותי לחוות חוויות דתיות כשאני נמצא במקום בו אני לא מצפה להיתקל בפעילות דתית. לשם דוגמה, זכותי לבקר בבנק, בדואר או בכל מוסד אחר שלשירותיו אני נזקק מבלי שאאלץ לחוות חוויות דתיות, היינו, לראות טקסי ברית מילה, יהודים מתפללים במניין או חבדניקים שמנפנפים בתפילין.

    הדבר נכון גם בסופרמרקטים ובקניונים אליהם אני נכנס במטרה לבלות, לאכול ולשתות או לקנות. שם אני לא מצפה להיתקל בפעילות דתית מופגנת וחובה על בעלי המתחם לאפשר לי את החופש מדת לו אני זכאי. הנהלת הקניון מבינה זאת ולכן היא ביקשה מהחבדניקים להניח תפילין רק בתחומי בית הכנסת של הקניון, לשם נכנסים רק אלו שמעוניינים בטקסים דתיים. החבדניקים התעלמו מהבקשה הזאת כי הם אינם מעוניינים במצוות (שהרי איש אינו מזדכה במצווה עבור הנחת תפילין חפוזה שאורכת לא יותר משלושים שניות). הם מעוניינים רק בהפגנות נוכחות פומביות שמדגישות את זכותם לגרור את הדת שלהם לכל מקום שהם רק רוצים.

    חב"ד היא כת פולחן אישיות מיסיונרית וגם לה, כמו לכל כת אחרת, יש תכסיסים ל'קירוב' התמימים. אני מניח שכל אדם מהישוב ימהר להירתע אם מישהו יגש אליו ויבקש ממך לתרום לו, לשמוע שיעורים בישיבה שלו ולהפגין בפרהסיה את תמיכתו באדם שהוא מחשיב כמלך ומשיח. למרות הרתיעה הטבעית, רבים מוצאים את עצמם עושים בדיוק את הדברים הללו. הכיצד? הסוד טמון בכך שהחבדניקים לומדים כיצד לא לעורר נוגדנים ולהתחיל בקטנות, היינו, קודם כל לשבור את ההגנות שלך על ידי בקשה מנומסת להניח תפילין, פעילות שיהודים רבים נוהגים לבצע מידי יום ביומו. את התפילין הם מניחים עליך כשלראשם כיפה עליה מודפס 'יחי אדוננו, מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד' וכך אתה מוצא את עצמך מפגין בפרהסיה את תמיכתך באמונה הזויה שאומרת שאדם שמת לפני 24 שנים עודנו בין החיים. בהמשך, המיסיונר מזהה את האלמנטים היותר חלשים ופגיעים בין מניחי התפילין ואותם הוא מזמין לישיבה, לרוב לפגישה עם רב בכיר או אפילו ראש הישיבה. המבקרים בישיבה ימצאו את עצמם מוקפים בחברים חדשים שיעניקו להם את החום והקבלה שחסרים להם ועד מהרה הם יתחילו לבקר בשיעורים ולספוג שטיפת המוח שתהפוך אותם למעריצים של הרבי מליובאוויטש שמדקלמים את סיסמאותיו, נשמעים לרבניו ותורמים למטרותיו.

    גם בתי חב"ד שמתמחים בטיילים ישראלים הוקמו בדיוק למטרה זו וגם מהם יוצאים חבדניקים חדשים שבהמשך תורמים את זמנם, כישוריהם, משאביהם ועתידם למטרות של החסידות.

    כל הכתות נבנו במטרה להעשיר את ראשיהם וגם בארץ ראש העמותות הראשיות של חב"ד - אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, ארגון צעירי אגודת חב"ד, רשת אהלי יצחק יוסף (הזרוע שמפעילה את בתי הספר והגנים של חב"ד) וכדומה – ;הרב יצחק יוסף אהרונוב הודה בגניבה מהעמותות אותן הוא ניהל, העלמות מס, תשלומים בשחור וכדומה ונשפט לשנתיים מאסר בפועל וקנס כספי בסך 1,500,000 ש"ח. העמותות המרכזיות של החסידות נמצאות עתה בהליכי פירוק והחסידות כולה נמצאת על סף פשיטת רגל. בקרוב, יש להניח, נראה פחות ופחות חבדניקים בסניפי סופרמרקטים, בקניונים, בתחנות רכבת וכדומה.

    אני אשמח להתעמת עם כל מחזיר בתשובה ו/או כל חרדי אחר ואם תוכל לארגן לי דיון עם כל חרדי שמשאיר את ההנחייה לאדם ניטרלי אשמח להשתתף בו.

    אני כתבתי הרבה מאד על כת חב"ד ובימים אלו אני מסיים מאמר ארוך בשם 'איך למוטט חסידות' שדן בתהליך התמוטטותה של חסידות חב"ד. אשמח אם תעיין בחלק מהמאמרים הללו באמצעות תפריט שכתובתו היא: http://1vsdat.org/index.php/q



    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 14 ינואר 2018 22:40 הוסף ע״י יואל

    ידידי היקר במקרה(אין מקרה למי שמאמין...) נחשפתי לאתר שלך כשחיפשתי מאמר של הרב זמיר כהן שאני די נהנה לשמוע ולקרוא אותו...
    אינני אדם דתי אך גם לא חילוני ואני מגדיר עצמי מאמין ושומר מסורת...היום הנחתי תפילין בתחנה מרכזית בעמדת תפילין שמקימים אנשי חב״ד...
    אני מתקשה להבין אותך ואת המדיניות בקניון רמת אביב בסרטונים שהעלת כי סה״כ אין מדובר בכפיה המדינה היא יהודית רוב הילדים נימולים בגיל 8 ימים וזה נחשה אירוע משמח ורוב הילדים חוגגים בר מצוה בגיל 13 ומניחים תפילין...מה הקשר להמרת דת?!?או למשיחיות?
    גם בתוך חב״ד יש חילוק בין הזרמים ובלי קשר אנשי חב״ד עוזרים ליהודים בכל העולם שלא על מנת לקבל שכר באחריות...מי שהיה בבתי חבד בחו״ל יודע...
    אין שום כפיה או שיכנוע להצטרף לחב״ד שאני חוויתי בביקור בבתי חבד בעולם ובארץ ובהנחת התפילין...הם רואים בזה שליחות בהפצת מצות היהדות ואני לא חושב שאתה לוקח את זה קיצוני מידי כמהפכה...אדם שמניח תפילין כמה דקות או כמו שהעלית בסרטון כמה שניות מבחינתו קיים מצווה אחת מתריג מצוות לחב״דניק יש מצווה שמי שזיכה אותו ואני לא חושב שמישהו שינה את אורח חייו או תפיסת עולמו אחרי כמה שניות...
    זכותך להיות כופר או אתאיסט כמו שזכותם של אזרחים אחרים לקיים מצוות בפרט שהמדינה הוגדרה כיהודית...דווקא פה נגביל סמלים של הדת שלנו דוגמת תפילין הזמרים לא טוב ולמזלי גם ברמת אביב לא מעט חושבים כך.
    אני אשמח לראות עימות שלך עם הרב יוסף מזרחי שראיתי סרטון בן כמה שעות שלו מול אתאיסט ביוטיוב או רבנים אחרים שעוסקים בחזרה בתשובה מניח שזה יהיה מסקרן ומעניין...בכל אופן מאחל לך בריאות והצלחה

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים