Skip to content

1VSDAT

Open menu
שבת, 11 מאי 2013 22:42

האם הרבי מליובאוויטש נוטה למות?

דרג מאמר זה
(1 מדרג)

הזרם המשיחיסטי של חב"ד הוקם על ידי מורדים שרצו להשתלט על המוסדות המרכזיים של החסידות העשירה. לאחרונה מתקבלת התחושה ששני הזרמים בחב"ד החליטו להצניע את המחלוקות ביניהן ויש להניח שהשלום הפנים חסידותי ייתר את הצורך באדמו"ר חי שעתיד להתגלות כל רגע ממש והרבי יוכל, סוף סוף, לשוב לעפרו ולזכות במנוחת הנצח שחלק מחסידיו מתעקש לגזול ממנו.

 

 

 

אם קורח היה חי בימינו לבטח היו אומרים עליו שהוא עשיר כחסידות חב"ד, ואכן לא רבות הן האגודות והעמותות שיכולות להתהדר בהיקף הנכסים של הפלג הזה. הרבי מליובאוויטש, האדמו"ר האחרון של החסידות, היה גאון שיווקי שזיהה את ההזדמנויות העסקיות שטמונות בשתי מגמות שהחלו להתפתח במחצית השנייה של המאה העשרים: השאיפה ל'רוחניות', שבאה לידי ביטוי בזרם 'העידן החדש', והכמיהה לגאולה משיחית שהחלה להפעים את התנועה האוונגליסטית בארצות הברית ואת הציבור היהודי בארץ ישראל. הרבי הבין שבעזרת מסרים שיווקיים מתאימים ושיטות מכירה מתוחכמות אפשר ל'קרב' מספר רב של צעירים תוהים ואלו כבר ישכנעו את עצמם שבאמצעות חב"ד הם יוכלו למצוא את הממד ה'רוחני' שיעניק לחייהם את המשמעות העמוקה שכביכול נחשפה על ידי תורת החסידות בכלל ועל ידי אדמו"רי חב"ד בפרט, ותוך כדי כך הם גם יקרבו את גאולתו של עם ישראל, וכנגזרת מכך גם של האנושות כולה. רבים מהצעירים הללו התפתו להצטרף לאחת הקהילות של התנועה ולחשוף את עצמם לשטיפת המוח של רבניה, ותוך זמן קצר הם הפכו לחסידים נלהבים שתרמו לתנועה את זמנם, כשרונם וכספם והורישו לה נתח הגון מהונם ורכושם.

 

הרבי מליובאוויטש פינה את הזירה ביוני 1994 מבלי להשאיר אחריו יורש שייכנס לנעליו ומייד פרץ בחסידות עימות בין ההנהגה הוותיקה, שלא ראתה כל סיבה לוותר על עמדות הכוח וההשפעה אליהם היא התברגה עוד בימיו של הרבי, לבין קבוצה של 'מורדים' שהריחה הזדמנות שתאפשר לה להשתלט על מוקדי הכוח של החסידות וממילא גם על נכסיה הענפים. המורדים בידלו את עצמם מהזרם המרכזי של חסידות, שאימץ את הדעה ש'צדיקים במותם נקראים חיים' ולכן הרבי עודנו 'חי' במובן ה'רוחני' אך לא במובן הפיזי, ולבטח לא בגופו הקודם, והחלו לטעון שהרבי לא באמת מת והוא רק מסתתר עד שתבוא שעת הכושר בה הוא יוכל לשוב אלינו, בגופו המקורי, להתגלות כמשיח, לגאול את עם ישראל ולמלוך עלינו לעולם ועד. המורדים, המכונים גם בשם 'משיחיסטים', אימצו לעצמם סמלים ייחודיים, דוגמת הסיסמה 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', אותה הם מציגים גם על הכיפות שלהם, ודגל צהוב הנושא את הכיתוב 'משיח', שאת דוגמתו ניתן למצוא גם על הסיכה שהם עונדים על דש מקטורניהם. כזרם עצמאי, שאינו סר למרותם של המנהיגים היותר מתונים, ה'משיחיסטים' החלו לנקוט בטקטיקות מיסיונריות שהצליחו להביא לפתחם מספר לא מבוטל של חוזרים בתשובה שעיבו את שורותיהם, הגדילו את כוחם וחיזקו את מעמדם. לרגע אף היה נדמה שה'משיחיסטים', בעזרת הגבירים שהם גייסו לעזרתם, אולי יצליחו להתגבר על ההנהגה הוותיקה ולהשתלט על הכוח והנכסים של החסידות.  

 

לא קשה להבין מדוע אין שום סיכוי שרבי יחזיר את נשמתו לבוראו כל עוד שבמחנה ה'משיחיסטי' ממשיכה לפעם התקווה שכוחם יאפשר להם, ביום מן הימים, להשתלט על מוסדות החסידות ונכסיה אבל נראה לי, מבלי שאני יכול להסתמך על אף עובדה מוצקה שמסוגלת לבסס את תחושותיי, שה'מורדים' התחילו להבין שחזונם כנראה כבר לא יתגשם לעולם ועתה הם בדרכם לטשטש את המחלוקות, למצוא נוסחת חלוקת שלל שתאפשר להם לאחד כוחות עם ההנהגה המרכזית ולהיבלע חזרה בתוך החסידות. פשרה היסטורית מעין זאת תשיב את האחדות לתנועת חב"ד ותאפשר לה לרכז כוחות בדרך להשגת מטרותיה האמיתיות: הגדלת כוחה ומעמדה של החסידות והרחבת ציבור התורמים, המממנים והמורישים. עם זאת, אין ניצחון ללא הקרבה ובמקרה הזה בשדה הקרב חייב להיוותר קורבן אחד מרכזי - הרבי מליובאוויטש שכמו כל אלו שעשו את שלהם יוכל גם הוא כבר ללכת. בל יתפלא איש, אם כן, אם במהלך השנה, שנתיים הקרובות הסיסמה 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' תתנוסס על פחות ופחות כיפות והדגל הצהוב יעלם בהדרגה מדש המעילים השחורים. הרבי נקבר, בין אם בפועל ובין אם רק למראית עיין, לפני תשע עשרה שנה ונראה שבקרוב הוא סוף סוף יוכל כבר לנוח בשלום על משכבו ונאמר אמן.  

 

 

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.

 

נקרא 4181 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

10 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 05 אוקטובר 2017 21:20 הוסף ע״י עדי אביר

    מיכאל,

    אני שוב מוצא את עצמי מסכים לכל מה שכתבת.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 05 אוקטובר 2017 21:10 הוסף ע״י מיכאל קנוסוב

    הגאונות השיווקית של הרבי מלובוויטש הייתה קודם כול בזה שהצליח להמציא חסידות חדשה. הממציא של דת הסינטולוגיה (רון הוברד) אמר שאם אדם רוצה להתעשר מהר עליו להמציא דת חדשה. הרבי מלובוויטש המציא חסידות חדשה אבל לא הסתפק בזה הוא היה ראש החסידות הראשון שגם החל לשווק אותה בצורה ויראלית. בעוד שראשי החסידויות האחרים שיווקו את מרכולתם ע"י עדוד הילודה של חסידיהם (תהליך איטי מאד) הרבי מלובוויטש הבין את הפוטנציאל הטמון באמצעי התקשורת של המאה העשרים (אני חושב שהיטלר היה הראשון להבין פוטנציאל זה) והיה ראש החסידות הראשונה לנצל אמצעי זה בצורה יעילה.
    החסידות הלובוויטשית היא חסידות מסיונרית (מסיונריות שמוגבלת רק ליהודים אבל מבחינת מטרתה לגייס מהר מאמינים היא יעילה מאד) ובזה שונה מיתר החסידויות; זה גם הבסיס להצלחתה המטאורית (ההצלחה נמדדת בגיוס מהיר של מאמינים שרואים לעצמם חובה לגיס עוד מאמינים ). מדובר למעשה בסוג של תגובת שרשרת (פיצוץ אטומי) שחסידות זו יודעת לנצל היטב. בעוד שלמראית עין הם דואגים ליהודים ברחבי העולם , למעשה הם דואגים לעצמם ומצליחים להתרבות הרבה מעבר לקצב הרבוי הטבעי של בני אדם.

  • קישור לתגובה שישי, 26 יולי 2013 00:38 הוסף ע״י עלמה

    חחחחחחחחחחחחחחחחחח... רק מלקרוא את הכותרת נקרעתי מצחוק

  • קישור לתגובה רביעי, 15 מאי 2013 14:27 הוסף ע״י עדי אביר

    ארנון,

    בא נתקוף את הנושא מזוית אחרת: האם מחלוקות השקפתיות סביב מותו של הרבי, פרסום משיחיותו וכיו"ב מצדיקות את המאבק הפנימי שמפצל את תנועת חב"ד? כל חסיד הרי יכול להאמין בתוככי ליבו במה שנראה לו כנכון ועדיין לכבד את הרבנים שמחזיקים עתה בעמדות המפתח. מדוע, אם כן, יש בחב"ד שני זרמים שעויינים זה את זה ומתחרים זה עם זה על עמדות כח והשפעה?

    אני מעריך שאת המאבק הפנימי בחב"ד מניע הרצון לשלוט במוסדות, האגודות והעמותות של התנועה שבתורן שולטות על רכוש רב ועל מפעלים כלכליים מניבים. לאיש כרגע אין מספיק כוח ויוקרה להיכנס לנעליו של הרבי, זה אולי יבוא מאוחר יותר, אבל לא דרושה מנה גדושה של ידע תורני או כריזמה בכדי להתמנות ליושב ראש או למזכיר של אגודת חסידי חב"ד ולהפוך למנהיג בפועל של החסידות. ההנהגה הוותיקה ששלטה במוסדות חב"ד לפני פטירתו של הרבי המשיכה באופן טבעי להחזיק בכל עמדות הכוח של החסידות אבל מספר רבנים צעירים 'הריחו' את ההזדמנות והחליטו להאבק על עמדות הכוח הללו בתקווה שהם יוכלו להרחיק את ההנהגה הקיימת ולהשתלט על משאביה ויוקרתה של החסידות.

    ככל קבוצת מורדים גם הרבנים הללו נזקקו לסיפור כיסוי אידיאולוגי שיבדל בינם לבין ההנהגה הוותיקה ויאפשר להם להקים מחנה נפרד שמגבה אותם במאבק הפנימי. הרעיון להכריז שהרבי לא מת והוא עדיין חי בגופו, על אף היותו אבסורדי לחלוטין, היה גאוני במספר מובנים:

    1. האמונה ברבי שעדיין חי בגופו מבדלת את המורדים מאלו שמאמינים ברבי שמת ונקבר ומותחת קו ברור בין שני המחנות.

    2. אם הרבי עדיין חי, שאלת היורש נשארת פתוחה ולא ניתן למנות לתפקיד אדם שאינו מקובל על המורדים.

    3. האמונה בהמשך חייו של הרבי בגופו מצביעה על אהבה גדולה יותר לרבי ועל דבקות רבה יותר בתורתו ולכן המחנה המשיחיסטי יכול לתאר את עצמו כמקורב יותר לרבי ונאמן יותר לדרכו.

    4. אם הרבי לא מת הוא יכול להתגלות אפילו היום או מחר ודי ברעיון הזה בכדי ללבות את להט המשיחיות ולמשוך לשורות המורדים צעירים שהתלהבותם מצליחה לגבור על קול הגיונם.

    עם זאת, המחלוקת הייתה יכולה להתפתח סביב כל השקפה אחרת שכן לסיפור הכיסוי כשלעצמו אין כל חשיבות ויעודו היחיד הוא לבדל ולמתוח קו בין שני מחנות יריבים שנאבקים על אותו הפרס: הירושה שהרבי הותיר אחריו והשליטה בחסידות גדולה שמכניסה מיליוני דולרים בשנה ממכירות, תרומות, ירושות ותקציבים ממשלתיים.

    מנהיגי המרד והרבנים הבכירים של הזרם המשיחיסטי מבינים את האמת המכוערת אבל איש מהם לא יחשוף אותה ברבים. חסידיהם התמימים, לעומת זאת, נשארים שבויים בסיסמאות ומסרבים לפקוח את עיניהם למציאות. אותם החסידים הם אלו שיאלצו להתמודד עם משבר האמונה שיתעורר בעת שיסתבר להם שהרבי הנערץ, שלבואו הם מצפים כל רגע וכל שעה, כבר לא ישוב לעולם והם אלו שצריכים להכניס גרגיר של ספק למחשבתם ולבקש מרבניהם שיסבירו להם מדוע חב"ד נחלקת על שאלה השקפתית אותה יש להשאיר לאמונתו האישית של כל חסיד וחסיד.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 14 מאי 2013 22:30 הוסף ע״י טל

    ארנון היקר, מזאת אומרת מה הקשר ? אתה מתעלם מחלק מהעובדות שהצגתי בפניך לדוגמא שבחסידות חב''ד התפתח זרם משיחי שנלחם על כל מאמין כזה או אחר שהם מוצאים ברחוב, ולעזאזל גם אם מדובר בפושע או בעבריין מהרחוב שבשום פנים ואופן אינו היה מתקבל על ידי הזרם המרכזי. הינך מתעלם מכך שרוב תקציבי החסידות מגיעים לכוללים ולישיבות של הזרם המשיחי, ובגלל זה ישנם רוב מוחלט של כוללים וישיבות של הזרם המשיחי, וזו תשובה די מספקת לשאלתך. ולשאלתך, האם כחסיד חב"ד מצאת רמז למאבק כלשהו על האדמו"רות עצמה?? כלומר מישהו שמתכנן להחליף את הרבי ולבוא במקומו? ותהיה אמיתי, וובכן בגלוי לא, זאת אומרת שאין אף אחד הטוען לכתר קרי להחליף את הרבי, לפחות לא בגלוי. אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד, בשטח ישנה תחרות גדולה על ההנהגה בין המשיחיסטים לבין הזרם המרכזי, כל אחד מהזרם יודע זאת וגם אם לא מדברים על כך אבל הדברים ברורים. אגב אם הינך לא חב''דניק וזאת כמובן בלי לפגוע חלילה בכבודך, אבל אם אינך משתייך לחסידות חב''ד, אני לא חושב שהינך יודע כל כך על מה מדובר ומה הולך בתוך החסידות, אבל אם הינך למעשה כן שייך לחסידות חב''ד, אז אדוני הנכבד אתה מיתמם. בברכה טל

  • קישור לתגובה שלישי, 14 מאי 2013 19:00 הוסף ע״י ארנון

    טל,

    קראתי את דבריך, ואינני מוצא קשר בין דבריך לדבריי או לדבריו של עדי.
    אני מכיר היטב את חב"ד, את הפלגים השונים ואת המחלוקות הרעיוניות וההשקפתיות שציינת לגבי הרבי וכל זה, אבל מה הקשר בין זה לנושא הדיון?

    כל השאלה היא כיצד מחלוקות השקפתיות סביב מותו של הרבי, פרסום משיחיותו וכיו"ב קשורות למאבקי שליטה על החסידות כולה ונכסיה?

    האם דעותיהם והנהגותיהם של המשיחיסטים שציינת מקדמות אותם בצורה כלשהי לעבר שליטה בחסידות ו/או בנכסים? (ואם כן כיצד?? תן לי דוגמה איך אמונה משיחית כלשהי גרמה למישהו להשיג נכסים או שליטה)

    האם כחסיד חב"ד מצאת רמז למאבק כלשהו על האדמו"רות עצמה?? כלומר מישהו שמתכנן להחליף את הרבי ולבוא במקומו? ותהיה אמיתי

  • קישור לתגובה שלישי, 14 מאי 2013 11:15 הוסף ע״י טל

    ארנון היקר, אני חב''דניק לשעבר, הייתי משויך לקהילת חב''ד למעלה מ-15 שנים, ואני יכול ואף מרשה לעצמי לטעון שבחב''ד ישנו מאבק שליטה ומאבק בירושה ובהנהגה ובאיסוף אנשים. והמאבק הוא בין המשיחיסטיים לבין הזרם המרכזי שמעוזו האחרון מצוי בכפר חב''ד, שם רוב מובהק של חסידים מהזרם המרכזי ואחוז קטן של הזרם המשיחיסטי. עכשיו, בראש ובראשונה זה מתבטא בכל תחילת תפילה ובסיומה שבו חסידי הזרם המשיחי שרים וצועקים יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח חי וקיים, כמובן שחסידי הזרם המרכזי אינם נוהגים כך. ובנוסף זה מתבטא גם בימי שישי בערב אחרי התפילה, חסידי הזרם המשיחי שרים את אותה המנטרה יחי אדוננו מורנו ורבנו, ותוך כדי השירה רוקדים בסיבובים כנגד השעון בתוך בית הכנסת, וגם במקרה זה חסידי הזרם המרכזי אינם נוהגים כך והם מעדיפים לשבת במקום להתנהג במחפיר בבית הכנסת ולבזות את ההיכל. כמובן שלפי ההלכה חל איסור מוחלט לדבר, ואו לשיר, ואו לרקוד בהיכל. מותר אך ורק להתפלל. אגב למרבה החרפה ישנם לא מעט חסידים משיחיסתיים שנוהגים לעלות שלישי את הרבי, ולמרבה החרפה גם נוהגים לשים פתקי שאלות בתוך אגרות קודש של הרבי, בקיצור מר ארנון היקר, אם דברים אלו אינם מספקים אותך, אז כדאי לך מאוד להכנס לקישור זה ולראות את העובדות וההוכחות במו עינך. בברכה טל ולהלן הקישור בו הרב יואל כהן מבקר בחריפות את הזרם המשיחיסטי ונגעל ממנו כמו רוב הזרם המרכזי. http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=12333&lang=hebrew

  • קישור לתגובה שני, 13 מאי 2013 09:52 הוסף ע״י עדו

    "חשוב מאד להבדיל בין דברים המבוססים על עובדות, לבין ספקולציות אישיות ודעות סובייקטיביות שלך."
    הממ.. אם כולם היו יודעים את זה הבלוג הזה היה מיותר לגמרי.

  • קישור לתגובה ראשון, 12 מאי 2013 19:37 הוסף ע״י עדי אביר

    ארנון,

    אתה אכן צודק בטענה האומרת שיש להבדיל בין עובדות לבין השערות ואני אכן שב וטוען שאיני 'יכול להסתמך על אף עובדה מוצקה שמסוגלת לבסס את תחושותיי'. עם זאת, איש לא יחלוק עלי שחב"ד היא חסידות עשירה במיוחד ואני אישית איני מאמין בסיפורי הכיסוי האידיאולוגיים שגורמים אינטרסנטיים מעניקים למאבקים על רכוש, כוח ושליטה. אני מאמין שחב"ד עברה מלחמת ירושה קשה ושמלחמה זאת עומדת עתה בפני סיומה. ייתכן מאד שאני טועה, זה קרה בעבר וזה עוד יקרה בעתיד, אבל מחיר טעותי לעולם לא יישתווה למחיר שהחסידים התמימים יידרשו לשלם אם ייסתבר שאני צודק ולכן איני חש רגש של אשמה כשאני מנסה לפקוח את עיניהם לעולם האמיתי שמסתתר מאחורי הסיסמאות.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה ראשון, 12 מאי 2013 18:36 הוסף ע״י ארנון

    עדי,
    חשוב מאד להבדיל בין דברים המבוססים על עובדות, לבין ספקולציות אישיות ודעות סובייקטיביות שלך.
    מבלי לסנג'ר על חב"ד, יצא לי להכיר תנועה זאת מקרוב ולעת עתה לא מצאתי מקור או רמז ל"מאבקי השתלטות" על התנועה ונכסיה ובטח שלא על האדמ"ורות, וכן לא קצה חוט הקושר את המחלוקות האידיאולוגיות בין הפלגים בתנועה למחלוקות שורשיות יותר הקשורות ל"השתלטות".

    כמו כן משמע מדברייך המפוזרים באתר שאינך מכיר ממש את התנועה מקרוב ובאופן אישי, אלא כל התרשמותך מבוססת על תצפיות על הנהגותיהם של חסידי התנועה במקום מגורייך.

    כך שמבלי לזלזל בדעותייך האישיות ובדרך פרשנותך, בכל זאת לא ניתן לכתוב מאמר המציג השערה סובייקטיבית של הכותב כעובדה מוגמרת, וחשוב להבהיר לקוראים שמדובר על השערתך האישית ולא על עובדה שהוכחה.

    מה גם שכמי שהכיר את התנועה דיי מקרוב אני מתקשה מאד לאמץ את גישתך, ואינני מצליח לחבר מודל שיסביר: מי בדיוק רוצה להשתלט? האם זה אדם ספיצפי, או כמה אנשים? והאם הם מאוחדים תחת קורת גג אחת? על מה בדיוק הוא רוצה להשתלט? איך הדעות המשיחיות באמת עוזרות לו לקדם את מטרותיו? האם עד כה הוא זכה לשליטה ו/או הישגים כלשהם בזכות אמונתו המשיחית בלבד?

התגובות האחרונות