Skip to content

1VSDAT

שני, 27 יוני 2011 12:12

פרשנות מקראית בשיטת עשה זאת בעצמך

דרג מאמר זה
(4 מדרגים)
הכתוב מציין במפורש שבני ישראל ישבו במצרים במשך 430 שנה. הוא גם קובע שהאל גזר על אברם שזרעו יהיה גר בארץ לא לו במשך 400 שנה. כל הנתונים הללו חייבים להסתדר עם סכום הגילים של קהת בן לוי, בנו ונכדו ועם העובדה שאברהם יצא מחרן לכנען בגיל 75 והוליד את יצחק בגיל 100. את הסבך הזה ננסה לפתור בשיטת 'עשה זאת בעצמך' ועל הפרשנים המסורתיים נסתמך רק לאימות הפתרונות שרקחנו בכוחות עצמנו.
 
 
הצגת הבעיה
 
בדיון על מקום הולדתו של בנימין[א] שמנו לב לעובדה שהפסוק
 
וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת.[ב]
 
אינו מצליח להתאים את עצמו לעובדות אחרות שהגבורה שתלה בתורתה הקדושה. לשם דוגמה, קהת בן לוי שנמנה עם יורדי מצרים[ג] מת בגיל 133[ד], בנו עמרם מת בגיל 137[ה] ובנו של עמרם, משה רבנו, מת בגיל 120[ו] לאחר 40 שנות נדודים במדבר[ז]. לאור הפירוט הזה לא נוכל, עם כל הרצון הטוב, להקצות לישיבה במצרים יותר מאשר 133+137+80+1.5 = 351.5 שנים וגם זאת בהנחה שקהת נולד יום לפני הכניסה למצרים, עמרם תשעה חודשים אחרי מותו של קהת ומשה תשעה חודשים אחרי מותו של עמרם.
 
פסוקי תורה סותרים ובעייתיים אינם יכולים שלא לעורר לחיים את פרשנינו וכמצופה הם לא התקשו למצוא את נוסחת הקסם הגואלת:
 
'אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם' – השהות במצריים היתה אחרי שאברהם וזרעו היו גרים בכל מיני מקומות והכתוב כולל את כל הגלויות הללו במנין שנות הגלות במצרים.
 
'שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' – הספירה כוללת את כל התקופה מברית בין הבתרים עד יציאת מצרים. את התקופה הזאת ניתן לחלק לשנים: ארבע מאות שנה מאז שהיה לאברהם זרע ונתקימה הגזירה שהאל גזר בברית בין הבתרים: 'וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'[ח] ושלושים שנה מאז לידת יצחק ועד לגזירת בין הבתרים.
 
... כיוון שמנין שנות הישיבה במצרים אינו יכול להתקרב לארבע מאות, על כרחך עליך להניח שגם שאר הישיבות של אברהם במקומות שונים נקראו בשם 'גרות'. על ישיבתו בחברון נאמר 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק'[ט] ופסוק אחר אומר 'וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ'[י] לפיכך אתה צריך לומר שהפסוק 'כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' מתייחס לזמן שיחלוף מהיום שלאברהם יהיה זרע. כשתמנה ארבע מאות שנה ממועד לידתו של יצחק תמצא שמבואם ועד לעזיבתם בני ישראל שהו במצרים רק 210 שנים וזה אחד מן הדברים שלימדו את תלמי המלך.[1]
 
מסתבר שאנו צריכים להתעלם מניסוחו הברור, הנקי והמפורש של הפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת' ולהניח שהכתוב מדבר על כל השנים בהם בני ישראל גלו בין האומות, מהיום בו נכרתה ברית בין הבתרים ונגזר על אברהם שזרעו יהיה גר בארצות זרות ועד ליום יציאת מצרים. במשך התקופה הזאת בני ישראל ישבו במצרים עצמה רק 210 שנים ואת 220 השנים הנותרות הם בילו במקומות אחרים, ובכלל זה גם בארץ כנען אותה הם היו אמורים בסופו של דבר לרשת.
 
טוב שיהיה. מי אנחנו שנתווכח עם רש"י? נסכים שמנין 430 השנים מתחיל מברית בין הבתרים וניפרד לשלום עד לסתירה הבאה. אבל רגע, הסתירה הבאה בעצם כבר כאן: את הפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת' רש"י הצליח להתאים לפסוק 'וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' רק על ידי כך שחילק את 430 שנות הגלות לשתי תקופות שונות: תקופה אחת בת שלושים שנים שנמשכה מברית בין הבתרים ועד שלאברהם נולד 'זרע' ותקופה שניה בת של 400 השנים שהחלה ביום לידתו של יצחק, זרעו של אברהם, והסתיימה ביציאת בני ישראל ממצריים. הבעיה היא שהחלוקה הזאת אינה מתיישבת עם פסוק מפורש אחר:
 
וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ.[יא]
 
ולו רק משום שאם יצחק נולד שלושים שנה אחרי שאברהם כרת בארץ ישראל את הברית המפורסמת הרי שבעת כריתת הברית הוא עדיין לא נכנס לשנתו השבעים ואין שום אפשרות שהוא היה כבר בן 75 כמתחייב מהפסוק:
 
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.[יב]
 
האם אברהם יכול להיות גם בן שבעים וגם בן שבעים וחמש בעת ובעונה אחת? האם מישהו התבלבל? האם יש טעות בחישוביו של רש"י? התשובה היא כמובן לא רבתי. אברהם לא יכול להיות גם בן שבעים וגם בן שבעים וחמש, אף אחד לא התבלבל ורש"י, כמובן, לא טעה. כיצד, אם כן, ניתן ליישב את הסתירה? האם יש מוצא מהמבוכה?
 
 
תרגול הפרשנות בשיטת 'עשה זאת בעצמך'
 
אם ברצוננו להכנס לנעליהם של פרשני המקרא עלינו לאמץ את הכלל הקובע שאין אף סתירה, מבוכה או בלבול שמסוגלים לשרוד את להטוטי המתרצים. נגזר מכך שגם לסתירה שזה עתה העלנו חייבים להימצא הסברים, סבירים יותר וסבירים פחות, שיתקבלו בברכה על ידי כל מי שחפץ בקצת שלוות נפש. ההסברים הללו דורשים אמנם לא מעט אקרובטיקה פרשנית אבל בסופו של דבר חלק גדול מהם מסתמך על ה'חורים השחורים' שבטקסט המקראי, כלומר על שפע המידע שהכתוב בחר להשמיט מספרי התורה ולהפקיר לדמיונם וגחמותיהם של פרשנים חפצי טוב למיניהם.
 
אנו ננצל את הסתירה שנקרתה על דרכנו ונתרגל באמצעותה את מקצת הטכניקות הפרשניות ששימשו בעבר גם תרצנים גדולים ומנוסים מאיתנו. בתחילה נסכם את כל המידע שהמקרא בחר לחשוף לפנינו:
 
 1.
תרח מוליד את אברם, נחור והרן באור כשדים.[יג]
 
 2.
תרח לוקח את אברם, שרי ולוט ויוצא איתם מאור כשדים לארץ כנען. בדרכם הם מגיעים לחרן ומתישבים שם.[יד]
 
 3.
האל אומר לאברם 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'.[טו]
 
 4.
אברם בן השבעים וחמש, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים לארץ כנען.[טז]
 
 5.
בעת שהותם בארץ כנען אנו שומעים סיפורים על רעב, ירידה למצרים, פרשיה לא נעימה עם פרעה, הפרדות מלוט, מלחמת חמשת המלכים, שביית לוט, נצחון אברם והשבת הרכוש ללוט.[יז]
 
 6.
אברם ואלוהיו כורתים את ברית בין הבתרים[יח] והאל גוזר 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'[יט].
 
 7.
יצחק נולד לאברהם בן המאה[כ].
 
 8.
בני ישראל חיו בארצות לא להם במשך 430 שנה, כפי שנאמר 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת.'[כא]
 
עתה ננסה למצא חור שחור דרכו נוכל להעלים את חמש השנים שמפרידות בין חישוביו של רש"י שמצא שאברם/אברהם היה בן 70 בעת שכרת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים לבין הפסוק המפורש שמלמד שהוא היה לפחות בן 75 בעת שהגיע לארץ כנען. זה לא כל כך פשוט אבל חייבת להיות דרך להסביר את הסתירה, אחרת עוד נמצא את עצמנו כורתים במו ידינו את הענף עליו בחרנו לשבת. נחשוב רגע ... הא כן, מצאנו! איפה בעצם כתוב שאברהם לא יצא מחרן פעמיים, פעם ראשונה בגיל שבעים ופעם שניה בגיל 75. יופי, יש לנו פתרון! והוא יתחוור לכל אם רק נסדר את המאורעות בסדר הבא:
 
 1.
תרח מוליד את אברם, נחור והרן באור כשדים.
 
 2.
תרח לוקח את אברם, שרי ולוט ויוצא איתם מאור כשדים לארץ כנען. בדרכם הם מגיעים לחרן ומתישבים שם.
 
 3.
אברם בן השבעים, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים לארץ כנען.
 
 4.
רעב, ירידה למצרים, מלחמת חמשת המלכים וכו'
 
 5.
אברם בן השבעים כורת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים ושומע את הגזירה 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'.
 
 6.
אברם ופמליתו חוזרים לחרן.
 
 7.
האל מצווה על אברם 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'.
 
 8.
אברם, עתה כבר בן שבעים וחמש, שרי ולוט יוצאים מחרן ומגיעים שוב לארץ כנען.
 
 9.
עשרים וחמש שנים לאחר השיבה לכנען, היינו, שלושים שנה לאחר כריתת ברית בין הבתרים, נולד יצחק לאברהם בן המאה.
 
מעולה. עתה לא נותר לנו אלא לנסח את התירוץ המבריק במונחים ימי-ביניימים, ולהנחיל לדורות הבאים משהו בנוסח:
 
וצ"ל ששתי יציאות היו בפעם ראשונה כשהיה בן שבעים וילך אתו לוט ובאותה שעה נשבה לוט ואברהם כבש המלכים ומיד היתה ברית בין הבתרים כי כן נמי פירש"י גבי 'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה'[כב] כל מקום שנא' אחר סמוך והיינו מיד שכבש המלכים ונמצא שלא היה כי אם בן שבעים באותו שנה ואחר ברית בין הבתרים חזר לחרן ושהה שם חמש שנים ויצא ועל אותה יציאה קא מהדר קרא 'וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'[כג] וכן מצאתי בסדר עולם בפי' וזה לשונו אבינו אברהם היה בהפלגה בן מ"ח שנה וכשדבר הקב"ה עמו בין הבתרים היה בן שבעים שנה שנאמר 'וַיְהִי מִקֵּץ' וגו'[כד] חזר ובא לו לחרן ועשה שם חמש שנים שנאמר 'וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'[כה] נמצא מהפלגה ועד שיצא אברהם מחרן כ"ז שנה עכ"ל. ואיציאה שניה קאי.[2]
 
המקרא אמנם אינו מתאר שתי יציאות שונות ואינו קובע שאברהם ופמליתו הצליחו להשלים את הרפתקאותיהם בכנען תוך פחות משנה אבל באותה מידה הוא גם לא מציין בשום מקום שהחבורה יצאה מחרן רק פעם אחת ושהמאורעות המתוארים בבראשית יב-טו ארכו יותר משנים עשר חודש. בקיצור, תנסה להוכיח שהפירוש הזה אינו מחליק את כל הסתירות – נראה אותך.
 
נותרה אמנם בעיה אחת קטנטנה: איך ניתן לטעון שכל הסיפורים על הירידה למצריים, ההפרדות מלוט, מלחמת חמשת המלכים וברית בין הבתרים התרחשו במהלך ביקור קודם בארץ כנען כאשר המספר האלוהי עצמו החליט לשבצם אחרי הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'[כו]? על פניו סדר המאורעות התמוה יכול להביך את חסרי הרקע אבל כל מי שקצת מבין בפרשנות מקראית יודע שזאת אינה בעיה אמיתית שהרי בארסנל הרבני קיים כלל יפה האומר: 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'[3] ובאמצעותו ניתן להעלים באופן אלגנטי את כל המבוכות שעלולות לנבוע משיבושי הכרונולוגיות שמציפים את כל הספרות התנ"כית. אם 'אין מוקדם ומאוחר בתורה' אזי הציווי 'לֶךְ לְךָ' לא בהכרח הונחת על אברהם לפני הביקור הראשון בכנען, כפי שעלול להשתמע לכל מי שעדיין חושב שסדרם של פסוקי התנ"ך אמור לחפוף את סדר התרחשותם של האירועים, ואין שום סיבה להניח שהוא לא נאמר לפני היציאה השניה והאחרונה. עם כל הכבוד לנו, בורא העולם אינו חייב לסדר את פסוקי תורתו לפי הקפריזות שלנו ומותר לו, אם רק עולה הרצון לפניו, לסדר את האירועים שהוא מתאר בספרו הקדוש ללא שום התחשבות לזמן בו הם התרחשו בפועל.
 
אם פרשנות זאת נופלת מחוץ לתחום השגתו של מי שעדיין לא למד לצלול לעומקיה הבלתי נדלים של התורה אז ניתן לנסות כיוון חדש שהוא אולי, במחשבה נוספת, אפילו קצת יותר הגיוני מהפירוש הקודם. מי בעצם אמר שאת הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ'[כז] אברם שמע דווקא בחרן? אולי הוא שמע את הדברים עוד באור כשדים, לפני שהוא, אביו ובני משפחתו שמו את פעמיהם לארץ כנען[כח]? אם נניח שהאל ציווה על אברם לצאת מארצו וממולדתו עוד באור כשדים התמונה תראה פתאום הרבה יותר ברורה והכרונולוגיה הרבה יותר מסודרת:
 
 1.
אברם, בן השבעים, שומע את הציווי 'לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'[כט]
 
 2.
המשפחה המורחבת יוצאת מאור כשדים לכיוון ארץ כנען.
 
 3.
בדרך המשפחה עוצרת בחרן ושוהה בה חמש שנים.
 
 4.
בתום חמשת השנים הללו תרח, אביו של אברם, נשאר בחרן ואברם בן השבעים וחמש, לוט ושרי ממשיכים בדרכם[4].
 
 5.
רעב, ירידה למצרים, מלחמת חמשת המלכים וכו'
 
 6.
אברם בן השבעים וחמש כורת עם אלוהיו את ברית בין הבתרים.
 
 7.
עשרים וחמש שנים מאוחר יותר נולד יצחק.
 
יופי[5], הכל מסתדר. מנין 430 השנים מתחיל מיום שאברהם יצא מאור כשדים ולא מכריתת ברית בין הבתרים. אברהם יצא מאור כשדים בגיל 70 ומחרן בגיל 75 ויצחק נולד 25 שנים לאחר ברית בין הבתרים ולא 30 שנה כפי שרש"י ואנחנו חשבנו קודם. אמנם, עתה עלינו בלית ברירה לזנוח את המשמעויות שיצקנו לתוך המילה 'זַרְעֲךָ' בפסוק 'כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'[6] שהרי אם יצחק, זרעו של אברהם, נולד רק 25, ולא 30, שנים לאחר הגזירה אזי בני ישראל היו אמורים לשהות בגלות 425 שנים ולא 430 שנה כמשתמע מהפסוק 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת'[ל]. אבל לא נורא, לאלוהים הרי מותר להתנסח במליצות שיר ואין לייחס לכל דבריו רק את משמעויותיהם המילוליות. נניח שהביטוי 'וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם' מכליל בתוכו גם את חמשת השנים שאברהם בילה בחרן ונמשיך הלאה. הלא עוד רבה המלאכה שלפנינו.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
ראה המאמר 'מקום הולדתו של בנימין'
[ב]             
שמות יב:מ
[ג]             
בראשית מו:יא
[ד]             
שמות ו:יח
[ה]             
שמות ו:כ
[ו]             
דברים לד:ז
[ז]             
דברים א:ג, דברים ב:ז, דברים ח:ב, דברים ח:ד, דברים כט:ד
[ח]             
בראשית טו:יג
[ט]             
בראשית לה:כז
[י]             
שמות ו:ד
[יא]            
בראשית כא:ה
[יב]            
בראשית יב:ד
[יג]            
בראשית יא:כו-כח
[יד]            
בראשית יא:לא
[טו]            
בראשית יב:א
[טז]            
בראשית יב:ד-ה
[יז]             
בראשית פרקים יב-יד
[יח]            
בראשית פרק טו
[יט]            
בראשית טו:יג
[כ]             
בראשית כא:ה
[כא]           
שמות יב:מ
[כב]            
בראשית טו:א
[כג]            
בראשית יב:ד
[כד]            
שמות יב:מא
[כה]           
בראשית יב:ד
[כו]            
בראשית יב:א
[כז]            
בראשית יב:א
[כח]           
בראשית יא:לא
[כט]           
בראשית יב:א
[ל]             
שמות יב:מ


[1]          
'אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם' - אחר שאר הישיבות שישבו גרים בארץ לא להם.
'שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' - בין הכל משנולד יצחק עד עכשיו היו ארבע מאות שנה משהיה לו זרע לאברהם נתקיים כי 'וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' ושלשים שנה היו משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק. ואי אפשר לומר בארץ מצרים לבדה שהרי קהת מן הבאים עם יעקב היה. צא וחשוב כל שנותיו וכל שנות עמרם בנו ושמונים של משה לא תמצאם כל כך ועם כך הרבה שנים היו לקהת עד שלא ירד למצרים והרבה משנות עמרם נבלעים בשנות קהת והרבה משמונים של משה נבלעים בשנות עמרם הרי שלא תמצא ד' מאות לביאת מצרים והוזקקת לומר על כרחך שאף שאר הישיבות נקראו 'גרות' אפילו בחברון כענין שנאמר 'וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק' ואומר 'וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ' לפיכך אתה צריך לומר 'כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ' - משהיה לו זרע. וכשתמנה ארבע מאות שנה משנולד יצחק תמצא מביאתן למצרים עד יציאתן ר"י שנה וזה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך.
(רש"י על שמות יב:מ)
[2]          
וצריך לומר שמדובר בשתי יציאות: בפעם ראשונה כשאברהם היה בן שבעים ולוט הלך עימו ונשבה ואברהם ניצח את המלכים ומיד היתה ברית בין הבתרים. רש"י (בעקבות דברי רב הונא בבראשית רבה מד:ה) פירש את הביטוי 'אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה' כמלמד שהמאורע המאוחר יותר התרחש מייד אחרי המאורע המוקדם יותר, כלומר, ברית בין הבתרים התרחשה מייד לאחר הנצחון על חמשת המלכים, כשאברהם היה עדיין בן 70 שנה, וזמן קצר ביותר לאחר מכן הוא חזר לחרן ושהה שם חמש שנים ויצא שנית לארץ כנען ועל יציאה זאת נאמר 'וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן'. חיזוק לכך מצאתי בספר 'סדר עולם' וזה לשונו: 'אבינו אברהם היה בעת בנית מגדל בבל בן 48 שנה וכשדיבר הקדוש ברוך הוא עימו בין הבתרים היה בן שבעים שנה שנאמר 'וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'. חזר ובא לו לחרן ועשה שם חמש שנים שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן נמצא מהפלגה ועד שיצא אברהם מחרן כ"ז שנה עד כאן לשונו. ופעמים יצא מחרן לארץ כנען.[2]
(דעת זקנים מבעלי התוספות על בראשית יב:ד)
[3]          
פסחים ו:ב
[4]          
מסתבר שכל המוחות הגדולים באמת חושבים בצורה דומה – זהו בדיוק מה שהאבן עזרא ויוסף בכור שור אומרים בפירושיהם לשמות יב:מ.
[5]          
מסתבר שכל המוחות הגדולים באמת חושבים בצורה דומה – זהו בדיוק מה שהאבן עזרא ויוסף בכור שור אומרים בפירושיהם לשמות יב:מ.
[6]          
בראשית טו:יג
נקרא 5055 פעמים
למאמר הבא ולקודם: גיל שאול במולכו »

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

5 תגובות

  • קישור לתגובה שלישי, 19 יולי 2016 08:58 הוסף ע״י עדי אביר

    יצחק,

    אני מבין שהעניין אינו כה מסובך אם מוכנים להתעלם מחמש שנים מיותרות שאינן מתאימות את עצמן לשום חשבון. עם זה אני מסכים איתך לחלוטין. השמטות ועיגולים פה ושם אכן יכולים לעשות נפלאות כשמנסים להתאים בין פסוקים שונים שכביכול נכתבו על ידי אותו האל.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שלישי, 19 יולי 2016 03:17 הוסף ע״י יצחק א

    הענין אינו כ"כ מסובך, חשבון 430 שנה מתחיל מברית בין הבתרים או מירידת אברהם למצרים, דבר זה יכול להיות גם בגיל 175 כפשט הפשוקים, אין זה משנה כ"כ, רק שלפ"ז נצטרך לומר שגזרת "כי גר יהיה זרעך" אינה מתחילה מלידת יצחק אלא משעה שהיה בערך בן חמש (ויש לתת בזה טעם, שקודם לכן אין לו שום דעת והכרה ואין משמעות לגזירת הגרות לגביו), אפשר ג"כ לפרש שהגזירה "כי גר יהיה זרעך..ארבע מאות שנה" אינו בצמצום ולא חש להזכיר את חמש השנים היתירות.
    כתבתי זאת ע"מ להורות שאין שום צורך להרעיש את העולם בשביל שאלה כזאת, אמנם המפרשים רצו לפרש באופן אחר שבעיניך נראה דחוק ובעיניהם לא.
    אז מה, אני חשוב שההסברים שאתה מספק דחוקים הרבה יותר, כל אחד מפרש איך שנראה לו.

  • קישור לתגובה חמישי, 03 מאי 2012 09:52 הוסף ע״י עדי אביר

    מישהו ידידי,

    הלוואי שהיו רבים כמוך בקרב שומרי אמוני ישראל שהיו חושבים שהפרשנויות הרבניות אינן מחייבות. האם עשית משאל כלשהו לוודא שכך חושבים כולם חוץ ממני? להערכתי, הדעה הרווחת היא שהפרשנים, ובראש וראשונה רש"י, כתבו את פירושיהם ברוח הקודש וינקו את תובנותיהם ממסורת האבות ולכן לדבריהם יש משקל רב יותר מאלו של חוקרים ופרופסורים שמפרשים את המקורות היהודיים רק על סמך ההיגיון ומחקרים לשוניים, ספרותיים, היסטוריים וארכיאולוגיים שנערכו במסגרות חוץ-תורניות.

    לא הייתי אומר שאני 'סתם אדם שאין לו אמון בעם היהודי'. יותר נכון להגיד שאני סתם אדם שאין לו אמון בקביעות הרבניות. אני אכן לא מאמין לפרופסורים מכחישי שואה אבל באותה מידה אני לא מקבל את הראיה ההיסטורית שהרבנים רוצים לדחוף במורד גרוני. את ההבנה ההיסטורית שלי אני בונה על ידי הצלבת דעותיהם של מספר לא קטן של חוקרים אקדמאים כפי שהם באים לידי ביטוי בספרים וכתבי עת שיצאו לאור בהוצאות מכובדות. לי אין גורואים, יהיו אלה פרופסורים מאוניברסיטאות אנגליות או גדולי דור מישיבות מפוארות. אני רוצה לשמוע מגוון דעות ואני שומר לעצמי את הזכות לברור את התובנות שנראות לי כהגיוניות ולקבוע בעצמי את דעתי.

    את חוסר האמון שלי ברבנים, דרך אגב, הם הרוויחו ביושר. לשם דוגמה, מעולם לא נתקלתי באיזה שהוא רב מוסמך שהצהיר: 'פרשן הוא רק פרשן הוא יכול גם לטעות'. כשתביא לידיעתי ציטטה רבנית שמציגה את העמדה הזאת אשמח להוריד בפניה את הכובע. למיטב ידיעתי העמדה הרבנית היא שלנו, הקטנים, אסור לשפוט את דברי הגדולים ובכל מקרה של אי התאמה עלינו להניח ש'אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם' ולהסיק שקיים עומק בו כל הסתירות מתאיידות. אדרבה, אם במקרה זה רש"י הוא בסך הכול 'רק פרשן' שטעה מי יתקע לידנו כף שהוא לא טעה בפרשנויות האחרות שלו, עליהן נוהגים לעיתים לבסס גם דברי הלכה.

    לבסוף, אני מבין שאתה פסקת 'הגזירה היתה כבר מהיציאה מאור כשדים ולכן אין סתירה בשנים'. האם אתה מוסמך להחליט איזו פרשנות היא נכונה ואיזו לא, האם בידך פסק של גדול בתורה שהוסמך להכריע בנושאים מעין אלו או שמא העמדה הזאת, למרות הסתירות שבה, פשוט נראית לך יותר הגיונית מעמדתו של רש"י? אם האפשרות השלישית היא הנכונה אז אתה בחברה טובה. גם אני חושב שמסקנותיי הן ברוב המקרים הגיוניות יותר מדעותיו של רש"י. הבעיה שלי היא רק לשכנע את כל חבריך.

    אל תבין מזה שיש לי איזו שהיא טינה כלפיך. אני מאמין שכל מי שמתנגד לחב"ד אינו יכול להיות לגמרי רע ולכן לבטח לא אוכל לכעוס על אדם שאומר 'סך הכל מלחמתך בחב"ד היא אחלה'.

    בברכה,

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 03 מאי 2012 07:49 הוסף ע״י מישהו

    להבדיל ממך, אף אחד לא מחשיב את הפרשנות כמחוייבת - זו בסך הכל פרשנות (ולכן קיימת גם מחלוקת מפרשים) אמנם היא מבוססת על כבוד בסיסי לפסוקים בהנחה שאכן יש הסבר כלשהו לסתירות.
    והכבוד הבסיסי מגיע מנקודה של אמון שיש לגבי מי שהעביר את הדברים (לך אין את אותו אמון ולכן אין סיבה שתקבל את הדברים)
    לדוגמא סתם אדם שאין לו אמון בעם היהודי, אלא יותר אמון נגיד באיזה פרופסור מאוניברסיטה אנגלית שמכחיש את השואה - אפילו שלנו זה ברור ועבר זמן מועט מאז, לא נוכל להוכיח לו שהשואה אכן התרחשה והוא יוכל להביא סתירות בין עדויות שונות, כמו שראינו את הבלבול במשפט דמיניוק, ותיאוריות של קונספירציה יהודית ועריכת וידאו וכד'. ולמה? מפני שאין לו אמון במי שמציג לו את הדברים.
    אם בעיניך חב"ד הם המייצגים את היהדות, אז ברור שמלבד חוסר האמון הבסיסי שלך יתווסף גם לעג. זה כמו שבדוגמא לעיל יראיין אותו פרופסור ניצולת שואה שהשתגעה ומדברת שטויות ויגיד: אתם רואים, לה אתם מאמינים?

    סך הכל מלחמתך בחב"ד היא אחלה, אבל התקפותיך על היהדות בכלל - עדיף שתרגיע משום שנקודת המוצא שלך היא חוסר אמון.

    ולגבי הביקורת שלך על הפרשנים כאן רואים את חוסר הנסיון שלך להבין אותם ואת הרצון הגדול שלך להביך אותם, כאן זה לא כל כך הצליח משום שבסיכומו של דבר לפי הפרשנים (שכנזכר פרשן הוא רק פרשן, הוא יכול גם לטעות) הגזירה היתה כבר מהיציאה מאור כשדים ולכן אין סתירה בשנים
    אבל ברור שמחווה כזאת לפרשנים לא תצא ממך...

  • קישור לתגובה שני, 27 יוני 2011 15:13 הוסף ע״י דוד סלע

    מאמרים רלוונטים לנושא.

    http://mekusharim.walla.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=242752&CurrentPage=2

    http://mekusharim.walla.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=270212

    http://mekusharim.walla.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=250797

    http://mekusharim.walla.co.il/News/ViewArticle.aspx?ArticleID=250860

התגובות האחרונות

המאמרים האחרונים