עם ישראל אוהב לברך 'בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד'. הרמב"ם, לעומת זאת, קובע בצורה חד-משמעית שאסור להשתמש במילה 'תבנית' בתיאורים המתייחסים לאל. לא נותר לנו אלא לפנות לנביא יחזקאל ולראות אם גם הוא הצליח להימנע מהמילה 'תבנית' בספרו על 'יַד אֲדֹנָי יֱהֹוִה' שנפלה עליו.
בשלב זה עלינו לבדוק מה אפשר לעשות עם הקטע הבא:
שנו החכמים: מברכים ברכת חתנים בעשרה אנשים כל שבעת ימי משתה החתונה. אמר רב יהודה: כשבאים אנשים חדשים מברכים שבע ברכות בכל סעודה. שואלים: מה מברכים? אמר רב יהודה: 'בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ', ו'יוֹצֵר הָאָדָם', ו'אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד' ...[1]
|
הבעיות בקטע נכרות מיד לעיין שכן עד עצם ימינו אלה נשמעת ברמה, בכל טכס אירוסין ובכל טכס נישואין, הברכה הבאה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הָאָדָם.
|
לא רק בצלמו יצר האל את האדם, פוסק רב יהודה, אלא גם בצלם דמות תבניתו. צלמו של האדם כצלמו של האל, דמות תבניתו של האדם כדמות תבניתו של האל, צלם דמות תבניתו של האדם כצלם דמות תבניתו של האל. אי אפשר לנסח זאת ברור יותר: לאל יש צלם ויש לו דמות ויש לו תבנית והוא דומה לאדם!
למרות בהירותה, ההלכה הסדורה של רב וגדול בישראל אינה מרגשת את הרמב"ם והוא שב וקובע:
חושבים שלמושג 'תמונה' ולמושג 'תבנית' יש רק משמעות אחת בלשון העברית אך אין הדבר כך כי המילה 'תבנית' נגזרת מהשורש 'בנה' ופירושה המבנה של כל דבר ותכונתו, דהיינו, תבניתו, כגון הריבועיות, והמעגליות, המשולשות ותבניות אחרות. הכתוב אומר 'אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו'[א], 'בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר'[ב], 'תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר'[ג], 'תַּבְנִית יָד'[ד] ו-'תַּבְנִית הָאוּלָם'[ה]. כל אלה תבנית. לכן העברית אינה משתמשת בשום פנים בביטויים אלה בתיאורים המתיחסים לאל.[2]
|
מצוקתו של הרמב"ם ברורה שכן המילה 'תבנית' כבר נוצלה בתורה, בנביאים ובכתובים לטובת עצמים מוחשיים לחלוטין, דוגמת המשכן, כליו וכיוצא באלו ועל כן יקשה עליו לתארה כמילה דו-משמעית ולייחס את אחת ממשמעויותיה למישורים הרוחניים. העברית של הרמב"ם, אם כן, אינה משתמשת בשום פנים בביטוי 'תבנית' בתיאורים המתיחסים לאל. העברית של רב יהודה, לעומת זאת, אינה רואה כל פסול במילה זאת וכך גם העברית של עם ישראל, שהתעלם מדברי הרמב"ם ואימץ בברכותיו את הנוסח המגשים והמאניש של הרב הקדום.
במאמר מוסגר עלינו לומר שטוב היה עושה הרמב"ם אם היה משמיט מדוגמאותיו את ההתיחסות של הנביא יחזקאל ל'תַּבְנִית יָד' ולו רק משום שציטוט רחב יותר היה נועץ מסמר נוסף בכל טענותיו:
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם יַד אֲדֹנָי יֱהֹוִה. וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה. וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רָאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה. וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה.[ו]
|
הנביא רואה דמות שמזכירה לו דמות מוכרת, דמות ששנה קודם לכן כבר נגלתה לעיניו כשהיא יושבת על כסא שנח על הרקיע שעל ראשי החיות[ז]. דמות אפופת אש זו שלחה 'תַּבְנִית יָד', לקחה אותו בציצית ראשו, נשאה אותו בין שמיים לארץ והנחיתה אותו ליד פתחו של היכל האל שבירושלים. התיאור אמנם אינו נשמע הגיוני במיוחד וספקנים דוגמת הרמב"ם אולי יסרבו לקבלו כפשוטו אבל כל טענותיהם תיסתמנה אם הם רק יקראו לעדות את זקני יהודה שראו במו עיניהם כיצד יד יהוה נפלה על הנביא ונשאה אותו בציצית ראשו למקדש החרב שבעיר הקדושה.
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית בדף תוכלו להעיר על המאמר ולכתוב כל העולה על רוחכם. אינכם צריכים להרשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו למדורים המתאימים בפורומים.
|
תנו רבנן: מברכים ברכת חתנים בעשרה כל שבעה. אמר רב יהודה: והוא שבאו פנים חדשות. מאי מברך? אמר רב יהודה: 'ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו', ו'יוצר האדם', ו'אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה יהוה יוצר האדם'.
(כתובות ז:ב)
חושבים ש'תמונה' ו'תבנית' משמעותן אחת בלשון העברית, ואין הדבר כן. כי 'תבנית' היא שם הגזור מן 'בנה' ופירושו המבנה של כל דבר ותכונתו, דהיינו, תבניתו, כגון הריבועיות, והמעגליות והמשולשות, ותבניות אחרות. הוא אומר 'אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו', 'בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר', 'תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר', 'תַּבְנִית יָד', 'תַּבְנִית הָאוּלָם'. כל אלה תבנית. לכן העברית אינה משתמשת בשום פנים בביטויים אלה בתיאורים המתיחסים לאל.
(מורה נבוכים - חלק א פרק ג)
התגובות האחרונות