Skip to content

1VSDAT

שלישי, 19 אוקטובר 2010 13:17

הניצול הציני של הדרש הרבני

דרג מאמר זה
(2 מדרגים)
לאחר שהחכמים ביטלו את זכות קיומם של הנביאים והשתיקו את בת הקול הם יכלו ליטול לעצמם את הזכות לדרוש את התורה בכל דרך שתתאים לצרכיהם ולסחוט מפסוקיה את הנרטיב הרבני הגדול שמציב אותם בפסגת הפירמידה ומחייב את נאמניהם להישמע לכל מצוותיהם ולצעוד בדרך הישר שרק הם רשאים להתוות.  
 
 
את הזכות להשליט את דיקטטורת הרוב דורשים החכמים מפסוק מאד בעייתי, 'לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'[א]. את הפסוק הזה ניתן להבין בשני אופנים:
 
 א.
לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת (אבל הקפד) אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת.
 
 ב.
לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת (ו)אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת.
 
הרבנים, כמובן, מעדיפים את הקריאה הראשונה המוצאת בפסוק שלוש הוראות שונות, שתי הוראות 'אל תעשה' והוראת עשה אחת, וגם אני הייתי מאמץ את גישתם אלמלא התחביר הבעייתי שמסתפק בשני פעלים בלבד. להערכתי הקריאה השנייה היא הרבה יותר הגיונית משום שהיא מוצאת בפסוק שלושה פנים של הוראת 'אל תעשה' אחת שקובעת שאסור לך לנהות אחר דעת הרוב כשאתה חושב אחרת:
 
 א.
אל תלך אחר הרוב כשאתה חושב שהרוב קובע דבר רע.
 
 ב.
אל תתקבל החלטה שגויה אף אם חבריך חושבים אחרת.
 
 ג.
אל תטה משפט בעקבות דעתם של האחרים.
 
להערכתי, אם כן, אין לפשוטו של הפסוק כל קשר לסמכויות שהרוב העניק לעצמו וסופו של הפסוק אפילו מלמד שאם בידך ידיעות הסותרות את דעת הרוב אזי אסור לך לנטות אחר דעת הרבים משום שבכך אתה גורם לעיוות דין ולעוולה. הרבנים, בכל מקרה, לא נתנו למכשול פעוט לחצוץ בינם לבין שררתם שהרי טרם חוקק הכלל שמחייב את הרבנים להגביל את עצמם למשמעותו הפשוטה של הפסוק, במיוחד אם שליפת שלושת המילים האחרונות שבו תקדם את מטרותיהם בצורה הרבה יותר מוצלחת. איש הרי אינו מערער על זכותם של החכמים לעשות בטקסטים התנ"כיים כבתוך שלהם ובמיוחד לאור העובדה שהאל, לו רק חפץ בכך, לבטח יכול היה לנסח את תורתו כך שתהיה חסינה מפני סירוסים, עיוותים ושאר מיני ההתעללויות הרבניות.
כשם שאת שלושת המילים 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת' הרבנים שלפו במיומנות ובקפידה מתוך פסוק שלי נראה כבעל כוונות סותרות לחלוטין כך הם חילצו את הביטוי ששימש אותם להפקעת סמכויותיו של האל, 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא', מתוך קטע תמים שמעולם לא ניסה לחתור, למרוד או לעורר עוון ועוולה:
 
כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ.[ב]
 
האם האמור בפסוקים אלה אכן מצדיק את נישולו של היושב במרומים? משום מה הכתוב מתעקש להתייחס למצווה אחת ספציפית, הלא היא 'הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם' וקשה להאמין שהמצווה הנדונה מתקשרת באופן מקרי דווקא לתנורו של עכנאי. סביר יותר להניח, כדעת הרמב"ן[1], שהקטע דן במצוות החזרה בתשובה וזאת בהמשך לפסוק 'כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ'. אכן, מצוות החזרה בתשובה איננה נפלאה ואיננה רחוקה, היא אינה בשמים ואף לא מעבר לים אלא שהיא קרובה אלינו לעשותה בפינו ובליבנו. מי שאמר 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא ... וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא' לבטח התכוון לומר שהתשובה אינה נמצאת במרחקים אלא בליבו של האדם ואולם הרבנים, בחיפושיהם אחר הצדקה כלשהי לדחיקת סמכויותיו של האל, דרשו את הפסוק לצרכיהם תוך שהם מתעלמים לחלוטין מהסתירות הלוגיות המתלוות למדרשם. אם הביטוי 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא'פוסל את סמכותו של האל הרי שקל וחומר שהביטוי 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא' צריך לבטל אחת ולתמיד את סמכותם התורנית של כל הרבנים שנמצאים בארצות הנכר הרחוקות. מאידך, אם אנו נדרשים לקבל את סמכותם, ולעיתים אף את משיחיותם, של רבני הגולה הרי שעלינו להתנער ממדרשם המגמתי של רבי יהושע וחבריו ולקבל בברכה את ההתערבות האלוהית במחלוקות הארציות.
הרבנים, כאמור, לא הסתפקו בפירוש הפיוטי הפשוט של הפסוק וכשהדבר תאם את צרכיהם הם הרחיבו את משמעות הפסקה ודרשו את הביטוי 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא' כויתור אלוהי על זכות ההתערבות במחלוקות הלכתיות. משום מה, אף אחד כנראה לא טרח באותו רגע לוודא שעזות מצחם של החכמים התקבלה גם על דעתו של היושב במרומים. בידנו אמנם עדותו המאוחרת של אליהו הנביא אך כפי שכבר ראינו חיוך מטפורי שננסך על שפתיים אלגוריות אינו מצביע בהכרח על התייצבותו של בורא העולם מאחורי סתימת הפיות הרבנית. סביר יותר להניח שהאל פשוט ויתר על המאבק שהרי הלוגיקה המעגלית של הרבנים מנעה ממנו כל אפשרות לפתחון פה נוסף. נניח שבת הקול הייתה יוצאת בהכרזה בנוסח:
 
תתביישו לכם, איזו מין התנהגות היא זו? מי אתם חושבים שאתם? בטח שאני רשאי להתערב במחלוקות הלכתיות! מי לדעתכם בכלל המציא את ההלכה? אתם חושבים שהוצאת שלוש מילים מהקשרן מאפשרת לכם לשלוח אותי לפנסיה מוקדמת? אני מבקש שתפסיקו עם השטויות האלה ותקבלו את בת הקול כהוראה מחייבת!
 
מה היה קורה אז? החכמים היו פשוט נעמדים שוב על רגליהם וחוזרים על ההצהרה: 'לא בשמים היא שהרי כבר ניתנה תורה בהר סיני ומשום כך אין משגיחים עוד בבת קול'. אותו הגיון שהתיר לרוב להכריז שיש להטות אחר הרוב איפשר עתה להתריס בפני בת הקול שאין משגיחים בבת קול. רבן גמליאל והחכמים השלימו את המהפכה והשתלטו על ההלכה וליושב במרומים לא הייתה כל ברירה אלא להסתגל למעמדו החדש ולצאת לנפוש הרחק מבניו האהובים.
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הירוקה הנקראת 'הפניות' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
 


[א]             
שמות כג:ב
[ב]             
דברים ל:י-יד


[1]                  
פירוש הרמב"ן לדברים ל:יא
נקרא 24736 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

1 תגובה

  • קישור לתגובה שלישי, 21 אפריל 2015 10:25 הוסף ע״י שי

    מאמר מרתק ומדויק! מה שעצוב שהרוב מעדיפים לטמון את הראש בחול ולהתמיד בשכנועים עצמיים ובקבלת דעת הרבנים. שאין בידם כל סמכות לשנות דבר בתורה ובמיוחד כשאין בית מקדש וכהנים שדרכם עברה התורה מראשית תמיד, מעבר אולי לייעוץ בדינים קיימים וגם זה בספק, כאמור:"כי לא מעבר לים היא", אבל כנראה שנוח וקל יותר לכסות את העיניים מאשר לקבל שהכת הפרושית שפעלה בשלהי ימי בית שני עבדה באופן שיטתי ומגמתי ברמיסת סמכותם ומעמדם של הכהונה נבואה וסמכות האל בכלל, ומאידך בהאדרת מעמדם עצמם מעל לנביאים או בת הקול שהיא לכאורה שופרו של האל. ומצד אחר אפשר לראות מקרים שמתי שנוח להם אז הבת קול כן קובעת הלכה... כמו שהתרחש במחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, שנמשכה 3 שנים עד שיצאה יצאה "בת קול" ואמרה: "אלו ואלו דברי אלוהים חיים הן,והלכה כבית הלל" פה הם קיבלו את דעת שמיים ובת הקול בלי הרבה התפלפלוית מה שאומר שמתי שהם רוצים וזה מתאים לתפיסתם ורצונם אז זה בסדר. כל תפיסתם ומדרשם בנוי על עקירה ואינוס פסוקים ברגל גסה לצורך התאמה למשנתם.

אבולוציה אביגדור שנאן אביחי רוניצקי אביי אבים אבירי השולחן העגול אברהם אבינו אגדה אגסי אדם הראשון אדם זרטל אהליבמה אהרון אהרונוב אוהל מועד אונס אוסטרליה אוריה החתי אורי יהודה אורי שרקי אחד העם אחזיהו אחיזת עיניים אטימות איוב איומיו של האל איומים אייזנקוט אינטרנט איסלאם אי שיתוף פעולה אל גשמי אלוהים אלוהית אלחנן בן יערי אליגוריזציה אליהו הנביא אלי ישי אלימות אלעד אל של הפילוסופים אמונה אמוראים אמנון יצחק אמריקה אנטוורפן אנטיציונים אנטישמיות אסא אסונות טבע אפוסטריורי אפוקליפסה אפלטון אפליה דתית אפריורי אקסיומות אריה דרעי אריה שטרן אריסטו אריסטוטליות ארכיאולוגיה ארץ ישראל ארץ שטוחה ארצות הברית אשו אתיאיזם אתרוג בבל בוגי יעלון בחירות בטחון ביקורת המקרא בית הלל בית משפט בית שמאי בית שמש בית שני בכורות בלגם בני ברק בני התורה בנימין בנימין נתניהו בעלזא בעלי ענין בעל שם טוב בקשי דורון בראשית בר הדיא ברוך בן נריה בריאה בריאה בצלם בריאתנות בריונות בריחה מחקירה ברית מילה ברלנד ברסלב בר קפרא בשמת בשר בחלב בת אחאב בת עמרי בת קול גאולת הנפש גורן ארונה גוש אמונים גזע יהודי גזע עברי גיהינום גיוס גיוס חרדים גיור גיימס קוגל גילדת החכמים גלגול נשמות גלות בבל גליה הילדה האוטיסטית גלית גמח גן עדן גנבה גניבה גניבה ספרותית דברים דוד דוד המלך דמוקרטיה דניאל בלס דקירה דרש דת דת ומדינה דת ומדע דת וצבא דת יהודית דתיים דת מונותאיסטית דת שלטון האבות האגדה הרבנית הבית היהודי הבלים רבניים הברחה הגיון הדחה הדחת עד הדרת נשים הדתה הדת היהודית הונאה הוראה עצמית הורדוס הור ההר החזרה בתשובה החזרה התשובה הטיית דין היגיון הידברות היד החזקה היהדות היסטוריה היסטוריה יהודית הלבנת הון הלברטל הלכה הלל הזקן המלבים המלך ארתור הממלכה המאוחדת המפץ הגדול הנביא יחזקאל הנותאיזם הנחת תפילין הנצרות הקדומה הנרטיב הרבני הסתה הסתרת פשעים הסתרת ראיות העבר המפואר העדה החרדית העולם הבא העלמת מס הפגנה הפרעה לשוטרים הפרת אמונים הפרת סדר הציונות הדתית הצל הרב אופן הרב דב ליאור הרבי מלובאוויטש הרבי מליובאוויטש הרב יעקב יוסף הרב לאו הרב עובדיה הרב קוק הרב שטיינמן הרמבם הרמן כהן הר סיני הרפה הרצל השאול השופט גדעון השכלה השםפ המפורש השתוללות השתמטות התגלות התגלות ומסירה התחזות התכתבות התעללות התעללות מינית התפרעויות התפרעות ויז'ניץ ויזניץ ונדליזם זהות זוהר זיוף זכויות יתר זמיר כהו זמיר כהן זקני פומבדיתא זרובבל חב חבד חבלה חברה קדישא חובב חוזרים בתשובה חולדאי חופש המידע חוק חוק אביר חוקי אביר חוקי טבע חורבן הבית חז חזרה בשאלה חזרה בתשובה חטיפה חילונים חינוך חכמת יוון חלונות הרקיע חנוכה חסידות חסידות לעלוב חסידים חקר המקרא חרדים חרדקים חרצים חשמונאים טו באב טכנולוגיה יאיר גולן יאיר לפיד יאשיהו יבנה יהדות יהדות התורה יהדות ונצרות יהדות נתורה יהודה הלוי יהודים יהודי מרוקו יהוה יהויו יהויקים יהושע יהושפט יואב יוטיוב יוסי גינזבורג יוסי מזרחי יוסף יוסף גינזבורג יוסף יצחק אהרונוב יוסף מרקו ברוך יורם אברגיל יושב בשבת תחכמוני יחסי מזרחייםאשכנזיים יחסי שחורים יהודים ימין ושמאל ינאי המלך יעלון יעקב אבינו יצחק אבינו יצחק גינזבורג יצחק הכהן קוק יצחק יוסף יציאה בשאלה יציאת מצרים יקום ירושות ירושלים ירי יריחו ירמיה ירמיהו ישי ישיבה ישיבות ישיבת תומכי תמימים ישראל פינקלשטיין יששכר וזבולון יתרו כהנים כוהנים כוללים כופרים כליאה בלתי חוקית כליאת שוא כנסת ישראל כספים כפר חבד כשצרו מלכי בית חשמונאי כשרות כת כת חבד לוויים לונדון לורנס קלמן לחמי ליבוביץ ליבס ליטאים לימודי ליבה ליצמן לשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאה שערים מאמר מומלץ מגדל בבל מגילות ים המלח מדיה מדיניות חוץ מדיניות פנים מדע מדע יהודי מדע רבני מדע תנכי מדרש כונן מהרל מהרשא מודיעין עלית מונותאיזם מונקטאש מוסר מוסרה מוסר השכל רבני מורה נבוכים מורשת מזוז מחאה מחבת מחוזא מחזירים בתשובה מחקר מחשבת ישראל מטפיזיקה מטריאליזם מידות שהתורה נדרשת בהם מיהו יהודי מיכאל אברהם מיכיהו מיכל מיכל בת שאול מימונה מיסטיקה מיסיון מיסיונר מיסיונריות מיסיונרים מי תהום מיתולוגיה מיתולוגיה יהודית מיתולוגיה תנכית מיתוס מיתוס ההתגלות מיתוס המסירה מיתוס העדות מיתוסים מכות מצרים מלאך המוות מלבי ממשלה מנחם מנדל שניאורסון מסורת מסורתיים מסכת אבות מסרים סמויים מעורבות בפשע מעילה מעין החינוך החרדי מעין החינוך התורני מעכה מעמד הביניים מעשה סדום מעשרות מפדל מפץ גדול מצגר מקדש מקרא מרב בת שאול מרטין בובר מרמה משה משה אידל משה מור משה מנדלסון משה רבנו משיח משיחיות משיחיסטים משכן משמעות החיים משנה משנה תורה משפטים מתו תורה מתמטיקה מתן תורה מתנות כהונה מתנחלים נבואה נביא שקר נבל הכרמלי נהיגה ללא רישיון נח נחמיה נחמן קרוכמל נטורי קרתא ניו יורק נכסים נס נסיון חטיפה נפש נצרות נר נרמה נשים נתניהו סאטמאר סאטמר סבי פומבדיתא סגולות סהרוריות סופיסטים סופר רבי סופררבי סחיטה סיכון פזיז של קטין סיסמאות סיסמאות רבניות סיפורי המקרא סיפורי התורה סיקריקים סלומיאנסקי סמים סעדיה גאון ספינקא ספר איוב ספר דברים ספר הזוהר ספר המדע ספרות ההיכלות ספרות המוסר ספר שמות סקיריקים סרטונים סתירות עבירות מין עבירת תנועה עגל הזהב עדה בת אילון עדות שקר עדינו העצני עובדיה יוסף עולם גיאוצנטרי עולם תלת קומתי עושק עזרא עזרא הסופר עיריית תל אביב עירית תל אביב על טבעי עלי עלי הכהן עם יהודי עמאר עמודי הארץ עמותה עמותות עמלק ערפה עשה זאת בעצמך עשו עשרת הדברות עשרת הדיברות עתליהו פדופיליה פולחן אישיות פוליטיקה פוליתאיזם פומבדיתר פונדמנטליזם פוניבז פוניבז' פילון פילוסופיה פילוסופיה יוונית פילוסופיה של המדע פינטו פינקלשטיין פירוש פלילים פנדמנטליסטים פסלים ותמונות פסק הלכה פסקל פקיפה פרה היסטוריה פרוטסטנטיות פריצה פרנץ רוזנצווייג פרקי אבות פרשנות פרשנים פרשת השבוע פשיעה פשעים פשקווילים צבא צבא ומדינה צביעות צבעון החיוי צדק חברתי צדקיהו צה צהל ציונות ציונות דתית צניעות צרפת קבהעם קבלה קדמה קוסמולגית שלושת הקומות קוסמולוגיה קוסמולוגיה אריסטוטלית קוסמולוגיה גיאוצנטרית קוסמולוגיה מודרנית קוסמולוגיה רבנית קוסמולוגיה תנכית קורבנות קורבנות אדם קורות ימי ישראל קורח קורס קטיעה בר שלום קיש קנאות דתית קנייבסקי קק קרינסקי ראובן אלבז רבא רב אביתר רב גידל רבה בר נחמני רב הונא רב חנינא רבי אבהו רבי אליעזר רב יוסף רבי חנינא בן דוסא רבי חנינא בן תרדיון רבי יהודה רבי יהודה הנשיא רבי יהודע רבי יהושע רבי יהושע בן לוי רבי יוחנן רבי יוסי רבי ישמעאל רבי מליובאוויטש רבי עקיבא רביצקי רבי שילא רבי שמעון רבי שמעון בן שטח רבי שמעון בר יוחאי רבן גמליאל רבנו חננאל רבנו סעדיה רבנו סעדיה גאון רבנות רבנות ראשית רבנים רבנים ממיתים רבנים קטלניים רבנים רצחניים רב סגל רב פפא רב ראשי רב ראשי לירושלים רב שילא רב שך רב ששת רוני אלשיך רחובות רחל אליאור רישום כוזב במסמכי תאגיד ריש לקיש רכוש רכוש חבד רמב רמבם רמת אביב רס רעואל רפורמים רצון חופשי רצח רקיע רקיע קשיח רשות שדות התעופה רשי ש שאול שאול המלך שאמאנים שבת שבתאות שבתאי צבי שדים ורוחות שואה שוחד שופטים שופרסל שוק אפור שור אפור שחיתות שטיינמן שיבוש הליכי חקירה שיבוש הליכי משפט שיבת ציון שינוי סדר העדיפויות שירת לוויים שכר ועונש שלושה עשר העיקרים שלמה שלמה המלך שלמה עמאר שם טוב שמואל שמואל אבן תיבון שמואל הנביא שמטוב שמי השמים שמעון בן שטח שמעיה ואבטליון שס שפה שפינוזה שרים ושופטים שרשרת המסירה תאיזם תהומות תהילים תולדות אהרון תולדות עם ישראל תומכי תמימים תורה תורה שבעל פה תורת האבווציה תיבת נח תיונות תל אביב תלמוד תמיכות משרד החינוך תנ תנאים תנורו של עכנאי תנך תעסוקה תקיפה תקיפת נשים תקציב תקציבים תקציבים לחרדים תרומות תרמית תשדירי פרסומת