בעבר הגעתי למסקנה שההסתברות ליצירה מקרית של עולם תומך חיים היא זניחה לחלוטין, אם לא פחות מכך, ולכן הייתי חייב להניח שהיקום שלנו נוצר בכוונת מתכנן, היינו, שישות לא מקומית כלשהי בחרה עבורנו את חוקי וקבועי הטבע. עתה, לאור השינוי הפרדיגמאטי שעובר על מדעי הפיזיקה והקוסמולוגיה, אני מוכן להניח שהיקום שלנו הוא אחד מאינספור היקומים המקבילים שמאכלסים 'יקום על' בו החוקיות האבולוציונית מבטיחה יתרון ליקומים יציבים שבתורם מורישים את תכונותיהם ליקומים שהם מולידים וכך הלאה, בשרשרת מתמשכת שמעניקה עדיפות ליקומים יציבים שהם בהכרח גם יותר ידידותיים ליצורים חיים. פרדיגמה זאת מייתרת את הצורך ביד המכוונת שהייתה אמורה לבחור בקפידה את החוקים והקבועים שהביאונו עד הלום ועתה כולנו יכולים לשוב לזרועות האתיאיזם ולפסול את קיומם של כל הישויות העל-טבעיות שנדרשו לנו בעבר.