במאמר קודם, 'איך בדיוק נברא העולם על פי המסופר בספר בראשית', טענתי שסיפור הבריאה שפותח את המקרא שיקף את תמונת העולם שהצטיירה בעיני כותבו ולכן לא ניתן לייחס את הסיפור הזה לאל הכל-יודע אלא לבן אדם שרק התיימר לדבר בשם האל. במאמר הזה אנסה להוכיח - בעזרת סיפורים מיתולוגיים שהדיהם עדיין נשמעים מתוך פסוקי המקרא, הקבלות לסיפורים המיתולוגיים של הבבלים והכנענים וההתאמה בין סיפור הבריאה למצוות השבת - שתיאור הבריאה שפותח את ספר בראשית הוא אחד מהסיפורים האחרונים שנוספו לתורה ויש להניח שהוא נכתב לאחר שיבת ציון, ואולי אפילו בימיו של עזרא הסופר.