|
הקטע הופיע במקור במאמר 'התכתבות עם רב אנטי-ציוני קיצוני'. הקטע עודכן והורחב במטרה להעניק לו משמעות יותר אוניברסלית.
|
|
איני יודע אם העוינות הבלתי מתפשרת לציונות עיוורה את עיני החרדים או שהם פשוט לא טרחו ללמוד את הנושא ממקורות לא תורניים אבל רוב הידע שברשותם הוא לא רק שגוי אלא גם מוטה ומסולף. אנסה להעמיד את הדברים על דיוקם:
|
|
*
|
בחמש מאות השנים האחרונות לפחות, ארץ ישראל לא היית שייכת ל'תושביה הערבים'. עד 1917 ארץ ישראל נשלטה על ידי התורכים העות'מאניים ואלה ניידו אוכלוסיות ברחבי האימפריה כטוב בעיניהם. במסגרת זאת הם גם ייבאו אריסים מוסלמים לעבד את האחוזות של בעלי האדמות התורכיים ואפשרו לסוחרים ובעלי מלאכה, ביניהם יהודים רבים, להתגורר בארץ ולמלא בה תפקיד כלכלי חשוב. הישוב היהודי בארץ-ישראל התפתח בהסכמתם, אף אם לא בעידודם של השלטונות העות'מאניים, מבלי כל קשר לתנ"ך, להיסטוריה היהודית או למיתוסים הרבניים.
|
|
*
|
ב-1917 הבריטים כבשו את ארץ ישראל ובשנת 1922 הם קיבלו מחבר הלאומים מנדט לשלוט על ארץ ישראל. המנדט הזה (בתרגום חופשי שלי) אומר:
להזכירכם, ב-2.11.17 ממשלת הוד מלכותו פרסמה את ההצהרה לה אנו קוראים בשם 'הצהרת בלפור'. הצהרה זאת אומרת (שוב בתרגום חופשי שלי):
בארץ ישראל קם בית לאומי לעם ישראל, הלאום שלי, ולא בית לאומי לחרדים בלבד. הבית הלאומי הוקם בהחלטת חבר הלאומים, הגורם שבאותה עת היה מוסמך להעניק מנדטים מעין אלה ולכן זכות קיומו נסמכת על החוק הבינלאומי ולא על איזו שהיא הבטחה מיתולוגית שנכתבה בספר כוהני כלשהו.
|
|
*
|
ב-29.11.47 החליטה עצרת האומות המאוחדות, הגוף הסמכותי על פי החוק הבינלאומי, על סיום המנדט הבריטי ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. בעקבות כך הכריזה 'מנהלת העם' על הקמתה של מדינת ישראל. להכרזה זאת אנו קוראים היום בשם 'מגילת העצמאות'. היא זאת שמגדירה את אופייה של המדינה שלי ועליה אני מוכן לחתום בשתי ידיים. הפרק הראשון למגילת העצמאות קובע:
אם מישהו מצליח לקרוא בין השורות הכרה ביומרות ובטיעונים החרדיים הוא אינו אלא טועה. הבסיס המוסרי למדינת ישראל הוא הקשר ההיסטורי בין העם שלי לארצו ולא איזו שהיא הבטחה דמיונית שכביכול ניתנה לאבות המיתולוגיים לפני 3,700 שנה. הבסיס החוקי למדינה נשען על החלטות חבר הלאומים, מועצת האומות המאוחדות והכרתן של מרבית מדינות העולם, ובכלל זה מספר מדינות ערביות ומוסלמיות, ולא על שום הבטחה של אל שאיש אינו מסוגל להוכיח את קיומו או פסוק בספר שאיש אינו מסוגל להוכיח את מקורו.
|
|
*
|
בעקבות הכרזת העצמאות פתחו שבעה צבאות ערביים במתקפה על המדינה החדשה. המלחמה הזאת הסתיימה בנצחונה של מדינת ישראל ובהשתלטות על שטחים שבתכנית החלוקה היו אמורים להיכלל במדינה הערבית. חלק מהאוכלוסייה שגרה בשטחים הללו ברח מיוזמתו למדינות השכנות, חלק גורש בכח ואחוז ניכר נשאר לגור בתחומי מדינת ישראל שם הוא נהנה, דה-יורה אף אם לא תמיד דה-פקטו, משוויון זכויות מלא. ההערכות הן שלמדינות ערב ברחו כ-700,000 ערבים, כ-550,000 נותרו ביהודה, שומרון ועזה וכ-150,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל. חוץ מאשר ירדן, אף מדינה ערבית לא הסכימה להעניק לפליטים הללו אזרחות או לקלוט אותם כתושבי קבע ורובם נותרו לגור במחנות פליטים שהמדינות המארחות דואגות לשמר גם אחרי 66 שנים.
לעומת זאת, באותה תקופה ברחו ממדינות ערב לארץ ישראל למעלה מ-850,000 יהודים וכולם לא רק קיבלו אזרחות ישראלית מייד עם הגעתם אלא גם את כל הזכויות והתנאים הסוציאליים שהיו מנת חלקה של האוכלוסייה הקולטת. רוב הפליטים היהודים נאלצו להשאיר מאחור את כל רכושם ומדינות ערב מסרבות אפילו לדון עימם על פיצוי כלשהו.
|
|
*
|
בהמשך, המדינות הערביות השכנות גם כפו על מדינת ישראל את מלחמת ששת הימים במהלכה המדינה כבשה את אזורי יהודה, השומרון, עזה ורמת הגולן על אוכלוסיותיהן. מלכתחילה השטחים הללו היו אמורים לשמש כלא יותר מאשר קלפי מיקוח במשא ומתן לשלום אבל שני גורמים טרפדו את כל הנסיונות להגיע לפשרה: הפונדמנטליסטים הפלסטינאים שסרבו להכיר במדינת ישראל ולשאת ולתת עימה בצורה רצינית על שלום אמיתי ובר-קיימא והפונדמנטליסטים היהודיים שראו בשטחים הכבושים חלק מארץ ישראל השלמה ולכן גם נכס נצחי שניתן להם משמיים אותו אסור בשום פנים ואופן להחזיר לאוכלוסייה שישבה שם לפני הכיבוש.
|
|
*
|
סבא שלי הגיע ארצה בשנת 1919. הוא נלחם עם הרעב, הקור והמלריה וגזל את אדמת ארץ ישראל מהביצות, החולות, הרוחות והשממה. הוא ובני דורו, בתמיכת הציונים ברחבי העולם, הקימו ערים, כפרים, מושבות וקיבוצים, קואופרטיבים, עסקים ומפעלים שסיפקו מקומות עבודה לא רק ליהודים אלא גם לאלפי פועלים ערביים, חלקם 'עולים חדשים' שבאו לארץ ישראל כמהגרי עבודה.
לאחר תום מלחמת העולם השניה הישוב היהודי בארץ ישראל, משהו בין חצי מליון לשש מאות אלף נפש, הפנה את משאביו לא רק להעלאתם וקליטתם של האודים העשנים שנותרו מוכים ודואבים על אדמת אירופה אלא גם לחיסולן של כל הגלויות בארצות ערב וארצות המצוקה: 120,000 אנשים חסרי כל הוטסו מבגדד ב'מבצע עזרא ונחמיה', כ-50,000 עולים הובאו מתימן 'במבצע על כנפי נשרים', 80,000 יהודים הגיעו ממרוקו 'במבצע יכין' ועוד מאות אלפים מצאו את דרכם ארצה בסיועם הישיר או העקיף של המדינה ומוסדותיה. ניתן לעצום עינים ולא לראות את הרומנטיקה הגדולה ומפעימת הלב של המאמץ הציוני אבל לכל מי שמצליח לא להעלות דמעה כשהוא נזכר כיצד מדינת ישראל שלחה מטוסים וספינות להעלות ארצה, במבצע משה ומבצע שלמה, כ-20,000 יהודים אתיופיים באמת מגיע לבלות את זמנו בעולם הקר, המנוכר וחסר הרגשות של ההלכה היהודית.
|
|
*
|
תוך כדי קליטת מדוכאי התפוצות ותוך כדי המאבק הבלתי פוסק בים האויבים שתמיד איים לשטפנו, 'הציונים' גם בנו פה מדינה מודרנית שמעניקה לתושביה רמת שירותים שזיכתה את ישראל להכלל ב-OECD, מועדון המדינות המפותחות ביותר. המדינה הקטנה הזאת, עם כל האתגרים עימם היא תמיד נאלצה להתמודד, מפיקה היום, יחסית למספר תושביה, יותר מחקרים מדעיים, יותר פטנטים ויותר יוזמות טכנולוגיות מכל מדינה אחרת. לישראל יש גם את אחת הכלכלות היציבות ביותר בעולם ולהערכתי מעטות הן המדינות שלא היו רוצות להתחלף עימה.
|
|
*
|
החרדים אמנם אוהבים לפסול את מדינת ישראל אבל שנאתם אינה מונעת מהם לנצלה בכל דרך אפשרית: הם נהנים, להערכתי אפילו נהנים מאד, מתקציביה; את בטחונם האישי הם לוקחים כמובן מאליו, מבלי להעריך את תרומתם העצומה של רבבות החיילים, השוטרים, הכבאים, אנשי השב"ס ואנשי שירותי הביטחון שהמדינה מממנת ומפעילה; כשהם חולים הם מסתמכים על מערכת הבריאות של המדינה; כשהם נוסעים בכבישים וברכבות הם מברכים את ברכת הדרך ואינם מעלים אפילו בדעתם להודות למדינה שהקימה את המערך המודרני של הכבישים, התמרורים, המחלפים והמסילות שמאפשרים להם להגיע בשלום למחוז חפצם וכשהם קונים בשווקים הם, כנראה מבלי להיות מודעים לכך, מסתמכים על הבדיקות של מכון התקנים ועל כל החוקים, התקנות והסטנדרטים באמצעותם המדינה מסדירה את המסחר הקמעונאי.
אדרבה, בתור תרגיל, ינסה כל חרדי להרכיב לעצמו את רשימת כל השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה, ובכללם גם לאזרחים שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולפסול את הלגיטימיות שלה. אל להם לשכוח להוסיף לרשימה גם את מערכת בתי המשפט, ובראשה את בית המשפט העליון, שפועל תחת עומס רב במטרה להבטיח את זכויותיהם ולמנוע מהחזקים והתקיפים לעשוק אותם ולנצל את חולשתם.
|
|
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו על הדברים הללו באמצעות מנגנון התגובות שבתחתית הדף.
|
התגובות האחרונות