Skip to content

1VSDAT

Open menu
רביעי, 14 ינואר 2015 19:25

האם זמיר כהן יודע מה יהיה מין הילוד?

דרג מאמר זה
(5 מדרגים)
בחור חצוף שניסה להפריך את המאמר 'תורת ההפריה והעיבור של הרבנים' גזר והדביק מאמר בשם 'רוצים בן או בת?' שהמחזיר בתשובה, הרב זמיר כהן, פרסם באתר הידברות. מאמרו של הרב כהן, ככל שאר המאמרים בהם הוא מנסה להראות את ההתאמה המופלאה בין האמיתות התורניות לממצאים שהמדע גילה אך לאחרונה, מוצף בסילופים, השמטות, עיוותים ונסיונות הטעייה ולכן שמחתי על שניתנה לי ההזדמנות לחשוף את השיטות הנלוזות באמצעותן הרבנים והמתחזים שמתפרנסים מעיסקי ההחזרה בתשובה מנסים לסנוור את עיני התמימים ולגרום להם להאמין שיש בסיס ממשי להבלים שהם מתקשים לטאטא אל מתחת לשטיח.
 
הקדמה
 
בחור בשם ניר כהן, שהעיד על עצמו שהוא שואף להיות מחזיר בתשובה ושביכולתו להפריך כל אחד מהמאמרים שבאתר זה, העלה תגובה למאמר 'תורת ההפרייה והעיבור של הרבנים' בה הוא, בין השאר, כתב:
 
בעקבות דיוננו בנושא הפוסט וליבוננו את הסוגיה נוכחת לדעת שחז"ל אכן ידעו את העניין שקביעת העובר למינו, יהיה עד יום הארבעים, ועוד ידעו בהכרח לומר שיהא זה במקרה של עובר זכר! היינו שיתקיים העובר כזכר ויצליח, ואז תפילה מועלת ובמקרה הפוך כנקבה אין זה מועיל כי כאמור נקבה אינה הופכת לזכר!

הייתי ברשותך רוצה שתוריד את הפוסט המשמיץ על חז"ל ותתחיל לפרגן ולפרסם שבח על הידע שהיה ברשותם שבזמנם לא היה ניתן להשיג בכלים שהיו אז, וברור הוא שהידע הוא מהבורא שיצר את הברואים, רק הוא יכול למסור מסר כזה מדויק לחכמיו, ... אגב ברשותך אל תבזבז את זמני להפרכת שאר הפוסטים שלך, כולם על אותו עניין חוסר הבנה, ולא של חז"ל אלא של דורנו להבין למה התכוונו, אז אני מבקש להוריד במטוטה ממך את כל האתר המכפיש, כדי שיהיה לך הצדקה ביום הדין לומר נכנעתי הוכיחו לי וחזרתי בי! תהיה גבר!
 
בשלב זה מר ניר כהן החל לצטט מהמאמר 'רוצים בן או בת?' של המחב"ת (מחזיר בתשובה) הרב זמיר כהן ולכן החלטתי לעקוף את אנשי הביניים ולהתייחס ישירות למאמרו של מאחז העיניים הגדול שאינו נלאה מהנסיונות להוכיח שאת האמת הוודאית ביותר ניתן למצוא אך ורק בארון הספרים היהודי.
 
המאמר 'רוצים בן או בת?' של המחזיר בתשובה זמיר כהן שפורסם באתר הידברות
 
להלן הנוסח המלא של המאמר 'רוצים בן או בת?' שהרב זמיר כהן פרסם באתר הידברות:
 
בתלמוד מובאת קביעת חז"ל על פי התורה, שמין העובר מסוגל להשתנות עד יום הארבעים להריון - גם ללא נס על-טבעי. לכן, אדם החפץ בוולד ממין מסוים, רשאי לבקש ולהתפלל על כך עד יום הארבעים. ובלשונם:1 "משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים [אם הוא חפץ בבן] שיהא זכר".
 
עם ההתקדמות המדעית בחקר חיי העובר, עוררו דברי חז"ל אלו פליאה רבתי. כיצד יתכן שינוי כה מהותי בעובר קיים, גם אם מדובר בארבעים הימים הראשונים? ובפרט לאחר שהתברר בשנת 19056 כי מינו של העובר נקבע על פי כרומוזום מסוים הקיים בו מתחילת היווצרותו, וכיצד יעלה על הדעת שיתחולל בו שינוי?
 
מה גם, שחז"ל מדגישים, כאמור, ששינוי זה אינו מתחולל באמצעות נס, אלא בדרך טבעית שתפילה אמיתית פשוטה יכולה להפעילה. המתפלל לאחר שחלפו ארבעים יום מההריון, שתלד אשתו בן זכר - "הרי זו תפילת שווא",7 כיון שאז כבר נדרש נס לשינוי מין העובר, ונס אינו מתחולל ללא סיבה כבדת משקל וזכויות מספיקות. אולם, לפני שמלאו ארבעים יום להריון, יש טעם להתפלל על מין העובר, מאחר ועד אז הדבר נתון לשינוי בדרך הטבע, והתפילה יכולה להפעיל את מערכות הטבע עד יום זה.
 
הדבר מעורר תמיהה: הייתכן?               
 
אולם8, במחקרים מתקדמים התברר לאחרונה כי ישנם שלבי הכרעה בתחילת תקופת התפתחותו של העובר, במה שנוגע לקביעת מינו אם יהיה זכר או נקבה.
 
הדבר תלוי במערכת מדהימה הקיימת בפעילותו של הכרומוזום הזכרי מול הנקבי: כרומוזום Y הקטן והזכרי מצטרף לכרומוזום X הגדול והנקבי הקיים בכל סוג של צירוף.9 כדי לבטל את השפעת כרומוזום X על התפתחות העובר לנקבה, על כרומוזום Y לייצר בתקופה הראשונה חומר מיוחד10 הפועל לאלץ את הרקמה העוברית להתעלם מנטייתה להתפתח לנקבה, ולהתפתח דווקא לזכר. פעילות זו משמעותית כל כך עד כדי שבמידה ומסיבה כל שהיא לא ייצר הכרומוזום הזכרי את החומרים הנדרשים או שהם לא פעלו כתוצאה מתקלה, סופה של הנקביות לגבור והעובר יתפתח לנקבה - על אף הימצאותו של כרומוזום Y הזכרי.11
 
כלומר, עובר זכרי (המורכב מכרומוזומים XY) מסוגל במהלך ההריון להשתנות לעובר נקבי כאילו היה מורכב מראש מכרומוזומים נקביים (ובכוח התפילה על בן, לסייע לכרומוזום הזכרי לגבור, ואילו בכוח התפילה על בת, לסייע לכרומוזום הנקבי לגבור).
 
אך, עד מתי תיתכן אפשרות זו? מאיזה יום להריון נקבע מינו של העובר באופן סופי ומצבו יהיה בלתי הפיך?
 
באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של הכרעה מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים לחיי העובר ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). לאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע.
 
מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה,12 אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים.
 
הרי ללא כל ספק, רק גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם, הוא המקור למידע מדהים זה.
 
שינוי העובר
 
נאמר במשנה:2 "הזועק לשעבר [המתפלל לשנות את אשר כבר התרחש], הרי זו תפילת שווא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפילת שווא [לפי שמינו של העובר הינו בלתי הפיך בשלב זה]".
 
בתלמוד3 שואלים חז"ל על משנה זו מהכתוב בתורה על לאה אמנו:4 "וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב... וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". וקיבלנו מרבותינו שנקראה הבת בשם 'דינה' משום שבתחילה היה זה בן, אלא שהפכה לבת לאחר "שדנה לאה דין בעצמה [הייתה מעין השופטת של עצמה להכריע את גורל עוברה] ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב. ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה. אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל [אפילו] כאחת השפחות [שילדה כל אחת מהן עד עתה שני בנים, ואילו רחל רק בן אחד]. מיד נהפכה לבת".
 
מעובדה זו מוכח שמין העובר יכול להשתנות במהלך ההריון. מדוע, אם כן, מחשיבה המשנה את התפילה על שינוי מין העובר כתפילת שווא?
 
ומשיבים: "מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה [השינוי שהתחולל בעוברה של לאה, בתוך ארבעים יום להריון היה, ועד אז מין העובר נתון לשינוי, אבל לאחר מכן - הרי זו תפילת שווא. ועל כך דיברה המשנה]".5 כדתניא [כפי שלמדנו בברייתא]: שלשה ימים הראשונים [להריון] - יבקש אדם רחמים שלא יסריח. משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר [אם הוא חפץ בזכר]. מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל [שלא יהיה מעוות בצורתו]. משלושה חדשים ועד שישה - יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום".
        
כרומוזומים
 
בשלהי שנות ה- 30 של המאה התשע-עשרה, השתמשו הגרמנים, מתיאס שליידן ותאודור שוואן, במיקרוסקופים מתוחכמים הרבה יותר מקודמיהם, והוכיחו כי הרקמות החיות של בעלי-חיים, צמחים ופטריות, בנויות כולן מתאים - וכל תא מכיל גרעין.
 
מאוחר יותר, בשנות ה- 60 של המאה התשע-עשרה, התגלתה תגלית מכריעה: כאשר התאים מתחלקים, הגרעין נראה כאילו הוא נעלם זמנית, ובזמן חלוקת התאים, מופיעים גופיפים נבדלים במקום בו היה הגרעין. היה אפשר לראות את ה"גופים" הללו משום שהם ספגו חומרי צביעה, ולכן הם נקראו כרומוזומים. כלומר, "גופים צבעוניים".
 
מחקר מקיף יותר גילה כי כל תא בסיסי בגוף, מכיל עשרים ושלושה זוגות כרומוזומים (המכילים, כפי שהתברר, את מערך ה- DNA), המתחלקים לארבעים ושש יחידות. עשרים ושלוש יחידות מתקבלות מהאם ומכילות את תכונותיה התורשתיות (כגון מבנה הגוף, צבע וסוג העור והשיער, וכדומה), ועשרים ושלש יחידות מתקבלות מהאב ומכילות את תכונותיו התורשתיות. בכל זוג מעשרים ושניים זוגות הכרומוזומים, שני הכרומוזומים זהים זה לזה, מלבד הזוג העשרים ושלוש - הקובע את מינו של העובר. הכרומוזום הנקבי גדול ומכונה X, ואילו הכרומוזום הזכרי קטן יותר ומכונה Y. בנקבה - הזוג העשרים ושלוש מכיל שני כרומוזומים מסוג X, ובזכר - כרומוזום אחד הוא X וכרומוזום שני הוא Y. הכרומוזום הניתן לעובר מהאם הוא תמיד כרומוזום X, ואילו הכרומוזום הניתן לו מהאב יכול להיות כרומוזום X או כרומוזום Y. אם הצטרף כרומוזום X הבא מן האב לכרומוזום X הבא מן האם, העובר יהיה נקבה. אם הצטרף כרומוזום Y הבא מן האב לכרומוזום X הבא מן האם, העובר יהיה זכר.
מקורות
                                                          
1) ברכות ס, א.
 
2) ברכות נד, א.
 
3) ברכות ס, א.
 
4) בראשית ל, יט-כא.
 
5) ולדעה אחרת בתלמוד היה זה לאחר ארבעים יום, ובכל זאת אין מכאן קושיה על המשנה, משום שהיה זה מעשה נסים. אולם גם מדעה זו עולה שבתוך ארבעים יום מין העובר יכול להשתנות אף ללא מעשה ניסים.
 
6) במחקרה של הגנטיקאית האמריקנית נטי סטיבנס:
Stevens NM, Studies in spermatogenesis, with especial reference to the accessory chromosome, Carnegie Inst. Wash 1905; 36:1-32
 
7) ברכות נד, א.
             
8) Wartenberg H., Development of the early human ovary and role of the mesonephros in the differentiation of the cortex, Anat Embryol (Berl). 1982;165(2):253-80.
וכן:Anna Biason-Lauber, MD, ´Control of Sex Development´, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 24, Issue 2, Pages 163-186 (April 2010).
וראה גם: שלבי ההתמיינות לפי שבועות, וכיצד בשבוע השביעי והשמיני חלים שינויים משמעותיים: Campbell´s Urology, fifth Edition, Vol. 2, p. 1806, 1807, 1811. Pub. W.B. Saunders Company. על הדומיננטיות של המין הזיכרי ובלימת ההתפתחות הנקבית( בעיקר בעמ´ 234): McCarrey JR, Abbott UK. ´Mechanisms of genetic sex determination, gonadal sex differentiation, and germ-celldevelopment in animals´, Adv Genet. 1979;20:217-290.
 
9) כמבואר לעיל במסגרת שכותרתה "כרומוזומים". ההסבר הרוחני לתופעה מיוחדת זו בעולם הטבע שהכרומוזום הנקבי גדול יותר ונמצא הן בזכר והן בנקבה, ואילו הכרומוזום הזכרי קטן יותר ואינו נמצא בכל צירוף, יובן על פי הידוע בתורת הקבלה שהנקבה היא בבחינת ספירת גבורה. ואילו הזכר הוא בבחינת ספירת חסד. ומבואר במדרש שהקב"ה ביקש לברוא את העולם במידת הדין (גבורה), לפי שהיא מידת האמת, ולבסוף שיתף את החסד בדין. זאת כדי להנהיג את העולם בהנהגת לפנים משורת הדין. ולכן התחילה פרשת הבריאה במילים "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" שהוא שם מידת הדין, והסתיימה במילים "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת הוי"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית ב, ד). לפי שצירף שם הוי"ה שהוא שם הנהגת החסד לשם אלהים שהוא הנהגת הדין (ראה פסיקתא רבתי פיסקה מ; רש"י בראשית א, א. ד"ה ברא אלהים). נמצא שהמצב הטבעי של העולם הוא הנהגת הגבורה, שהוא שורש הנקבה. וממילא גם בעולם הזה כך הוא, וכפי הכלל הידוע שכל הקיים בבריאה החומרית אינו אלא על פי המשתלשל מהשורש הרוחני.
 
10) אנזים Testis Determining Factor המיוצר על ידי גן SRY. ראה: Berta et al., (1990) Nature 348 448-45.
 
11) בזהירות נציין כי יתכן שבמצב כזה תהיינה לבת שתיוולד תכונות אופי זכריות במשהו, משום הזיקה לשורש זכרי. וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק (בראשית לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה": "דינה בת יעקב, בשביל שהייתה רגילה [להיות] יצאנית, גרמה תקלה לעצמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן לד). ואמרו עוד: "לעולם הזכר נתלה באישה [פלוני בן פלונית] והנקבה באיש. ולמה זו תולה באמה [דינה בת לאה]? שהיה עיקר עיבורה זכר וכו'. לפיכך היא נתלה באמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן יח). וייתכן שזה גרם לה שלא נהגה בצניעות העדינה הראויה לבת (ועם זאת שיבחוה חז"ל על שהתנגדה ועל כרחה תפסה שכם בן חמור, בעוד שאצל נשות עובדי הכוכבים נאמר (בראשית לט, יב) "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר" וכו'. ראה מדרש תנחומא פרשת וישב סימן ו). אולם כמובן שגם באופן כזה, אל לה למי שחשה בתכונות אלו להיסחף אחר הנהגות שאינן נכונות ולהצדיק זאת בטיעון "כך נולדתי". אלא עליה לדעת כי זהו ניסיון המיוחד לה ככל ניסיון אישי שכל אדם מקבל באופן פרטי ועליו להתמודד עמו ולא להיגרר אחריו ולהיכשל בעברה ח"ו עקב נטייה לתכונה כל שהיא.
 
12) אמנם במקרה של שני כרומוזומים נקביים אין אפשרות טבעית שהנקבה תשתנה לזכר. ובכל זאת אמרו חז"ל שיש טעם להתפלל על העובר עד ארבעים יום שיהיה זכר, משום שייתכן שישנו כרומוזום זכרי בעובר המתפתח, ובכל זאת עדיין יתכן שבמאבק הנטוש בין הכרומוזום הזכרי לנקבי, בידו של האחרון לנצח. והתפילה מועילה, למעוניין בבן, להגביר את הראשון.
אגב נציין כי במחקרים שנערכו בבעלי חיים התברר כי בחלק מבעלי החיים קביעת מין העובר תלוי בחום הסביבה ולא רק בגנטיקה. בניגוד גמור לתפיסה שהייתה שלטת עד עתה והתבססה על מחקריו של הפיסיולוג הצרפתי אלפרד ג'וסט ב-1953. (ראה: Pieau C, Dorizzi M, Richard-Mercer N,
´Temperature-dependent sex determination and gonadal differentiation inreptiles´.
Cell Mol Life Sci 1999;55:887-900). יתכן שמידת החום בבני האדם משפיעה גם היא ושלכך התכוונו חז"ל באמרם (נדה כה, ב) "אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה" (ועיין רש"י בראשית טו, טו).
 
העיוותים והסילופים במאמרו של הרב זמיר כהן:
 
כהרגלו, ומעצם טבעה של הדת היהודית, הרב זמיר כהן אינו מסוגל להתאים את הדת למדע מבלי לסלף ולעוות או את הדת, את המדע או את שניהם. במקרה זה הוא מסתמך על שתי אחיזות עיניים עיקריות - הצגה מסולפת של דברי חז"ל והתייחסות מוטעית למושג 'נס':
 
1.
סילוף טיעוני חז"ל
 
 
במאמר 'תורת ההפרייה והעיבור של הרבנים' דנתי באריכות ב'תורת הזרע היחיד' שהפכה לנכס צאן ברזל של היהדות. תורה זאת קובעת שגם לגבר וגם אשה יש זרעים ובתוך זרעם חבוי אדם זעיר מאותו המין. בזרעו של אדם זעיר זה נמצא אדם עוד יותר זעיר וכך הלאה עד אינסוף. בעת המשגל גם זרעה של האשה וגם זרעו של הגבר מתפזרים ברחמה של האשה אבל רק אחד מהזרעים הללו נקלט וממנו מתפתח האדם שהיה חבוי בו. לדעת הרבנים מין העובר נקבע על פי הסדר בו הגבר והאשה הזריעו. אם הגבר הזריע ראשון נולדת נקבה, אם האשה הזריעה ראשונה נולד זכר ואם שניהם הזריעו בו זמנית מין העובר נקבע רק לאחר היום הארבעים להריון: 
 
 
אמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה, שנאמר 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר'[א]. תנו רבנן: בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה ולא פירשו חכמים את הדבר עד שבא רבי צדוק ופירשו 'אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ'[ב] - תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים. 'וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים'[ג]. וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים? אלא מתוך שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה שיהו בניהם זכרים מעלה עליהן הכתוב כאילו הם מרבים בנים ובני בנים. והיינו דאמר רב קטינא: יכולני לעשות כל בני זכרים. אמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה.[1]
 
כלומר, הידע המיוחס שהרבנים קיבלו מבורא העולם לימד אותם שמין הילוד נקבע על פי מינו של בן הזוג שהגיע אחרון לידי פורקנו. מסביר זאת היטב הריב"א:
 
 
'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה', והטעם לפי שאמת הדבר כן הוא מזרע האיש יולד הזכר ומזרע האשה יולדת נקבה, הילכך כשאשה מזרעת תחלה הזרע מתפשט על ידי תשמיש שעדיין לא נגמר ומתבטל וזרע האיש הבא אחריו בגמר ביאה הוא עומד ונקלט וממנו נולד הולד זכר ועל כן היא יולדת זכר. וכן איש מזריע תחלה יולדת נקבה מאותו טעם.[2]
 
 
רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) הבהיר את התמונה במילים לא פחות ברורות ומובנות:
 
 
'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר' היינו טעמא כשזרע האשה בא תחלה הוא מתפזר ע"י התשמיש שעדיין לא נגמר ומתבטל אבל זרע האיש הבא בגמר ביאה עומד ונקלט ממנו הולד נוצר. איש מזריע תחלה יולדת נקבה מהאי טעמא איפכא, כי באמת מזרע הזכר נולד זכר ומזרע הנקבה נולדת הנקבה.[3]
 
 
המקור למידע המדהים הזה אינו 'גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם' אלא ההבלים שהרבנים שאבו מביצת האמונות הטפלות שממשיכה להזין את בורותם עד עצם ימינו אנו. מאותה ביצה נשאב גם 'הגילוי העל-אנושי' הבא:
 
 
כדוגמה לתפילת שוא, המשנה נותנת את הדוגמה הבאה: הייתה אשתו מעוברת ואמר 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר' הרי זו תפלת שוא.[4]
 
(מקשים:) האם בקשת הרחמים אינה עוזרת לקבוע את מין הוולד? הרי על הפסוק 'וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה'[ד] שאל רב יוסף מדוע היה צורך במילה 'וְאַחַר' ורב הסביר זאת כך: לאה דנה דין בעצמה ואמרה: 'שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני וארבע מן השפחות הרי עשרה ואם גם הילד הבא שלי יהיה זכר אחותי רחל לא תוכל להוליד אלא בן אחד והיא לא תשתווה אפילו לאחת השפחות'. מיד נהפך העובר שבבטנה לבת שנאמר 'וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה'.
 
(דוחים:) אין לומדים הלכה כללית ממעשה ניסים כי ניתן לומר שהמקרה של לאה התרחש בתוך ארבעים יום ליצירה, כשהתפילה עדיין מסוגלת להשפיע על מין העובר, כמתפרש מדברי הברייתא: 'שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שהזרע ייקלט ולא יסריח. משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר. מארבעים יום ועד שלשה חדשים יבקש רחמים שהולד יתפתח ולא ידמה לדג הסנדל. משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שולד לא יהא נפל. מששה ועד תשעה חודשים יבקש רחמים שיצא בשלום.'

(על כך מקשים:) והאמר רב יצחק בנו של רב אמי: הגבר מזריע תחלה – נולדת נקבה. אשה מזריעה ראשונה – נולד זכר ורמז לכך בדברי הפסוק 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר'[ה] ומכן שמין העובר נקבע כבר בעת התעברות ולא ניתן לשנותו ואם כך, כיצד הצליחה לאה לשנות את מינו של העובר בבטנה?
 
(פותרים את הקושי:)כאן שניהם הזריעו בבת אחת ומינו של הולד טרם נקבע ולכן היה מקום לתפילה.[5]
 
 
עתה הכל ברור: אם הגבר מזריע תחילה הולד יהיה בהכרח בן זכר. אם האשה מזריעה תחילה הזוג יתברך בבת נקבה. אם שניהם הזריעו בו זמנית מינו של העובר יישאר בספק עד ליום הארבעים להריון ועד אז ניתן להתפלל ולבקש שהעובר יתפתח כזכר ולא כנקבה.
 
לדברים הללו אין כמובן שום אחיזה במציאות הלא-הזויה והרב כהן מבין זאת היטב אבל עיסקי ההחזרה בתשובה כופים עליו לעוות את התמונה ולעטוף את הגלולה המרה בציפוי מתקתק שיאפשר לתמימים לבלוע ולעכל את ההבלים הנושנים שרק העולם החרדי מקפיד לשמר. כדי להפוך את האמונה הטפלה והתפלה ל'גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם', הרב כהן התעלם לחלוטין מהעובדה שהרבנים הקדומים דנו בכללים אוניברסליים שתקפים תמיד (גבר מזריע ראשון – נולדת נקבה, אשה מזריעה ראשונה – נולד זכר, שניהם מזריעים בו זמנית – המין יקבע לאחר 40 יום) ומפנה את הזרקורים למחלה גנטית מאד נדירה, שמתרחשת בסבירות כמעט אפסית, לגביה אולי יש משמעות לטענה שמין העובר אינו נקבע ברגע ההתעברות אלא רק מספר שבועות מאוחר יותר. כלומר, במקום להתמודד עם הטיעון האוילי שמין העובר נותר בספק כל אימת שהגבר והאשה הזריעו בו זמנית הרב כהן מסיט את הדיון לפתולוגיות נדירות שמונעות התפתחות תקינה של אברי מין זכריים.

את טיעוניו הרב כהן מגבה במאמרים מדעיים, דוגמת זה שתקצירו קובע:
 
 
The morphogenesis of the primary gonadal differentiation, of the sexual differentiation and the growth of the ovarian cortex during its early period have been studied on 10 human embryos between 12 and 95 mm CR-length. Semithin sections of glutaraldehyde-OsO4-fixed and plastic-embedded material were used to demonstrate the structural events on a cellular level. The primary gonadal blastema within the genital ridge is formed by two types of somatic cells; cells segregated from the mesonephros and cells of the proliferating coelomic epithelium. The two types of cells show a tendency to intermingle and they enclose the immigrating primordial germ cells. In the female gonad the indifferent period terminates between day 40 and 42 of ovulation age (20 to 23 mm CR-length). Between day 40 and 50 the blastemal content of the indifferent gonad is remodelled and an ovarian cortex differentiates. Cellular strands extending from the primary blastema and strands from the superficial blastemal layer contribute to the formation of the cortex. Within the newly formed medulla, remnants of the disintegrating primary blastema differentiate into medullary cords. Cells of mesonephric origin which invade the growing cortex via the rete blastema interact with cells deriving from the superficial epithelium, and both exert their opposite influence on the germ cells. While female sexual differentiation is characterized by failure of the dark mesonephric cells to completely penetrate the gonadal blastema, the morphogenetic process resulting in the formation of the ovarian cortex shows a strong invasion of the cortex by the dark mesonephric cells. Dark cells advance at the most superficial layer of the cortex and increase in number at the deeper level of the cortex. Onset of oogonial proliferation and meiotic prophase seems to depend on the numerical proportion between the activating dark and the inhibiting light supporting cells.
 
 
לאחר שלושה או ארבעה נסיונות סרק הגעתי למסקנה שאיני מסוגל לפענח אף רצף של שלוש או יותר מילים ומייד התמלאתי בהערצה לישיבה שלימדה את הרב כהן לא רק להבין מונחים דוגמת:
primary gonadal differentiation
Semithin sections of glutaraldehyde-OsO4-fixed
primary gonadal blastema
mesonephros
coelomic epithelium
dark mesonephric cells
ו-oogonial proliferation and meiotic prophase
אלא גם לרדת לעומקה של התורה האמבריולוגית שעליה הוא מבסס את הטענה 'במחקרים מתקדמים התברר לאחרונה כי ישנם שלבי הכרעה בתחילת תקופת התפתחותו של העובר, במה שנוגע לקביעת מינו אם יהיה זכר או נקבה.'
 
לי, לצערי, אין את רוחב הידע ועומק ההבנה של הרב כהן אבל עיון שטחי בויקיפדיה הבהיר לי שקיימות הפרעות פתולוגיות רבות שגורמות ללידת ילדים בעלי זהות מינית בעייתית[ו]. באחת התופעות הללו, Complete androgen insensitivity syndrome, עוברים בעלי כרומוזומים גבריים (XY) יכולים, מהיום הארבעים והילך, לפתח אברי מין נקביים במקום אברי מין זכריים. נראה שהרב כהן חושב שהרבנים כיוונו בדיוק לתופעה זאת בעת שהם קבעו 'משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר' כיוון שהתהליכים הפתולוגיים מתחילים רק לאחר היום הארבעים להריון ולפני כן התפילה כביכול עדיין מסוגלת לבטל את הגזירה הגנטית ולגרום לעובר להתפתח בצורה תקינה ככל עובר זכר אחר. במילים אחרות, במקום להנחיל לברואיו מידע שיעזור לכל הזוגות שהזריעו בו זמנית, בורא העולם חשף בפני רבניו מידע שעשוי להועיל רק לאותם הורים מסכנים שיודעים בוודאות שעוברם סובל מתסמונת הנדירה שנקראת 'Complete androgen insensitivity'. לגבי כל האחרים, התפילה לבן זכר הינה תפילת שוא אסורה, כפי שנאמר:
 
 
בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה, וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.[6]
 
2.
עיוות המושג 'נס'
 
 
הרב כהן קובע:
 
 
מה גם, שחז"ל מדגישים, כאמור, ששינוי זה אינו מתחולל באמצעות נס, אלא בדרך טבעית שתפילה אמיתית פשוטה יכולה להפעילה. המתפלל לאחר שחלפו ארבעים יום מההריון, שתלד אשתו בן זכר - "הרי זו תפילת שווא",7 כיון שאז כבר נדרש נס לשינוי מין העובר, ונס אינו מתחולל ללא סיבה כבדת משקל וזכויות מספיקות. אולם, לפני שמלאו ארבעים יום להריון, יש טעם להתפלל על מין העובר, מאחר ועד אז הדבר נתון לשינוי בדרך הטבע, והתפילה יכולה להפעיל את מערכות הטבע עד יום זה.
 
...
 
במקרה של שני כרומוזומים נקביים אין אפשרות טבעית שהנקבה תשתנה לזכר. ובכל זאת אמרו חז"ל שיש טעם להתפלל על העובר עד ארבעים יום שיהיה זכר, משום שייתכן שישנו כרומוזום זכרי בעובר המתפתח, ובכל זאת עדיין יתכן שבמאבק הנטוש בין הכרומוזום הזכרי לנקבי, בידו של האחרון לנצח. והתפילה מועילה, למעוניין בבן, להגביר את הראשון.
 
 
קשה לי לקבוע אם הדברים הללו משקפים רק אי-הבנה או גם כפירה חמורה אבל ברור לחלוטין שהרב כהן לוקח את התמימים הרחק מעבר לגבולות האמונה היהודית. מדבריו של הרב משתמע ש'תפילה אמיתית' מסוגלת להשפיע על תהליכים טבעיים בעוד שתפילות לא-אמיתיות מן הסתם אינן מסוגלת לשנות את דרכו של הטבע אבל מיהו בדיוק אותו הגורם שבודק את 'אמיתות' התפילה ומחליט אם להיענות לה? ה'טבע' עצמו? כמובן שלא! תפילה לטבע היא הדוגמה המובהקת ביותר לעבודת אלילים וכל מי שמנסה להפעיל את הטבע באמצעות תפילות מן הסתם חייב באחת המיתות החביבות על הרבנים, המופתים והאייטולות. יהודי מאמין רשאי להתפלל רק למי שהכל נעשה כדברו ורק בורא העולם רשאי לדרוש מהטבע לסטות ממסלולו ולגרום לעובר נגוע להפוך לזכר מן המניין.

עובר שנגוע בתסמונת
Complete androgen insensitivity יכול להפוך בוודאות לזכר רק אם האל מתערב בטבע וכופה עליו לשנות את מסלול התפתחותו של העובר. זהו נס לכל דבר ועניין שאף מסך עשן רבני אינו מסוגל להסתיר. אבל אם מותר להתפלל לנס זה מדוע התפילה לנסים אחרים נחשבת לתפילת שוא? מה דינו של אדם שמתפלל לבן זכר לאחר שהוא ואשתו הזריעו בו זמנית ואין כל סיבה להניח שהעובר סובל מתסמונת גנטית כלשהי? האם אין תפילתו תפילת שוא? יתר על כן, לא לגמרי ברור מדוע הברייתא מורה לנו להגביל את התפילה מהיום השלישי להריון ועד ליום הארבעים בלבד. האם לא הגיוני יותר להתפלל ללידת בן זכר כבר מהיום הראשון להתעברות? האם בורא העולם אינו מסוגל לזכור תפילות שנאמרו יום או יומיים מוקדם מידי? האם הוא אינו מסוגל להפוך עובר נגוע לעובר תקין אפילו בדקה האחרונה?
 
קושיות נוספות
 
כאמור, איני מבין דבר בהתפתחות עוברים, ואף פחות מכך בתקלות שגורמות להולדת ילדים בעלי פגמים, אבל בדומה לרבנים גם אני איני מרשה למגבלות הללו לעמוד בדרכי ולמנוע ממני לשאול את השאלות הבאות:
 
1.
נניח שיום יבוא ומדע הרפואה יוכל לאבחן עוברים פגומים בשלבים המוקדמים של ההריון או באמצעות בדיקות גנטיות, עוד לפני הכניסה להריון. נניח גם שהמדע המודרני יאפשר להשתיל גנים, תאים או אנזימים בעובר הפגוע ועל ידי כך להבטיח שכל העוברים בהם אובחנה תסמונת Complete androgen insensitivity ייוולדו כבנים זכרים. האם יהיה זה הוגן להניח שהרופאים דחקו את רגליו של האל מעוד תחום שהיהדות ייחדה רק לו? האם נוכל לטעון שהפרוצדורות המדעיות הן הרבה יותר מהימנות ואפקטיביות מכל התפילות והנסים האלוהיים גם יחד? האם גם אז תעמוד בעינה ההוראה 'משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר' או שכבר ניתן יהיה להתעלם ממנה? בהבט רחב יותר - מה דינן של כל התפילות והתחינות במקרים בהם המדע פותר בעצמו את הבעיות ומייתר את הצורך בהתערבות על-טבעית? מה דינו של האל שהופך למיותר?
 
2.
מסתבר שהתפילה לבן זכר אינה נחשבת לתפילת שווא במקרה הספציפי והנדיר בו קיים סיכוי שעובר בעל כרומוזומי XY יוולד עם אברי מין נקביים אבל מדוע הגמרא אינה מורה על עריכת תפילות לשלומם ותקינותם של עוברים שעלולים לפתח מחלות גנטיות אחרות? אם אנחנו כבר מתפללים להתערבות על-טבעית מדוע שלא ננצל את ההזדמנות ונבקש רחמים גם על העוברים שילקו בשאר המחלות הגנטיות? האם הרבנים בכלל ידעו על קיומן של המחלות הללו? מדוע הם לא הורו לנו להתפלל שילדינו ייצאו בשלום גם מהן?
 
3.
אם התפילה מסוגלת למנוע מצב בו עובר בעל כרומוזומי XY יפתח אברי מין נקביים מדוע האל שאמור להיות כל-יודע וכל-יכול לא דאג ליצירת עובר תקין מלכתחילה? בורא העולם שהכל נעשה כדברו הרי מבין בעצמו שבין היום השלישי ליום הארבעים ההורים יתפללו להולדת בן זכר והוא יודע שהוא עתיד להענות להם ולחולל את הנס הדרוש ולכן לגמרי לא מובן מדוע הוא בחר בדרך העקיפה והמסובכת במקום לתקן את הגנים הפגומים ולגרום ליצירתו של עובר תקין כבר ברגע ההתעברות. 
 
4.
בהמשך לשאלה הקודמת, מדוע האל בכלל מאפשר לעוברים פגומים להתפתח מזרעם של צדיקים גמורים? האם אין הדעת נותנת שהצדיקים הללו נהנים מהשגחה עליונה שאמורה להגן על ילדיהם מכל הפתולוגיות הגנטיות? מה אמורים להסיק הורים צדיקים שהקפידו להתפלל ללידת בן זכר בימים 3-40 להריון אם בסופו של דבר נולד להם ילד בעל כרומוזומים XY ואברי מין נקביים? בהרחבת מה, כיצד הצדיקים המתפללים הללו צריכים להרגיש כשנולדים להם ילדים שסובלים ממחלות גנטיות כלשהן? האם עליהם להסיק שהאל הסיר מהם את השגחתו? האם עליהם לחשוש שמא נפל פגם בדבקותם? האם מדובר בהסתרת פנים כללית שפגעה דווקא בהם? אם התפילה אמורה להועיל אזי צדיקים גמורים צריכים להניח שההשגחה העליונה תגן על ילדיה מכל הפגמים הגנטיים האפשריים והנה למרות זאת נולדים ילדים פגומים לצדיקים מתפללים. האם לא נוכל להסיק מכך שבתפילות אין כל תועלת?
 
5.
בסופו של דבר, אם להוראות התלמודיות יש איזו שהיא משמעות הרי שבקהילות החרדיות היינו אמורים למצוא שיעור נמוך יותר של ילדים פגועים בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה שאינה מקפידה על מצוות ואינה מתפללת בימים השלישי עד הארבעים להריון. האם כך הם אמנם פני הדברים? האם החרדים מולידים פחות ילדים בעלי פגמים גנטיים? מחקר שהיה מגלה פער משמעותי לטובת הצדיקים המתפללים היה מעורר סנסציה ומעניק תמיכה חזקה לאלו שמאמינים באפקטיביות של התפילות. שיעורים שווים של ילדים פגומים באוכלוסיות השונות היה שולל את התפילה כגורם משפיע בעוד שעודף ילדים פגומים בקהילות החרדיות היה אפילו מסמן את התפילות כגורם שלילי ומזיק. אני אישית איני מכיר מחקרים שנערכו בנידון אבל מעניין כיצד יתפרשו דבריו של הרב כהן אם יימצא מחקר שיוכיח, כפי שאני חושד, שהמאגר הגנטי המוגבל שמשרת את הקהילות החרדיות גורם לשיעור גבוה במיוחד של ילדים בעלי פתולוגיות ובעיות התפתחותיות כאלו או אחרות.
 
משמעות ההוראה להתפלל עד היום הארבעים להריון
 
הרב כהן מתפעם ואומר:
 
באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של הכרעה מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים לחיי העובר ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). לאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע.
 
מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה, אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים.
 
הרי ללא כל ספק, רק גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם, הוא המקור למידע מדהים זה.
 
המדענים אכן יודעים שבשבוע השישי, היינו, סביב היום הארבעים להריון, מתחיל הבידול המיני של העובר אבל רק הרבנים, ובמיוחד המחזירים בתשובה שבהם, מסוגלים לגזור גזרה שווה בין יום הארבעים של הגניקולוגים ליום הארבעים של ההוראה התלמודית. ביהדות המספר ארבעים משמש כמספר טיפולוגי שמרמז כל כמות נכבדה מבלי לציין שום ערך מדוייק ובעלי המקראות נהגו לפזרו ביד נדיבה:
 
*
כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
*
וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה
*
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי
*
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן
*
וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
*
וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם
*
בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי
*
אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ
*
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ
*
בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי
*
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז
*
יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל
*
כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה
*
וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעוֹן
*
וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים
*
וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה
*
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה
*
וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם
*
בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד
*
בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ
*
וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת שָׁם
*
וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהֹוָה בְּחֶבְרוֹן
*
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים[ז]
*
וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי
*
וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת
*
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה
*
וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב
*
וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה
*
בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע
*
וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָינִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ
*
לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה
*
וְרֹחַב הַפֶּתַח עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִתְפוֹת הַפֶּתַח חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וַיָּמָד אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה
*
בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְֹהֹֻקְֹצָֹעֹוֹֹתֹ
*
וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת
*
וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל הָעָם וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים
 
לעיתים איזה שהוא מספר מקראי או תלמודי מצטלב עם מספר שמוכר למדע ואז הרבנים מתחילים לחגוג. במקרים בהם הדמיון השטחי אינו משרת את מטרותיהם הם תמיד יעדיפו להתעלם ולהמתין לשעת כושר טובה יותר אבל כשדובר בהקשר משותף שעונה לצרכיהם הם ימהרו להעלות את הדמיון המספרי על נס ולטעון שרק האל היה מסוגל להחדיר את מספר הקסם למסורה הרבנית. השימוש המופרז שבעלי המקראות עשו במספר ארבעים אינו שולל, כמובן, את האפשרות שכל הפסוקים מתארים את האמת לאשורה וייתכן שהרבנים לא בחרו ביום הארבעים באופן מקרי ומאחורי הקביעה שהעובר מתחיל להתבדל מינית בשבוע השישי להריון עומדת פיסת מידע שהם שאלו ממשכילים הלניסטיים שחיו בסביבתם אבל כל מי שמאשים את האל ש'הוא המקור למידע מדהים זה' לא רק מחלל את שמו של בוראו אלא גם מזכיר לנו שאותו מקור בדיוק אחראי גם לכל שאר ההבלים המדעיים שמציפים את מחשבותיהם של דלי הידע וההבנה שאוהבים להשתכשך בביצה הרבנית.
 
השיטה של המחזירים בתשובה
 
הדיון לעייל חושף את הטכניקות שמשרתות את המחזירים בתשובה, אותן נוכל לנסח באופן הבא:
 
1.
זכור – ידע הוא דבר מסוכן והרסני ולכן נסה לבחור נושאים אזוטריים שאינם מובנים לרוב הבריות ובמיוחד לא לאלו שנמנים על קהל המטרה שלך.
 
2.
מצא לך קטע תנכי, תלמודי, מדרשי או זוהרי שמזכיר, ולו במרומז, תיאוריה מדעית זו או אחרת.
 
3.
נסח את התורה המדעית בצורה שטחית ודלוחה והקפד לא לחשוף את הנקודות בהן היא אינה עולה בקנה אחד עם האמירות שמצאו את דרכן לכתבים הרבניים.
 
4.
הרחק את עדותך. הפנה את הקוראים אך ורק לספרים ומאמרים בלתי ניתנים להשגה שקוראיך בשום פנים ואופן לא יהיו מסוגלים להבין.
 
5.
התעלם מכל האמירות התורניות שאינן עולות בקנה אחד עם התובנות העמוקות שאתה מייחס להן.
 
6.
זכור, סימני קריאה מעולם לא הזיקו לאיש ולכן נסה לתבל את דבריך במספר רב של סימני קריאה.
 
7.
הקדש פרק מכובד למידע מדעי טהור שאין לו כל שייכות לנושא שעל הפרק. ככל שהמידע המדעי שתציג יהיה אמין יותר כך יגבר הרושם שאתה יודע על מה אתה מדבר.
 
8.
קבע בפסקנות שהרבנים הכירו מאז ומתמיד את האמיתות שהמדע חשף רק לאחרונה והסק מכך שהם קיבלו ידע מיוחס שנמסר למשה היישר מפיו של בורא העולם.
 
9.
התעלם מכל אלו שמלגלגים על השטויות שאתה מפרסם ומפריכים את ההבלים שאתה מנסה להפיץ.
 
אם תקפיד לפעול על פי העקרונות הללו ותפנה אך רק לתמימים שאינם מסוגלים לזהות את הסילופים והעיוותים שבתשתית דבריך אזי ההצלחה כבר נמצאת בהשג ידך וכל שיחצוץ בינך לבינה הם רק הסילופים של מחזירים בתשובה מוכשרים ממך.   
 
 
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות'.
 
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו.
 


[א]             
ויקרא יב:ב
[ב]             
בראשית מו:טז
[ג]              
דברי הימים א' ח:מ
[ד]              
בראשית ל:כא
[ה]             
ויקרא יב:ב
[ז]              
על האבסורדים שמתפתחים כתוצאה משימוש לא זהיר במספר ארבעים ניתן ללמוד במאמר 'אורוות שלמה'.


[1]          
נדה לא:א
[2]          
הריב"א על בראשית מו:טו
[3]          
חזקוני על בראשית מו:טו
[4]          
משנה, ברכות ט:ג
[5]          
היתה אשתו מעוברת ואמר 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר' הרי זו תפלת שוא. ולא מהני רחמי? מתיב רב יוסף: 'וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה' מאי 'וְאַחַר'? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבע מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות? מיד נהפכה לבת שנאמר 'וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה'. אין מזכירין מעשה נסים ואיבעית אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה, כדתניא: שלשה ימים הראשונים - יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה - יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום. ומי מהני רחמי? והאמר רב יצחק בריה דרב אמי: איש מזריע תחלה יולדת נקבה. אשה מזרעת תחלה - יולדת זכר שנאמר 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר'. הכא במאי עסקינן? כגון שהזריעו שניהם בבת אחת.
(ברכות ס:א)
[6]          
משנה, ברכות ט:ג
נקרא 12609 פעמים

השאר תגובה

אנא ודא שהינך מקליד השדות המסומנים ב-*

20 תגובות

  • קישור לתגובה חמישי, 27 יולי 2017 14:16 הוסף ע״י עדי אביר

    אביטל,

    תודה.

    ערך הבנות בכל תרבויות העולם העתיק היה נמוך בהרבה מערכם של הבנים והתורה מספקת לנו מחירון מדוייק:

    וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר.
    דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַיהֹוָה.
    וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
    וְאִם נְקֵבָה הִוא וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלשִׁים שָׁקֶל.
    וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים.
    וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלשֶׁת שְׁקָלִים כָּסֶף.
    וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה אִם זָכָר וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל וְלַנְּקֵבָה עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

    (ויקרא כז:א-ז)

    בארון הספרים העמוס של היהודים תמצאי הכל מכל כל - גם אוצרות וגם תבן, קש וגבבה. התנ"ך הוא יצירת מופת של כל הזמנים. הפרשנויות שהרבנים כתבו הן כבר הרבה פחות מופתיות והרבה יותר אינטרסנטיות. הרובד האגדתי בספרות חז"ל הוא נפלא, ובתנאי שלא מתבלבלים וחושבים שהוא מבטא אמת אלוהית כלשהי. ברובד ההלכתי של אותה הספרות אין שום שכיות חמדה מרננות לב ולבטח לא 'אוצרות' כלשהן. לכתבים הפילוסופיים שאיכשהו מצאו את דרכם לארון הספרים היהודי (הרס"ג, הרמב"ם, ריה"ל ודומיהם) יש ערך היסטורי ומחקרי שאינו מוגבל לתרבות היהודית בלבד אבל תרומתם לתרבות ישראל של הרבנים שהקדישו חיים שלמים לפירוש וביאור ההלכה היהודית היא, מבחינתי, כמעט אפסית ותרומתם לתרבות העולם היא אף פחותה מזאת.

    תרומתו של עם ישראל לתרבות המערב היא לא פחות ממכרעת וקשה העריך איך הספרות, ההגות, המדע, המחקר והמוזיקה של המערב היו נראים ללא גאון הרוח היהודי. תרומתם של הרבנים - להוציא אולי מעט פילוסופים ימי ביניימיים, דוגמת הרמב"ם, הרמב"ן ואבן גבירול, ומספר קטן של רבנים/הוגים שפעלו במאות האחרונות - היא לכל היותר זניחה לחלוטין ובמקרה של הרבנים החרדים - אפסית לגמרי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 27 יולי 2017 01:10 הוסף ע״י אביטל

    מאמר יפה ומאיר עיניים. ולא התייחסת ולו במילה לעובדה שכל התפילות בגמרא מיוחסות לבקשת בן (זכר!) בלבד וכמה זה מופרך? בימינו המשונים, בני אדם רוצים בנים ובנות, כנראה במידה שווה. הולדת בת היא לא תקלה מצערת ותפילה שלא התגשמה, ולהפך- הורים ל2 בנים מייחלים בכל מאודם לבת. כנראה שתופעה כזו לא היתה מוכרת בתקופת המקרא והתלמוד.
    הערה- אני לא אוהבת אחיזת עיניים של מחבתים יהירים, אבל יש לי פינה חמה לארון הספרים היהודי ואני חושבת שהוא עמוס באוצרות. אני לא אאמץ בעקבותיו פרקטיקות רפואיות, אבל אתייחס אליו בכבוד, אהבה וכובד ראש. בארון הזה מצויים השורשים של התרבות אליה נולדתי.

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 23:22 הוסף ע״י עדי אביר

    אוהד,

    תודה. תיקנתי את כל המופעים של המילה להואיל בדברים שאני כתבתי. אשמח לתקן גם את התגובות של מר כהן אם הוא יבקש ממני לעשות זאת.

    אנא ראה בטעויות הכתיב שלי הוכחה ניצחת לכך שאף אחד אינו מושלם, או אם תרצה, עדות לכך שגם אני נחנתי במספר קבעונות מהם קשה לי להשתחרר.

    אודה לך אם תפנה את תשומת ליבי לכל שגיאות הכתיב שתמצא במאמרים שלי.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שבת, 14 פברואר 2015 23:00 הוסף ע״י אוהד

    אני רואה שנשתרשה שגיאת הכתיב של כתיבת "להואיל" במקום "להועיל" במקומות רבים באתר, ובכלל זה גם במאמר הנוכחי (ובתגובות אליו)

  • קישור לתגובה שבת, 17 ינואר 2015 20:59 הוסף ע״י ניר כהן

    סקרן לא התעלמתי,

    המאמר בעיתון הארץ ארוך ומייגע ,אני לקחתי את הקטע לעניננו ,יש לי עוד מחקרים בנושא תפילה ,
    מדובר על למעלה ממאה מחקרים ,לא אחד או שניים
    המסקנה היא התפילה מועילה ,
    והיא בלתי תלוייה היא תפילה מרחוק בלי ידיעת החולה ,

  • קישור לתגובה שבת, 17 ינואר 2015 13:28 הוסף ע״י סקרן

    ניר כהן,

    העתקת באופן סלקטיבי חלקים ממאמר מעיתון הארץ כהוכחה ליעילותן של תפילות.
    בכך אתה מנסה להטעות ולצור רושם שהמאמר מחזק את דעתך בעוד שלכותבו מסקנה הפוכה.
    בעיני קורא בלתי מוטה עלול להווצר הרושם שאולי נהגת בחוסר יושר.

    האם תואיל להסביר מדוע לא ציטטת גם את זה:

    "ההצלחות של הרפואה האלטרנטיווית מושתתות על הכשל המחשבתי הגלום ב"פוסט הוק ארגו פרופטר הוק": השיפור במצב החולה המטופל בהומיאופתיה או בתפילות לבורא עולם מיוחס ל"טיפול" בעוד שלמעשה מקורו קרוב לוודאי בגורמים משפיעים אחרים כמו הריפוי הטבעי והריטואל הטיפולי.”

    וגם לא את זה:

    "כל מי שרווחתם של בני האדם יקרה לו מסתכל על התעצמותה של הרפואה האלטרנטיווית והכרסום במעמד הרפואה הקונוונציונלית בדאגה רבה.”

  • קישור לתגובה שישי, 16 ינואר 2015 15:42 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    תיקוני הלשון נועדו לעזור לך לעשות רושם טוב יותר. אם אינך מעוניין בכך אשאיר אותך עם ניסוחיך העילגים.

    ניר, תוכל להתעקש כמה שאתה רוצה, ואולי אפילו להביא לעזרה את ידידך אדיר סבן שמתעקש על טעויות הרבה יותר טוב ממך, אבל העובדות לא תשתננה:

    כל העוברים מתחילים להתבדל מינית רק בשבוע השישי להיריון ולפני זה לא ניתן להבדיל ביניהם על פי מאפייני מין חיצוניים אבל למעט במקרים הנדירים ביותר כל העוברים בעלי הכרומוזום Y יהפכו לזכרים וכל העוברים שאינם נושאים את הכרומוזום הזה יהפכו לנקבות. זה מה שנקרא תהליך דטרמניסטי והוא יתרחש בין אם אתה מתפלל ובין אם לאו.

    כפי שהסברתי שוב ושוב, התפילה, אם בכלל, יכולה להועיל רק במקרה הספציפי שהעובר סובל מתסמונת Complete androgen insensitivity ובכל מקרה אחר התפילות הן תפילות שוא אסורות.

    שני המאמרים שהבאת אינם עוסקים בעניינינו והם אינם רלוונטיים, בדיוק כמו שאר הררי המלל שהעמסת על האתר שלי. אנחנו לא עוסקים כאן בתפילות ויעילותן אלא בקטעים תלמודיים שטוענים שמין הזכר נקבע על פי סדר ההזרעה ורק במקרה של הזרעה בו זמנית המין אינו נקבע ברגע ההתעברות אלא רק ארבעים יום לאחר מכן. זאת האמונה הרבנית. האם אתה מסכים איתה?

    עדי אביר

  • קישור לתגובה שישי, 16 ינואר 2015 13:35 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר ,

    אין צורך לתיקוני הלשון שלך ,אני מסתדר לבד אני יודע שאתה אוהב לבזות ,אבל תניח לי

    דבר נוסף עדי שרציתי להראות ואני מניח שמי שמחפש אמת ראה הוא שבמאמר שהבאתי שעליו אתה סוף סוף מודה ,יש התמיינות לעובר נקבי /זכרי רק משבוע שישי כפי שחז"ל ציינו
    עד אז ניתן להתפלל על העובר שיתפתח לזכר ,ולא יכשל !!!

    זה עיקר ההוכחה לשיטת אחוזים נמוכים לכשלון /לשיטתי והבארתי זאת מספיק אחוזים גבוהים שיכול להכשל ,

    אני לא מתכוון להסכים איתך רק לומר לך פספסת את הפואנטה
    חז"ל טוענים שהדבר מצריך תפילה! שיצליח העובר להכריע לזכר
    ,רואים זאת היטב מהידע המדעי שהזכר צריך על ידי הגן הצפציפי ונוספים לדכא את ההתמיינות להתפתחות עובר נקבה !!

    שוב אני מקווה שזה סופי !!
    תפילה להצלחה שאותה טענו חז"ל ואמרו גם כמה זמן עד סוף השלב הקיריטי ,של התהליך ,צריך!!!
    כי חלילה אם יהיה עובר נקבי עם סנדרום גברי ,מסויים לא משנה איזה ,רוחני או גשמי ,הדבר משובש

    אם תפילה עוזרת אני ממש בקלות מוכיח
    זה מוכח היום מדעית !!!!!

    אלוהים במבחן תפילה ?!( חס ושלום )
    http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1018808
    http://www.nrg.co.il/online/15/ART/953/267.html
    שלמה המלך מבקש על הגוי שיתפלל שהבורא ישמע תפילתו ,שם מדובר על הר הבית אמנם אבל ,שומע תפילת כל פה
    והחשבון חשבון שמים

    ריפוי מרחוק הוא "פעולה רוחנית מודעת המכוונת להועיל לרווחתו הפיזית או הרגשית של אדם אחר". ריפוי מרחוק באמצעות תפילה הוא למעשה בקשה מאלוהים או מכוח עליון אחר להתערב במצבו של פרט או חולה מסוים. זוהי השיטה הפופולרית ביותר בסל הרפואה האלטרנטיווית בעולם המערבי. באנגליה יש 14,000 מרפאים מרחוק.

    מחקר קליני מבוקר שפורסם ב-1998 בעיתון רפואי שאינו מן השורה הראשונה זכה לתהודה רבה. 40 חולי איידס בשלב מתקדם חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי, שזכתה ל"ריפוי מרחוק" במשך 10 שבועות, וקבוצת ביקורת. הריפוי מרחוק נעשה באמצעות מרפאים מסוגים ומסורות שונות, אשר היו פזורים ברחבי ארצות הברית ולא פגשו מעולם את החולים אותם היו אמורים לרפא. לאחר שישה חודשים נמצא כי בקבוצה שקיבלה "ריפוי מרחוק" יש פחות אירועי מחלה הקשורים לאיידס, פחות ביקורים אצל רופא ופחות אשפוזים. מחלתם פחות חמורה. מצב רוחם טוב יותר.

    מי שרצה להאמין כי מדובר במחקר אזוטרי, אנקדוטה חסרת משמעות בתולדות המחקר הקליני, התבדה במהירות. ב-1999 פורסם באחד העיתונים הרפואיים המובילים מחקר שבדק את ההשפעה של תפילה על חולים שאושפזו ביחידה לטיפול נמרץ בחולי לב. 990 חולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: החולים בקבוצת הביקורת קיבלו את הטיפול המקובל, והחולים בקבוצת הניסוי קיבלו בנוסף לטיפול המקובל ריפוי מרחוק: אדם אחר התבקש לשאת תפילה להחלמתם ללא ידיעתם.

    החוקרים דיווחו כי התמותה בשתי הקבוצות היתה זהה, אך המהלך הקליני של אלה שקיבלו ריפוי מרחוק היה כרוך בפחות סיבוכים חמורים. ההבדל בסך ובחומרת הסיבוכים בין שתי הקבוצות היה מובהק סטטיסטית.

    לאחר מספר שנים של מאמץ מרוכז נמצאו בספרות הרפואית יותר מ-100 מחקרים שבדקו את השפעתו של ריפוי מרחוק. אחרי ניפוי מחקרים שלא עמדו בסטנדרטים מתודולוגיים בסיסיים נותרו 23 מחקרים שכללו 2,774 חולים: 13 מחקרים (57%) הראו אפקט חיובי, בתשעה לא היה כל אפקט, ובאחד אפקט שלילי.

    הדיון האינטנסיווי בעקבות פרסומים אלו נגע בעיקר בשאלת המחקר. על פי הטענה הבסיסית של המרפאים, מה שנבחן לא היה השפעת התפילה על מחלות אלא התערבותו של אלוהים בתגובה לתיווך אנושי, כאשר אבן הבוחן להשפעת התערבות האל היא סטטיסטית.

    העמדת שאלה מסוג זה לבחינה מדעית מעוררת תהייה. האם הגיוני להניח שאלוהים יפעל בצורה הסתברותית? על פי הדתות המונותאיסטיות הגדולות, אלוהים לא קשור לחוקי הטבע, וודאי שלא לחוקי ההסתברות. יתרה מזאת, הדתות הגדולות מייחסות לאלוהים יכולות בלתי מוגבלות. הוא כל יכול. האם סביר להניח כי אלוהים זקוק לדרבונם של המתפללים כדי לדאוג לשלומם או לרווחתם של בני אדם שהוא חפץ ביקרם?

    יש אנשים ששאבו עידוד מההצלחה (גם אם חלקית) של הניסויים המדעיים באישוש עוצמתו של בורא עולם והם מציעים להתקדם ולבחון את השפעת המרכיבים השונים של ריטואל התפילה: כמות, סוג, צורה, משך, תדירות, מידת הלהט, מספר המתפללים ביחידת זמן, סוג האמונה של המתפלל או החולה. מעניין לבחון למשל את ההנחה כי ההשפעה של חמישה מתפללים שכל אחד מהם מתפלל שתי דקות זהה להשפעתם של שני מתפללים שכל אחד מהם מתפלל חמש דקות. יש המציעים לבחון בדרך זו מהי האמונה ה"נכונה", באמצעות בדיקה אם לתפילתו של נוצרי בעבור יהודי יש יותר השפעה מתפילה של יהודי בעבור נוצרי.

    אך יש רבים המודאגים יותר מתוצאות המחקרים. היכולת להוכיח באמצעות ניסויים קליניים את ההשפעה התרפויטית של תפילה מרחוק מציבה סימני שאלה גדולים לגבי אמינותם.

    סקר שפירסם Nature בגיליונו האחרון מראה כי לפחות אחד משלושה מדענים באמריקה הזוכה במענק מקרנות ממשלתיות חוטא באי דיוקים ומעגל פינות בעבודתו המדעית. כ-15% הודו כי השמיטו נתונים מהמחקר ו-27% הודו כי לא שמרו את הנתונים כנדרש. "אי דיוקים" אלה יכולים ללא קושי להפוך כל תוצאה שלילית לחיובית. השיטה המדעית מושתתת על מערכת ענפה של חוקים וכללים הקובעים את האופן שבו אפשר להשיג ראיות מהימנות ואת הדרך שבה נהפכות ראיות לאמת מדעית. הישגי המדע ואמון הציבור תלויים במידה רבה במידת המחויבות של המדענים לקיום קפדני של חוקים וכללים אלה. תחרות פרועה בין מדענים ומעורבות עמוקה של בעלי אינטרסים במחקר המדעי פגעו - יש אומרים פגיעה אנושה - ביושרה של הקהיליה המדעית.

    השיטה שהצגתי פה ^ היא שיטה של ריפוי מרחוק: אדם אחר התבקש לשאת תפילה להחלמתם ללא ידיעתם !!!

    ותוצאות הם שהתפילה עוזרת !! מבחינה מדעית

    ( אגב מראש אנשים יגידו למה אז אם כך לא במאה אחוז ?!
    תשובה : לא תמיד התשובה חיובית שמתפללים וזה מסיבות וחשבונות הבורא ,
    גם משה רבנו התפלל ולא נענה ! כי נענש )
    אבל תפילה עוזרת בהחלט

    הייתי רוצה שתפסיק להשמיץ עדי אביר ,אני פועל ויפעל לזה
    ובנתיים אני הראתי לכבודו
    שהמאמר של חז"ל בהחלט מדהים ,אלוקי !! ,והכרחי ,,,למנוע תקלות, או במקרה אחר להפך עוברים כמו במקרה לאה


    ולחילוני ששאל למה אני מתעקש ,תשובתי איש יקר כי עדי אביר חשב לצאת חכם שלקח מאמר שהדבקתי ,וניסה לומר שהדבר לא חיוני !! ואין צורך בתפילה ,אני מבין שעכשיו ברור
    שצריך תפילה למקרה זה ,ולמקרים אחרים ,כי חז"ל שאמרו את המאמר אמרו אותו ברצף של כמה בקשות לכל שלבי העובר בבטן בודאי גם שיתקיים הולד זה כלול בתפילת יהא זכר ! אנו מתפללים לולד שהאישה לא תפיל ,ושיהיה בריא בנפשו ובגופו ,ואם תרצה שיהיה חזק ,וגבוה ,ויפה ,וחכם ,אבל צדיק /רשע אין אנו מתפללים כי זה ביד האדם , חילוני יקר ,

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 22:59 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    אני מתקשה להבין את הסיבה להתעקשותו (עד כדי התבזות) של ניר על נושא מין הילוד.
    אחרי (ולפני) שאברי המין מתפתחים יש עוד המון אסונות שיכולים לקרות - ובהסתברות הרבה יותר גבוהה.
    האם אין צורך בתפילה למניעתם?
    האם יותר חשוב שיוולד זכר מאשר שיוולד עובר חי?

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 22:54 הוסף ע״י סקרן

    ניר כהן:

    כדי לשכנע צריך נתונים ולא ציטוטים. ישנם אין ספור סיפורים על ניסים כאלה ואחרים (בכל מיני דתות). מה שאין אלה הם נתונים.

    אם תפילות אמנם מועילות הרי שהיית יכול להראות נתונים שמבססים טענה זאת ללא עוררין.
    האם תוכל להראות במספרים דוגמאות לכן שישנו הבדל סטטיסטי מובהק בין קבוצה של מתפללים לאל אמיתי, לבין קבוצה של מתפללים לאל שאינו אמיתי, לבין קבוצה של לא מתפללים לאל כלשהו.
    תוכל להעזר למשל בנתוני אירגון הבריאות הבינ"ל לגבי מיתת תינוקות, מיתת אימהות בלידה, תחלואות שונות, תוחלת חיים, וכולי.
    לדעתי תמצא שמידת איכות חיים בריאות ורווחה תואמים לרמה כלכלית, מדעית, וטכנולוגית. ואלו לא תואמים לאמונה.

    אם חזל אמנם מחזיקים מאז ומתמיד בכל הידע האנושי מעניין מדוע הם אינם חולקים ידע זה לתועלת האנושות אלא רק אחרי שאחרים מגלים אותו בדרך מדעית או ניסויית. למשל כיצד זה שגילוי ופיתוח החיסונים או האנטיביוטיקה או טיפולי הפוריות לא יצאו מהישיבות הגדולות אלא מגויים?

    כמו שעדי אביר מראה באתר זה באופן יסודי, מפורט, ומבואר, חזל היו אנשים בני זמנם ובעלי ידע בן זמנם.

    גורלם של מאמינים באל זה או אחר, או בלתי מאמינים, תמיד תואם את המציאות והידע של זמנם. יש לך נתונים שסותרים זאת? או שמא ישלף עכשיו קלף העולם הבא?

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 22:05 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    תודה על ההפניה למאמר. אמנם איני יודע מי עומד מאחוריו אבל אין לי שום בעייה עם הכתוב בו. המאמר, ככל שאני מסוגל לשפוט, אכן מייצג את הידע המדעי ולכן הוא תומך בדברים שאני כותב לך שוב ושוב:

    חוץ מאשר במקרים פתולוגיים אין שום משמעות למשך תהליך ההתמיינות. עובר בעל כרומוזומים XY יהפוך לזכר ללא כל קשר למשך הזמן שיידרש לו לעשות זאת. זהו תהליך דרטמיניסטי ואין אף תפילה שמסוגלת לשנותו. רק במקרים נדירים מאד, כשהעובר סובל מפתולוגיה שמונעת ממנו להתפתח לפי תכתיב הגנים, התפתחותו יכולה להיות לא דטרמניסטית והוא עלול להיוולד עם אברי מין נשיים.

    במה לדעתך המאמר סותר את מה שאני כתבתי? האם אתה בטוח שהבנת את המאמר? שים לב שיש בו המון מילים ארוכות אותן חייבים לפענח אם רוצים להבין את כוונת הכותב. האם אתה יודע מה משמעות המילים 'פתולוגיה' ו'דטרמניסטית' בהן אני השתמשתי? האם יש סיבה מיוחדת שגורמת לך לנפנף שוב ושוב בחוסר הידע וההבנה שלך?

    תגיד לי, האם במקום לבזבז את זמנך היקר בהגנה על אמונות טפלות באמצעות ידע שאינו נמצא ברשותך לא היה פשוט יותר לבקש מרופא המשפחה שלך שיסביר לך שכל העוברים מתחילים להתמיין רק בשבוע השישי ועד אז אין להם מאפיינים מיניים חיצוניים. עם זאת, בכל המקרים הלא פתולוגיים העובר מפתח את אברי המין שמתאימים לכרומוזומים שלו ללא קשר למי מהוריו הזריע ראשון.

    אני מתחנן שתחדל מהקשקשת אבל אם אתה מתעקש להמשיך לעשות צחוק מעצמך אנא הטה פעלים בגוף ראשון יחיד ב'אלף' ולא ב'יוד'. אומרים 'אני לא אניח לך לחמוק' ולא 'אני לא יניח לך לחמוק'.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 20:41 הוסף ע״י ניר כהן

    ...
    http://www.psicho567.files.wordpress.com/2010/04/chapter10.doc

    הואל נא לעיין ולא לקשקש חינם ,אם אתה משכיל ממני או לא ,זה אנחנו נבדוק אל תדאג אני לא יניח לך לחמוק

    עד שבוע שישי עובר זכרי /נקבי הוא דומה לחלוטין ,
    על אף מציאות של כרומוזום זכרי בעובר ההכרעה היא רק בשבוע שישי ,אני יכול להציף לך את האתר במסמכים מגבים על כך ודי במסמך זה ,תתחיל לקרוא ותפסיק לקשקש

    אתה מרמה את קהל קוראיך בריש גלה.
    הגיע זמן שידעו את האמת לגבי דבריך !
    שאתה סתם מכפיש את הרבנים ואינך מסוגל להתמודד עם מאמרים פשוטים ,

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 20:16 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    לא יעזרו לך קישורים למסמכים שאינם קיימים.

    אני אסביר שוב בתקווה שאולי לאחר ארבע או חמש פעמים תצליח גם אתה להבין:

    חוץ מאשר במקרים פתולוגיים אין שום משמעות למשך תהליך ההתמיינות. עובר בעל כרומוזומים XY יהפוך לזכר ללא כל קשר למשך הזמן שיידרש לו לעשות זאת. זהו תהליך דרטמיניסטי ואין אף תפילה שמסוגלת לשנותו. רק במקרים נדירים מאד, כשהעובר סובל מפתולוגיה שמונעת ממנו להתפתח לפי תכתיב הגנים, תפתחותו יכולה להיות לא דטרמניסטית והוא עלול להיוולד עם אברי מין נשיים.

    חבל להתחרבש על זה לנצח וחבל עוד יותר שבחור כמוך, שנסמך רק על שרלטנים דוגמת זמיר כהן, מנסה ללמד אנשים משכילים ממנו את עקרונות מדע הגנטיקה.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 19:03 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    לא אמרתי שישתמשו בזה הרבה בבני אדם.
    דיברתי רק על האפשרות הטכנית שהבנתי מן השיחה עד לאותו רגע שאינך מודע אליה.
    בבעלי חיים, אגב, במיוחד באלה שאנחנו מפיקים מהם חלב, מדובר בעניין שבשגרה כיוון שהרפתנים רוצים בעיקר פרות ואינם מעוניינים בפרים.
    יש בנמצא שיטות שמבטיחות הצלחה בהסתברות גבוהה ביותר, רק שהן יקרות.
    השיטה הזולה יותר מתבססת על צנטרפוגה (כרומוזום X כבד מכרומוזום Y) ומצליחה לבודד נקבות וזכרים רק בהסתברות של 80%
    מין העובר נקבע על ידי הסזרע וזה קורה ברגע פגישת הביצית והזרע.
    התקלות אינן קובעות את מין העובר - הן יכולות להשפיע על צורתו החיצונית אבל ברוב המקרים, אם לא בכולם,"נקבות" שמתקבלות כתוצאה מתקלות אלו אינן פוריות.
    במילים אחרות - גם במקרים החריגים - אין זה מין העובר שנקבע ומה שנקבע זה רק מידת תקינותו.

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 18:37 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר וכל הקוראים ,

    הנה כאן מצאתי מאמר מסכם שערך מישהו שגם הוא בנוסף לרבים שעיינתי מדבר על עוברים דומים שעוד לא נערכה בהם הכרעה עד שבוע שישי! לזכר/נקבה ( התחלת המאמר)

    תהליכים פסיכוביולגיים – פרק 10
    psicho567.files.wordpress.com/2010/04/chapter10.doc
    התפתחות מינית ייצור גמטות והפריה: כרומוזום המין הוא אמנם הקובע בזמן ההפריה אך הוא הראשון ברצף ... מה שכנראה מווסת את התפתחותן הוא גן יחיד על כרומוזום Y שנקרא sry

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 18:36 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    אנחנו מנהלים דו שיח של חרשים ואין בדעתי להסביר לך שוב ושוב מדוע הרב כהן מאחז עיניים ומדוע אין שום משמעות לכך שהגבר הזריע ראשון, האשה הזריעה ראשונה או שניהם הזריעו ביחד. רק מי ששבוי באמונות הטפלות שהרבנים הזריעו במוחו מסוגל להעלות בדעתו את ההבלים עליהם אתה מגן בכל כוחך.

    לא אנסה גם להסביר לך שוב מדוע חוץ מאשר במקרים פתולוגיים אין שום משמעות למשך תהליך ההתמיינות. עובר בעל כרומוזומים XY יהפוך לזכר ללא כל קשר למשך הזמן שיידרש לו לעשות זאת.

    אתייחס ,עם זאת, למשפט אחד בלבד בתשובתך:

    'ואף רב לא מתיימר לעבוד על אף אחד תפסיק בהשמצות מביאים חומר חשוב לעם ישראל מידיעות חז"ל בתורתנו הקדושה כדי שהעם ידע ויתפלל ויוושע!!'

    זהו פשוט שקר גס.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 18:14 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר ,

    אני חושב שדווקא אני הצלחתי לשים אצבע על אי ההבנה שלך. אני כתבתי :

    'תגובתי - זה לא מחלה גנטית נדירה זה מחקר מבוסס שמראה שהכרומוזום הגברי ינסה להכריע עד יום הארבעים והראיה אם יצליח תהיה אך ורק אז ביום הארבעים כי אז יקבע המין בלי אפשרות לשינוי ,כי עד יום הארבעים נוצר העובר!'

    במצב התקין אכן כרומוזום Y קובע את מין העובר כבר ברגע ההתעברות ואין ולא יהיה לך מושג מה יהיה מספר האחוזים במצב אחר כגון :
    1) הזרעה בו זמנית /והכרעה של כרומזום זכר לעובר זכרי - שזה מספר אחוזים גבוהה שתהיה הזרעה בו זמנית ואכן תפילה ראויה היא שכן ,צריך הכרעה ותפילה מועלת, מה גם שמבלבד זאת אני שם לב ממאמרים רבים שהתהליך בכל אופן בכרומוזום הגברי הוא תהליך בלי קשר להזרעה בו זמנית ( שיתכן שהיא משפיעה בהחלט) ,אבל ממילא חל תהליך התמיינות לעובר זכרי
    שים לב :
    שבאמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של הכרעה מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים לחיי העובר ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). לאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע , פה ההתבוננות של המחקר לא הייתה באחוזים הקטנים בכלל אלא במצב של הכרעת הכרומוזום ליצור את האינזים שיכריע בהתמיינות לעובר זכרי ,הגן הספציפי להתמיינות sry, ביטוי sry מזוהה רק עם 41 ימים לאחר התעברות אפשר לראות זאת כאן : http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2761935/

    קצת מידע :
    הגן המדובר אצלנו הנמצא על זרוע כרומוזום הגברי הוא
    גן SRY הוא פקטור שעתוק עם אקסון אחד רציף שמקודד לחלבון עם 204 חומצות אמינו,
    בבוגר הוא מתבטא באשך, במוח, בלבלב ובלב. ברירת המחדל היא התפתחות לנקבה וביטוי SRY מאפשר יצירת טסטוסטרון והורמון נוסף שמשנים את תוכנית ההתפתחות לזכר.

    על פי מאמר
    מד"ר אורית פנחס-חמיאל,בית חולים לילדים ע"ש ספרא ,המרכז הרפואי שיבא תל השומר  
       
    בעוד שפקטורים האחראיים להתמיינות הזכר מוכּרים, הרי וויסות ההתמיינות של אברי המין של הנקבה עדיין לא פוענח.
    גן WNT4 למשל , גן המקדד חלבון שתפקידו לדכא את ההתמיינות להתפתחות הזכר ,מהצד הנגדי לגן בכרומוזום הגברי שמקודד

    שים לב !! הרי שנערכת מלחמה קטנה בעצם שהכרעתה עד ליום הארבעים כאמור ,ההתמיינות נמשכת ונמרחת עד להופעת העובר ביום בארבעים אם כי ההכרעה יכולה להיות כבר ביום 22 לפי המחקרים ועיינתי וראיתי שיש תהליך התמיינות שלוקח לא מעט ימים
    ואין דרך לדעת אם לפני כן העובר צלח כבר להגיע להיות עובר זכרי כי תהליך ההתמיינות חייב להחל בשלב יותר מתקדם לאחר הימים הראשונים כדי שיהיה אפשר להתבונן ולומר את המצב אליו מתקדם העובר ,אי אפשר לומר אם המבצע יצליח .
    המאמר הראשוני כלל את הערכים האלה שבהם ניסיתי לעיין :
    שלבי ההתמיינות לפי שבועות, וכיצד בשבוע השביעי והשמיני חלים שינוייםמשמעותיים: Campbell´s Urology, fifth Edition, Vol. 2, p. 1806, 1807, 1811. Pub. W.B. Saunders Company. 
    על הדומיננטיות של המין הזיכרי ובלימת ההתפתחות הנקבית(בעיקר בעמ´ 234):  McCarrey JR, Abbott UK. ´Mechanisms of genetic sex determination, gonadal sex differentiation, and germ-cell  development in animals´, Adv Genet. 1979;20:217-290.

    ניסיתי להכנס למאמרים ראיתי שם הרבה מאד מקרים גם במיני חיות שונות שההתמיינות לוקחת 22 יום ומעלה ,


    אני ישמח לראות מחקר שמראה שכבר בהתחלה ניתן לראות שהעובר זכרי !!! הדבר לא נראה כך בכלל מלשון המאמרים שמראים שמתבצע תהליך התמיינות ,עם סיכוים לכאן ולכאן הבט בחלק מהתהליך ותבין אין זה עניין רגעי ! בעוד המאמר הראשון שלנו תומך בזמן של עד ארבעים יום לתהליך !

    סקירה קצרה
    בראשית התפתחותו, לעובּר גונדות ומערכת צינורות בי-פוטנציאליים.
    הגונדות יכולות להתפתח לאשך או לשחלה, ומערכת הצינורות יכולה להתמיין ל Wolffian ducts או Mullerian duct .
    בנוכחות כרומוזום Y, (למעשה הגן SRY הנמצא על הזרוע הקצרה של כרומוזום Y), הגונדה הבי פוטנציאלית תתפתח לאשך. יש צורך באשך פעיל על מנת שהעובר יתפתח לזכר, בעוד שאין צורך ברקמת שחלה פעילה כדי לקבל פנוטיפ נקבי.
    תאי סרטולי שבאשך מפרישים את ההורמון mullerian inhibiting substance (MIS), שיגרום לנסיגה של המערכת המילריאנית, ותאי ליידינג באשך מפרישים אנדרוגנים  בעזרתם יתפתח עובּר עם פנוטיפ זכרי.
    טרנסלוקציה של SRY, או מוטציה ב SRY יגרמו להפרעה בהתפתחות ולפנוטיפ נקבי. כמו כן קיימת קבוצה נוספת של גנים המעורבים בהתמיינות האשכים ביניהם SOX9, SF1, WT1, DAX


    2) מצב פתלוגי כפי שאתה נצמד אליו כל הזמן - הוא אם הוא באחוזים קטנים המציאות לא מלמדת אותנו שהוא 99.9 בהחלט הרבה יותר אחוזים ואין לך אפשרות לדעת כמה ,ואם תאמר שאתה כן יכול אנא חסוך את זמננו והראה שזה 99.9 הבא ראיות ,אל תשכח גם אם תביא אותם זה לא הסיבה היחידה !
    בשניהם אגב הם מצב ה'הכרעה' הוא ארוך יותר עד 40 יום ! כידיעת חז"ל , המדע היום!
    הטיעון של הרב כהן לא נשען על תופעה פתולוגית "מאד מאד נדירה" כפי שאתה טוען הוא דווקא טוען יותר למצב של הזרעה בו זמנית כמו חז"ל קודם כל שאחוזיו גבוהים ,וגם למקרים נוספים של שיבוש ,ועל המצב הטבעי בהחלט שהכרומוזום הגברי חייב "להשתלט" על העובר והמחקר מראה שעל כרומוזום זה ליצור אינזים מיוחד לצורך כך
    המאמרים שהרב מצרף הם חיונים להוכיח נכונות דברי חז"ל גם אם היה זה בסיכוי קטן ,עדיין היה צריך תפילה ואני מוכיח לך שוב ושוב והגיונך יבין בסוף שזה סיכוי שהתהליך יתארך עד ליום הארבעים הנוגע בהרבה מאד מהמקרים ,ממילא הרבה אחוזים

    ועוד ראיה לדברי חשובה מאד לדברי לתשומת ליבך ולב הקוראים : לא סתם מחקרים מנסים לגעת בעניין ,חשוב לעצמך אם זה היה 99.999 אחוז הצלחה להזרעה ראשונית ,הם היו מצליחים לגעת ב0.0001 אחוז האלה במחקרם ?!!!,המחקרים לא מציינים אחוזים ומן הראוי שתבין שמחקרים רצינים מיוחסים לרמת אחוז סבירה וגבוהה ,כפי שגם ניתן להבין
    מהתהליך שצריך להתבצע זה הרי ברור !
    אגב מעיונים במאמרים שונים נתברר לי שיש סיכוי לפגם בגן המופיע בכרומוזום הזכרי באחוזים ניכרים של 15% ואף במקרים מסוימים עד 25 % של פגיעה ,לא מחייב שפגיעה זאת תשפיע על העובר ,ותהליך ההתמיינות הראשוני לעובר נקבי דווקא , אך זה מצריך תפילה להלן אחד המחקרים בנושא :
    [DOC]כרומוזומי המין ( 191 KB)
    givatram.org/bank/content/sikumim/3_2011_72350_07.doc


    ועוד ראיה שתגמור לך את הסיפור במקרה של לאה שבה היה אפשר להתפלל ,ועשתה דין בעצמה והעובר היה נקבי לבסוף "דינה "
    אם האחוזים היו כאלה נמוכים כפי שתיארת הרי איך נפל בדיוק אחוז נמוך זה "במקרה " בחיקה של לאה שרצתה להתפלל בעניין זה והתפללה ,ונענתה בתפילתה?! ,מה זה לוטו בקלי קלוטו ?!

    מדובר באחוזים גבוהים שהעובר יוכרע ביום הארבעים במקרה של זרע זכרי ,אני רוצה שתרד מהעניין ותבין את זה מחקרים לא עושים סתם ,
    הידע הוא חשוב להורים שיש סיכוי לזכר ,ואין להם לדעת מה יהיה סוג העובר של אדם פלוני למשל
    ולכן התפילה לעולם נחוצה ,לעולם כדי שיתקיים הזכר ,


    אין עיוות עדי ,ואני מציע שתתנצל בפני התורה בפני הרב זמיר כהן ,ובפני ,
    ואף רב לא מתיימר לעבוד על אף אחד תפסיק בהשמצות מביאים חומר חשוב לעם ישראל מידיעות חז"ל בתורתנו הקדושה
    כדי שהעם ידע ויתפלל ויוושע !!




    אגב תגובתי לחילוני ,

    אכן יפה שמנסים לעשות זאת בדרך מלאכותית אבל שים לב שמדובר במצב של בעיה גנטית ידועה ,ולא רצים לעשות זאת בכל אופן
    אלא אם כן רוצים לקבוע את מין הילוד ,מראש
    רוב העולם לא יעשו זאת אחרת כל הארץ תהיה מעבדות להפרדת זרעים והזרעות מלאכותיות ,
    הדרך הטבעית תמשיך להיות נפוצה ברוב ככל המקרים

    וכן יפה העניין של הפרדת הזרעים אבל מה לעשות אין הרבה אחוזים שישתמשו בזה ,מה גם שאין אפשרות לדעת תמיד אם יש בעיה עוברית וזה מצמצם את העסק הרבה יותר ,


    ניר כהן ,

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 12:15 הוסף ע״י חילוני (מעגלתו של)

    בעולם האמיתי אנשים אפילו מנצלים את העובדה שמין הילוד נקבע כבר בתא הזרע:
    http://www.genicolog.net/?catid=%7B874DF9CF-9A7C-46AE-B122-E1D2CCF606BF%7D&itemid=%7B644B3A25-15F9-4129-BD86-2D933A0CDAEC%7D

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 11:56 הוסף ע״י עדי אביר

    ניר,

    אני חושב שהצלחתי לשים אצבע על אי ההבנה שלך. אתה כותב:

    'תגובתי - זה לא מחלה גנטית נדירה זה מחקר מבוסס שמראה שהכרומוזום הגברי ינסה להכריע עד יום הארבעים והראיה אם יצליח תהיה אך ורק אז ביום הארבעים כי אז יקבע המין בלי אפשרות לשינוי ,כי עד יום הארבעים נוצר העובר!'

    אבל כנראה שאינך מבין שבמצב התקין כרומוזום Y קובע את מין העובר כבר ברגע ההתעברות ורק במקרה הפתולוגי זמן ה'הכרעה' הוא ארוך יותר. הטיעון של הרב כהן נשען על תופעה פתולוגית מאד מאד נדירה, עליה מדברים המאמרים שהוא מביא לחיזוק טיעוניו, וב-99.99% מהמקרים התפילה אינה יכולה לשנות דבר והיא ממילא תפילת שוא.

    זהו בדיוק העיוות עליו אני מדבר. הרב כהן מנצל את העובדה שאיש מקוראיו לא יבין את החומר המדעי שהוא מביא כסיוע ולכן הוא מטשטש את ההבדלים בין המקרה הנורמטיבי, בו מין העובר נקבע מיד על פי הרכב הכרומוזומים, לבין המקרה הפתולוגי הנדיר בו מין העובר יכול יכול להשתנות מאוחר יותר בעקבות השתלטות כרומוזום ה-X.

    זאת אחיזת עיניים מתוחכמת ולכן אני מבין מדוע הוא הצליח לעבוד גם עליך.

    עדי אביר

  • קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 05:52 הוסף ע״י ניר כהן

    עדי אביר ,

    קראתי בסבלנות את התגובה שכתבת בעקבות תגובתי ( החצופה ) כך טענת ,על מאמרך הקודם המופיע לעיני כל בדף הפתיחה שלך ,
    אינך נח להוכיח שכולם טועים ולא עוד אלא אתה גם חושב שאתה מבין במה הם טועים לפחות לטענתך כי ,אני בעזר השם ינגע בכמה נקודות בתגובתך לעיל בתקווה שתבין שאין שום נסיון לסלף, ואין שום טעות לא לרבנים ,ולא למחזירים בתשובה ,ולא כותבי המאמר בהדברות ,ולהן דברי בהתיחסות לדבריך ובציטוטם והקורא השקט ידום מנסיונותך להכפיש :


    כאן כתבת על " העיוותים והסילופים "במאמרו של הרב מיד נראה :
     
    טענת שמעצם טבעה של הדת היהודית, והרב הם אינם מסוגל ל"התאים את הדת למדע " מבלי לסלף ולעוות או את הדת, את המדע או את שניהם. ובהשך טענת שבמקרה זה הוא מסתמך על שתי אחיזות עיניים עיקריות -
    1)הצגה מסולפת של דברי חז"ל - וכאן הראה לך בהמשך שחז"ל ידעו ודייקו ואף המאמר מצייגם כדבריהם וכלשונם .
    2)התייחסות מוטעית למושג 'נס'- אלמד אותך מה זה תפילה לבורא (בלבד )בדרך הטבע , ומה הבדלו לתפילה לנס שמכופף את הטבע .
     
    1.
    סילוף טיעוני חז"ל
     
     אתה כתבת :
    במאמר 'תורת ההפרייה והעיבור של הרבנים' דנתי באריכות ב'תורת הזרע היחיד' שהפכה לנכס צאן ברזל של היהדות. תורה זאת קובעת שגם לגבר וגם אשה יש זרעים ובתוך זרעם חבוי אדם זעיר מאותו המין. בזרעו של אדם זעיר זה נמצא אדם עוד יותר זעיר וכך הלאה עד אינסוף. גם זרעה של האשה וגם זרעו של הגבר מתפזרים ברחמה של האשה אבל רק אחד מהזרעים הללו נקלט וממנו מתפתח האדם שהיה חבוי בו
    ותגובתי : כן אבל עיקר עיסוקנו כאן מתי יתרחש לאחר ההזרעה ,תהליך שיוביל לעובר זכרי ,
    כיוון שעוברים מתפתחים בטבעיות לנקבה, ויש שלב הכרעה של כרומוזום הגברי ( אם קיים ) בו הוא "מאלץ " ביולוגית את העובר להיות דווקא זכר - הדיון נסוב סביב התהליך ,ועד מתי זה מוכרע .

    ועוד כתבת :
    לדעת הרבנים מין העובר נקבע על פי הסדר בו הגבר והאשה הזריעו. אם הגבר הזריע ראשון נולדת נקבה, אם האשה הזריעה ראשונה נולד זכר ואם שניהם הזריעו בו זמנית מין העובר נקבע רק לאחר היום הארבעים להריון

     
    אמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה, שנאמר 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר'[א]. תנו רבנן: בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה ולא פירשו חכמים את הדבר עד שבא רבי צדוק ופירשו 'אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ'[ב] - תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים. 'וַיִּהְיוּ בְנֵי אוּלָם אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל דֹּרְכֵי קֶשֶׁת וּמַרְבִּים בָּנִים וּבְנֵי בָנִים'[ג]. וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים? אלא מתוך שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה שיהו בניהם זכרים מעלה עליהן הכתוב כאילו הם מרבים בנים ובני בנים. והיינו דאמר רב קטינא: יכולני לעשות כל בני זכרים. אמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה.[1]
     
     
    כלומר, הידע המיוחס שהרבנים קיבלו מבורא העולם לימד אותם שמין הילוד נקבע על פי מינו של בן הזוג שהגיע אחרון לידי פורקנו. מסביר זאת היטב הריב"א:
     
     
    'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה', והטעם לפי שאמת הדבר כן הוא מזרע האיש יולד הזכר ומזרע האשה יולדת נקבה, הילכך כשאשה מזרעת תחלה הזרע מתפשט על ידי תשמיש שעדיין לא נגמר ומתבטל וזרע האיש הבא אחריו בגמר ביאה הוא עומד ונקלט וממנו נולד הולד זכר ועל כן היא יולדת זכר. וכן איש מזריע תחלה יולדת נקבה מאותו טעם.[2]
     
     
    רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) הבהיר את התמונה במילים לא פחות ברורות ומובנות:
     
     
    'אשה מזרעת תחלה יולדת זכר' היינו טעמא כשזרע האשה בא תחלה הוא מתפזר ע"י התשמיש שעדיין לא נגמר ומתבטל אבל זרע האיש הבא בגמר ביאה עומד ונקלט ממנו הולד נוצר. איש מזריע תחלה יולדת נקבה מהאי טעמא איפכא, כי באמת מזרע הזכר נולד זכר ומזרע הנקבה נולדת הנקבה.[3]
     
     
    המקור למידע המדהים הזה אינו 'גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם' ...וכו -
    ותגובתי: הוא כן גילוי בתורתו של מי שברא את העולם ,ומשם הציטוטים שהבאת חז"ל לא דנו אלא בתורה ופסוקיה

     
     
    כדוגמה לתפילת שוא, המשנה נותנת את הדוגמה הבאה: הייתה אשתו מעוברת ואמר 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר' הרי זו תפלת שוא.[4]
     
    (מקשים:) האם בקשת הרחמים אינה עוזרת לקבוע את מין הוולד? הרי על הפסוק 'וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה'[ד] שאל רב יוסף מדוע היה צורך במילה 'וְאַחַר' ורב הסביר זאת כך: לאה דנה דין בעצמה ואמרה: 'שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני וארבע מן השפחות הרי עשרה ואם גם הילד הבא שלי יהיה זכר אחותי רחל לא תוכל להוליד אלא בן אחד והיא לא תשתווה אפילו לאחת השפחות'. מיד נהפך העובר שבבטנה לבת שנאמר 'וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה'.
     
    (דוחים:) אין לומדים הלכה כללית ממעשה ניסים כי ניתן לומר שהמקרה של לאה התרחש בתוך ארבעים יום ליצירה, כשהתפילה עדיין מסוגלת להשפיע על מין העובר, כמתפרש מדברי הברייתא: 'שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שהזרע ייקלט ולא יסריח. משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר. מארבעים יום ועד שלשה חדשים יבקש רחמים שהולד יתפתח ולא ידמה לדג הסנדל. משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שולד לא יהא נפל. מששה ועד תשעה חודשים יבקש רחמים שיצא בשלום.'

    (על כך מקשים:) והאמר רב יצחק בנו של רב אמי: הגבר מזריע תחלה – נולדת נקבה. אשה מזריעה ראשונה – נולד זכר ורמז לכך בדברי הפסוק 'אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר'[ה] ומכן שמין העובר נקבע כבר בעת התעברות ולא ניתן לשנותו ואם כך, כיצד הצליחה לאה לשנות את מינו של העובר בבטנה?
     
    (פותרים את הקושי:)כאן שניהם הזריעו בבת אחת ומינו של הולד טרם נקבע ולכן היה מקום לתפילה.[5]
     
     
    עתה הכל ברור: אם הגבר מזריע תחילה הולד יהיה בהכרח בן זכר. אם האשה מזריעה תחילה הזוג יתברך בבת נקבה. אם שניהם הזריעו בו זמנית מינו של העובר יישאר בספק עד ליום הארבעים להריון ועד אז ניתן להתפלל ולבקש שהעובר יתפתח כזכר ולא כנקבה.
     




    אתה כתבת :
    לדברים הללו אין כמובן שום אחיזה במציאות הלא-הזויה והרב כהן ...... כדי להפוך את האמונה הטפלה והתפלה ל'גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם',
    תגובתי : זה מה שאתה חושב ולא המאמין , שחושב שלכל מילה בתורה אמת לאמיתה .

    אתה כתבת :
    הרב כהן התעלם לחלוטין מהעובדה שהרבנים הקדומים דנו בכללים אוניברסליים שתקפים תמיד (גבר מזריע ראשון – נולדת נקבה, אשה מזריעה ראשונה – נולד זכר, שניהם מזריעים בו זמנית – המין יקבע לאחר 40 יום)

    תגובתי : בהחלט לא תמיד הכללים תקפים ,זה הדיון בגמרא הדיון נסוב מה היה במקרה לאה בעיבורה ,והגיעו למסקנה נוספת שהיא פלא שידעו אם לא ממקור עליון כי אין בתקופתם דרך לדעת זאת העיסוק בידע הזה היה אז עולמית לא רק לחז"ל בלתי אפשר בעליל
    ושהרפואה טוענת היום שזה אחד המקרים ,שההכרעה נדחית ליום הארבעים במקרה של הזרעה בו זמנית, וזה רוב המקרים שדוחים את ההכרעה .ולפיכך טענו כך חכמינו .

    ועוד כתבת : ומפנה את הזרקורים למחלה גנטית מאד נדירה

    תגובתי - זה לא מחלה גנטית נדירה זה מחקר מבוסס שמראה שהכרומוזום הגברי ינסה להכריע עד יום הארבעים והראיה אם יצליח תהיה אך ורק אז ביום הארבעים כי אז יקבע המין בלי אפשרות לשינוי ,כי עד יום הארבעים נוצר העובר !

    ועוד כתבת :
    שמתרחשת בסבירות כמעט אפסית, לגביה אולי יש משמעות לטענה שמין העובר אינו נקבע ברגע ההתעברות אלא רק מספר שבועות מאוחר יותר.,..... הרב כהן מעביר את הדיון לפתולוגיות נדירות שמונעות התפתחות תקינה של אברי מין זכריים.

    ותגובתי : ממש לא הסתברות אפסית אלא בהחלט כרומוזומים זכרים על פי המאמר משנת 1982 (להלן באנגלית ) צריכים את הזמן ליצור אינזים שאחראי ליצר " השתלטות" בעובר נקבי ( אין לי בעיה לכתוב זאת מאה פעם עד שתבין ותפסיק לטעון לסיוכויי אפס )
    יתרה מזאת ,לא היה לרב עניין להסיט שום דיון ממילא מדובר על דחייה ליום הארבעים ,מה לי בעניין זה ומה לי לעניין אחר, הוא בא להציג שחז"ל ידעו שיש אופציה לקביעת עובר עד ליום ארבעים ,ממילא מה תהיה הסיבה זה צירוף של דברי חז"ל שתואם בדיוק למחקרים המתקדמים שהבאת להלן ששם המין עוד עתיד להיות מוכרע במקרה של כרומוזום זכרי ואין לך אפשרות כפי שטענת בהמשך להבין את המחקר לפיכך מה לך לדון אם ידעו חז"ל או לא ?! שמסתבר שידעו וציינו מה עיקר הסיבה לדחית קביעת מין העובר ( הזרעה בו זמנית )
    במחקר זה מתאר תחת זה שהכורמוזום הגברי צריך לבצע תהליך של "השתלטות " על העובר לזכרי

    את טיעוניו הרב כהן מגבה במאמרים מדעיים, דוגמת זה שתקצירו קובע:
     
     
    The morphogenesis of the primary gonadal differentiation, of the sexual differentiation and the growth of the ovarian cortex during its early period have been studied on 10 human embryos between 12 and 95 mm CR-length. Semithin sections of glutaraldehyde-OsO4-fixed and plastic-embedded material were used to demonstrate the structural events on a cellular level. The primary gonadal blastema within the genital ridge is formed by two types of somatic cells; cells segregated from the mesonephros and cells of the proliferating coelomic epithelium. The two types of cells show a tendency to intermingle and they enclose the immigrating primordial germ cells. In the female gonad the indifferent period terminates between day 40 and 42 of ovulation age (20 to 23 mm CR-length). Between day 40 and 50 the blastemal content of the indifferent gonad is remodelled and an ovarian cortex differentiates. Cellular strands extending from the primary blastema and strands from the superficial blastemal layer contribute to the formation of the cortex. Within the newly formed medulla, remnants of the disintegrating primary blastema differentiate into medullary cords. Cells of mesonephric origin which invade the growing cortex via the rete blastema interact with cells deriving from the superficial epithelium, and both exert their opposite influence on the germ cells. While female sexual differentiation is characterized by failure of the dark mesonephric cells to completely penetrate the gonadal blastema, the morphogenetic process resulting in the formation of the ovarian cortex shows a strong invasion of the cortex by the dark mesonephric cells. Dark cells advance at the most superficial layer of the cortex and increase in number at the deeper level of the cortex. Onset of oogonial proliferation and meiotic prophase seems to depend on the numerical proportion between the activating dark and the inhibiting light supporting cells.
     

     קצת ציניות בדבריך נראתה פה :
    לאחר שלושה או ארבעה נסיונות סרק הגעתי למסקנה שאיני מסוגל לפענח אף רצף של שלוש או יותר מילים ומייד התמלאתי בהערצה לישיבה שלימדה את הרב כהן לא רק להבין מונחים דוגמת:


    primary gonadal differentiation
    Semithin sections of glutaraldehyde-OsO4-fixed
    primary gonadal blastema
    mesonephros
    coelomic epithelium
    dark mesonephric cells
    -oogonial proliferation and meiotic prophase

    אלא גם לרדת לעומקה של התורה האמבריולוגית שעליה הוא מבסס את הטענה 'במחקרים מתקדמים התברר לאחרונה כי ישנם שלבי הכרעה בתחילת תקופת התפתחותו של העובר, במה שנוגע לקביעת מינו אם יהיה זכר או נקבה.'
     
    לי, לצערי, אין את רוחב הידע ועומק ההבנה של הרב כהן

    תגובתי - ואינך מבין וצריך שתבין שלרשות הרב עומדים אנשי מקצוע מתחום המדע הרב בטח לא מחפש מאמרים באינטרנט או בארכיון המדעי ,ולאחר שנמצא כי ידיעות המדע תואמות למה שידעו חז"ל מעדכנים את הרב והוא לומד איתם את החומר ,וגם אם זה כתוב באנגלית זה לא חרטומי מצרים זה ניתן לתרגום ,ולהכנת מאמר כנדרש כדי להראות שידעו חכמינו

    תגובתך : אבל עיון שטחי בויקיפדיה הבהיר לי שקיימות הפרעות פתולוגיות רבות שגורמות ללידת ילדים בעלי זהות מינית בעייתית[ו]. באחת התופעות הללו, Complete androgen insensitivity syndrome, עוברים בעלי כרומוזומים גבריים (XY) יכולים, מהיום הארבעים והילך, לפתח אברי מין נקביים במקום אברי מין זכריים. נראה שהרב כהן חושב שהרבנים כיוונו בדיוק לתופעה זאת בעת שהם קבעו 'משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר' כיוון שהתהליכים הפתולוגיים מתחילים רק לאחר היום הארבעים להריון ולפני כן התפילה כביכול עדיין מסוגלת לבטל את הגזירה הגנטית ולגרום לעובר להתפתח בצורה תקינה ככל עובר זכר אחר.

    תגובתי: כיוונו או לא בדיוק ידעו כפי שהמדע הרפואה אומר היום עד שלושה ימים זרע מחזיק מעמד כידוע לרפואה לאחר מכן הוא מסריח ואינו ראוי להזריע לפיכך תפילה ראויה לבוא מהיום בו השלישי שבהחלט מתבצעת הזרעה , שאז התפילה אינה שווא וחיונית
    ועד ים הארבעים- תפילה מועלת כי אז ההכרעה הסופית נעשית
    אם זה לא ידיעה מדוייקת לחז"ל מה כן ?! שהרי על דבריהם שתואמים לממצאי המדע אין היום חולק !

    עוד טענת בחוצפה יתרה :
    במילים אחרות, במקום להנחיל לברואיו מידע שיעזור לכל הזוגות שהזריעו בו זמנית, בורא העולם חשף בפני רבניו מידע שעשוי להואיל רק לאותם הורים מסכנים שיודעים בוודאות שעוברם סובל מתסמונת הנדירה שנקראת 'Complete androgen insensitivity'. לגבי כל האחרים, התפילה לבן זכר הינה תפילת שוא אסורה, כפי שנאמר:
     
     בָּנָה בַיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה, וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה. הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.[6]
     
    תגובתי לשיא החוצפה שלך :
    הבורא הנחיל מידע להתפלל על העובר שיוכרע לזכר , במידה שזה כרומוזום זכר התפילה מועלת בין אם זה
    1) הזרעה בו זמנית כפי שחז"ל ציינו במפורש ,שעל כך התפללה לאה (אגב היא לא ידעה על הזרעה בו זמנית ) אבל חז"ל ציינו שכנראה במקרה כזה מדובר
    2)אין הורים יכולים לדעת!!! שעוברם סובל מאיזה סנדרום שאותו אתה מצטט פה כגורם העיקרי לקביעת העובר זכרי ,ואין לך את האפשרות כלל לקבוע שהסנדרום הזה הוא העניין ,בשעה שהעיסוק הוא יותר מה יעשה זרע הזכר להכריע ,על כך עמדו המחקרים שהרב הביא .

    עיוות המושג 'נס'
     
     
    הרב כהן קובע:
     
     
    מה גם, שחז"ל מדגישים, כאמור, ששינוי זה אינו מתחולל באמצעות נס, אלא בדרך טבעית שתפילה אמיתית פשוטה יכולה להפעילה. המתפלל לאחר שחלפו ארבעים יום מההריון, שתלד אשתו בן זכר - "הרי זו תפילת שווא",7 כיון שאז כבר נדרש נס לשינוי מין העובר, ונס אינו מתחולל ללא סיבה כבדת משקל וזכויות מספיקות. אולם, לפני שמלאו ארבעים יום להריון, יש טעם להתפלל על מין העובר, מאחר ועד אז הדבר נתון לשינוי בדרך הטבע, והתפילה יכולה להפעיל את מערכות הטבע עד יום זה.
     
    ...
     
    במקרה של שני כרומוזומים נקביים אין אפשרות טבעית שהנקבה תשתנה לזכר. ובכל זאת אמרו חז"ל שיש טעם להתפלל על העובר עד ארבעים יום שיהיה זכר, משום שייתכן שישנו כרומוזום זכרי בעובר המתפתח, ובכל זאת עדיין יתכן שבמאבק הנטוש בין הכרומוזום הזכרי לנקבי, בידו של האחרון לנצח. והתפילה מועילה, למעוניין בבן, להגביר את הראשון.
     
     
    קשה לי לקבוע אם הדברים הללו משקפים רק אי-הבנה או גם כפירה חמורה אבל ברור לחלוטין שהרב כהן לוקח את התמימים הרחק מעבר לגבולות האמונה היהודית. מדבריו של הרב משתמע ש'תפילה אמיתית' מסוגלת להשפיע על תהליכים טבעיים בעוד שתפילות לא-אמיתיות מן הסתם אינן מסוגלת לשנות את דרכו של הטבע אבל מיהו בדיוק אותו הגורם שבודק את 'אמיתות' התפילה ומחליט אם להיענות לה? ה'טבע' עצמו? כמובן שלא! תפילה לטבע היא הדוגמה המובהקת ביותר לעבודת אלילים וכל מי שמנסה להפעיל את הטבע באמצעות תפילות מן הסתם חייב באחת המיתות החביבות על הרבנים, המופתים והאייטולות. יהודי מאמין רשאי להתפלל רק למי שהכל נעשה כדברו ורק בורא העולם רשאי לדרוש מהטבע לסטות ממסלולו ולגרום לעובר נגוע להפוך לזכר מן המניין.

    תשובתי : אינך מבדיל על דרכי האל בעולמו :
    1) יש תפילה שמשנה בדרך הטבע - והנס הזה הוא לא לכופף את הטבעים אלא בזמן שהדבר עוד אפשרי לא לתת במקרה שלנו על ידי תפילה שכרומוזום זכרי יכשל ביכולתיו ( ויש לו יכולות בדרך הטבע ) להשתלט על העובר שמראשיתו טבעי להתפתח לעובר נקבי , לכיוון
    עובר זכרי . זה לא עבודת אלילים ולא בטיח זה תפילה לבורא שהדבר לא יצריך נס שלא בדרך הטבע המתואר בסעיף 2
    2) יש תפילה שמכופפת את הטבע - היינו נס ממש שגם גורם לדבר שאין בנמצא להמצא ,וליצור דבר ,כפי שכתוב על אימותינו שהיו עקרות והיה נצרך תפילה בדרך נס שמכופף את הטבע לגרום להן להוליד ,ולפתוח את רחמן ,מה קורה בעוברן אף על פי שזה נסתר זה נס שמכופף את הטבעים

    יש עוד נס שהוא נס גלוי בכיפוף הטבע ,על ידי האל כל יכול ,ולא כמו בסעיף 2 שהוא נסתר כביכול !

    עובר שנגוע בתסמונתComplete androgen insensitivity  יכול להפוך בוודאות לזכר רק אם האל מתערב בטבע וכופה עליו לשנות את מסלול התפתחותו של העובר. זהו נס לכל דבר ועניין שאף מסך עשן רבני אינו מסוגל להסתיר. אבל אם מותר להתפלל לנס זה מדוע התפילה לנסים אחרים נחשבת לתפילת שוא? מה דינו של אדם שמתפלל לבן זכר לאחר שהוא ואשתו הזריעו בו זמנית ואין כל סיבה להניח שהעובר סובל מתסמונת גנטית כלשהי? האם אין תפילתו תפילת שוא? יתר על כן, לא לגמרי ברור מדוע הברייתא מורה לנו להגביל את התפילה מהיום השלישי להריון ועד ליום הארבעים בלבד. האם לא הגיוני יותר להתפלל ללידת בן זכר כבר מהיום הראשון להתעברות? האם בורא העולם אינו מסוגל לזכור תפילות שנאמרו יום או יומיים מוקדם מידי? האם הוא אינו מסוגל להפוך עובר נגוע לעובר תקין אפילו בדקה האחרונה?

    תשובתי : תפילת שווא במקרה שהדבר לא ניתן לשינוי הוא תפילה לנס ואם עובר לא התפתח לזכר עד הזמן שבו התפילה מועלת בדרך שהבורא יקבע זאת טבעית ולא בכיפוף הטבע , יש לקבל את הדין ולא לבקש ניסים שלא בדרך הטבע כי זה תפילת שווא הדבר כבר הוכרע ,ואין כל פסול בנקבה ,אלא שמתפללים על זכר שיתקיים ויצליח במקרה שיש אפשרות לכך ,
     דבר נוסף הבורא זוכר תפילות אבל עד ליום השלישי זה תפילת שווא , עד ליום זה לא ברור אם נקלט הזרע והתפילה לא פסולה בימים אלו אבל לא שיתקיים הזכר כי מה שייך שיתקיים הזכר , יש להתפלל שיקלט הזרע קודם ! ( והלשון שיתקיים נכונה מיום השלישי ואילך )
    ומיום זה ואילך אם נקלט נקלט ויש להתפלל אפילו על צד הספק , אם לא ( כי אחרי שלושה ימים הזרע מסריח ואינו נקלט) אז כבר אבוד
    ואין אנו יודעים אם זה כך ויש צורך בתפילה על צד הספק שנקלט כבר שיתקיים הזכר

    אתה כתבת קושיות נוספות:
     
    כאמור, איני מבין דבר בהתפתחות עוברים, ואף פחות מכך בתקלות שגורמות להולדת ילדים בעלי פגמים, אבל בדומה לרבנים גם אני איני מרשה למגבלות הללו לעמוד בדרכי ולמנוע ממני לשאול את השאלות הבאות:
     
    1.
    נניח שיום יבוא ומדע הרפואה יוכל לאבחן עוברים פגומים בשלבים המוקדמים של ההריון או באמצעות בדיקות גנטיות, עוד לפני הכניסה להריון. נניח גם שהמדע המודרני יאפשר להשתיל גנים, תאים או אנזימים בעובר הפגוע ועל ידי כך להבטיח שכל העוברים בהם אובחנה תסמונת Complete androgen insensitivity ייוולדו כבנים זכרים. האם יהיה זה הוגן להניח שהרופאים דחקו את רגליו של האל מעוד תחום שהיהדות ייחדה רק לו? האם נוכל לטעון שהפרוצדורות המדעיות הן הרבה יותר מהימנות ואפקטיביות מכל התפילות והנסים האלוהיים גם יחד? האם גם אז תעמוד בעינה ההוראה 'משלשה ועד ארבעים יום יבקש רחמים שהולד יהא זכר' או שכבר ניתן יהיה להתעלם ממנה? בהבט רחב יותר - מה דינן של כל התפילות והתחינות במקרים בהם המדע פותר בעצמו את הבעיות ומייתר את הצורך בהתערבות על-טבעית? מה דינו של האל שהופך למיותר?

    תשובתי : נחכה ונראה בנתיים זה פנטזייה שלך בלבד ! המדע לא הוכיח את עצמו בעניין זה וגם אם כן זה נקרא התערבות בדרך הטבע ,
    שאינה מצריכה תפילה עד אז תפילה מועלת בהחלט מה בדיוק רצית להראות פה ?! שהמדע מנצח את מי שהמציא אותו ?! שטויות
    והאל לעולם לא יהפוך למיותר גם במקרה שהמדע "יצליח להשתיל אינזים " הוא לא יצליח במאת האחוזים בסביבה כזאת קריטית
    בלי שהבורא יגזור ,וכי היום שיודעים לנתח במקרים אחרים ניתוח תמיד מצליח ולא מצריך תפילה ?! שטויות ,בוודאי שצריך תפילה
     
    2.
    מסתבר שהתפילה לבן זכר אינה נחשבת לתפילת שווא במקרה הספציפי והנדיר בו קיים סיכוי שעובר בעל כרומוזומי XY יוולד עם אברי מין נקביים אבל מדוע הגמרא אינה מורה על עריכת תפילות לשלומם ותקינותם של עוברים שעלולים לפתח מחלות גנטיות אחרות? אם אנחנו כבר מתפללים להתערבות על-טבעית מדוע שלא ננצל את ההזדמנות ונבקש רחמים גם על העוברים שילקו בשאר המחלות הגנטיות? האם הרבנים בכלל ידעו על קיומן של המחלות הללו? מדוע הם לא הורו לנו להתפלל שילדינו ייצאו בשלום גם מהן?

    תשובתי : התפילות כוללות הכל ,אני מציע לך להתחיל לשחזר תפילות ממילא לומר שיהא בן זכר כך מתפללים ביהדות
    בן - שיהיא גופנית זכר ( גוף)
    זכר - שיהא נשמתו גם זכרית ולא נקבית ( נשמה)
     
    3.
    אם התפילה מסוגלת למנוע מצב בו עובר בעל כרומוזומי XY יפתח אברי מין נקביים מדוע האל שאמור להיות כל-יודע וכל-יכול לא דאג ליצירת עובר תקין מלכתחילה? בורא העולם שהכל נעשה כדברו הרי מבין בעצמו שבין היום השלישי ליום הארבעים ההורים יתפללו להולדת בן זכר והוא יודע שהוא עתיד להענות להם ולחולל את הנס הדרוש ולכן לגמרי לא מובן מדוע הוא בחר בדרך העקיפה והמסובכת במקום לתקן את הגנים הפגומים ולגרום ליצירתו של עובר תקין כבר ברגע ההתעברות. 
     
    תשובה : יש סיבות שונות שבהם זוג יקבל סיבוכים בלידה ,או נקבה במקום זכר , הדבר קשור בזכויות הבעל האשה מול הבורא ,ובחשבונות נוספים ,לפיכך הבורא הקדים תרופה למכה ואמר אף שגזרתי כך ,תפילה יכולה להכריע
    4.
    בהמשך לשאלה הקודמת, מדוע האל בכלל מאפשר לעוברים פגומים להתפתח מזרעם של צדיקים גמורים? האם אין הדעת נותנת שהצדיקים הללו נהנים מהשגחה עליונה שאמורה להגן על ילדיהם מכל הפתולוגיות הגנטיות? מה אמורים להסיק הורים צדיקים שהקפידו להתפלל ללידת בן זכר בימים 3-40 להריון אם בסופו של דבר נולד להם ילד בעל כרומוזומים XY ואברי מין נקביים? בהרחבת מה, כיצד הצדיקים המתפללים הללו צריכים להרגיש כשנולדים להם ילדים שסובלים ממחלות גנטיות כלשהן? האם עליהם להסיק שהאל הסיר מהם את השגחתו? האם עליהם לחשוש שמא נפל פגם בדבקותם? האם מדובר בהסתרת פנים כללית שפגעה דווקא בהם? אם התפילה אמורה להואיל אזי צדיקים גמורים צריכים להניח שההשגחה העליונה תגן על ילדיה מכל הפגמים הגנטיים האפשריים והנה למרות זאת נולדים ילדים פגומים לצדיקים מתפללים. האם לא נוכל להסיק מכך שבתפילות אין כל תועלת?

    תשובה : תפילה מועלת זה ידוע לכל יהודי מאמין ,ולמי שלא מאמין שיתחזק בידיעה שתפילה מועלת דבר שגם מחקרי המדע מוכחים היום ועל כך דיון בנפרד ,
    אגב צדיק יכול לקבל נסיון מהבורא לפי חשבון שלו בנסיונות מול בוראו ,או חשבונו הכולל מגילגולים קודמים שיתכן שלא היה צדיק אז ,
    וצדיק אמור לעמוד בנסיון ולהבין שהבורא חושב ומחשב הכל לטובתו הנצחית לנקותו ,או לנסותו להטיבו באחריתו
     
    5.
    בסופו של דבר, אם להוראות התלמודיות יש איזו שהיא משמעות הרי שבקהילות החרדיות היינו אמורים למצוא שיעור נמוך יותר של ילדים פגועים בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה שאינה מקפידה על מצוות ואינה מתפללת בימים השלישי עד הארבעים להריון. האם כך הם אמנם פני הדברים? האם החרדים מולידים פחות ילדים בעלי פגמים גנטיים? מחקר שהיה מגלה פער משמעותי לטובת הצדיקים המתפללים היה מעורר סנסציה ומעניק תמיכה חזקה לאלו שמאמינים באפקטיביות של התפילות. שיעורים שווים של ילדים פגומים באוכלוסיות השונות היה שולל את התפילה כגורם משפיע בעוד שעודף ילדים פגומים בקהילות החרדיות היה אפילו מסמן את התפילות כגורם שלילי ומזיק. אני אישית איני מכיר מחקרים שנערכו בנידון אבל מעניין כיצד יתפרשו דבריו של הרב כהן אם יימצא מחקר שיוכיח, כפי שאני חושד, שהמאגר הגנטי המוגבל שמשרת את הקהילות החרדיות גורם לשיעור גבוה במיוחד של ילדים בעלי פתולוגיות ובעיות התפתחותיות כאלו או אחרות.

    תשובתי :
    שוב פנטזיות שלך שימצא מחקר שיאשש את דבריך ,נראה ונתיחס התאם בנתיים החרדים יולדים יותר ,והרבה מהולדות ברוך השם בריאים ,ושוב החשבון של הבורא עם הזוג על איזה ולד יפול בחיקם ,הוא חשבון מורכב שרק המעיין בו יוכל להבין מדוע כך ולא אחרת
     
    משמעות ההוראה להתפלל עד היום הארבעים להריון
     
    הרב כהן מתפעם ואומר:
     
    באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של הכרעה מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים לחיי העובר ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). לאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע.
     
    מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה, אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים.
     
    הרי ללא כל ספק, רק גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם, הוא המקור למידע מדהים זה.
     

    אתה טענת :
    המדענים אכן יודעים שבשבוע השישי, היינו, סביב היום הארבעים להריון, מתחיל הבידול המיני של העובר אבל רק הרבנים, ובמיוחד המחזירים בתשובה שבהם, מסוגלים לגזור גזרה שווה בין יום הארבעים של הגניקולוגים ליום הארבעים של ההוראה התלמודית. ביהדות המספר ארבעים משמש כמספר טיפולוגי שמרמז כל כמות נכבדה מבלי לציין שום ערך מדוייק ובעלי המקראות נהגו לפזרו ביד נדיבה:
     
    *
    כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
    *
    וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה
    *
    וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי
    *
    וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן
    *
    וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה
    *
    וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם
    *
    בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי
    *
    אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ
    *
    כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ
    *
    בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי
    *
    וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז
    *
    יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל
    *
    כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה
    *
    וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעוֹן
    *
    וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים
    *
    וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה
    *
    וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה
    *
    וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם
    *
    בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד
    *
    בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ
    *
    וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּהֲרֹג דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה וַיָּמָת שָׁם
    *
    וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהֹוָה בְּחֶבְרוֹן
    *
    וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים[ז]
    *
    וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי
    *
    וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת
    *
    וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלַם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה
    *
    וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב
    *
    וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה
    *
    בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע
    *
    וְכִלִּיתָ אֶת אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָינִי שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ
    *
    לֹא תַעֲבָר בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה
    *
    וְרֹחַב הַפֶּתַח עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִתְפוֹת הַפֶּתַח חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וַיָּמָד אָרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה
    *
    בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְֹהֹֻקְֹצָֹעֹוֹֹתֹ
    *
    וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת
    *
    וְהַפַּחוֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר לְפָנַי הִכְבִּידוּ עַל הָעָם וַיִּקְחוּ מֵהֶם בְּלֶחֶם וָיַיִן אַחַר כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים גַּם נַעֲרֵיהֶם שָׁלְטוּ עַל הָעָם וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כֵן מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלֹהִים
     
    לעיתים איזה שהוא מספר מקראי או תלמודי מצטלב עם מספר שמוכר למדע ואז הרבנים מתחילים לחגוג. במקרים בהם הדמיון השטחי אינו משרת את מטרותיהם הם תמיד יעדיפו להתעלם ולהמתין לשעת כושר טובה יותר אבל כשדובר בהקשר משותף שעונה לצרכיהם הם ימהרו להעלות את הדמיון המספרי על נס ולטעון שרק האל היה מסוגל להחדיר את מספר הקסם למסורה הרבנית. השימוש המופרז שבעלי המקראות עשו במספר ארבעים אינו שולל, כמובן, את האפשרות שכל הפסוקים מתארים את האמת לאשורה וייתכן שהרבנים לא בחרו ביום הארבעים באופן מקרי ומאחורי הקביעה שהעובר מתחיל להתבדל מינית בשבוע השישי להריון עומדת פיסת מידע שהם שאלו ממשכילים הלניסטיים שחיו בסביבתם אבל כל מי שמאשים את האל ש'הוא המקור למידע מדהים זה' לא רק מחלל את שמו של בוראו אלא גם מזכיר לנו שאותו מקור בדיוק אחראי גם לכל שאר ההבלים המדעיים שמציפים את מחשבותיהם של דלי הידע וההבנה שאוהבים להשתכשך בביצה הרבנית.

    תגובתי : בפשטות ידיעת חז"ל והנאמר בו על עובר זכרי והתפילה שיתקים הוא ידע מדהים ! בהתחשב בעובדה שהיום האבעים ידוע בתורה גם כיום יצירת הולד וזה רמוזבגימטריה בשמו העברי ולד - בגימטריה 40 ,אגב התורה מלאה במספרים כמו 7 מספר קדוש ,4 מספר המייצג את שם הוויה שהוא גם ארבע יסודות וארבע רוחות העולם וכו ,ומספר גמטריה 26 של שם הוויה ,כמו דור 26 קיבלו תורה ,ועוד מספרים נוספים רבים בעלי ספרה אחת ושני ספרות שעל כל אחד מהם אני יכול לצטט מגילה שלמה מהתורה והמקורות שבהם היו המספרים שמישים ,רק חיזקת שחז"ל ידעו מהבורא את המספר הנכון ! לגבי העובר , אם תתעקש על העניין בפעם הבאה תקבל רשימות על כל מספר באורך הגלות שהאתרך יוצף בסוד המספרים !
     
    השיטה של המחזירים בתשובה
     
    הדיון לעייל חושף את הטכניקות שמשרתות את המחזירים בתשובה, אותן נוכל לנסח באופן הבא:
     
    1.
    זכור – ידע הוא דבר מסוכן והרסני ולכן נסה לבחור נושאים אזוטריים שאינם מובנים לרוב הבריות ובמיוחד לא לאלו שנמנים על קהל המטרה שלך.

    תשובתי : התורה כתבה זאת לכולם לדורות הקודמים ולדורנו ,אין ולא היה קהל מטרה בדורות הקודמים שהיה בידיהם ידע מדעי להשוות ,ובדורנו שיש ידע מדעי להשוות בהחלט חז"ל ידעו וזה מדהים ,תודה שעלת את הנקודה !
     
    2.
    מצא לך קטע תנכי, תלמודי, מדרשי או זוהרי שמזכיר, ולו במרומז, תיאוריה מדעית זו או אחרת.

    תשובתי : לא מצא ולא בטיח זה גמרא מפורסמת ונלמדת 3300 שנה כבר ,למיליוני יהודים ואף גויים בעולם לומדים ,ואם היה מתגלה תוכנה כלא נכון חלילה אז מה הייתם אומרים ?! היא "הסתכנה " ואמרה והתברר כנכון היום עלינו להוריד את הכובע בפני הבורא ,ותורתו
     
    3.
    נסח את התורה המדעית בצורה שטחית ודלוחה והקפד לא לחשוף את הנקודות בהן היא אינה עולה בקנה אחד עם האמירות שמצאו את דרכן לכתבים הרבניים.

     תשובתי : עולה בקנה אחד בדיוק רק ,קוצר ידיעת הקורא את חז"ל מחפש כשלים לעיתים כמוך ,ולצערך לא מצאת
    4.
    הרחק את עדותך. הפנה את הקוראים אך ורק לספרים ומאמרים בלתי ניתנים להשגה שקוראיך בשום פנים ואופן לא יהיו מסוגלים להבין.
     
    תשובתי : על מה אתה מדבר הרב והמאמר שלו מפרסמים שפע מאמרים תומכים הנגישים לכל בימי האינטרנט שתוכנו עצום !
    5.

    התעלם מכל האמירות התורניות שאינן עולות בקנה אחד עם התובנות העמוקות שאתה מייחס להן.

    תשובתי : אין שום אמירות שלא עלו בקנה אחד ,וגם לא יהיו תרק בפנטזיות של המכחישים זה קיים התורה ממקור אלוקי
     
    6.
    זכור, סימני קריאה מעולם לא הזיקו לאיש ולכן נסה לתבל את דבריך במספר רב של סימני קריאה.

    תשובתי : זה סגנון כתיבה לעורר את העולם הקורא וראוי שיהיה בשימוש במקרים דנן
     
    7.
    הקדש פרק מכובד למידע מדעי טהור שאין לו כל שייכות לנושא שעל הפרק. ככל שהמידע המדעי שתציג יהיה אמין יותר כך יגבר הרושם שאתה יודע על מה אתה מדבר.

    תשובתי : ציינתי כבר שלרב צוות מדעי שמעדכנו בכל ידע המתגלה ,והרב מתעדכן ולומד לפי הצורל את העניין ומביא אותו ,את זה הוא עושה מחוץ לשעות הרבות בעיסוקו התורני /זיכוי הרבים
     
    8.
    קבע בפסקנות שהרבנים הכירו מאז ומתמיד את האמיתות שהמדע חשף רק לאחרונה והסק מכך שהם קיבלו ידע מיוחס שנמסר למשה היישר מפיו של בורא העולם.

    תשובתי : בוודאי זה גולת הכותרת שידעו כולם שהתורה אלוקית ,בזמנם לא היה יכולת לדעת את המידע הנ"ל לא היו כלים לדעת אותו ,גם לאומות העולם !!! התורה אם כך מסר משמים !
     
    9.
    התעלם מכל אלו שמלגלגים על השטויות שאתה מפרסם ומפריכים את ההבלים שאתה מנסה להפיץ.

    תשובתי : לא מתעלמים משתדלים להתיחס לנסיונות ההפרכה שלכם שעולים בתהו ,כפי שאפשר לראות
     

התגובות האחרונות