|
כשהפנו את תשומת לבי למאמר ביקורת על דברי, חשבתי להתייחס לדברים ברצינות, אך התאכזבתי מאד לראות, שמתוך מאמר של כ-7000 מלה, בקושי עשרים אחוזים מהתוכן עוסקים בדברי ובמה שכתבתי [ממוקמים בסוף המאמר], וכל השאר אינו אלא אוסף הכללות, הפחדות, ותעמולה שאינה קשורה לדיון העניני.
לשם שינוי, אפתח דוקא בחלק העניני שבדיון.
לצורך הבנת דברי אקדים: באיזור 'האקדמיה ליהדות' שבאתר הידברות ישנם קבוצות מאמרים שלי. בקטיגוריה אבולוציה באה סקירה מסודרת על האבולוציה לפי נושאים. באופן מוזר ביותר עדי בחר להתייחס למאמר שאינו נמצא בקטיגוריה זו, אלא למאמר מסדרה אחרת, בו הדברים מובאים בצורה חלקית ובדרך אגב. איך בדיוק נבחר באופן אקראי למושא הביקורת, מאמר קטוע שלא במקומו, בעוד עשרות המאמרים שברשת בקטיגוריה 'אבולוציה' העוסקים במישרין בטיעונים שמעלה עדי כלפי, כאילו לא קיימים?.
א] תחת הכותרת "שתי הטעויות הבסיסיות ביותר במאמר", בא הדיון ב"ההסתברות ליצירת התא הראשון". ובו כותב עדי:
|
|
|
"הטיעון החמוד אומר שאם ההסתברות ליצירת חיים שקולה להסתברות שהעולם נוצר 'יש מאין' על ידי אל שברא את כל המינים ודאג לשתול מאובנים בסלעים אזי אסור לנו להעדיף פרשנות אחת על פני השניה ואין לאלטרנטיבה הדרווינית שום יתרון על פני האלטרנטיבה הבריאתנית".
|
|
|
לצערי הרב, עדי טועה בהבנת הנקרא של דברי, מעולם לא אמרתי את הטיעון החמוד הנ"ל. אני כתבתי:
|
|
|
"אם אנו באים להסביר השתלשלות מקרית, ובסופו של דבר בידינו מקרה פנטסטי הסוטה בסכומים כבירים מההתפלגות הסטטיסטית, מה היא המשמעות של ההסבר? הלא אם נפליג על כנפי המקריות, ונשתמש בצירופי מקרים אסטרונומיים, ניתן להניח כי כל היקום כולו על כל המינים החיים (כולל המאובנים) נוצרו בפיצוץ אחד. לשם מה הפישוט הזה של האבולוציה, אם עדיין נשארנו עם סבירות המוגדרת כלא קיימת? ניתן אמנם להניח הנחות מופרכות סטטיסטית, אבל בודאי לא לשם ישוב השאלה הפילוסופית "מה היא ההסתברות שיקרו הדברים?"
|
|
|
לאמור: מבחינה מתמטית אין הבדל בין מודל של יצירה איטית אקראית, ובין מודל של יצירה בפיצוץ אקראי, כאשר שניהם עונים להגדרה "לא קיים סטטיסטית". אף אחד מהמודלים לא פותר את השאלה 'איך קרה דבר שמחוץ להתפלגות האפשרית'?
עדי טעה בשניים וחשב 1] אני טוען שאין הבדל סטטיסטית בין אבולוציה ובין בריאת עולם עם מאובנים. 2] אני טענתי שאסור להעדיף פרשנות אחת על פני השניה.
וזה כמובן מגוחך. 1] המלה 'סטטיסטית' לא רלבנטי לדיון אם העולם נברא ע"י אל או לאו. 2] טענתי בדיוק להיפך, ששתי הפרשנויות שוות. ולכן השאלה לא נפתרה.
בהערת שוליים [ז] מוסיף עדי: "המחבר, ברוב תבונתו, שכח לציין שהאירוע היה אמור להתרחש לפני 5774 שנים בלבד".
זו הערה שמנסה ללעוג אולי, אבל נסמכת על הטעות בהבנת הנקרא הנ"ל. וגם אם נניח שהייתי טוען זאת, לא ברור מה רלבנטי לצורך הטיעון אימתי קרה אירוע זה.
ב] עדי ממשיך ומשיב על טענה זו.
|
|
|
חישובי ההסתברויות שבמאמר הפכו לחסרי משמעות לפחות מאז ניסוי יורי מילר ב1952. ניסוי זה הוכיח שהתנאים ששררו על פני כדור הארץ לפני כארבעה מיליארד שנה יכלו לייצר, בתהליכים טבעיים שנשלטים אך ורק על ידי חוקי הטבע, מספר תרכובות אורגניות ובכללן שלוש מתוך עשרים החומצות האמיניות שמהוות מרכיב חיוני בכל תא חי.
בהמשך מביא עדי מה שהוא רואה כמקורות נוספים שיכלו כנראה לספק חומרים אורגניים בכדוה"א: ריאקציות של גזים חמים הנפלטים מקרקעית האוקינוס ופוגשים בפחמן דו חמצני. מטאוריטים עשירים בחמרים אורגניים. חמרים אורגניים נהפכים למולקולות מורכבות על ידי קטליזטורים כדוגמת: ATP שיכול להיווצר בעת נפילת מטאוריטים עשירים בזרחן. חימר יכול לשמש כקטליזטור. פעילות רדיואקטיבית מזרזת את היווצרות הפולימרים.
כאן מביא עדי את התיאוריה שהRNA נוצר לפני הDNA "למרבה המזל, מולקולה פשוטה יותר, הקרויה RNA, יכולה אף היא לשכפל את עצמה".
ולסיכום אומר: "בסופו של דבר הסבירות ליצירתם של צורות חיים חד-תאיות וחסרות גרעין דוגמת חיידקים וארכאונים היא לגמרי משמעותית".
|
|
|
קשה לבחור מהיכן להתחיל להגיב על אוסף הטעויות הזה.
ראשית אצביע על השגיאה הלוגית הבסיסית: כל הסיפורים על ניסויים שונים שגילו תהליכים שיוצרים חיים, או שלבים של חיים, או מוצרים הנדרשים ליצור חיים. לא מעלים ולא מורידים מאומה מבחינה סטטיסטית. כל עוד נקודת המוצא היא אפס, והתהליכים אקראיים. אפילו אם היינו רואים כיצד חיים גדלים כמו דשא במשך חמש דקות, זה לא מסביר דבר ולא משיב על השאלה מה הסיכוי שמנגנון כזה יווצר.
אפרט יותר: הבעיה הסטטיסטית היא שתהליכים אקראיים אינם יכולים ליצור תבניות סדירות יותר ממה שמאפשרת הסטטיסטיקה. ובאם מישהו כדוגמת יורי או מילר טוען שהוא רואה בעיניו כיצד תבניות סדירות נוצרות, זה רק מוכיח שהתהליך לא אקראי. ושבחומר טמון הפוטנציאל להוציא חיים.
ולכן גם אם חימר יוצר מולקולות מושלמות, ומטאוריטים מורידים גשם של חלבונים, וריאקציות של גזים פולטים מטחי חומצות אמיניות. אין שום הסבר כיצד תהליכים אקראיים הביאו את החימר להיות יוצר מולקולות, או את הגזים ליצור חומצות אמיניות.
שנית, הפתרון המבטיח של 'מטאוריטים' או 'כוכב אחר', לא מוסיף שום נתון לתמונה. מכיון שכל כוכב אחר גם הוא נוצר מאפס, עדיין יש לנו תהליכים אקראיים. מה זה משנה על איזה כוכב הם לא יכולים לקרות?
שלישית, כל הנתונים שעדי מביא מוצגים בצורה מוגזמת וחסרת דיוק עד כדי עיוות. לא אטרח אפילו להאריך בזה, מכיון שעדי תוקף מאמר מנומק ומצויין במקורות. על ידי קביעות ללא שום מקור. מכיון שבמאמרי כבר פירטתי את כל הנתונים. אין לי את האפשרות לפתוח כאן מערכה ולהעתיק מהמאמר "בעיית התא הראשון א'" את החישובים הפשוטים המראים שכל הקטליזטורים המוזכרים כאן כמעט חסרי תועלת לבעיות המורכבות של יצירת התא.
רביעית, לפי עדי כל החישובים הסטטיסטיים שאני מביא לא רלבנטיים לפחות מ1952 [בנקודה זו הוא טועה קצת שכן ניסוי יורי מילר נערך ב1953], איך וכיצד אם כן כותב Ehrbrich בשנת 1985: "הסיכוי להווצרות בלתי תלויה של חלבון מסוים היא באופן מעשי בלתי קיימת". Ehrbrich, On the Probability of the Emergence of a Protein with a Particular Function, 34, Acta Biotheoretica, 53, 56, 65, 66, 77-8, (1985) כמדומני שיש כאן קצת חובבנות לטעון שאני מביא ציטוטים שלא רלבנטים החל מ-1952, בעוד כל המאמרים שאני מצטט משל הויל, פנזיאס, מורטון, הייצינג, ארבריצ', אדן, מורוביץ, ועוד נכתבו עשרות שנים אחרי 1952. מקורות רבים נוספים הבאתי בקטיגוריה אבולוציה, במאמר "בעיית התא הראשון א'". מהם כמובן מתעלם עדי.
משום מה באורח מוזר קובע עדי שהציטוטים שלי בנקודה זו "ליקוט חצאי משפטים מברי סמכא שמעולם לא הוסמכו במדעי החיים", אשמח לשמוע מדוע הציטוטים מוגדרים כ'חצאי משפטים'. ובנוגע לפניה אל הסמכות, אתייחס בהמשך. במאמר הנ"ל מובאים גם מלומדים ש"הוסמכו במדעי החיים" כפי דרישת עדי
חמישית, אתייחס מעט למה שחושב עדי על משמעותו של ניסוי יורי מילר. מילר אינו מדמה את התנאים ההתחליים של כדוה"א, ולכן ניסויו אינו רלבנטי. 1] מילר יצר מלכודת קור, 2] מתאן ואמוניה לא היו מצויים באטמוספירה הקדומה. 3] לא היה חום של 100 מעלות ולא חום דומה לו על פני כדוה"א, 4) ממצאים מגלים כי בימי ראשית החיים היה חמצן באטמוספירה, ואין אפשרות קיום לחומצות אמיניות בסביבה חמצנית. (כמו"כ אםהניסויהיהמערבחמצן, המתאןהיהמתפרקלדו-תחמוצתהפחמןולמים, והאמוניהלחנקן ומים). יתירה מכך, גם לו לא היה חמצן – הרי כך בהכרח לא היתה שכבת אוזון, והתוצאות היו חשופות לקרינה אולטרא סגולה עזה שתוצאתה הרסנית הרבה יותר מהחמצן. מקורות במאמרי הנ"ל.
לא מקובל עלי שעדי משתמש נגד דברי בטענות של חובבן ללא מקורות, מתעלם מהעובדה שאני מתייחס בפירוט ובאריכות מתוך מקורות רבים למה שהוא מעלה, ומעלים אותה מקוראיו התמימים.
ששית, עדי מתעלם מהפרדוקסים ומעגלי הקסמים שבהיווצרות התא. הוא פשוט מדלג על הקטע במאמר ממנו הוא מצטט באופן ישיר. וכן מכך שעליהם הרחבתי במאמרי "בעיית תא הראשון ב'". באופן חובבני לגמרי הוא כותב "למרבה המזל, מולקולה פשוטה יותר, הקרויה RNA, יכולה אף היא לשכפל את עצמה", בעוד מדובר בשטות, RNA אינו יכול לשכפל את עצמו. הוא אינו אלא התכנית של התא, האם שרטוט של בנין "יכול לבנות את עצמו"?? הדנ"א והרנ"א חייבים להיות בו זמנית בשביל השכפול, וכפי שהבאתי במאמרי שם בשם המקרו ביולוגיים ג'ויס ואורגל. הביולוג המולקולרי מילס ועוד.
ג] עדי עובר לנקודה השניה, תחת הכותרת "התפתחות מונחית מוטציות".
לאחר פתיחה עמוסת פאתוס, מעתיק עדי קטע מדברי:
|
|
|
"הרב יהושע ענבל מוצא את עצמו נצמד להבלים הבאים: 'המוטאציה היא תופעת טבע מוכרת, כפי שניתן לראות ולדות פגומים של אדם או בע"ח. אלא שמעולם לא נצפתה מוטאציה משפרת, המוטאציה הינה פגם בשכפול, ופגם זה אינו אלא שינוי מקרי במערכת ההוראות של הדנ"א. תוצאות המוטאציה הינם מזיקות והרסניות או זניחות. שכן אם המדובר בשינוי בעל משמעות, ברור ששינוי ההוראות פוגם ביצורו של חלק כל שהוא. וגם אם השינוי הוא כביכול 'לטובה', כגון הוספת אצבע או רגל[ח], הרי בדרך כלל אין הגוף יכול לעמוד ב'טובה' הזו, שכן לשם הוספת אבר נוסף צריכות שאר המערכות להיות מתואמות ל'עבודה' עמו, ולכן בד"כ המוטנטים מתים תוך זמן קצר. אין אנו מכירים מוטאציה משמעותית שמעמידה וולדות, כל המוטאציות המשמעותיות שאנו מכירים הן הרסניות מטבעם, המוטציה הלטאלית[ט] גורמת למות הולד. אלא שבצד המוטאציות ההרסניות ישנן מוטאציות זניחות, כך יכול הצבע של המין להפוך לבהיר יותר או לכהה יותר, ושינוי זה יונצח על ידי הצאצאים'.
|
|
|
אחרי שכל הדברים האלו מוגדרים כ'הבלים', מעניין לראות את ההצדקה לכינוי זה:
|
|
|
"הדוגמה שהרב ענבל מגיש לנו בטבעיות הגמורה ביותר אכן מעמידה את תורת האבולוציה באור מגוחך. רגל שצומחת באמצע הבטן או סט של אצבעות על המצח בהחלט יכולים להיות מאד מביכים אלא שלא כך עובדת האבולוציה. איברים חדשים אינם מתפתחים כתוצאה של מוטציה מקרית אלא כתולדה של סדרה ארוכה והדרגתית של מוטציות קטנות שבכל פעם מעניקים ליצור החי יתרון תחרותי כלשהו, קטן ככל שיהיה".
|
|
|
שוב טעות בהבנת הנקרא, עדי טוען כאילו אני 'מעמיד את תורת האבוולציה באור מגוחך', מדוע? כי רגל שצומחת באמצע הבטן היא מאד מביכה [?]. לאמור: אני טענתי שהאבולוציה מתבססת על הצנחה של איברים שלמים או משהו דומה.
כמובן שאין שום קשר בין דברי לבין מה שעדי מייחס לי, אני מניתי את האפשרויות השונות של מוטציה, בתחילה עסקתי ב"אם השינוי הוא בעל משמעות" [=למשל איבר שלם חדש], ובנוגע לזה כתבתי שיש צורך בתיאום מערכות. ובהמשך ציינתי ש"ישנן מוטציות זניחות, כך יכול הצבע של המין להפוך לכהה יותר או לבהיר יותר". ובקטע הבא [אותו משמיט עדי כמובן] עברתי לדוגמא הקלאסית של העש שהחליף את צבעו [כביכול].
בקטע המצוטט לא טענתי שהאבולוציה עוסקת בהופעת איברים או משהו דומה, אלא בשאלה אלו מוטציות קיימות כלל. ועל כך השבתי שלא נצפו מוטציות מן הסוג שהאבולוציה מדברת עליהן, אנו מכירים מוטציות הרסניות, או זניחות מדי. אבל לא משפרות. את זה הארכתי להראות במאמר, ובמאמר המשנה "בעיית המוטציה א'".
ולכן הקטע הבא:
|
|
|
"משתמע מכך שהאבולוציה פועלת בהדרגה ובצעדים קטנים ואף אחד, חוץ מהבריאתנים, אינו מצפה ממנה לגדל איברים חדשים או לשנות בין לילה מין אחד למין אחר".
|
|
|
חסר כל הקשר, ומעיד על חוסר רצינות בקריאת הטקסט של בן שיחך.
לגופן של דברים, עדי מתעלם או אינו מודע כלל לתיאוריות של קפיצות באבולוציה, לציס רגולציות, למשפט של הפליאונטולוג שינפלד שהציפור הראשונה הגיחה מביצת זוחלים, כ"מוטציה גדולה", כלומר, כתוצאה מ"תאונה" ענקית שהתרחשה במבנה הגנטי. ולכל הכרוך בזה.
לסיכום הקטע העניני הקצר שבמאמר, אפשר לראות בקלות שעדי בחר קטע קטן, התעלם מההקשר שבו הוא מובא ומהנתונים שהוא מגובה בהם. לא טרח כלל לנסות ולהבין מה בדיוק אני רוצה לומר, והתקפותיו מתפרצות לדלת פתוחה בה מעולם לא עברתי. וחבל.
ד] איך מתמודדים מול יריב?
כשאני מדבר על 'יריב' כאן כמובן שהכוונה היא במישור הויכוח. אין לי כל יריבות אישית עם אף אדם, ואני רוחש כבוד לכל אדם תהיה דעתו אשר תהיה, כל עוד הוא נוהג בהגינות.
כמדומני שמאמרו של עדי לוקה בחוסר הגינות, שאיני מייחס אותו לתכונה של עדי חלילה, אלא לחוסר רצינות כללי ונסיון להכניע את ה'יריב' בלי מאמץ ובלי לנסות לבדוק אפילו מי הוא ומה הוא אומר.
המלים הראשונות במאמר הן:
|
|
|
"תקציבים ממשלתיים מאפשרים למחזירים בתשובה, דוגמת אלו של עמותת 'הידברות', לאחז את עיני הבריות".
|
|
|
"נח בשבע שגיאות", או "הכנס כמה שיותר שקרים במשפט אחד"?
עד כמה שיכול הקורא הממוצע להבין, ביקורת זו נכתבה בעקבות פניה שקיבל עדי בנוגע ל'אקדמיה ליהדות', כלומר משהו שאני כתבתי.
המבקר יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: 1: להתייחס לגוף הטיעונים אותם הוא יכול לקרוא, ולא לקבוע עובדות בנוגע לכותב אותו הוא אינו מכיר. 2: לברר על הכותב במדת האפשר, לנסות להכירו ולחוות דעה. דא עקא שעדי בחר בדרך השלישית, לא לדעת ולא לברר כלום על הכותב, אבל בכל אופן לקבוע פסבדו-עובדות בשטח. ולא עוד אלא להפוך את הנושא הזה לעיקר האישיו של המאמר, מבחינת גובה דציבלים, כמות מלים, ומיקום במאמר הביקורת.
ובכן, מה הקשר שלי ל"עמותת הידברות" ולתקציבים הממשלתיים שלה? במחילה אין לי שום קשר להידברות, וכמובן שכתיבת המאמר אינה קשורה לשום תקציב שלה. הידברות פועלת בתחומים רבים החל מערוץ טלויזיה וכלה בעריכת סמינרים. אבל באתר של 'הידברות' יש אוספי מאמרים וסרטים תורניים להם הידברות משמשת כספריה וירטואלית. הידברות אינם לוקחים אחריות על תוכן המאמרים, ואין שום קשר בין העמותה ובין אלפי המאמרים שנמצאים באתרם. [המאמרים שלי למשל נלקחו מאתר האינטרנט 'האקדמיה ליהדות' שהיה פעיל בעבר, והועתקו לספריית הידברות כשירות לציבור]. דומה הדבר למי שיקרא מאמר שנמצא במקרה בספריה של אוניברסיטת בר אילן, ויכתוב ביקורת על התקציבים המנופחים של האוניברסיטה.
ומה בנוגע אלי? הנה:
|
|
|
"חיפוש בגוגל העלה מספר מאמרים שנכתבו על ידו בשלושת השנים האחרונות ועדות אחת על היותו בחור צעיר למדי ולכן סביר להניח שבעת עריכת המאמר הרב ענבל הסתמך פחות על בקיאותו במדעי החיים ויותר על מיומנויות המחשב שעזרו לו לגזור ולהדביק חומר מעובד שנלקח ממקורות אחרים. איני רוצה לפסול אדם שאיני מכיר אבל טוב היו המחבתים של 'הידברות' עושים אם הם היו מזמינים את המאמר הזה ממדען כלשהו ולא מרב שהתעמקותו בלימודי הקודש לבטח מנעה ממנו לקרוא את עשרות הספרים המצוטטים בכתבה, ובמיוחד לאור העובדה שרובם נכתבו באנגלית ולא בעברית או בארמית".
|
|
|
בכך הסתיים המחקר של עדי, ישנה עדות אחת על היותי "בחור צעיר למדי", כנראה משבר של גיל ההתבגרות. אם זה מאד חשוב אני בן 37. מאיזה גיל אוכל לקבל אישור מעדי לכתוב מאמרים? מה גילי רלבנטי לכאן? האם זה סוג של "תחקיר לעניים"? חיפשתי עליך בגוגל וראיתי את המשפט "אני זוכר אותו בתור ילד", מכאן שהוא נשאר ילד לנצח.
"איני רוצה לפסול אדם שאיני מכיר" כותב עדי, ויפה שכך, אבל למרות שאינו רוצה הוא בעצם עושה זאת. סביר להניח שמאמרי הינם העתק הדבק. וכן שהתעמקותי בלימודי הקודש לבטח מנעה ממני לקרוא את עשרות הספרים המצוטטים. בנוסף רמז עבה כקורת בית הבד שאינני מסוגל לקרוא ספר באנגלית.. אינך רוצה לפסול, אלא רוצה ליצור "פסיכולוגיה בגרוש". אין לך מושג מי אני, איך כתבתי מה שכתבתי, מה קראתי ומה לא, כמה זמן אני משקיע בלימודי קודש וכמה בלימודי חול. כדאי שלא תדבר על מה שאינך יודע. במקום להצהיר שאינך רוצה אבל ממש מוכרח ליצור פרופיל דמיוני או אולי דמוני.
ואיך היה עדי היקר מגיב לו הייתי טוען שמכיון שהוא חייל במילואים וגם מנהל מערכות מיחשוב, מן הסתם לא נותר לו זמן לבדוק דברים בנושא אבולוציה ולכן כל מה שהוא כותב הוא מעתיק ואולי גם לא מבין?
[כהשלמה לתחקיר מציין עדי בהערת שוליים כי השימוש שלי במונח "מוטציה לטאלית" מלמד שבחרתי במלה שקהל הקוראים אינו יכול להבין וכו', בעוד גיגול פשוט מראה שמדובר במונח טריויאלי]
ה] ומכאן להכללה הסטריאוטיפית "מחזירים בתשובה", מי מוגדר כ"מחזיר בתשובה"? לפי מצב הרוח של כל אוחז מקלדת. ביטוי שאין לו שום קריטריון, ברגע שמישהו יתמוך באמונה כל שהיא הוא יהפוך אוטומטית ל'מחזיר בתשובה', וכל הסופרלטיבים המגוחכים והשקריים שממלאים את רוב המאמר יחולו עליו. צורת הניסוח והחשיבה הזו מגוחכת ופוגעת בראשונה באינטלגנציה של המשתמש בה.
דומה הדבר למצב בו אני אכלול את כל מי שלא חושב כמוני בקטיגוריה "מחזיר בשאלה", בלי שום קשר לעיסוקו השכלתו וכו', ולכן מבחינתי בתוך הקדירה הזו אני מכניס את: עדי אביר, ירון ידען, רות קלדרון, האדמור מסאטמר, יאיר לפיד, יגאל עמיר, וסבר פלוצקר. מעתה ואילך מספיק לי להביא דוגמא אחת מאחד מהם בכדי להכתים בה את כולם. כל מי ששייך לקטיגוריה דמיונית וטפשית שאני יצרתי.
מובן לכל שכשם שבין המאמינים ישנם אנשים חכמים יותר ופחות, מלומדים יותר ופחות, וכו'. כך גם בין הלא מאמינים. וכי איזו שהיא במה המכבדת את עצמה תסכים להכללה 'החילונים', לאמור, מכיון שראיתי אתרים של חילונים שטוענים כך, הרי שהחילונים טפשים ומשתמשים בחצאי ציטוטים וכו'. כל האתאיסטים באותה סירה, כל מי שלא שומר שבת שייך לאותה קטיגוריה.
לפי המדד הזה אני לא צריך בכלל להכיר את עדי אביר משום מקום, מספיק לי שהוא מה'מחזירים בשאלה', ואם אני מדגים כיצד ירון ידען מסלף טקסטים, או אתר חופש מפגין בורות, זה מוכיח ממילא גם לגבי עדי אביר.
וגם חידוש באמתחתו של עדי:
|
|
|
"מעטים הם אלו שמסוגלים להצטיין ביותר מתחום אחד וכיוון שרוב המחזירים בתשובה בחרו להשקיע את שמן המנורה בלימודי קודש."
|
|
|
מנין לעדי מה עושים המחזירים בתשובה בחייהם, וכמה זמן הם משקיעים בלמודי קודש, מתי לאחרונה נערך סקר המחזירים בתשובה המעודכן?
והנה מספר משפטים שנראה כאילו נלקחו מהמדריך להישרדות בגלקסיה:
|
|
|
"המחבתים אינם טורחים ללמוד נושאים לאשורם והם נוהגים לסרס ולעוות כל תיאוריה מדעית בכל דרך שעשויה לשרת את מטרתם. הם גם אינם מתרשמים מהקף הממצאים, מעדויות צולבות ומהתשתיות המתמטיות ולשיטתם ניתן לפסול שיטות מבוססות שרכשו מיליוני תומכים באמצעות מספר משפטים שהוצאו מהקשרם ודעות חסרות שחר של מחזירים בתשובה אחרים, תהא דתם אשר תהא".
|
|
|
בהערת שוליים [ג] מסביר עדי לקורא הנאור מה הן עדויות צולבות, למשל כתובת ארכיאולוגית המזכירה את דוד המלך, משהו ש"במקרה זה אין בידינו" לפי עדי. כמובן שזו טעות, כתובת תל דן מזכירה את דוד.
ו] מאמינים וכופרים.
הצגת עצם האמונה על ידי עדי כאיזו בעיה של בערות היא זלזול באינטלגנציה של המין האנושי. בעולם המערבי קיימים מאות מליונים של אנשים מאמינים, הם משכילים ותרבותיים לא פחות מהאחרים. לשרבב את האיסלם [בן זמננו] שלוקח את הדת למחוזות פרימיטיביים, זה כמו לשרבב את צפון קוריאה שלוקחת את האתאיזם למחוזות פרימיטיביים, או את הנאצים וסטאלין שהשתמשו גם הם באתאיזם לדיכוי ורצח המונים. כל הדמגוגיות האלו אינן ראויות לשיח שמכבד את עצמו.
ההסבר השטחי ש"יוצאת מן הכלל ארה"ב" בה הרוב מאמינים, משום ששם הפרידו בין דת למדינה.. לא מחזיק מים. הויכוח בין מאמינים לשאינם מאמינים חוצה זמנים ומקומות, שנוי במחלוקת בין אוכלוסיית העולם כשבכל צד ישנם מאות מליונים. לייחס את הויכוח לאיזה מודל מקומי של הפרדה או אי הפרדה, מגוחך וחסר טעם. כשמדברים בהכללה על 'העולם המערבי' כשארה"ב 'יוצאת מן הכלל', זה די מגוחך.
ההתאמות בין תחומי עיסוק באבולוציה וכדו' לאתאיזם, במדה וקיימות, יכולות להיגזר מכך שמאמינים מסתייגים מהעיסוק באבולוציה. ולא בהכרח מאיזו השכלה סודית שאוחזים בה האתאיסטים. הממסד המדעי ככלל נוקט עמדה די ברורה, ויש להניח שהעמדה משפיעה על המתחנכים במוסדותיו. כמו כל ממסד דוגמטי אחר. איננו נמצאים ברוסיה הקומוניסטי בה הממסד קדוש וקובע יותר מהאינטלגנציה והבחירה החפשית. אנשים שאינם חלק מהממסד המדעי אינם פחות חכמים או פחות מוצלחים.
בכלל עדי מזהה במאמרו זה בין אמונה לפודמנטליזם, מה שכמובן שגוי סמנטית ואף ולא הוגן.
משפטים כדוגמת:
|
|
|
"הפונדמנטליסטים המוסלמים והחרדים היהודים מתעקשים לפסול את המדע, למוטט את המודרנה ולהחזיר את הגלגל מאות, אם לא אלפי, שנים אחורה".
|
|
|
לא ראויים לאתר המכבד את עצמו. מה הקשר בין פודמנטליסטים מוסלמים, ובין העמדה החרדית? פגשת פעם חרדי שמתנגד למדע? לרפואה? להנדסה? שרוצה להחזיר את הגלגל אלפי שנים מבחינה מדעית?
שלא לדבר על משפטים הלוקים במדעניזם כמו: "ההבטחות של המדע תמיד מתקיימות במלואן", האם באמת מישהו מאמין שלמי שכותב משפט כזה יש איזה שהוא פסיק של ידע בהיסטוריה של המדע?
ז] בריאתנים. עדי שופך על ראשם אש וגפרית הכללות והשמצות, מבלי לגבותן כלל. איני בא להגן על דבריהם של אחרים, וכמובן שאיני רואה עצמי שייך לקטיגוריה זו או אחרת שמומצאת בהבל פה של קשקשני מקלדות. אבל פתיחת מאמר ביקורת על דברים של אדם שאינו מכיר, בעשרות קטעים המשמיצים קבוצה כוללנית מאד, לא תורמת כלום לעניניות של המאמר. אם הייתי רוצה לנהוג כמו עדי, הייתי צריך לפתוח את מאמרי בכמה עמודים של השמצות על ה"חילוניים" או "המחזירים בשאלה", כאילו שזה מקדם במשהו את השאלה האם עדי צודק במאמר ספציפי או לאו.
לא אתייחס לכל רשימת ההשמצות שעדי יוצר כהכללה. מכיון שזה מתחת לאינטלגנציה של קוראי האתר. יש שרלטנים וסלפנים, ויש כנים ואובייקטיביים. נניח את חוסר העקיבות שברשימת התכונות, את אלו שחוזרות על עצמן בוריאציות שונות, וכן את העבירה החמורה "שתול בדבריך משפטים מנחים", תכונה נוראית שנובעת לפי עדי מחוסר היכולת להתאפק עד לסיום המאמר. [אגב, תכונה זו היא אצל "כל המחזירים בתשובה והבריאתנים". להבדיל מ"הטיעונים החביבים ביותר על הבריאתנים": שחוקי הטבע משתנים לפעמים, ושהאל ברא את העולם עם המאובנים, שאף שהם חביבים כנראה לא "כולם" משתמשים בהם..].
כך כנראה מלמדים אצל נטורי קרתא על "החילונים", ואצל הפלשתינאים על "הציונים". זו לא אמורה להיות גישתו הענינית של מי שרוצה להשכיל ולהחכים את קהל קוראיו.
ח] וכאן מתמקדות ההכללות סוף סוף במאמרי:
|
|
|
"המאמר, כיאות לפרסום שמתיימר להיות מאמר מדעי, מצטט מתוך מספר רב של ספרים ומאמרים. הללו מתחלקים לשנים: ספרים ומאמרים של אנשים מאמינים ומדענים בריאתנים שאכן פוסלים את תורת האבולוציה ופרסומים של חוקרים רציניים שתרמו לדיון משפט או שניים שהוצאו מהקשרם באופן שמעולם לא היה עולה על דעתו של בעל הפרסום. המחזירים בתשובה אוהבים להטיח בקוראים הנבוכים מקורות שלא הם ולא הקוראים הנבוכים בדקו לאשורם בתקווה שכמות הפרסומים תשכנע את קהל המטרה שיש ממש מאחורי טענותיהם ולכן חייבים גם לאמץ את מסקנותיהם".
|
|
|
שתי שאלות:
1] האם דברי מהוים "פרסום שמתיימר להיות מאמר מדעי"? לא ידוע לי על כך.
2] היכן ציטטתי "משפט שהוצא מהקשרו", לא הובאה אפילו דוגמא אחת, כיצד זה אם כן נולדה ההכללה הגורפת "לא הם ולא הקוראים הנבוכים בדקו לאשורם". ושמא יש להוסיף "ולא המבקרים הנבוכים בדקו לאשורם"??
ובכן, כהקדמה לסקירת הספרות שואל עדי כמה שאלות:
|
|
|
"האם בעל הציטטה מחזיק מלכתחילה בדעות בריאתניות?"
|
|
|
נשמע הוגן למדי, ומדוע כשמישהו מצטט דעה אתאיסטית, לא נוצר צורך לשאול "האם בעל הציטטה מחזיק מלכתחלה בדעות אתאיסטיות"? כל אדם מחזיק בדעתו. אם אתה פוסל אדם שלדעתו המדע מאשר את אמונתו - מלהביע דעה בדיון, מכיון ש"הוא חושב כך", מה ערכו של הדיון? מלכתחלה אינך מקשיב אלא למי שחושב מראש כמוך. פר אינף.
|
|
|
האם לבעל הציטטה יש הכשרה במדעי החיים או שהוא משליך ידע ותובנות של תחום אחר על תורת האבולוציה?
|
|
|
כאן מתבלבלת "הכשרה" עם "ידע", לא תמיד ישנה חפיפה בין איזה שהוא תואר לבין הסמכות של בעליו. בהרבה מקרים יש ידע נרחב אצל אדם שהשקיע בתחום מסויים, גם אם את התואר השני שלו לפני ארבעים שנה עשה בתחום קצת שונה. מה שקובע הוא ידע והבנה. ואת זה קשה למדוד. גם אדם שהתמחה בתחום יכול להיות שטחי ובור. ולכן בכלל לא מומלץ לפנות אל הסמכות.
ומשפט אחרון לפני סקירת הספרות:
|
|
|
"השאלות הללו הנחו אותי בעת שבדקתי את זהותם ודעותיהם של ברי הסמכא עליהם הרב יהושע ענבל מבסס את עיקר טיעוניו. להלן ממצאיי:"
|
|
|
צר לי מאד, אבל רשימת השמות דלהלן ממש אינה "ברי הסמכא אשר עליהם אני מסתמך", הצהרה כזו גובלת בהטעיה.
ראשית, הסקירה כוללת 19 שמות מתוך יותר ממאה המוזכרים במאמרים על האבולוציה.
שנית, הסקירה כוללת כל שם שמוזכר במאמר, מבלי שום קשר ל"הסתמכות".
שלישית והעיקר, איך מסוגל המבקר ליצור רשימת שמות של בריאתנים ש"אני מסתמך עליהם" ולהעלים מקוראיו את מאמר הפתיחה שלי לנושא, בשם "מאמינים ובריאתנים" הקובעת בכותרת: "איננו מסתמכים על הבריאתנים ולא הולכים לאורם". המאמר כולל רשימת טעויות נפוצות של בריאתנים, ביקורת על עיקר שיטתם, והבהרה שאינני מסתמך כלל על סמכותם של הבריאתנים, שתיאורית התכנון התבוני שגויה, ושהבריאתנות "מיותרת".
רביעית, במאמר הפתיחה אני מציין ומלנקק לאתרי האתאיזם הגדולים. לאורך כל מאמרי, כשאני מביא טענה בריאתנית, אני משתדל לציין את התגובה הנגדית מאתר הדגל של "המחזירים בשאלה" talk origins. האם הוגן מצד עדי להעלים זאת? או יותר גרוע: לא לקרוא כלל את דברי ולא לדעת זאת?
אתייחס בכל אופן ל'סקירת הספרות'. מכיון שישנה כאן נקודה הנוגעת לעיקר מה שבאתי לומר בסדרת המאמרים על אבולוציה.
אין ספק שהאבולוציה היא האפשרות היחידה הריאלית להסביר את מוצא המינים בדרך טבעית. ולכן מובן שהממסד המדעי חייב להחזיק בה. הוא לא בוחר לעשות זאת, ולא מתענג לעשות זאת. הוא חייב לעשות זאת מעצם היותו מטריאליסט. הקבלה של האבולוציה נובעת מהנחות היסוד של המדע, כשהראשונה היא שהמדע מתיחס אך ורק לטבע וחוקי הטבע ואינו יכול להביא בחשבון שום גורם אחר. ולכן אין שום צורך ותועלת לחזור ולשוב ולחזור שהמדע מחזיק באבולוציה, זו לא הוכחה לצדקתה, אלא הבעיה בעצמה. הויכוח בין האמונה לכפירה הוא נושא נפרד. אבל המדע מעצם טבעו אם ברצונו לעסוק בנושא מוצא החיים והמינים, חייב לתפוס צד ולהניח את הכפירה כהנחת יסוד. כל הציטוטים מאנשי מדע לא באו אלא להראות כיצד המדע למרות כל רצונו, עדיין לא הצליח לפתור את הבעיות המהותיות של התיאוריה. אף שברור לנו שזה לא יגרום לו לזנוח אותה, שכן אין שום אופציה אחרת שהיא מדעית או שעונה לקריטריון של מדע.
ולכן המשוואה שעליה מבוססת סקירת הספרות, שאם הממסד המדעי דוחה מקרבו במדה מסויימת את מי שמתנגד לאבולוציה = הוכחה שהאבולוציה אמת. היא משוואה מעגלית. המטריאליזם הוא הנחת יסוד של הממסד ולא נושא שעומד לדיון. אי אפשר להוכיח הנחת יסוד מתוך עצמה בלבד.
על לי ספטנר יודע עדי לומר ש"לספרו אין שום משקל בקהיליה המדעית", וכי יש ספק בכך? כל ספר שדוחה את האבולוציה, לא יקבל משקל, ולא משנה באיזה טיעונים ישתמש. הלא זו בדיוק הבעיה. וכאן מוסיף עדי שספרו נכתב בהשראת מקורות יהודיים כמו הרד"ל... כשכל מי שמכיר את המקורות מבין שזה מגוחך והקישור לרד"ל וכיוצא בו מראה על חוסר הבנה מוחלט.
וכך הלאה, פרופ' טרופ, "איש אינו מתייחס לספרו ברצינות", כמובן. הרי זו בדיוק הטענה. שהממסד אינו יכול להתיחס ברצינות לדעות שאינן מושתתות על הנחת היסוד המטריאליסטית. פרופ' אביעזר? "דעותיו אינן מקובלות על איש".. מאמריו של ויקראמסינג "נדחו על ידי כתבי עת חשובים", ומה בנוגע להיטצ'ינג? ריצ'ארד דוקינס אמר שספרו אוילי, וואו! בשביל לחזור על העיקרון הזה שוב ושוב לא צריכים לעשות סקירה. אפשר להכריז מראש על אימוץ עמדת הממסד ללא שום הרהורי כפירה חלילה.
לגבי ארנסט צ'יין קובע עדי: היה מדען מן השורה הראשונה, ולכן אין ספק שהדברים שמצוטטים מפיו הוצאו מהקשרם. כך מתקדמת האמונה התמימה שלב נוסף "מישהו מתוך הממסד לא יכול להביע דעה שונה, ואם נטען שעשה זאת בהכרח שהדברים הוצאו מהקשרם".. וכן בנוגע לדרייק, "הוא מדען מכובד" קשה להבין את כוונתו, ולכן יש להניח שרבני הידברות לא ירדו לסוף דעתו.
כך כותב האבולוציוניסט המפורסם סטיבן ג'י גולד:
|
|
|
"כשלמדתי ביולוגיה אבולוציונית בביה"ס למוסמכים באמצע שנות הששים התמקדו הלעג והבוז הרשמיים בריצ'ארד גולדשמידט, גנטיקאי מפורסם שסטה מדרך הישר.. דעותיו על האבולוציה הסתבכו.. זה לפחות דברה של האורטודוקסיה הנוכחיח. מגיני התיאוריה הסינתטית עיוות ועיקמו את רעיונותיו של גולדשמידט כדי שיוכלו לעשות את האיש לנער המלקות שלהם" (בהן הפנדה עמ' 176). את הממסד המדעי הוא מכנה 'אורטודוקסיה', ועל הפתיחות שלו הוא מעיד בעצמו.
|
|
|
בנוגע לפרד הויל כותב עדי:
|
|
|
"בערוב ימיו הוא התנגד בחריפות לאביוגנזה, ההנחה האומרת שחומר אורגני יכול להתפתח מחומר דומם, וטען שהחיים עלי אדמות החלו מוירוסים שהגיעו מהחלל החיצון על גבי כוכבי שביט שהתנפצו כל כדור הארץ. גם דעה זאת אינה חורגת מגבולות המדע ובשנים האחרונות אף נמצאו ממצאים שיכולים לתרום לחיזוקה. בכל מקרה, בין אם החיים הארציים החלו מחומר דומם או מוירוסים שבאו מהחלל, הויל מעולם לא טען שהמינים לא התפתחו על פי כל כללי האבולוציה הדרווינית וכל מי שמביא את דבריו כהוכחה לנכונות התורה הבריאתנית פשוט עושה צחוק מעצמו".
|
|
|
העתקתי קטע זה כי זו שגיאה מצויה אצל מחזירים בשאלה. כאילו שמישהו חשב שאם אני מצטט את הויל, זה אומר שאני חושב שאני והוא תאומים סיאמיים וחושבים בצורה שווה על כל הנושאים. מי שמביא את הויל כהוכחה לכך שהאביוגנזה לא תיתכן, מביא ציטוט עניני. והעובדה שהויל עצמו האמין שהחיים באו מכוכב אחר, היא בעיה אישית שלו. שלא פותרת שום שאלה מתמטית כפי שהראיתי באות א' במאמר זה.
וכך כותב עדי עוד:
|
|
|
"המחזירים בתשובה לעולם לא יציגו את שני צידי המחלוקת ולעולם לא יחשפו את העובדה שכל החולקים חושבים שהמינים התפתחו זה מזה במשך מיליארדי שנים. במקום זאת הם ישלפו משפטים נבחרים מדבריו של אחד החולקים על הגישה המסורתית ויציגו אותם כהפרכה לתורת האבולוציה כולה".
|
|
|
מבלי להבין כי אף אחד לא חושב שאם סטיבן ג'י גולד האבולוציוניסט כותב:
|
|
|
"העובדה שצורות הביניים לא נמצאו בין ממצאי המאובנים נשמרת כסוד מקצועי בקרב חוקרי המאובנים.. אין כל ראיה במאובנים לציורי העצים האבולוציוניים המעטרים את כל ספרי הלימוד שלנו.. הם לא נצפו מעולם בשכבות הסלע".
|
|
|
זה אומר שהוא לא האמין באבולוציה. הוא בהחלט האמין באמונתו התמימה שאין בעולם אלא רק טבע. ולכן טרח וניסה להמציא פתרונות לבעיה. אך אגב הצגת פתרונותיו הלא מוצלחים הוא הודה באי תקפותו של הניאו דרויניזם לאור העובדות. כנ"ל לגבי גולדשמידט, עדי טורח לציין שלמרות שהוא חלק על הסבירות של המוטציות הוא אימץ את האבולוציה, חן חן, וכי היתה לו ברירה אחרת?
שוב ושוב כותב עדי:
|
|
|
"הבריאתנים מוצאים כנראה סתירות שאיש המדע אינו מסוגל לגלות בעצמו"
|
|
|
ולא היא, איש המדע מודע היטב לסתירות. אבל שום טיעון לא יכול לשנות את הנחת המוצא. איש המדע שמאמין במטריאליזם באמונה שלמה, מודע לסתירה, אבל לא מבטל את אמונתו. אלא מאמין שהסתירה תיפתר ביום מן הימים. וזו אינה מערערת את אמונתו כלל.
בהמשך הסקירה כותב עדי:
|
|
|
"אברהם קורמן. אוטודידקט אורתודוקסי חסר כל השכלה פורמלית. כל מי שרואה בקורמן סמכות תורנית או מדעית אינו יכול לבא בטענות כלפי אלו שמזלזלים בדעותיו".
|
|
|
האם הסתמכתי באיזה שהוא מקום על דעתו של קורמן? אפנה את הקורא למה שאני כותב במאמרי מושא הביקורת:
|
|
|
"זכור לטוב אברהם קורמן שהיה מחלוצי הסופרים המאמינים בא"י, על חיבורו 'אבולוציה ויהדות'. אלא שהוא חרג מתפקידו כמלקט, וניסה את כחו גם במדע, מה שמקלקל מעט את ערכו של החיבור".
|
|
|
ומי שמבקר מאמר מבלי לקרוא את תכנו, יכול לבא בטענות למי שמזלזל בבקרתו?
# # #
הדברים נכתבים מתוך כבוד לעדי, ומתוך מחשבה שמבלי לשים לב הוא חיבר במרוצה מאמר שנראה 'קול', אבל שטחי ולא רציני. אשמח למאמר תגובה עניני העוסק באבולוציה ובבעיות שלה, ולא במסכי עשן של השמצות וניתוחים עיתונאיים. העולם הוירטואלי של פוסטים בלוגים וטוקבקים דורש זרימה מהירה, מאפשר לכל אחד לכתוב כל הזמן כל דבר. אבל בעולם האמיתי דברים נעשים באופן מתון ויסודי יותר.
אני גם חושב שהכותרת "אחד נגד כל הדת" לא במקומה. יותר מדוייק לכתוב "אחד נגד כל חמשת האתרים של תעמולה שאני מכיר". עם כל הכבוד לחב"ד ולעוד כותבי מאמרים ותועמלנים, הם לא "כל הדת". בשביל לתקוף צריכים ללמוד ולהכיר. ואת הדת אי אפשר להכיר דרך גוגל. גישה נכונה מתונה ומאוזנת מגיעה מתוך לימוד מעמיק ורציני. ולא באינסטנט.
וקל לשער איך יתיחס אדם שפוי לאתר בשם "אחד נגד כל המדע ובמיוחד עדי אביר וירון ידען". בו הכותב יבקר מאמרים של אתרי תעמולה שונים, ובכך "יפריך את המדע".
הגישה המדעית, והגישה הדתית, הן השקפות עולם רחבות ומעמיקות, שקשורות בתרבות ובחכמת חיים של מליונים רבים בעולם. כדי להבינן ולהכירן יש ללמוד רבות. ולא נכון יהיה לשלול גישה כזו בהבל פה או במחי סיסמאות. לא כל דבר אפשר "לקחת בהליכה".
בברכה, ובתודה על ההתיחסות לדברי, ועל הנכונות לפרסם את התגובה.
יהושע ענבל
|
התגובות האחרונות