ההימור של פסקל ושימושיו

ההימור של פסקל[א] אומר 'אם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו אבל אם אלוהים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול'. היהדות, בניגוד לנצרות, אינה רואה באמונה את הנתיב לגאולה ולכן ההימור של פסקל, במתכונתו הרבנית, בעצם אומר 'אם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מקיים תורה ומצוות, אבל אם אלוהים קיים, ואינך מקיים תורה ומצוות, אתה מפסיד הכול'. את הרעיון הזה הרבנים עיבדו לסיסמאות קליטות דוגמת 'אף אחד לא ימות אם הוא יניח תפילין או יקרא קריאת שמע'. הסיסמה הללו הן מאד משכנעות וצעירים רבים אכן בוחרים לא להמר על חיי הנצח שלהם ולהצטרף לעושי דברם של הרבנים. חבל. מחשבה נוספת הייתה משכנעת אותם שמדובר בלא יותר מאשר אחיזת עיניים שכל מטרתה להעצים את סמכותם של הרבנים ולאפשר להם להתעלק על ממונם של התמימים.

פסקל התייחס לאמונה כאל הגרלה בה ניתן לאמוד מראש את תוחלת הזכייה. תוחלת זאת מחושבת על ידי הכפלת סיכויי הזכייה בשווי הפרס. אם תוחלת הזכייה גבוהה מעלות הכרטיס אזי כדאי להשתתף בהגרלה. מאידך, אם תוחלת הזכייה קטנה מעלות הכרטיס הרי שאין טעם להמר כי בטווח הארוך המהמרים רק יפסידו.[ב]

את ההימור של פסקל ניתן לנסח במונחים כספיים: זכייה בהגרלה תקנה לזוכה חיי נצח בגן עדן ושווים של אלו הוא לבטח אינסוף שקלים. הסיכוי לזכייה יכול להיות קטן ככל שנרצה כי אם נכפיל אינסוף במספר לא אפסי כלשהו התוצאה עדיין תהיה אינסוף ולכן תוחלת הזכייה שלנו היא אינסופית ותמיד יהיה כדאי לנו להשתתף בהגרלה, היינו לקיים תורה ומצוות ולנהוג רק על פי הנחיותיהם של הרבנים.

עלות ההשתתפות בהגרלה היא הקפדה מתמשכת על כל הלכות השולחן ערוך ווויתור על כל אורח חיים שונה. לוויתור על חיים אלטרנטיביים יש כמובן מחיר, אולי אפילו גבוה, אבל אם נכמת אותו בכסף נגלה שמדובר בסכומים מוגבלים, ואפילו יחסית זעומים, שכן אין אדם רציונלי שלא יסכים לוותר על חיים של זימה, התמכרויות והוללות תמורת סכום כספי כלשהו, יהא זה מיליון, עשרה מיליון או אפילו מאה מיליון שקלים. כיוון שכך, רק אוויל ימאן לרכוש כרטיס שעלותו סופית להגרלה בעלת תוחלת רווח אינסופית. ברור מאליו שכל אדם רציונלי צריך, אם כך, להעדיף את אורח החיים הדתי, ואולי אפילו החרדי; לגדל זקן; לחשוב מחשבות רבניות; לוותר על תענוגות הגוף ולזנוח לחלוטין את החילוניות, ההומניזם הליברלי, המוסר של השמאל, הסובלנות והפלורליזם. ליתר ביטחון, רצוי שהוא גם יפתח עויינות כלפי בית המשפט העליון וילמד לשנוא ערבים, נוצרים, יהודים רפורמיים ובהתאם למוצאו, גם אשכנזים או ספרדים.

מדוע ההימור של פסקל הוא רק אחיזת עיניים

הטיעונים של הרבנים נשמעים הגיוניים וכל מי שמתרשם ממסכי עשן בהחלט עלול להתבלבל ולאמץ אותם. הבעיה היא שלהימור של פסקל יש משמעות רק במסגרת המיתוסים הרבניים וטוב יעשה כל מי שאינו מאמין במיתוסים הללו אם יתעלם מטיעוני הרבנים ויעסיק את עצמו בשיקולים פחות הזויים שדווקא כן מתבססים על מציאות ריאלית. ההימור שרבנים רוצים שנאמץ מסתמך על מסכת של הטעיות ולכן ראוי שנבדוק מה עומד ברקען:

הרבנים רוצים שנאמין שמדובר בפרס בעל ערך אינסופי - חיי נצח בגן עדן - אבל אין להם שום דרך להבטיח שאותו מקום קסום אכן קיים בפועל ושאותו פרס נכסף הוא אכן בר השגה. התנ"ך מכיר רק את 'גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם'[ג] (שמוזכר בפרק השני והשלישי של ספר בראשית ובספרים ישעיה, יחזקאל ויואל[ד]) ואין במקראות שום אזכור לגיהינום אף שהם מתייחסים שבע פעמים למקום שנמצא מחוף לירושלים ששמו הוא 'גיא בן הינום'[ה]. במקום להגיע לגן עדן או לגיהינום, כל המתים שבתנ"ך מצאו את עצמם במקום בשם 'שאול'[ו] שם הם בילו את יתרת הנצח בחוסר מעש תמידי (שפסק לרגעים ספורים רק כאשר בעלת אוב כלשהי החליטה לתקשר עימם).

אין במקרא שום אזכור לגמול ועונש שיינתנו בעולם הבא. את אלו המציאו רבנים שנאלצו להחליף את השכר ועונש הארציים, אותם קל מאד לבדוק ולבקר, בשכר ועונש שניתנים במקומות מהם איש עוד לא חזר לדווח. לשם כך הרבנים המציאו מקום בו הצדיקים זוכים לעונג בל ישוער ומקום אחר בו הרשעים מקבלים את עונשם הראוי. לשני המקומות הללו הם העניקו שמות שהיו מוכרים לחסידיהם - גן עדן וגיהינום - אבל גם זה וגם זה הורחקו לאזורים בלתי נגישים מתחת לאדמה, בתוך סלעים שנחים על קרקעית הים או במרומי השמים[ז]. כשהתברר לרבנים שהתיאורים שלהם עדיין מעוררים סתירה אחר סתירה, הם פשוט הפכו את גן העדן והגיהינום למצבים 'רוחניים' שקיימים רק בעולם העל-טבעי ולא באיזו שהיא מציאות ריאלית שמוכרת לנו. 

בעלי המקראות לא הכירו את העולם הבא ואת השכר ועונש שיינתנו בו. בתורה 'האלוהית' שהם כתבו כל ההבטחות והאיומים מתייחסים רק לגמולים ועונשים שיינתנו בקרוב מאד 'עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ'[ח]. התיאור המפורט ביותר של מנגנון השכר ועונש האלוהי נמצא בפרק כח' של ספר דברים[ט] ושם ניתן לראות שההולכים בדרכי האל זוכים בכל טוב עלי אדמות והסוטים מדרכו סובלים מפגעים גופניים ומכל האסונות שהמציאות הריאלית מסוגלת להמיט עליהם.

העובדה שרבנים נאלצו לעדכן שוב ושוב את מנגנוני השכר ועונש ואת ההגדרות של גן העדן והגיהינום מלמדת שהם לא באמת ידעו כיצד האל מתגמל ומעניש ומה טיבם של גן העדן והגיהינום. הם פשוט המציאו את המקומות הללו וכפו על האל לתגמל בגן עדן את מי שמילא אחר הוראותיהם ולהעניש בגיהינום את אלו שהחליטו לחשוב בכוחות עצמם. מכך נוכל להסיק שהרבנים אינם מסוגלים להבטיח את הפרס בו הם ממהרים לנופף וכולנו צריכים להביא בחשבון את האפשרות שאנו מתבקשים לוותר על חיים שלמים של העשרה עצמית, הישגים אינטלקטואליים ותרומה לאנושות בעבור מיתוס רבני שאת נכונותו איש אינו מסוגל להוכיח. להימור של פסקל יש משמעות רק אם העולם הבא קיים בפועל והצדיקים אכן זוכים לחיי נצח בגן העדן אבל איזה בר דעת יסכים להישמע לתכתיבים של הרבנים אם לאחר מותו הוא עתיד לפגוש רק רימות ותולעים ולגלות שגם נפשו היא בת חלוף וסיכוייה להגיע לגן עדן, או אפילו לשאול, הם קלושים עד אפסיים.

גן עדן שאינו קיים בפועל אינו יכול להיחשב כפרס בעל ערך אינסופי שבגינו ראוי לוותר על חיים משמעותיים ובעלי תוכן ולאור הספק בנכונותם של הסיפורים הרבניים על גן העדן והגיהינום, כל אחד צריך להחליט בעצמו אם ברצונו לתת ערך אינסופי לחיי נצח בגן עדן שכנראה קיים רק בדמיונם של הרבנים.

סביר גם להניח שבשלב זה או אחר אפילו הצדיק הגדול ביותר ימאס בבשרם של שור הבר והלוויתן, גם אם מוגשים לו בכלים של זהב על שולחנות בעלי שלוש רגלי זהב[י]. באותו אופן, קשה להאמין שאותו צדיק לא יתחיל להשתעמם לאחר כמה מאות שנים של לימוד תורה בישיבה של מעלה. אחדים יצליחו מן הסתם לשמור על הריכוז הדרוש בשלוש מאות, ארבע מאות השנים הראשונות אבל שינון נצחי של אותו החומר עלול להוציא מדעתו גם את המאמין הנלהב ביותר ולגרום לו לבקש העברה לשאול או לאחד המדורים הפחות מפחידים של הגיהינום. קשה לי להאמין שהמונוטוניות של גן העדן לא תהפוך עד מהרה לסיוט מתמשך שיאפשר רק ליחידי סגולה לשרוד שם לאורך זמן. הגמול הנצחי, אם הוא בכלל קיים, יהפוך במוקדם או במאוחר לשעמומון נצחי וממילא לא נוכל להעניק לו ערך אינסופי כך שתוחלת הרווח בהימור של פסקל חייבת בהכרח להיות סופית ומוגבלת אם לא לגמרי אפסית.

גם סיכויי הזכייה בפרס הגדול הם לא בהכרח גבוהים מאפס. למרות שהרבנים מתיימרים להכיר את כל השיקולים שמנחים את ה'בורא' בעת שהוא קובע מי לשבט ומי לחסד, אף אחד מהם לא באמת יודע אילו מחשבות מתרוצצות בראשו של האל שכבר הוכיח יותר מפעם אחת שמעשה טוב אחד מסוגל לכפר על חיים שלמים של התעלמות מתורה ומצוות[יא]. באותו אופן, אין לנו שום אפשרות לדעת אם סטייה אחת ממצווה זו או אחרת אינה יכולה לגרום לשופט כל בשר לטרוק את שערי גן העדן בפניו של מי שכל ימיו שאף לעשות רק את הישר בעיני אלוהיו ולקיים את כל ההלכות של רבניו.

לא רק שאנחנו לא מסוגלים להבין את השיקולים האלוהיים אנחנו אפילו לא מסוגלים לקבוע בוודאות אם האב שבשמיים הוא יהודי אורתודוקסי, מוסלמי או נוצרי. ייתכן אפילו שהוא בכלל יהודי קונסרבטיבי או רחמנא לצלן, רפורמי. מי כף לידינו יתקע שהוא אינו דורש אמונה כנה במשיחיותו של ישו, מוחמד או הרבי מליובאוויטש? אולי הוא בכלל בודהיסטי, הינדואיסטי, או אתאיסטי? אנחנו אמנם מחזיקים בכתבי קודש שטוענים שבורא העולם מאמין ביהדות האורתודוקסית אבל 2.2 מיליארד נוצרים מאמינים שמאחורי הברית החדשה עומד האל המשולש ו-1.6 מיליארד מוסלמים מאמינים שאללה הוא זה שנתן את הקוראן הקדוש רק להם. למיליארד הינדואיסטיים וחצי מיליארד בודהיסטים יש כמובן אמונות משלהן ולכן הסיכוי שרק אנחנו מחזיקים באמת האחת והיחידה ושאר המיליארדים רק טועים ומטעים הוא מאד זניח. אנחנו לעולם לא נוכל לקבוע במה מאמין האל האמתי ומה הוא בדיוק מצפה מאתנו ולכן אין באפשרותנו לאמוד את הסיכוי שהאל החליט להתעלם מכל המיתולוגיות האחרות ולקבל על עצמו רק את המיתולוגיה של הרבנים האורתודוקסים, אף שהם מעולם לא נתפסו מזניחים את האינטרסים שלהם עצמם.

עד עתה ראינו שהפרס הגדול שמובטח להולכים בדרך הישר אינו בהכרח אינסופי ושסיכויי הזכייה בפרס זה הם כמעט אפסיים. עתה נותר לנו רק לברר מהו עלות 'כרטיס ההשתתפות' בהגרלה זאת. הרבנים מבקשים מאתנו להניח שמדובר בעלות סופית שכן כל שעלינו לעשות זה רק לשנות את אורח חיינו, להתרחק מהרע ולעשות את הטוב, היינו, לשמור תורה ומצוות, לכבד את הרבנים ולשמוע בקולם. זה באמת מחיר זניח לחלוטין כל עוד לא מכניסים חזרה לחשבון את כל מרכיבים מהם בעלי העניין האינטרסנטיים בחרו להתעלם.

מי שבאמת מקיים את תרי"ג המצוות ורבבות ההלכות חייב להגות בתורה יום ולילה[יב] וממילא אף פעם לא יהיה לו די פנאי, או תשומת לב, למשימות אחרות. כיוון שכך, הוא אף פעם לא יוכל להתעמק בלימודי חול ולגלות את נפלאותיו של עולם הטבע, את התורות הפילוסופיות שפותחו על ידי גדולי ההוגים ואת ההיסטוריה האמתית של המין האנושי. הוא גם ייאלץ לוותר על היופי האינסופי שגאון הרוח האנושית תרגם לשכיות חמדה בכל תחומי היצירה האנושית: אומנות, מוזיקה, אופרה[יג], מחול, ספרות, שירה, דרמה, קולנוע וכל שאר התגלמויות היופי והאמת במסגרתם הוא עלול, חלילה, להיתקל בנשים ובקולן המפתה. גרוע מכל, הוא אף פעם לא יצליח לפתח את התרופה שתציל מיליונים ולהמציא את החידושים הטכנולוגיים והארגוניים שיאפשרו ל-7.6 מיליארד נפשות לשרוד את הסכנות והאתגרים שהעולם מציב בפני כולנו.

לולא פורצי הדרך שבמקום לדוש שוב ושוב בדברים שאנשי דת אינטרסנטיים שמו בפיו של אל זה או אחר בחרו להשקיע את משאביהם בהעשרת העולם הריאלי ובפתרון בעיותיו, כולנו היינו עדיין מקריבים חיות ומורחים את דמם על תנוכי אוזנינו ובהונות ידינו ורגלינו[יד].       

יוצאים מהכלל האורתודוקסים המודרניים, דוגמת אנשי הציונות הדתית, שחושבים שהם יודעים כיצד ניתן לשלב את שמירת המצוות בתוך מרקם החיים המודרניים וכך גם לקיים את ההלכה היהודית וגם להשתתף בבניינו של העולם. הללו בוחרים לעצמם אילו הוראות רבניות יש לקיים ומאילו ניתן להתעלם אבל כמו כל הרבנים גם הם אינם מסוגלים להבטיח ש'בורא העולם' חושב כמוהם ושברגע האמת הוא אכן יגבה את פרשנויותיהם ומנהגיהם. מי יודע, אולי האל באמת רוצה שכולנו נאמץ את אורח החיים של חסידי גור ובכוונתו להעניש כל מי שאינו שומר מרחק ראוי מאשתו? אולי האל הוא בכלל צדוקי שסומך את ידיו רק על השומרונים? לרבנים נדמה שאלוהיהם יגבה באופן אוטומטי כל פרשנות הזויה שהם מעניקים לדבריו אבל עד שהוא לא ימצא דרך להעביר להם תורה מעודכנת עליהם לקחת בחשבון את האפשרות שהלהטוטים הפרשניים שלהם אינם מקובלים עליו ובמקום להתעסק כל היום בתפלויות הלכתיות הוא מעדיף להתעלם מתורתם של הרבנים האינטרסנטיים, ללמוד את האמת ולחשוב מחשבות הומניסטיות, ליברליות ואתאיסטיות.    

טעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה? במנגנון התגובות שבהמשך תוכלו להעיר על המאמר, לחשוף את טעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם חייבים להזדהות בשמכם האמתי אבל עליכם לספק כתובת מייל תקינה. את ההשמצות אבקש לשלוח לדף התגובות הכלליות. דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר, דרגו אותו ועשו לייק לדף האתר בפייסבוק.