14 תגובות

• קישור לתגובה רביעי, 06 יולי 2016 21:17 הוסף ע״י עדי אביר

  אביב,
  
  אם הבורא היה קיים הוא דווקא כן היה מתרגש מדעתי. אני לא יודע למה אתה מנסה לייחס לאלוהים את אמונות ההבל שהרבנים אימצו משכניהם. דעות הסרק הללו מוכרות מכתבי הפילוסופים היווניים וכיום ברור לחלוטין שאין להם שום בסיס מדעי.
  
  חבל שבמקום להיפתח לאמת אתה נצמד בכזאת עוצמה לסיסמאות חסרות התוכן של הרבנים. העולם לא נוצר לפני פחות מששת אלפים שנה עם מראה ותכונות של עולם בן מיליארדי שנים. זאת שטות גמורה אבל נניח לרגע שאתה צודק. האם לא מטרידה אותך השאלה מדוע האלוהים שלך מצא לנכון להונות את הבריות ולשתול בעולמו כל כך הרבה עדויות מטעות.האם הוא לא הבין שהוא שם מכשול בפני העיוורים שלאור שפע העדויות עשויים להאמין בנכונות המדע ולהסיק שהתורה נכתבה על ידי בני אדם ולא על ידי אל שאמור היה לדעת את האמת?
  
  ידידי, במקורה האלוהי של התורה יכולים להאמין רק בורים שמעולם לא נחשפו לידע העצום שהאנושות צברה בעזרת המדע והמחקר. אני מאחל לך שכשתתבגר תחליט להיחשף גם להשכלה של ממש ולא רק לשטיפת מוח רבנית שכל מטרתה להפוך אותך לחיל בצבאם של הרבנים האינטרסנטים.
  
  עדי אביר
• קישור לתגובה רביעי, 06 יולי 2016 20:07 הוסף ע״י אביב

  אתה מתיימר בכלים מחשבתיים פעוטים להבין את המהלך של הבורא - וכאן נכונה לך הפתעה. הבורא לא מתרגש מדעתך !!
  המיה עולם - היא ההעלם, ה' העלים את עצמו בעולם, ואת התורה הוא מסר לחכמים, שהם אלו שקיבלו את התורה, עד היום אנחנו רק מנסים להבין ולשמר, ואמונת חכמים היא אחד מהיסודות.
  
  אז גם אם לדעתך - קיימת טעות, עליך לנסות ולהבין כי הטעות ממך היא נובעת ואינה בדברי חכמים.
  כמו מועד בריאת העולם, הרי כל המדע אומר שהעולם בן מיליוני או מיליארד שנים ואז - נו תצחק, איך היהדות אומרת שהעולם בן חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושש שנה - אפשר לצחוק, וזה יפה לבריאות, אבל זה לא עשה כלום.
  ואפשר לומר כי כמו שחכמים אמרו שכשאדם הראשון נולד, הוא היה בן רגע אחד, אבל מראהו היה כבן 18 שנה, כך גם העולם היה בן יום אחד, אבל מראהו היה כבן "מיליוני שנים" או אפילו אם תרצה - מיליארדי שנים, זה בכלל לא סותר.
  
  אבל זה רק למי שרוצה לדעת את האמת.
  
  מי שרוצה ללגלג - שיערב לו.
• קישור לתגובה שישי, 11 מרס 2016 01:48 הוסף ע״י אמיר

  שלום
  ראיתי שהתקשית מדוע ה'בן איש חי' מכנה את האבר שהתרכך 'בת' - ובכן פשוט מאוד: הנקבה היא רכה לעומת הזכר שהוא קשה, הוא תפס את האבר לאחר הוצאת הזרע כ'בת', מכיון שהוא כבר אינו עומד בקשיותו בדרך כלל.
• קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 20:03 הוסף ע״י ניר כהן

  http://www.psicho567.files.wordpress.com/2010/04/chapter10.doc
  
  שוב המאמר כי הכתובת הייתה חסרה הנ"ל מתיחס לעובדה שעוברים עד שבוע שישי הם נראים זהים לזכר/לנקבה ,ואז מוכרע בשלב ההתמינות אם יהיה העובר לגמרי זכר ! כאמור לפי מאמר חז"ל עד יום הארבעים /שבוע שישי
  ולפי מאמרים נוספים שהראנו במקור מאתר הדברות יש תמיכה נוספת לנושא ההתמיינות ,
  לכן כל תפילה בזמן הנתון הכרחית להצלחת בניית עובר זכרי תקין ותפילה הכרחית בהחלט !
  
  אני מציע עדי שתפסיק להכפיש לחינם ,מצפה להתנצלות
  מי שאינו מעוניין לעיין ונסמך על ידיעתיו יכול להמצא שטחי בהשגותיו
  אין לי ספק כי מדובר על שלב התמיינות קרטי ואין זה מהנמנע ש
• קישור לתגובה חמישי, 15 ינואר 2015 18:35 הוסף ע״י ניר כהן

  עדי אביר וכל הקוראים ,
  
  הנה כאן מצאתי מאמר מסכם שערך מישהו שגם הוא בנוסף לרבים שעיינתי מדבר על עוברים דומים שעוד לא נערכה בהם הכרעה עד שבוע שישי! לזכר/נקבה ( התחלת המאמר)
  
  תהליכים פסיכוביולגיים – פרק 10
  psicho567.files.wordpress.com/2010/04/chapter10.doc
  התפתחות מינית ייצור גמטות והפריה: כרומוזום המין הוא אמנם הקובע בזמן ההפריה אך הוא הראשון ברצף ... מה שכנראה מווסת את התפתחותן הוא גן יחיד על כרומוזום Y שנקרא sry
• קישור לתגובה רביעי, 14 ינואר 2015 19:40 הוסף ע״י עדי אביר

  ניר,
  
  תגובתך החצופה הניבה התייחסות ארוכה אותה העלתי כמאמר בשם 'האם זמיר כהן יודע מה יהיה מין הילוד?'.
  
  http://1vsdat.org/index.php/2010-08-24-09-51-15/2013-07-23-13-36-16/item/1076-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93?
  
  עדי אביר
• קישור לתגובה ראשון, 11 ינואר 2015 13:01 הוסף ע״י שמשון

  ניר,
  אני לא בקיא בנושא, אבל עד כמה שאני זוכר, את הגן SRY שאחראי לקביעת העובר כזכר, נושא תא הזרע שזוכה להפרות את הביצית. מבלי להיות בוטה יתר על המידה, הזרעונים ששוחים כעת באשכיך - הם כבר מגדירים את מין היילוד, חלקם נושאים את הגן ואם יזכו להפרות ביצית ייצרו זכר, וחלקם לא נושאים את הגן ולכן תיווצר מהם נקבה. לכן הטענה לפיה מין היילוד יכול "להשתנות" במשך ההריון, בכל זמן שהוא, היא שגויה - אלא אם מדובר במוטציה נדירה. יתר על כן, מוטציה נפוצה לא פחות היא דווקא הפוכה מזו שאתה מתאר - לעתים קורה שביצית מופרית בעלת כרומוזום Y, עקב מוטציה גנטית כזו או אחרת, מפתחת אי-רגישות לאנדרוגנים, או אז נולדת נקבה בעלת כרומוזום Y. אכן מסתובות בינינו נשים בעלות כרומוזום Y, שאינן מודעות כלל לעובדה זו - לפי ויקיפדיה, אחת מכל 20,400 היא כזו. זכרים בעלי שני כרומוזומי X הם אחד לכל 25,000 או 20,000, והמוטציה שגורמת לזה קיימת בזרע המפרה עוד בטרם ההפריה - הזרעון (ששוחה באשכים) סופח אליו את הגן SRY, כך שבכל מקרה יוולד ממנו זכר, וזה *לא* משהו שקורה מעצמו במהלך ההריון. אם לא דייקתי, אשמח שקוראים או בעל האתר יתקנו את דבריי.
• קישור לתגובה ראשון, 11 ינואר 2015 04:02 הוסף ע״י ניר כהן

  עדי אביר ,
  
  בעקבות דיוננו בנושא הפוסט וליבוננו את הסוגיה נוכחת לדעת שחז"ל אכן ידעו את העניין שקביעת העובר למינו ,יהיה עד יום הארבעים , ועוד ידעו בהכרח לומר שיהא זה במקרה של עובר זכר ! היינו שיתקיים העובר כזכר ויצליח ,ואז תפילה מועלת
  ובמקרה הפוך כנקבה אין זה מועיל כי כאמור נקבה אינה הופכת לזכר !
  
  הייתי ברשותך רוצה שתוריד את הפוסט המשמיץ על חז"ל ותתחיל לפרגן ולפרסם שבח על הידע שהיה ברשותם שבזמנם לא היה ניתן להשיג בכלים שהיו אז ,וברור הוא שהידע הוא מהבורא שיצר את הברואים ,רק הוא יכול למסור מסר כזה מדויק לחכמיו, בזמן שאנו פה עד 1905 סברנו שהעיבור בזמן הראשון ,ומחקרים מתקדמים כזה שלהן ודנו עליו מביא שאכן עד יום ה-40 ,מחקר מ1982
  אגב ברשותך אל תבזבז את זמני להפרכת שאר הפוסטים שלך ,כולם על אותו עניין חוסר הבנה , ולא של חז"ל אלא של דורנו להבין למה התכוונו ,אז אני מבקש להוריד במטוטה ממך את כל האתר המכפיש ,כדי שיהיה לך הצדקה ביום הדין לומר נכנעתי הוכיחו לי וחזרתי בי ! תהיה גבר !
  
  בתלמוד ( ברכות נד ,א ) מובאת קביעת חז"ל על פי התורה, שמין העובר מסוגל להשתנות עד יום הארבעים להריון - גם ללא נס על-טבעי. לכן, אדם החפץ בוולד ממין מסוים, רשאי לבקש ולהתפלל על כך עד יום הארבעים. ובלשונם:"משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים [אם הוא חפץ בבן] שיהא זכר"( ואכן עד שלושה ימים יכול להיות שהזרע לא יסריח ויופרה הביצית ,ובדרך לא של נס, יכול להיות עובר זה מוכרע כפי תראו להלן ,אם יהא בן או יהא לעובר לנקבה , והכל תלוי בתהליך שחז"ל אומרים שבמהלכו ניתן להתפלל !
  מעבר לכך ידעו אף חז"ל שאם העובר ממילא מראשיתו הוכרע לנקבה , שהרי זה תפילת שווא ( לשעבר) אבל כיוון שאינו יודע אם העובר נקבה ודאי יתפלל ! שיצליח להיות זכר)
  עם ההתקדמות המדעית בחקר חיי העובר, עוררו דברי חז"ל אלו פליאה רבתי. כיצד יתכן שינוי כה מהותי בעובר קיים, גם אם מדובר בארבעים הימים הראשונים? ובפרט לאחר שהתברר בשנת 19056 כי מינו של העובר נקבע על פי כרומוזום מסוים הקיים בו מתחילת היווצרותו, וכיצד יעלה על הדעת שיתחולל בו שינוי?
  
  מה גם, שחז"ל מדגישים, כאמור, ששינוי זה אינו מתחולל באמצעות נס, אלא בדרך טבעית שתפילה אמיתית פשוטה יכולה להפעילה. המתפלל לאחר שחלפו ארבעים יום מההיריון, שתלד אשתו בן זכר - "הרי זו תפילת שווא", כיון שאז כבר נדרש נס לשינוי מין העובר, ונס אינו מתחולל ללא סיבה כבדת משקל וזכויות מספיקות. אולם, לפני שמלאו ארבעים יום להריון, יש טעם להתפלל על מין העובר, מאחר ועד אז הדבר נתון לשינוי בדרך הטבע, והתפילה יכולה להפעיל את מערכות הטבע עד יום זה.
  
  הדבר מעורר תמיהה: הייתכן?
  
  בקצרה :
  Wartenberg H., Development of the early human ovary and role of the mesonephros in the differentiation of the cortex, Anat Embryol (Berl). 1982;165(2):253-80. , במחקרים מתקדמים התברר לאחרונה כי ישנם שלבי הכרעה בתחילת תקופת התפתחותו של העובר, במה שנוגע לקביעת מינו אם יהיה זכר או נקבה.
  
  זה המאמר ^ שמתאר שביום 40 - 42 יש הכרעה במין העובר אם יהיה זכר שהיה לו כרומוזום גברי מלכתכילה ,לקימו ולגרום לו לפתח אינזים חיוני שיקבע אם זה יהיה עובר זכרי זה שלב מכריע עד 40 יום !! כפי שחז"ל כתבו ,ואם הייתה נקבה מתחילה, כמו שאמרו חזל המתפלל לשעבר ! שהייתה אישתו כבר מעוברת !!! , וזה מדהים שחז"ל ידעו את זה ועוד ידעו שההכרעה רק בזכר שיתקיים עד 40 יום !
  
  המאמר מדבר על תהליך , יש כידוע כרומוזום גברי y ומה לעשות הוא קטן יחסית ביחס לכרומוזום הנקבי x
  'האינזים - אותו חלבון שלוקח מקוד הדי אן אי ,את הקוד והופך אותו לחלבון מיועד
  אותו אינזים זה שעל כרומוזום הגברי ליצר בתקןפה המיועדת , הוא האינזים שימנע מהעובר ( מהרקמה העוברית יותר נכון היא הראשונה הקיימת ) להתעלם מנטיתה הטבעית להתפתח לנקבה כי הסברנו שהנטייה הטבעית וכרומוזום x הנשי הוא הדוממננטי , אם הצליח הכרומזום הגברי בפעול זו לגרום לאינזים הוא יאלץ את העובר לזכר אם הוא לא הצליח ,העובר תוך 40 -42 יום ,יתפתח לנקבה ויהיה הדבר סגור חתום גמור !
  
  שוב על כרומוזום Y לייצר בתקופה הראשונה חומר מיוחד אנזים (Testis Determining Factor המיוצר על ידי גן SRY. ראה: Berta et al., (1990) Nature 348 448-45)
  הפועל לאלץ את הרקמה העוברית להתעלם מנטייתה להתפתח לנקבה, ולהתפתח דווקא לזכר. פעילות זו משמעותית כל כך עד כדי שבמידה ומסיבה כל שהיא לא ייצר הכרומוזום הזכרי את החומרים הנדרשים או שהם לא פעלו כתוצאה מתקלה, סופה של הנקביות לגבור והעובר יתפתח לנקבה - על אף הימצאותו של כרומוזום Y הזכרי.
  
  עוד מאמרים תומכים בנושא :
  *כן עוד מאמרים מכריעים ומחזקים בנושא וכן:Anna Biason-Lauber, MD, ´Control of Sex Development´, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 24, Issue 2, Pages 163-186 (April 2010).
  
  וראה גם: שלבי ההתמיינות לפי שבועות, וכיצד בשבוע השביעי והשמיני חלים שינוייםמשמעותיים: Campbell´s Urology, fifth Edition, Vol. 2, p. 1806, 1807, 1811. Pub. W.B. Saunders Company. על הדומיננטיות של המין הזיכרי ובלימת ההתפתחות הנקבית(בעיקר בעמ´ 234): McCarrey JR, Abbott UK. ´Mechanisms of genetic sex determination, gonadal sex differentiation, and germ-cell development in animals´, Adv Genet. 1979;20:217-290.
  
  *בנוסף יכול לקרות : במצב כזה תהיינה לבת שתיוולד תכונות אופי זכריות במשהו בגלל שהשתנה מינה , משום הזיקה לשורש זכרי. וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק (בראשית לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה": "דינה בת יעקב, בשביל שהייתה רגילה [להיות] יצאנית, גרמה תקלה לעצמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן לד). ואמרו עוד: "לעולם הזכר נתלה באישה [פלוני בן פלונית] והנקבה באיש. ולמה זו תולה באמה [דינה בת לאה]? שהיה עיקר עיבורה זכר וכו´, לפיכך היא נתלה באמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן יח). וייתכן שזה גרם לה שלא נהגה בצניעות העדינה הראויה לבת (ועם זאת שיבחוה חז"ל על שהתנגדה ועל כרחה תפסה שכם בן חמור, בעוד שאצל נשות עובדי הכוכבים נאמר (בראשית לט, יב) "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר" וכו´. ראה מדרש תנחומא פרשת וישב סימן ו). אולם כמובן שגם באופן כזה, אל לה למי שחשה בתכונות אלו להיסחף אחר הנהגות שאינן נכונות ולהצדיק זאת בטיעון "כך נולדתי". אלא עליה לדעת כי זהו ניסיון המיוחד לה ככל ניסיון אישי שכל אדם מקבל באופן פרטי ועליו להתמודד עמו ולא להיגרר אחריו ולהיכשל בעברה ח"ו עקב נטייה לתכונה כל שהיא.
  
  ומהבנת הפסוקים ניתן לראות שלאה עשתה דין בעצמה וויתרה על זכר בבטנה והוא הוכרע לנקבה " דינה " כפי המבואר במחקר לפנינו זה היום מוכח ! כאפשרי עד 40 יום כפי שאמרו חז"ל ,ורחל שגם כן התפללה על בן שמע הבורא את קולה " ויפתח את רחמה " אחרי שכבר לאה ילדה את זבולון רחל מתעברת ביוסף ! ואינו מתהפך אצלה מבת לבן כמו בלאה ,אלא מראש התפתח אצלה עובר זכרי ( יוסף הצדיק)
  
  בראשית פרק ל:
  כ וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב--הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן. כא וְאַחַר, יָלְדָה בַּת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, דִּינָה. כב וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ. כג וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. כד וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר.
  
  הנה לפי סדר הדברים :
  פסוק כ : לאה ילדת את זבולון והוא השישי במספר " ששה בנים "
  פסוק כא: ילדה לאה את דינה !( שמפסוק הבא משתמע שהתפילה של רחל גרמה גם כן " וידמע אליה אלוהים !" )
  פסוק כב : שימו לב רק אחרי שילדה לאה כבר את דינה , כתוב "ויזכר אלוהים את רחל! ----> ( ויפתח את רחמה ) אחרי זבולון ילדה את יוסף ולא התחלף לה מבת לבן אלא מתחילה היה בן !!! וזה טעות של אלה שלא קוראים נכון
  תודה ושלום !
  
  וברור שהוא לא יהיה זכר בלי כרומוזום y וחז"ל לא על כך אמרו שיבקש רחמים מה שאין אפשרות בחז"ל נקרא תפילה לשעבר ( שאין אופציה ) , פה מדובר על המקרה שלנו שיש כורומוזום y , והוא צריך לשרוד ולהיות מספיק חזק ליצור איזנזים , שמכריע את הרקמה העוברית להתפתח לזכר ,ועל כך צריך תפילה !
  
  חז"ל בהכרח ידעו דבר שאין אפשרות בתקופתם לדעת הדברים נתגלו רק במחקרים בשנת 1982 על ההכרעה עד 40 יום ,2010 מאמר שמחזק את הטענה
• קישור לתגובה שני, 05 ינואר 2015 21:27 הוסף ע״י עדי אביר

  ניר ידידי,
  
  אתעלם מהררי המלל הלא רלוונטי ואנסה להסביר לך שוב את הקביעות המדעיות בנושא עליו אנחנו דנים:
  
  מינו של העובר נקבע בעת ההתעברות. נקודה. לאברי המין אין כל קשר למין העובר שנקבע אך ורק על פי הכרומוזומים שב-DNA שלו. במהלך התפתחותו של העובר עלולות, בהסתברות קטנה, לקרות תקלות שונות ומשונות שיגרמו ללידת תינוקות בעלי פגמים כאלו או אחרים, ובכלל זה באברי המין. הפגמים הללו אינם משנים את מינו של העובר שכאמור נקבע כבר בעת ההתעברות.
  
  הדיון התלמודי בנוי כולו על חוסר הידע וההבנה שאפיינו את העת העתיקה וימי הביניים. כל דמיון בין האמירות הרבניות לממצאי המדע המודרני הוא לכל היותר מקרי אף שלהערכתי הוא נובע בעיקר מטעויות אנוש.
  
  עדי אביר
• קישור לתגובה שני, 05 ינואר 2015 19:42 הוסף ע״י ניר כהן

  עדי כיוון שאני אדם שגם לומד תורה מנהל בית ,מתעסק במקצועי ,ויש לי הרבה ענינים על הראש לא כמוך ,איש החופש שויתר על התורה והמצוות במחיר של התכחשות לדת האמת ונסיון לשבש כל דבר של אמת כאילו שאנשים טיפשים ,ואת ה"חכם"
  אתה כתבת אני מצטט
  "
  ניר,
  
  "אתה דוגמה מצויינת לנזק העצום ששרלטנים דוגמת זמיר כהן ממיטים על אנשים צעירים שאינם מסוגלים להבין את הזיופים והעיוותים שמשמשים את המחבתים הציניים בעת שהם מפיצים את הבלי הדת ממנה הם מתפרנסים.
  
  תגובתי - איני דוגמא לכלום אני בעצמי מחזיר בתשובה בעצמי שלמד מעשרות מורי הוראה ,ולא מהרב זמיר בלבד ,סליחה
  הרב זמיר התותח שאני עפר לרגליו בתורה ,אחד מגדולי דורנו ,שאינך יודע פרומיל מחוכמתו ,
  אגב אני לא אדם צעיר אני איש בוגר בן 38 שמתעסק במדע אלקטרוניקה ,ומחשבים ,ומדעים מדוייקים עוד שכנראה היית משחק גולות ,,
  
  איני מבין מדוע אתה שואב את ידיעותיך מאתר החזרה בתשובה שנזהר לשמור מרחק מכל אמת מדעית אובייקטיבית כשלרשותך עומדים מקורות הרבה יותר אמינים שמנסים לשקף את האמת ולאו דווקא את השקרים שמקדמים את האינטרסים הרבניים
  
  תגובתי - אני שואב את ידיעותי מעשרות ספרים ואתרים שונים ,ונזהר משקרים באתרי החופש החילונים שאין להם מושג וחצי בתורה ,וגם במדע ,ורוב אנשי המדע הגדולים תומכים בבורא ובריאה ,ודי בזה לראות כמה הפישרים הקטנים במדע ,אתיאיסטים ,שאינם יודעים מהומה ולרוב גם לא מתעסקים במדע ,רוצים להתיימר לדעת יותר מגדולי המדע בעצמם ,עצוב
  
  הנה ככה על הדרך מה כותבים אנשי מדע על בורא ובריאה הבט והזדעזע בבקשה ! בסוף התגובה שלי !!
  
  הרב זמיר כהן הפנה ברשימת מקורותיו למספר ספרים מדעיים. האם טרחת לבדוק אם הספרים הללו אומרים את מה שזמיר כהן חושב שהם אומרים או שאתה סומך בעיניים עצומות על יכולתו להבין טקסטים מדעיים שנכתבו עבור קהילת החוקרים בהם נעשה שימוש רב במושגים מקצועיים שלא תמיד נלמדים בישיבות החרדיות -
  
  תגובתי - בהחלט לא טרחת לקרוא כי כתוב שם בדיוק מה שמצוטט במאמר שהבאתי ואתה ניגשת למאמר אחר ו"משום מה דילגת על המאמרים שהבאתי " אז אני יכוון את המתחמק למקום הנכון !! הנה :
  
  
  
  
  8) Wartenberg H., Development of the early human ovary and role of the mesonephros in the differentiation of the cortex, Anat Embryol (Berl). 1982;165(2):253-80.
  
  וכן:Anna Biason-Lauber, MD, ´Control of Sex Development´, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 24, Issue 2, Pages 163-186 (April 2010).
  
  וראה גם: שלבי ההתמיינות לפי שבועות, וכיצד בשבוע השביעי והשמיני חלים שינוייםמשמעותיים: Campbell´s Urology, fifth Edition, Vol. 2, p. 1806, 1807, 1811. Pub. W.B. Saunders Company. על הדומיננטיות של המין הזיכרי ובלימת ההתפתחות הנקבית(בעיקר בעמ´ 234):  McCarrey JR, Abbott UK. ´Mechanisms of genetic sex determination, gonadal sex differentiation, and germ-cell  development in animals´, Adv Genet. 1979;20:217-290.
  
  
  אגב אתה כתבת" האם לא היה הרבה יותר פשוט לפנות למקור לא תורני, דוגמת הערך 'Sexual differentiation in humans' בויקיפדיה באנגלית, ולקרוא שם את הדברים הבאים"
  
  אגב אתה לא מתרגם נכון ואולי בכוונה מתעלם ממה שכתוב ( מסלף)
  העובר נראה אדיש מבחינה מינית , לא כמו זכר או נקבה עד לחודש הרביעי לכל היותר .שים לב במהלך חמשת השבועות הקרובים ,העובר מתחיל לייצר הורמונים הגורמים לאיברי המין שלה לגדול לתוך או איברי זכר או נקבה( בדיוק פה תתעקב כי חמישה שבועות זה כארבעים יום ,כאן נפלת ) . תהליך זה נקרא בידול מיני .
  
  בידול איברי מין פנימי
  
  אברי המין הפנימיים מורכב משני צינורות אבזר : צינורות mesonephric (זכר) וצינורות paramesonephric (נקבה) . מערכת mesonephric מבשר על איבר המין הגברי וparamesonephric למערכת הרבייה הנשית . כתמורת פיתוח , אחד מהזוגות של צינורות מתפתח תוך נסוג האחרים . זה תלוי בנוכחות או עדר שלאזור מין קביעה של כרומוזום Y , הידוע גםבגן sry . בנוכחותו של גן sry פונקציונלי ,בלוטות מין bipotential להתפתח לאשכים ההתפתחות לוקחת שש עד שמונה שבועות מאותו גן מיועד ( בדיוק הזמן הדרוש לשינוי הגנטי בעובר מזכר לנקבה או נקבה לזכר כמצויין למעלה ) ,
  
  בהבחנה : בלוטות מין ניתן להבחין בהיסטולוגיה על ידי 6-8 שבועות של הריון .
  
  אתה התיחסת למה שבא לך , הפרעה של התפתחות טיפוסית עלולה לגרום להתפתחות של שניהם, או לא , מערכת צינור , אשר עשוי לייצר אנשים בבעיה מורפולוגית זה עוד עניין שבו יש כשל בהתפתחות והוא לא לעניין הנדון ,
  
  
  אגב לכן אני נמנע מהויקפדיה הוא הרבה פעמים : כידוע הויקפדיה בשליטת בורים כופרים ,את זה הבנתי בתחילה שכתבתי כמה ערכים ,לויקיפדיה ,ונלחמו איתי לא להכניסם ,בעוד שכתבתי בהם את האמת ,והם כתבו שקרים
  
  אם אתה ניזון משקרים גש לויקיפדיה ,אגב איזה מין חובב מדע אתה ?! שנעזר בויקפדיה ,מה כבר חסר מאמרים מדעים רציניים ?!
  הערכתי אותך קצת יותר !
  טעיתי כנראה
  
  אגב עוד סתירה ניתן לך יש מעל מאה מחקרים שונים שנעשו שבדקו השפעת תפילה על אנשים חולים באופן בלתי תלוי - היינו שהחולה לא ידע שמתפללים עליו והתוצאה כמובן ,תפילה עוזרת ,על פי מחקרים מדעיים ,
  
  
  
  הנה הבטחתי להביא מה חושבים אנשי מדע על בורא בריאה ואמונה ,מה שעדי לא יודע שאינו מתעסק במדע :
  
  
  אייזיק ניוטון:
  היקום יכל להווצר עי בורא כל יכול 1. אייזיק ניוטון כתב, שעה שהוא מתבונן במערכת השמש וביתר הדברים הנפלאים של עולם הדומם והחי, כי כל זה יכול היה להווצר רק בזכות חכמתה ותבונתה, של ישות עצומה, הקיימת לעד, אשר יכולה ברצונה להניע לנצח את הגופים. ועי כך ליצור ולשנות חלקי תבל.
  (Sir Isaac Newton, Optics, Qu. 31.) (בין מדע ודת, פרופ' א. צ'רניבסקי, טכניון חיפה, 1965) עמ' 119)
  
  מקס פלוק:
  1 לא יכולה להיות סתירה בין דת למדע אלא השלמה.
  2. אין ספק שפלנק ואינשטיין היו מהפסיקאים הגדולים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים.
  פלנק, בין היתר, יצר את תורת הקוונטים (בצורתה הראשונה) הוא היה מסור לעקרונות כנסייתו, ולא פעם הביע ברבים את השקפותיו הדתיות. גם הוא היה סבור שהמדע והדת הם שני גילויי הרוח האנושית הנבדלים זה מזה ושאין סתירה ביניהם.
  
  2. גדולי המדענים בכל הדורות היו מאמינים לעולם לא יכול להיות שום ניגוד אמיתי בין הדת והמדע, כי האחד הוא ההשלמה של משנהו. כל איש רציני ובעל מחשבה מבין, לדעתי, שיש להכיר את היסוד הדתי בטבעו ולפתחו, כדי שכל כוחותיה של נפש האדם יפעלו יחד מתוך שווי משקל והרמוניה מוחלטת. ובאמת לא היה זה מקרה שהוגי הדעות הגדולים ביותר בכל הדורות היו גם בעלי רוח דתית עמוקה.
  (Max Planck. Where is Science Going p. 168) (Max Planck 1858-1947) (Albert Einstein 1879-1955) (שם, עמ' 36)
  
  אלברט איינשטיין:
  ההרמוניה של חוקי הטבע היא בעלת תבונה עמוקה ואיננה ניתנת להשגה בתפישתנו! 3. במה מתבטאת דתיותו של מלומד? דתיותו כלולה בהתפעלות לוהטת בפני הרמוניה של חוקי הטבע, מתגלה בהם תבונה כה נשגבה, שלעומתה כל המשמעות של מחשבות אנוש אינה אלא בבואה מבוטלת בהחלט. הרגשה זו היא הקו המנחה של חיי המלומד ומאמציו… הרגשה זו היא, ללא ספק קרובה, מאד לזו שהרגישו אנשי רוח, היוצרים הדתיים של כל הזמנים. ועוד במקום אחר: הדבר היפה ביותר, שבו יכולים אנו להתנסות, הוא המסתורין של החיים… לדעת שיש משהו שאינו ניתן לתפיסתנו, להכיר בגילויה של התבונה העמוקה ביותר ושל היופי המזהיר ביותר, שאינם ניתנים להבנתנו אלא בצורותיהם הפשוטות ביותר – הכרה זו ורגש זה, הם שיוצרים את האדיקות האמתית, במובן זה, ובמובן זה בלבד, אני משתייך לסוג האנשים שדתיותם עמוקה ביותר (שם, עמ' 38) (A. Einstein, Comment je vois Le Monde. Pp. 12-13)
  
  איינשטין:
  פלא שמבינים משהו מן הטבע 4. עובדה זו היא שמדהימה אותנו, אך אף פעם לא נבין אותה. אפשר לומר: התעלומה הנצחית של התבל היא בכך שהיא נתונה לתפיסה. העובדה שהיא ניתנה לתפיסה, היא פלא. (שם, עמ' 84) (A. Einstein, out of My Later Years, p. 61)
  
  מקס פלנק:
  הטבע לא ניתן להבנה בשכל אנושי 5. פלנק מבהיר: המדע אינו יכול לפתור את התעלומה הסופית של הטבע. וזה בגלל היותנו גם אנו, בסופו של דבר חלק של הטבע ולכן חלק של אותה התעלומה שאנו מנסים לפתור
  
  אנו רואים בכל ההישגים המדעיים המודרניים, שפתרון בעיה אחת רק מגלה את התעלומה של בעיה אחרת. כל גבעה שאנו מגיעים אליה מגלה גבעה אחרת אחריה. (שם, עמ' 85) (Ibid 82) (Planck, Where is Science Going, 1932, p. 217)
  
  יוסטוס ליביג, כימאי מפורסם: ככל שהידע גובר ההבנה קטנה והולכת 6. אנו עולים על הפילוסופים היונים בזה, שאנו לאין ערוך מיטיבים לדעת מאשר ידע זאת סוקרטס, כי דוקא, בנוגע למה שהיינו רוצים לדעת, אין אנו יודעים מאומה. אנו עולים על ההר ובהגיענו לפסגה נגלים לנו הרים חדשים גבוהים ונישאים, אשר לפני כן לא היו נראים לעין.
  (שם, עמ' 83) (Justus von Liebig, Chemische Briefe, 1922, p. 19.) (Justs Liebig 1803-1873)
  
  
  פואנקרה:
  איננו יודעים אף מה לשאול 7. … לא רק שהמדע אינו יכול לגלות לנו את טבע הדברים, ברם, שום דבר אינו יכול לגלותו … לא רק שלא נוכל לנחש את התשובה, אלא במקרה שהיו נותנים לנו את התשובה, לא היינו יכולים להבין בה מאומה, אני אף שואל את עצמי אם נוכל להבין היטב את השאלה.
  (שם, עמ' 86) (H.Poincare. La Valeur de la Seience, p. 266-7) (Poincare 1854-1912)
  
  ז'ינס
  אף אם יסבירו לאדם, את תבנית טבע העולם, לא יבין. 8. אך לא נוכל אף פעם לדעת את משמעותה של תבנית זו איך היא נוצרת. ואילו תבונה עילאית כלשהי היתה מסבירה לנו, היינו מוצאים הסבר זה כבלתי ניתן להבנה. מחקרינו אינם יכולים להביאנו במגע עם הריאליות, ומשמעותה האמתית ואופיה יישארו לעולם נסתרים ממנו.
  (שם, עמ' 86) (Jeans, Physics and Philosophy, 1943, p. 16) (Jeans 1877-1946)
  
  ברטראנד רסל
  רסל שהיה אנטי דתי מודה:
  מדע איננו אמת מוחלטת.
  9. השכל המדעי אינו מדמה, שהוא יודע את כל האמת או אפילו שהידע הטוב ביותר שלו נכון בהחלט. (שם, עמ' 90) (Bertrand Russeli 1872)
  דז'וונס:
  אי אפשר לעולם ועד להבין הטבע עד הסוף 10. כי אין דבר ודאי יותר מזה, שכל נסיון סופי, לעולם אינו יכול לתת לנו ידיעה בטוחה על העתיד. אנו נמצאים במצב של משקיפים הרואים את פעולתה של מכונה מסובכת, אך אינם רשאים לבדוק את המבנה הפנימי שלה. אנו לומדים מה שמתרחש ומה שמופיע, אך אילו היינו שואלים לסיבה, היתה התשובה גוררת אותנו לעומק אין סופי של התעלומה.
  ועוד במקום אחר: אינני מתנגד לשמוש במילים סיבה וסיבתיות, בתנאי שלא ינתן להן להביאנו לכך שנתאר לעצמנו כי ידיעתנו על הטבע יכולה להגיע לוודאות.
  ודברים אלה נאמרו עי מומחה בתורת ההגיון, עוד עשרות בשנים לפני שערקון הסיבתיות, שלא היה שנוי במחלוקת באסכולות הקודמות על המדע, איבד את ערכו המוחלט בפיסיקה המודרנית.
  (שם, עמ' 91) (W. Stanley Jevons. The Prineiples of Seience, 1924, pp. 222 ff.) (Jevons 1835-1882)
  פלנק:
  המדע והדת מראים אותו דבר
  יש מנהיג לעולם! 11. נענתי לדחיפתי הפנימית להעיד כמלוא יכולתי, על תוצאות מאמצי הדמעיים וליחסי , שהתגבש בהדרגה, לשאלות כלליות, - למשל מה מובנו של המדע המדויק, יחסו לדת, הקשר בין סיבתיות לרצון חופשי… ועוד: … המדע והדת בתוצאותיהם הסופיות מכוונים לאותה מטרה: הכרה בתבונה כל-יכולה השולטת בתבל.
  (שם, עמ' 92) (Max Planck, Seientifie Autobiography and Other Papers 1950, p/.38,76,)
  
  גאוס:
  גדול המתמטיקאים בעת החדשה 12. ארכימדס, ניוטון וגאוס, שלושתם כשלעצמם, היוו קבוצה בין יתר המתימטיקאים הגדולים, ולא ניתן לאיש בר תמותה רגיל לנסות ולסדרה לפי ערכם, כותב בל, שלושתם גרמו לגלי גיאות בשני חלקי המתימטיקה, הטהורה והשימושית. גדולות היו זכויותיו של גאוס גם בפיסיקה ובאסטרונומיה. הוא המשיך בעבודה המדעית עד מותו, והיה נערץ עי כולם גם בגרמניה מולדתו וגם בחוץ לארץ. אפשר היה להאמין כי עבודתו תמלא את כל עולמו הרוחני ותגרום לו סיפוק נפשיף, אולם הוא ראה את פעולתו המדעית מנקודת ראות אחרת פעמים רבות מזכירים את משפטו המפורסם שהבאנוהו גם אנו בהקדמה:
  שאלות אמונה אלוקית ומוסר חשובות הרבה יותר מאשר שאלות המדע! יש שאלות שלפתרונן הייתי מייחס ערך גדול לאין שיעור מאשר לשאלות מתימטיות, כגון: שאלות המוסר, יחסנו לאלוקים, גרולנו ועתידנו המילים ערך רב אין סופית מענינות ביותר סבפי המתימטיקאי, מכאן נראה כי ערך המדע היה בשביל גאוס לאין שעור קטן מזה של המוסר והדת.
  (שם, עמ' 93) (E. T. Bell Men of Mathematics, N. Y. p. 218) (Jeans 1877-1946)
  
  רק הבור חושב שהוא ידוע הכל
  דיומה כימאי גדול:
  האמת רחוקה מאיתנו! רק הבורים חושבים שיודעים הכל!
  
  
  
  על דברי דיומה - מאז נאמרו הדברים עברו 120 שנה ועדיין התשובה לא!
  13. דיומה שדתיותו היתה עמוקה ויציבה, אחד החלוצים המוכרים בשדה הכימיה של המאה התשע-עשרה, בנאומו המוקדש לזכרו של פרדי, הביע את מחשבותיו בזו הלשון: אף כי התגליות שהיינו עדים להן במשך מחצית מאת השנים האחרונה, אינן מצדיקות גאוה, הן לפחות מסבירות אותה. אך בכדי להשיב את האדם להערכת האמת, די להגיד לו, כי אם הוא נעשה מנוסה יותר במלאכת ההסתכלות, אם הוא משתמש ביתר ודאות במלאכת הניסויים, אם ההגיון הנאות למדע מוביל אותו בבטחון יתר לגלויים של חוקי הטבע – עדין לא התקדם, ולו בצעד אחד, לקראת הכרת הסיבות. ודיומה ממשיך: האם מוכר לנו הטבע הפנימי של החומר? לא! האם יודעים אנו את טבעו של הכח המווסת את תנועת הגופים השמימיים ואת זו של האטומים? לא! האם יודעים אנו את האופי של עקרון החיים? לא!
  מה היא, אם כן, התועלת של המדע? מה ההבדל בין פילוסוף לבור? בשאלה זו היה הבור מסתפק באמונה, שהוא יודע הכל – הפילוסוף מרגיש שאינו יודע מאומה. הבור אינו מהסס לשלול את הכל, לפילוסוף יש הזכות ואומץ הלב להאמין בכל. הוא יכול להצביע על התהום המפרידה בינו לבין הנסתרות הגדולות – המשיכה העולמית. השולטת בחומר הדומם, החיים שהם המקור של הארגון ושל המחשבה. הוא מרגיש שיידע מסוג זה עוד רחוק ממנו, שהוא נע רחוק ממנו, מחוצה וממעל לו
  (שם, עמ' 82) (Faraday Leetures, London, 1928,pp. 14-16) (J.B. Dumas 1800-1884)
  
  דיאו פיסקאי גדול ומפורסם של המאה ה19:
  אין לנו יכולת להסביר הטבע 14. מה שנוגע אלי, כל מה שאני מסתכל יותר בסדר שבעולם… וכל מה שאני מתפעל יותר מהמערכת הנפלאה הזאת – פחות מרגיש אני את היכולת להסבירה, והייתי אפילו מעיז להגיד… שאני עצמי, רצוני להחזיק בפילוסופיה של חוסר ידיעה שלי. (שם, עמ' 83) (Flammarion, Dieu dans la nature pp. 475-6) (Biot 1774-1862)
  
  
  עד כאן לשונו
• קישור לתגובה שני, 05 ינואר 2015 14:40 הוסף ע״י עדי אביר

  ניר,
  
  אתה דוגמה מצויינת לנזק העצום ששרלטנים דוגמת זמיר כהן ממיטים על אנשים צעירים שאינם מסוגלים להבין את הזיופים והעיוותים שמשמשים את המחבתים הציניים בעת שהם מפיצים את הבלי הדת ממנה הם מתפרנסים. איני מבין מדוע אתה שואב את ידיעותיך מאתר החזרה בתשובה שנזהר לשמור מרחק מכל אמת מדעית אובייקטיבית כשלרשותך עומדים מקורות הרבה יותר אמינים שמנסים לשקף את האמת ולאו דווקא את השקרים שמקדמים את האינטרסים הרבניים.
  
  הרב זמיר כהן הפנה ברשימת מקורותיו למספר ספרים מדעיים. האם טרחת לבדוק אם הספרים הללו אומרים את מה שזמיר כהן חושב שהם אומרים או שאתה סומך בעיניים עצומות על יכולתו להבין טקסטים מדעיים שנכתבו עבור קהילת החוקרים בהם נעשה שימוש רב במושגים מקצועיים שלא תמיד נלמדים בישיבות החרדיות.
  
  האם לא היה הרבה יותר פשוט לפנות למקור לא תורני, דוגמת הערך 'Sexual differentiation in humans' בויקיפדיה באנגלית, ולקרוא שם את הדברים הבאים:
  
  ------------------------------------------
  
  Sex determination
  
  A baby’s sex is determined at the time of conception. When the baby is conceived, a chromosome from the sperm cell, either X or Y, fuses with the X chromosome in the egg cell, determining whether the baby will be genetically female (XX) or male (XY). To be genetically female, one needs to be (XX), whereas to be a genetic male, (XY) is needed. It is the Y chromosome that is essential for the development of the male reproductive organs, and with no Y chromosome, an embryo will develop into a female. This is because of the presence of the sex determining region of the Y chromosome, also known as the SRY gene.
  
  A fetus doesn't develop its external sexual organs until -the fourth month of pregnancy —seven weeks after conception. The fetus appears to be sexually indifferent, looking neither like a male or a female. Over the next five weeks, the fetus begins producing hormones that cause its sex organs to grow into either male or female organs. This process is called sexual differentiation. The precursor of the internal female sex organs is called the Müllerian system.
  
  Internal genital differentiation
  
  The internal genitalia consist of two accessory ducts: mesonephric ducts (male) and paramesonephric ducts (female). The mesonephric system is the precursor to the male genitalia and the paramesonephric to the female reproductive system. As development proceeds, one of the pairs of ducts develops while the other regresses. This depends on the presence or absence of the sex determining region of the Y chromosome, also known as the SRY gene. In the presence of a functional SRY gene, the bipotential gonads develop into testes. Gonads are histologically distinguishable by 6–8 weeks of gestation.
  
  Subsequent development of one set and degeneration of the other depends on the presence or absence of two testicular hormones: testosterone and anti-müllerian hormone (AMH). Disruption of typical development may result in the development of both, or neither, duct system, which may produce morphologically intersex individuals.
  
  Pathologies
  
  The following disorders are caused by a malfunction in the sex determination and differentiation process:
  
  (בהמשך מופיעה רשימה של 14 פתולוגיות שעלולות להיווצר אם חל שיבוש בהתפתחותו התקינה של העובר, דוגמת, הולדת נקבות בעלות תכונות גבריות ולעיתים אף אברי מין גבריים, זכרים בעלי תכונות ו/או אברי מין נקביים, אנדרוגינוסים וכדומה).
  
  ------------------------------------------
  
  הרשה לי לסכם:
  
  מין העובר נקבע בעת ההתעברות אבל לאחר מכן עלולות להתעורר כל מיני פתולוגיות שפוגמות בהתפתחות המינית וגורמות להולדת זכרים בעלי תכונות נשיות ונקבות בעלות תכונות זכריות שיסבלו כל חייהם מבעיות של זהות מינית ודחייה חברתית. רבים מהם יעברו במהלך חייהם ניתוחים לשינוי מין חלקם יבחר גם בהתאבדות כמוצא אחרון.
  
  איני יודע מה אמנו לאה חשבה לעצמה אבל אם תפילתה גרמה לשינוי מינם של העוברים בבטנה ובבטן אחותה אזי דינה בהכרח הייתה חייבת להיוולד עם תכונות גבריות ויוסף עם תכונות נשיות ושניהם היו נאלצים לגדול עם בעיות פסיכולוגיות עמוקות ולבלות את שארית ימיהם ביסורים נפשיים קשים.
  
  אני מאד מקווה שכל הילדים שנולדו עם זהות מינית פגומה אינם חבים את סבלם לתפילות של הוריהם חסרי הבינה והייתי מאד ממליץ לכל הבורים לא לשחק עם גורל ילדיהם ולא להתפלל לשינוי כלשהו בדרכו של הטבע. עם זאת, אני בטוח שכל התפילות הללו אינן גורמות לדבר זולת משב רוח קל וטוב שכך, אחרת יסתבר שגם במקרה הזה הדת, כהרגלה, גורמת להרבה יותר נזק מאשר תועלת.
  
  עדי אביר
• קישור לתגובה שני, 05 ינואר 2015 03:11 הוסף ע״י ניר כהן

  טוב האמת שהפתיחה לפוסט מקוממת אתה טוען שחז"ל יתנו את הדין איזה יומרנות ! נראה לי שאתה שמשמיץ את חז"ל בטח תתן את הדין ובגדול
  כאילו שאתה מבין על מה אתה מדבר ועוד תוקף אותי בחוסר ידע ! שבהמשך תראה את טעותך ,
  "חכמולוג"
  בקיאות בידיעות מדעיות !!!בבקשה
  הנה הבאתי לך מאמר שמנו "העזתי" להגיב פה בפעם ראשונה תעיין טוב הוא עם מקורות ותחזור בך מטעותך !
  קביעת מין העובר 40 יום כמו בחז"ל
  
  
  
  בתלמוד מובאת קביעת חז"ל על פי התורה, שמין העובר מסוגל להשתנות עד יום הארבעים להריון - גם ללא נס על-טבעי. לכן, אדם החפץ בוולד ממין מסוים, רשאי לבקש ולהתפלל על כך עד יום הארבעים. ובלשונם:1 "משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים [אם הוא חפץ בבן] שיהא זכר".
  
  עם ההתקדמות המדעית בחקר חיי העובר, עוררו דברי חז"ל אלו פליאה רבתי. כיצד יתכן שינוי כה מהותי בעובר קיים, גם אם מדובר בארבעים הימים הראשונים? ובפרט לאחר שהתברר בשנת 19056 כי מינו של העובר נקבע על פי כרומוזום מסוים הקיים בו מתחילת היווצרותו, וכיצד יעלה על הדעת שיתחולל בו שינוי?
  
  מה גם, שחז"ל מדגישים, כאמור, ששינוי זה אינו מתחולל באמצעות נס, אלא בדרך טבעית שתפילה אמיתית פשוטה יכולה להפעילה. המתפלל לאחר שחלפו ארבעים יום מההיריון, שתלד אשתו בן זכר - "הרי זו תפילת שווא",7 כיון שאז כבר נדרש נס לשינוי מין העובר, ונס אינו מתחולל ללא סיבה כבדת משקל וזכויות מספיקות. אולם, לפני שמלאו ארבעים יום להריון, יש טעם להתפלל על מין העובר, מאחר ועד אז הדבר נתון לשינוי בדרך הטבע, והתפילה יכולה להפעיל את מערכות הטבע עד יום זה.
  
  הדבר מעורר תמיהה: הייתכן?                
  
  אולם8, במחקרים מתקדמים התברר לאחרונה כי ישנם שלבי הכרעה בתחילת תקופת התפתחותו של העובר, במה שנוגע לקביעת מינו אם יהיה זכר או נקבה.
  
  הדבר תלוי במערכת מדהימה הקיימת בפעילותו של הכרומוזום הזכרי מול הנקבי: כרומוזום Yהקטן והזכרי מצטרף לכרומוזום X הגדול והנקבי הקיים בכל סוג של צירוף.9 כדי לבטל את השפעת כרומוזום X על התפתחות העובר לנקבה, על כרומוזום Y לייצר בתקופה הראשונה חומר מיוחד01 הפועל לאלץ את הרקמה העוברית להתעלם מנטייתה להתפתח לנקבה, ולהתפתח דווקא לזכר. פעילות זו משמעותית כל כך עד כדי שבמידה ומסיבה כל שהיא לא ייצר הכרומוזום הזכרי את החומרים הנדרשים או שהם לא פעלו כתוצאה מתקלה, סופה של הנקביות לגבור והעובר יתפתח לנקבה - על אף הימצאותו של כרומוזום Y הזכרי.11
  
  כלומר, עובר זכרי (המורכב מכרומוזומים XY) מסוגל במהלך ההריון להשתנות לעובר נקבי כאילו היה מורכב מראש מכרומוזומים נקביים (ובכוח התפילה על בן, לסייע לכרומוזום הזכרי לגבור, ואילו בכוח התפילה על בת, לסייע לכרומוזום הנקבי לגבור).
  
  אך, עד מתי תיתכן אפשרות זו? מאיזה יום להריון נקבע מינו של העובר באופן סופי ומצבו יהיה בלתי הפיך?
  
  באמצעות שימוש בכלים חדשניים המסוגלים לצפות במתחולל בגופו המזערי של העובר המתפתח, התברר לאנשי המחקר המודרני כי שלב זה של הכרעה מתחיל בסביבות היום העשרים ושניים לחיי העובר ומסתיים בסביבות יום הארבעים(!). לאחר מכן, מינו של העובר קבוע ואינו נתון לשינויים בדרך הטבע.
  
  מדהים לגלות כי לא רק שחז"ל היו מודעים לעצם אפשרות השינוי העוברי מזכר לנקבה,21 אלא ידעו גם לנקוב ביום הארבעים כזמן ההכרעה, עוד בטרם התגלו לעולם המדע צפונותיו הגנטיים של העובר. וזאת כמובן ללא שום אמצעי עזר מיקרוסקופיים.
  
  הרי ללא כל ספק, רק גילוי על-אנושי בתורתו של מי שברא את העולם, הוא המקור למידע מדהים זה.
  
  שינוי העובר
  
  נאמר במשנה:2 "הזועק לשעבר [המתפלל לשנות את אשר כבר התרחש], הרי זו תפילת שווא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר "יהי רצון שתלד אשתי זכר", הרי זו תפילת שווא [לפי שמינו של העובר הינו בלתי הפיך בשלב זה]".
  
  בתלמוד3 שואלים חז"ל על משנה זו מהכתוב בתורה על לאה אמנו:4 "וַתַּהַר עוֹד לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב... וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". וקיבלנו מרבותינו שנקראה הבת בשם ´דינה´ משום שבתחילה היה זה בן, אלא שהפכה לבת לאחר "שדנה לאה דין בעצמה [הייתה מעין השופטת של עצמה להכריע את גורל עוברה] ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב. ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה. אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל [אפילו] כאחת השפחות [שילדה כל אחת מהן עד עתה שני בנים, ואילו רחל רק בן אחד]. מיד נהפכה לבת".
  
  מעובדה זו מוכח שמין העובר יכול להשתנות במהלך ההריון. מדוע, אם כן, מחשיבה המשנה את התפילה על שינוי מין העובר כתפילת שווא?
  
  ומשיבים: "מעשה דלאה - בתוך ארבעים יום הוה [השינוי שהתחולל בעוברה של לאה, בתוך ארבעים יום להריון היה, ועד אז מין העובר נתון לשינוי, אבל לאחר מכן - הרי זו תפילת שווא. ועל כך דיברה המשנה]".5 כדתניא [כפי שלמדנו בברייתא]: שלשה ימים הראשונים [להריון] - יבקש אדם רחמים שלא יסריח. משלשה ועד ארבעים - יבקש רחמים שיהא זכר [אם הוא חפץ בזכר]. מארבעים יום ועד שלשה חדשים - יבקש רחמים שלא יהא סנדל [שלא יהיה מעוות בצורתו]. משלושה חדשים ועד שישה - יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה ועד תשעה - יבקש רחמים שיצא בשלום".         
  
  כרומוזומים
  
  בשלהי שנות ה- 30 של המאה התשע-עשרה, השתמשו הגרמנים, מתיאס שליידן ותאודור שוואן, במיקרוסקופים מתוחכמים הרבה יותר מקודמיהם, והוכיחו כי הרקמות החיות של בעלי-חיים, צמחים ופטריות, בנויות כולן מתאים - וכל תא מכיל גרעין.
  
  מאוחר יותר, בשנות ה- 60 של המאה התשע-עשרה, התגלתה תגלית מכריעה: כאשר התאים מתחלקים, הגרעין נראה כאילו הוא נעלם זמנית, ובזמן חלוקת התאים, מופיעים גופיפים נבדלים במקום בו היה הגרעין. היה אפשר לראות את ה"גופים" הללו משום שהם ספגו חומרי צביעה, ולכן הם נקראו כרומוזומים. כלומר, "גופים צבעוניים".
  
  מחקר מקיף יותר גילה כי כל תא בסיסי בגוף, מכיל עשרים ושלושה זוגות כרומוזומים (המכילים, כפי שהתברר, את מערך ה- DNA), המתחלקים לארבעים ושש יחידות. עשרים ושלוש יחידות מתקבלות מהאם ומכילות את תכונותיה התורשתיות (כגון מבנה הגוף, צבע וסוג העור והשיער, וכדומה), ועשרים ושלש יחידות מתקבלות מהאב ומכילות את תכונותיו התורשתיות. בכל זוג מעשרים ושניים זוגות הכרומוזומים, שני הכרומוזומים זהים זה לזה, מלבד הזוג העשרים ושלוש - הקובע את מינו של העובר. הכרומוזום הנקבי גדול ומכונה X, ואילו הכרומוזום הזכרי קטן יותר ומכונה Y. בנקבה - הזוג העשרים ושלוש מכיל שני כרומוזומים מסוג X, ובזכר - כרומוזום אחד הוא X וכרומוזום שני הוא Y. הכרומוזום הניתן לעובר מהאם הוא תמיד כרומוזום X, ואילו הכרומוזום הניתן לו מהאב יכול להיות כרומוזום X או כרומוזום Y. אם הצטרף כרומוזום X הבא מן האב לכרומוזום X הבא מן האם, העובר יהיה נקבה. אם הצטרף כרומוזום Y הבא מן האב לכרומוזום X הבא מן האם, העובר יהיה זכר.
  
  מקורות                                                            
  
  1) ברכות ס, א.
  
  2) ברכות נד, א.
  
  3) ברכות ס, א.
  
  4) בראשית ל, יט-כא.
  
  5) ולדעה אחרת בתלמוד היה זה לאחר ארבעים יום, ובכל זאת אין מכאן קושיה על המשנה, משום שהיה זה מעשה נסים. אולם גם מדעה זו עולה שבתוך ארבעים יום מין העובר יכול להשתנות אף ללא מעשה ניסים.
  
  6) במחקרה של הגנטיקאית האמריקנית נטי סטיבנס: tevens NM, Studies in spermatogenesis, with especial reference to the accessory chromosome, Carnegie Inst Wash 1905;36:1-32.
  
  7) ברכות נד, א.               
  
  8) Wartenberg H., Development of the early human ovary and role of the mesonephros in the differentiation of the cortex, Anat Embryol (Berl). 1982;165(2):253-80.
  
  וכן:Anna Biason-Lauber, MD, ´Control of Sex Development´, Best Practice & Research Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 24, Issue 2, Pages 163-186 (April 2010).
  
  וראה גם: שלבי ההתמיינות לפי שבועות, וכיצד בשבוע השביעי והשמיני חלים שינוייםמשמעותיים: Campbell´s Urology, fifth Edition, Vol. 2, p. 1806, 1807, 1811. Pub. W.B. Saunders Company. על הדומיננטיות של המין הזיכרי ובלימת ההתפתחות הנקבית(בעיקר בעמ´ 234):  McCarrey JR, Abbott UK. ´Mechanisms of genetic sex determination, gonadal sex differentiation, and germ-cell  development in animals´, Adv Genet. 1979;20:217-290.
  
  9) כמבואר לעיל במסגרת שכותרתה "כרומוזומים". ההסבר הרוחני לתופעה מיוחדת זו בעולם הטבע שהכרומוזום הנקבי גדול יותר ונמצא הן בזכר והן בנקבה, ואילו הכרומוזום הזכרי קטן יותר ואינו נמצא בכל צירוף, יובן על פי הידוע בתורת הקבלה שהנקבה היא בבחינת ספירת גבורה. ואילו הזכר הוא בבחינת ספירת חסד. ומבואר במדרש שהקב"ה ביקש לברוא את העולם במידת הדין (גבורה), לפי שהיא מידת האמת, ולבסוף שיתף את החסד בדין. זאת כדי להנהיג את העולם בהנהגת לפנים משורת הדין. ולכן התחילה פרשת הבריאה במילים "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" שהוא שם מידת הדין, והסתיימה במילים "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹתהוי"ה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם" (בראשית ב, ד). לפי שצירף שם הוי"ה שהוא שם הנהגת החסד לשם אלהים שהוא הנהגת הדין (ראה פסיקתא רבתי פיסקה מ; רש"י בראשית א, א. ד"ה ברא אלהים). נמצא שהמצב הטבעי של העולם הוא הנהגת הגבורה, שהוא שורש הנקבה. וממילא גם בעולם הזה כך הוא, וכפי הכלל הידוע שכל הקיים בבריאה החומרית אינו אלא על פי המשתלשל מהשורש הרוחני.
  
  10) אנזים Testis Determining Factor המיוצר על ידי גן SRY. ראה: Berta et al., (1990) Nature 348 448-45.
  
  11) בזהירות נציין כי יתכן שבמצב כזה תהיינה לבת שתיוולד תכונות אופי זכריות במשהו, משום הזיקה לשורש זכרי. וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק (בראשית לד, א) "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה": "דינה בת יעקב, בשביל שהייתה רגילה [להיות] יצאנית, גרמה תקלה לעצמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן לד). ואמרו עוד: "לעולם הזכר נתלה באישה [פלוני בן פלונית] והנקבה באיש. ולמה זו תולה באמה [דינה בת לאה]? שהיה עיקר עיבורה זכר וכו´, לפיכך היא נתלה באמה" (מדרש תנחומא, וישלח סימן יח). וייתכן שזה גרם לה שלא נהגה בצניעות העדינה הראויה לבת (ועם זאת שיבחוה חז"ל על שהתנגדה ועל כרחה תפסה שכם בן חמור, בעוד שאצל נשות עובדי הכוכבים נאמר (בראשית לט, יב) "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר" וכו´. ראה מדרש תנחומא פרשת וישב סימן ו). אולם כמובן שגם באופן כזה, אל לה למי שחשה בתכונות אלו להיסחף אחר הנהגות שאינן נכונות ולהצדיק זאת בטיעון "כך נולדתי". אלא עליה לדעת כי זהו ניסיון המיוחד לה ככל ניסיון אישי שכל אדם מקבל באופן פרטי ועליו להתמודד עמו ולא להיגרר אחריו ולהיכשל בעברה ח"ו עקב נטייה לתכונה כל שהיא.
  
  12) אמנם במקרה של שני כרומוזומים נקביים אין אפשרות טבעית שהנקבה תשתנה לזכר. ובכל זאת אמרו חז"ל שיש טעם להתפלל על העובר עד ארבעים יום שיהיה זכר, משום שייתכן שישנו כרומוזום זכרי בעובר המתפתח, ובכל זאת עדיין יתכן שבמאבק הנטוש בין הכרומוזום הזכרי לנקבי, בידו של האחרון לנצח. והתפילה מועילה, למעוניין בבן, להגביר את הראשון.
  
  אגב נציין כי במחקרים שנערכו בבעלי חיים התברר כי בחלק מבעלי החיים קביעת מין העובר תלוי בחום הסביבה ולא רק בגנטיקה. בניגוד גמור לתפיסה שהייתה שלטת עד עתה והתבססה על מחקריו של הפיסיולוג הצרפתי אלפרד ג´וסט ב-1953. (ראה:
  
  Pieau C, Dorizzi M, Richard-Mercer N,
  
  ´Temperature-dependent sex determination and gonadal differentiation inreptiles´.
  
   
  
  Cell Mol Life Sci 1999;55:887-900). יתכן שמידת החום בבני האדם משפיעה גם היא ושלכך התכוונו חז"ל באמרם (נדה כה, ב) "אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה" (ועיין רש"י בראשית טו, טו).
  
  Summery: 
  אחת הקביעות של היהדות, עליה ערערו אנשי מדע, ואף ראוה כתמוהה, היא העובדה שניתן לשנות את מין העובר עד ארבעים יום להריון. הרב זמיר כהן, במאמר מרתק, על הכלי שבעזרתו יוכלו ההורים להזמין לעצמם - בן או בת
• קישור לתגובה ראשון, 04 ינואר 2015 20:07 הוסף ע״י עדי אביר

  ניר,
  
  למרות הנימה המזלזלת אין בדבריך הרבה תוכן של ממש. לפני שאסביר לך היכן אתה טועה הרשה לי לציין שאתר ויקישבה, ממנו אתה מצטט בתגובה זאת, הוא אתר תורני וממילא אי אפשר להתייחס אליו כאל מקור רציני שמציג אמת בלתי תלויה. אם אתה רוצה לשכנע מישהו עליך לצטט מקורות אובייקטיביים שאינם מציגים אך ורק את התובנות התורניות.
  
  אתה טוען 'כתוב במפורש אישה מזרעת יולדת זכר זה כתוב בתורה בעצמה!!' למרבה הצער השטות הזאת לא מצאה את דרכה לתורה והיא חדרה ליהדות רק לאחר שהרבנים למדו את תורת הזרע הבודד משכניהם ההלניסטים.
  
  אתה שואל 'מה יקרה אם שניהם יזריעו?! אז מין העובר לא ברור כרגע ונתון ללהווצרות נו זה לא ברור שאם שניהם הזריעו זה אינו ברור?!' אבל אם תוותר על סימני הקריאה והשאלה ותלמד את הנושא ממקור לא תורני תגלה שמין העובר נקבע על ידי הכרומוזום שמביא עימו תא הזרע המאושר שמצליח להפרות את האשה. לנקבה יש שני כרומוזומי X ולגבר כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד אבל כל זרע נושא עימו רק את אחד הכרומוזומים וברגע ההתעברות הכרומוזום הזה הוא שקובע את מין העובר. אם הזרע יביא עימו את הכרומוזום X העובר בהכרח יהיה ממין נקבה ואם הוא יביא כרומוזום Y העובר בהכרח יהיה ממין זכר. כל התפילות, הצומות והקינות שבעולם אינם יכולים לשנות את מינו של העובר לאחר שהביצה כבר הופרתה.
  
  אם לא היית מסתפק ברפרוף שטחי והיית קורא את המאמר בעיון הדרוש היית מגלה שהפרשנים הסבירו בפרוטרוט מדוע סדר ההזרעה קובע את מין הילוד. הסבריהם מדגימים את הבורות וחוסר הבנה שמציפים את המוח הרבני וחבל שבחורים כמוך אינם אוזרים את העוז לזנוח את השקרים הרבניים ולאמץ את אמת המדעית אותה תוכל למצוא בכל מקור לא תורני, למשל בערך 'הריון' בויקיפדיה שמסביר:
  
  'השלב הראשון של ההיריון מתחיל בדרך כלל במגע מיני כשתאי המין (ה"גמטות") הזכריים - תאי הזרע - נשפכים אל תוך נרתיק הנקבה. נוזל הזרע המיוצר בגופו של הזכר מכילים מלבד תאי זרע גם סוכרים, חלבונים וחומרים אחרים שמסייעים להגביר את חיוניות תאי הזרע. תא זרע אנושי יכול לשרוד כ-48 שעות בגוף האישה. לתאי הזרע יש שוטון, המאפשר להם לנוע לעבר הביצית. תאי הזרע הם התאים היחידים בגוף האדם בעלי יכולת זו. תאים אלו נקראים "הפלואידים" (במשמעות של "חצויים"), שכן הם מכילים רק מחצית הכרומוזומים שבתא רגיל, לאחר שעברו מיוזה מתאי נבט בבלוטות הזרע. בדרך כלל בפליטה הגברית נפלטים בין 300 מיליון ל-500 מיליון תאי זרע.
  
  הביציות הן תאי המין הנקביים, וגם הן הפלואידיות. הביצית יכולה להתאחד עם תא זרע אחד ואז ליצור זיגוטה מופרית, שתגדל ברחם ותהפך לעובר מתפתח. הביציות המיוצרות בשחלות מיוצרות אף הן בתהליך של מיוזה, ונשארות שם במצב של חיות מושהית עד שהן מופעלות על ידי שינוים הורמונליים במחזור החודשי של האישה. בדרך כלל משוחררת ביצית אחת בכל מחזור.
  
  בזמן הביוץ, קצה אחת החצוצרות זז לעבר השחלה שנמצאת מולה ותופס את הביצית המשתחררת. בדרך כלל אם מתרחשת הפריה אז היא מתבצעת בתוך החצוצרה, שם פוגש הזרע את הביצית, לפיכך על הזרע לעבור את הנרתיק, את צוואר הרחם ואת הרחם לפני שהוא מגיע לחצוצרה - מרחק ניכר לעומת גודלו של תא הזרע.
  
  כשתאי הזרע שהצליחו לשרוד את הדרך הארוכה מגיעים לביצית, הם מנסים להפרות אותה. כל תא זרע מורכב, בין השאר, ממכל של אנזימים הנקרא אקרוזום שבו הוא משתמש כדי לפרוץ דרך המעטה החיצוני של הביצית ולהתמזג איתה. תהליך זה יכול לקחת עד עשרים דקות. כשתא זרע אחד מצליח להתמזג עם הביצית משתנה מעטפת הביצית ומונעת חדירה והתמזגות עם תאי זרע נוספים. התמזגות הביצית וגרעין תא הזרע, שיוצרים תא דיפלואידי, משלימה את השלב הראשון של ההיריון.'
  
  מהדברים הללו ניתן להבין שהתפילות מסוגלות להשפיע, אם בכלל, רק ב-48 השעות שלאחר ההזרעה, לפני שזרעון כלשהו הצליחה להפרות
  את הביצית של האשה.
  
  כל אמונה רבנית שאינה תואמת את האמת המדעית הזאת היא לא יותר משטות מוחלטת.
  
  עדי אביר
• קישור לתגובה ראשון, 04 ינואר 2015 04:05 הוסף ע״י ניר כהן

  אוייש איזה אריכות דברים על כלום ושום דבר מה הבעיה ?!
  כתוב במפורש אישה מזרעת יולדת זכר זה כתוב בתורה בעצמה !!
  נו מה יוצא מזה שאם גבר מזריע יולדת נקבה !! נו נמשיך את כיתה א'
  מה יקרה אם שניהם יזריעו ?! אז מין העובר לא ברור כרגע ונתון ללהווצרות
  נו זה לא ברור שאם שניהם הזריעו זה אינו ברור ?!
  אני מצטט
  " מינו של העובר , אם יהא זכר או נקבה, נקבע ברגע ההזרעה: אם האיש מזריע תחילה, תיוולד נקבה, ואם האשה מזריעה תחילה, ייוולד זכר[143]. לפיכך, אם האשה כבר מעוברת, הרי זו תפילת שווא לבקש על זכר[144], אבל אם שניהם הזריעו תחילה, ייקבע מינו של העובר רק לאחר ארבעים יום, ולפיכך מועילה תפילה בימים אלו[145].
  
  יש לציין כי מקדמת דנא ועד היום נעשים ניסיונות לשלוט על מין העובר. בין השיטות הללו יש שניסו שיטות תזונתיות, כך שדיאטה מסויימת של האם תגרום להולדת זכרים ודיאטה אחרת תביא להולדת נקבות[146]; יש שהציעו שיטות טבעיות שונות שנועדו ליצור תנאים מיטביים להישרדות תאי זרע נושאי כרומוזום זכרי או כרומוזום נקבי, וביניהם יש לציין תנוחות משגל, זמן קיום יחסי המין ביחס לביוץ, יחס בזמן בין אורגזמה של האשה להזרעה של האיש וכד', ויתכן שדברי חז"ל בענין סדר ההזרעה מתייחס למצבים כאלו[147]; בשנים האחרונות פותחו שיטות מדעיות להשגת מטרה זו על ידי הפרדת תאי הזרע נושאי כרומוזום זכרי ונקבי, והזרעת תאי הזרע הסלקטיביים למין הרצוי, או בשיטת אבחנה טרום-השרשתית[148].
  
  התהליך הטבעי של יצירת העובר הפריית הביצית על ידי הזרע קורית עד שלושה ימים לאחר ההזרעה, ומשלושה ימים ועד ארבעים יום הם ימי יצירת הוולד[149]. בראשית התהוותו העובר הוא גוש של חומר המכונה 'גולם'[150], ורק לאחר ארבעים יום מקבל הגוש צורה אנושית, ומאז הוא נקרא עובר. רבי ישמעאל אומר, הזכר נגמר לארבעים ואחד יום, והנקבה לשמונים ואחד; וחכמים אומרים, אחד בריית הזכר, ואחד בריית הנקבה, זה וזה ארבעים ואחד יום[151]. יש מי שכתב, שלפי החוקרים יש שצורת העובר דומה לאדם כבר קודם ארבעים יום, ויש שזה קורה אחרי ארבעים יום, ולא דברו חז"ל אלא ברוב המקרים[152]."
  
  ציטטתי מויקישיבה שעשה ארגון החומר בצורה יפה מדעי מול תורני וניתן לעיין בחומר פה :