יש גם כאלו שכותבים את האמת, כשהם כותבים אמת מרגיזה, לא נעימה, לא נוחה לקריאה, הם מוכרים יותר גיליונות ומעמדם בחברה מתחזק. ככל שהאמת שלהם מרעישה יותר וקשה לעיכול יותר כך הם נחשבים למי שעשו את מלאכתם נאמנה. 'לעזאזל' אתה אומר כשאתה קורא ידיעה על משפחה שלמה שנהרגה בתאונה 'לא יכולתם לכתוב שלפחות הילד הקטן ניצל?' והתשובה היא שלא, אסור להם, הם חייבים לדווח את האמת והאמת בלבד עד כמה שהיא בלתי נעימה.

לאנשים מהסוג הראשון קוראים סופרים, לא קל להיות סופר, זה דורש כישרון ודורש התמדה וחריצות. עובדה, לא כולם מתפרנסים מכתיבת ספרים, כנראה שזה לא קל כל כך כמו שזה נראה ממבט ראשון

האנשים מהסוג השני נקראים עיתונאים וגם הם צריכים כישרון אם כי מסוג אחר. בעוד שסופר יכול להמציא איזה סיפור שעולה על דעתו ובלבד שימשוך את לב הקוראים הרי שהעיתונאי צריך למשוך את לב הקוראים באמצעות האמת. החכמה היא למצוא אמת שתעניין את הקוראים ואם אפשר, למצוא 'סקופ'. מין סיפור שרק הוא, העיתונאי המוכשר, גילה ראשון.

למיסטיקנים  - ואחת היא אם מדובר באסטרולוגים, מחזירים בתשובה או מתקשרים עם ישויות מהחלל -  יש משפט אחד שמצליח בכל פעם להרתיח אותי מחדש "יש דברים שהם מעבר לידע שלך." הם אומרים במסתוריות. וריאציות על המשפט הזה הן "המדע לא יודע הכול" או "לא הכול אפשר להסביר בצורה הגיונית." טענות שנועדו להתגונן (שלא לומר להתחמק) משאלות נוקבות.

ובכן בין העיתונאי והסופר ישנו סוג של טפיל שעושה עוול לשני המקצועות גם יחד. מדובר על השרלטן. עיתונאי שאיננו מוכשר מספיק בשביל להביא סקופ אמיתי או שמא סופר שאיננו מוכשר מספיק כדי לכתוב סיפור שאנשים ירצו לקרוא. אדם כזה מפרסם שקרים בעיתון ומטעה ביודעין את ציבור הקוראים. כשאנשים קונים עיתון במקום לקנות ספר, הם עושים זאת מתוך הנחה שמה שהם קוראים הוא אמת לאמיתה. אם כתוב בעיתון שנשיא ארה"ב מנהל רומן עם זמרת מפורסמת הרי שזה בוודאי נכון. ידיעה כזו התפרסמה פעם והתגלתה כשקר מוחלט. פנטזיה ממוחו הקודח של עיתונאי שלא הצליח למצוא סיפור עסיסי בזמן אמת אז הוא פיברק אחד.

תשאלו מדוע זה משנה?  מה נורא כל כך בסיפור שכזה שמתפרסם בעיתון?

ובכן לפני שנצא להגן על זכותם של זמרת ושל נשיא ארה"ב שלא להיות מושמצים בעיתון הבה ונזכור את קהל הקוראים. הם לא קראו את הידיעה מתוך מחשבה שהיא 'סיפור טוב' ותו לא, הם קראו אותה כי האמינו שזו האמת. רוצה לכתוב סיפור יפה על נשיא ארה"ב שמתאהב בזמרת? הפשל שרוולים ואמץ את מוחך ונראה איזה רב מכר תוציא מתחת לידך וכמה טוב הוא יימכר. לא מסוגל? לך ותביא ידיעה אמיתית ורצוי מעניינת או שתפרוש מהמקצוע ותמצא משהו שאתה לא גרוע בו יותר מדי.

אתה רוצה לחקור את העולם? לדעת איך הוא נוצר? בבקשה: נסה להתקבל לפקולטה טובה לפיזיקה, אחר כך נראה אותך מסיים תואר ראשון. מסלול של כמה שנים קשות לפניך. בהצלחה, מדובר בלימודים תובעניים המיועדים לאנשים אינטליגנטים במיוחד.

אתה רוצה לספר סיפורים יפים? אולי סיפור על גן קסום ובו נחש מדבר? בבקשה שב ותכתוב סיפור שיהיה רב מכר (אם כי בעניין הגן והנחש כבר הקדימו אותך, נסה להיות מקורי) או סיפור על כוכבי שמיים שמשפיעים על חייהם של אנשים או סיפור יפה על חייזרים שנחתו על כדור הארץ (גם בזה לא תהיה מקורי, תצטרך להתאמץ) ואני מאחל לך בהצלחה מכל הלב כל עוד ברור שהסיפור איננו אמת אלא פרי דמיונך הפורה.

אני לא יודע הכול, מעולם לא טענתי שאני יודע הכול, גם לא שהכול בחיים הוא 'מדעי' או שהמדע מסביר כל דבר. המדע לא קובע מה מוסרי ואפילו לא עונה על כל שאלה בתחום הגשמי.  הבעיה שלי היא לא עם מי שטוען שאני לא יודע הכול אלא עם מי שטוען שהוא כן יודע. לטעון שכוכב מסוים משפיע על המזל שלי בחיים זו טענה עובדתית, הכוכב הוא אמיתי, מסלול החיים שלי אמיתי. מי שטוען לקשר בין הדברים צריך להוכיח אותו בדיוק כמו עיתונאי שטוען לסיפור סנסציוני. אין לך הוכחה? אתה מתחזה בדיוק כמו העיתונאי שפיברק ידיעה.

ישעיהו ליבוביץ' היה הנציג הבולט של אותם אנשים דתיים שיודעים שהתורה שלהם היא 'סיפור' ותו לא וזאת הסיבה לכבוד שאתאיסט כמוני רוחש לו ולשכמותו. הרי גם הסיפור 'מסעות גוליבר' יכול ללמד אותנו  לקחים חשובים (עד כמה המלחמות שלנו נראות פעוטות וחסרות חשיבות מנקודת מבטו של ענק, עד כמה אנחנו מכוערים מקרוב מנקודת מבטו של גמד). מי שמתייחס לתורה כאל סיפור ולא כאל דיווח עובדתי נמצא במקום אחר לגמרי מאשר מי שמאמין שסיפורי התורה קרו במציאות. עדיין יהיה לי ויכוח עם ליבוביץ' אבל הוא יהיה דומה לויכוח בין שני חובבי ספרות על ערכה של יצירה מסוימת כאשר לשניהם ברור שזו המצאה מתחילתה ועד סופה.

לרוע המזל יש יותר מדי אנשים שמוכנים להאמין לבדיות של שרלטנים בין אם אלו נומרולוגים או באבות שמחלקים קמעות. בתחום העיתונות, כשמתגלה שעיתונאי המציא סיפור כדי למכור ולקדם את עצמו הוא ימצא את עצמו מהר מאד בלשכת התעסוקה, התירוץ 'לא כל דבר ניתן לבחינה עובדתית' לא עובד כשמדובר במי שהתיימר לדווח אמת. אין סיבה שהוא יעבוד בשביל שרלטנים אחרים. 

עדו