האמת היא שמי שמוצא סימנים ליד מכוונת הוא בהחלט לא אתאיסט אבל הוא לא בהכרח חייב להיות דתי. ניגודו של ה'אתאיסט' הוא ה'תאיסט', אדם שמאמין בקיומו של כוח עליון כלשהו, ולא ה'דתי', אדם שמאמין שעליו לחיות על פי מערכת כללים שניתנה לאנושות על ידי הכוח העליון שברא את העולם. אין שום סיבה לקשור בין השניים ודבר אינו מונע מאיתנו להניח שהיקום אכן נוצר בכוונת מתכנן שהנחיל לו חוקי טבע ותנאי התחלה ואפשר לו להמשיך ולהתפתח ללא שום מעורבות על-טבעית נוספת. לא כל מתכנן על-טבעי רוצה לקשור את עצמו לבני האדם ולהעסיק את עצמו בשטויותיהם ויש להניח שהרבה מאד כוחות עליונים יעדיפו לתת לתהליך את הדחיפה הראשונה ולהתפנות לעיסוקים אחרים, ומן הסתם גם הרבה יותר מעניינים.
המושגים 'תאיזם' ו'דתיות' אינם תלויים זה בזה ואנחנו בהחלט רשאים לאמץ, בו-זמנית, גם את ההנחה שהעולם נוצר על ידי מתכנן אדיש שכבר פנה לעיסוקים אחרים וגם את הסברה שהדתות למיניהן הומצאו על ידי בעלי עניין אינטרסנטיים שמאז ומעולם שאפו להשתרר על התמימים ולגזול מהם את פרי עמלם. 'תאיזם' אינה מילה גסה והיא בסך הכל מבטאת את עמדתם של אלו שחושבים שהעולם לא נוצר באופן מקרי לחלוטין. ה'דת', לעומת זאת, היא מערכת של כללים שרירותיים שרק אוויל מושבע יסכים לייחס לרצון האלוהי. כיוון שכך, אין לי שום בעיה עם התואר 'תאיסט' אבל אני נעלב עמוקות כל אימת שמכנים אותי בשם 'דתי'.
אנלוגיה פשוטה תמחיש את ההבדל בין התאיזם לדתיות: הבה ננסה לדמיין את עצמנו כבקטריות מוקפות במיליוני קרובים וידידים שמתרבים בקצב מסחרר. מפה לאוזן עוברת השמועה שמתחת לעולמנו יש רצפה, מסביבו חומות גבוהות ומעליו רקיע קשיח שמשמש כגגו של עולמנו, עולמם של התחתונים. מעל לרקיע הקשיח, כך אומרים יודע הדבר, קיים היכל גדול ובמרכזו כסא גבוה ורם עליו יושב מלך ירוק שמושל בגורלנו. מידי יום נראה את הרקיע הקשיח נפתח למספר שניות וצינורית ארוכה וצרה תפלוש לתוך עולמנו ותשאב החוצה רבים וטובים מאיתנו. תוך זמן קצר נסיק שחיינו נשלטים על ידי יד ענקים זדונה ובוטחת, יד מתבדחת ושמה לאל ונתחיל לשאול את עצמנו איך אפשר לשכך את זעמה של הישות הירוקה וכיצד נוכל לגרום לה לחוס על נפשותינו. לפתע תעבור הבשורה על בקטריה זקנה וחכמה שהחלה לספר לסובבים אותה שהמרומים הירוקים נגלו בפניה, הציגו לה את דרך הישר בה כל הבקטריות צריכות להלך ומינו אותה לברת הסמכות הבלעדית בעולמם של התחתונים. אם רק נשמע בקולה ונדאג לכל מחסורה, הבטיחו שליחיה, היא תראה לנו את הדרך לגאולה ותציל אותנו מעונשה של הצינורית הדקה והארוכה. למחרת היום, לאחר שאיבדנו עוד כמה רבבות אחים ומכרים, השליחים, שבינתיים הפכו לסמכויות המקומיות שמייצגות את תורתה של הבקטריה הזקנה, יסבירו שקרובינו וחברינו אמנם הלכו ללא שוב אלא שבעקבות החנדלך של הבקטריה הזקנה, והתפילות שהם עצמם הנהיגו בקהילותיהם, כל אלו שנפטרו מעונשו של העולם הזה הגיעו לעולם שכולו טוב שם הם יבלו את הנצח במחיצתו של מלך מלכי המלכים שבחר בהם מכל התרביות, כרת עימם ברית עולם והבטיח להם את חיי הנצח של העולם הבא.
אנו, המסתכלים מהצד, יודעים שלבורנט לבוש חלוק ירוק באמת דוגם מידי יום את תרבית הבקטריות ולכן לא נוכל לזלזל באף בקטריה 'תאיסטית' שמאמינה בכוח העליון ששולט על עולמה. מצד שני, איש מאיתנו לא יישאר בפנים חתומות בעת שהוא יעלה בדמיונו את הבקטריות האוויליות שהחלו לסגוד לבקטריה הזקנה והמנוסה ולהפיץ את הדת החדשה שהיא המציאה. את התאיזם נוכל אולי לעגן בעובדות. את הדת, כנראה לעולם לא.
ראה המאמר 'מדוע אני לא אתיאיסט'
התגובות האחרונות