האם הבעיה היא עם צוות הקרקע?
סיסמה חילונית שאני שומע פעמים רבות היא הסיסמה "אין לי בעיה עם אלוהים, רק עם צוות הקרקע שלו". אינני מסכים עם סיסמה זו.
אמנם כאתיאיסט מושבע – בוודאי שאין לי בעיה עם אלוהים או כל יצור דמיוני אחר אבל בפירוש יש לי בעיה עם האמונה באלוהים.
אז נכון שהאמונה באלוהים, כמו המצאת האלוהים, הם מעשיהם של בני אדם, אבל הסיסמה הנדונה נועדה להסיט את תשומת הלב מהמצאת האלוהים ומן האמונה בו ולהפנות אותה רק להתנהגות הבלתי מתחשבת (בלשון המעטה) של המאמינים.
מה שמנסחי הסיסמה אינם מבינים הוא שההתנהגות שאותה הם רוצים לבקר מבוססת על האמונה ומוצדקת על ידה ושלכן, כל דרך שתאפשר את שיפור ההתנהגות חייבת לעבור דרך קעקוע האמונה.
תפקידו של אלוהים בדתות השונות הוא כפול:
1. להוות מקור סמכות לחוקיהן של אותן דתות. 2. להיות שוטר ושופט על שמודע לכל מעשינו וקובע את גורלנו על פי מידת הציות שלנו לחוקים.
בחברה החילונית הדמוקרטית, מוטל התפקיד הראשון על בית המחוקקים, בשעה שתפקיד הפיקוח והאכיפה מוטל על מערכות חברתיות, תוך התבססות על טכנולוגיות מתקדמות (שלא פעם מטרידות את מנוחתנו ביכולתן לחדור לצנעת הפרט).
כאשר חילוני אומר שאין לו בעיה עם אלוהים הוא מתעלם מכך שאלוהי הדת הוא חלק מעסקת חבילה: הוא מגיע יחד עם מערכת קשיחה של חוקים ופולחנים שקשה מאד לשנות ולהתאים את החוקים בה להתקדמותנו בהבנת המציאות.
האמונה באלוהים ובסמכותו היא לא פעם הסיבה היחידה שבגללה מוכנים אנשים לציית גם לחוקי דת שלפי כל קנה מידה בן זמננו הם טיפשיים, אכזריים ומזיקים.
חשבו על ההקבלה בין אלוהים (האופיום להמונים) לבין סמי ההזיה.
כדי ליצור עולם טוב יותר אנחנו חייבים להצדיק את המאבק באמונה באלוהים, בדיוק כשם שאנחנו מצדיקים את המאבק בסמים או בנשק להשמדה המונית.
אז נכון: כולם מיוצרים, משווקים ונצרכים על ידי "צוות קרקע" כלשהו אבל ההפרדה בינם לבין "צוות הקרקע" היא בסך הכל דמגוגית כיוון שללא צוותי הקרקע הם לא היו קיימים.
עכשיו: כל הנ"ל מתייחס לאלוהי הדתות השונות (שכידוע, חלק גדול מאד מן האלימות בכל העולם נובע מהן) ואנשים עשויים לטעון שאפשר להאמין באלוהים אחר, אבסטרקטי, שאינו חלק מדת.
אני יכול לקבל טענה כזאת אבל אני חושש שבכך אמצא את עצמי משתף פעולה עם הונאה מכוונת של מקדמי הדת.
המונח "אלוהים" נטבע על ידי הדתות השונות כדי לייצג יצור כל יכול, כל יודע וכל קובע שאליו מייחסים את קביעת החוקים. השימוש במילה "אלוהים" לכל צורך אחר הוא מבחינתם מרכיב בהונאה בת שני שלבים:
1. קודם כל נשכנע אותך שיש אלוהים 2. בהמשך, או שתקבל בחוסר תשומת לב גם את חוקי דתנו או שנפעל לשכנע אותך שחוקים אלה הם מה שאותו אלוהים שבו אתה כבר מאמין מצווה על בני האדם.
כל שימוש במילה "אלוהים" מנוצל על ידיהם לצורך הונאה זו ולכן כל כך חשוב להם לפרסם את השקר שאיינשטיין האמין באלוהים (שקר שאותו הם מבססים על השימוש שאיינשטיין עשה פה ושם במילה "אלוהים". העובדה שאיינשטיין השתמש במילה כמטאפורה בכלל לא מעניינת אותם ולטענות איינשטיין שדבריו הוצאו מהקשרם ופורשו באופן מגמתי הייתה השפעה מוגבלת מאד אם בכלל).
אינני רוצה ליפול למלכודת שאליה נפל איינשטיין ולכן אני מתעקש להשתמש במילה "אלוהים" רק כדי לתאר את אלוהי הדת. אם מגיע מישהו שכמו שפינוזה, טוען שמבחינתו "אלוהים זה הטבע", אני שואל אותו מדוע הוא צריך מילה נוספת ומבלבלת כדי לתאר משהו שכבר יש לו שם אחר. הרי מישהו יכול לטעון שמבחינתו "אלוהים" זה קופסת תירס ולהוציא ממני את ההודאה בכך שגם לדעתי, אלוהים (כזה) קיים.
לאור כל הנ"ל אני רואה לעצמי חובה להיאבק ב"אלוהים" בכל דרך אפשרית - אם על ידי הבלטת העובדה שחלק מן החוקים שנטען שחוקק אינם מוסריים והן על ידי הצגת ההסברים המדעיים לכל "מעשי הניסים" שהדתות השונות מייחסות לו כדי לבסס את סמכותו.
מיכאל רוטשילד
|
התגובות האחרונות