היתרונות הגלומים באי אמירת האמת היו מוכרים גם לרבי יוחנן:
רבי יוחנן[א] סבל ממחלת הצפידנא[ב]. הוא הלך למטרוניתא נוכרייה והיא רקחה לו תרופה ביום חמישי ובערב שבת.
שאל אותה רבי יוחנן: מה אעשה בשבת?
ענתה לו המטרוניתא: אינך צריך תרופה ביום שבת.
שאל אותה רבי יוחנן: מה אעשה אם בכל זאת אזדקק לתרופה?
ענתה לו המטרוניתא: השבע לי שאינך מגלה את המרשם ואתנו לך ואז, במקרה הצורך, תוכל לרקוח את התרופה בעצמך.
נשבע רבי יוחנן: לאלוהי ישראל אין אני מגלה.
יצא רבי יוחנן ודרש דרשה בפומבי וסיפר לכולם כיצד רוקחים את התרופה.
שואלים: הרי נשבע לה!? משיבים: רבי יוחנן אמר לאלוהי ישראל אין אני מגלה, אבל לעמו ישראל מגלה אני.
שואלים: הרי יש בכך חילול השם?
מתרצים: הוא גילה לה מלכתחילה ששבועתו אינה מונעת ממנו לפרסם את המתכון ברבים.[1]
|
עורכי התלמוד, מאות שנים לאחר ימיו של רבי יוחנן, ניסו לרכך ולתרץ את השקר אבל לנו צריך להיות ברור ששום מטרוניתא נורמאלית לא הייתה מסכימה לגלות את סוד מרקחתה לאדם שמצהיר מראש על כוונתו לפרסם את מתכוניה לעם ישראל אך לא לאלוהיו.
אם אתם חושבים שטעיתי, עיוותי, השמטתי, סילפתי, שכחתי, הולכתי שולל, לא הבנתי או לא הצגתי תמונה מלאה תוכלו לנצל את מנגנון התגובות בכדי להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
דעותיכם חשובות לי אז אנא הגיבו למאמר ודרגו אותו. בנוסף, אשמח אם תצביעו בסקר שבדף הבית. אני חושב שצריך להפיץ ברבים את בשורת הספקנות ולכן אם המאמר מצא חן בעיניכם אנא שתפו אותו עם חבריכם ברשת החברתית אליה אתם משתייכים. לנוחיותכם, תמצאו בסוף המאמר כפתורי שיתוף שיקשרו אתכם באופן אוטומטי לכל רשת חברתית שרק תרצו.
|
רבי יוחנן חש בצפידנא. אזל גבה דההיא מטרוניתא, עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא. אמר לה: בשבת מאי? אמרה ליה: לא צריכת. אי מצטריכנא מאי? אמרה ליה: אישתבע לי דלא מגלית. אישתבע: לאלהא דישראל לא מגלינא. נפק דרשה בפירקא. והא אישתבע לה!? לאלהא דישראל לא מגלינא - הא לעמו ישראל מגלינא. והא איכא חלול השם? דמגלי לה מעיקרא.
(יומא פד:א)
התגובות האחרונות