בבא היום המשנה תמהר להזהיר את הסקרנים:
|
כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים, וּמַה לְּאָחוֹר.[1]
|
ובכך היא תדגיש את העובדה שהמציאות כולה נתחמת בגבולותיו של היקום בעל שלושת הקומות ושאין כל טעם לנסות ולתהות אחר המתרחש מחוץ לגבולותיו של מבנה דמוי תיבה זה, כלומר, במה שלמעלה משמי השמיים ולמטה מרצפת התהום ובמה שלפני התיבה או אחריה.
אכן, ככל הידוע לנו, מחוץ לעולם המשתרע ממעמקי התהומות ועד לרום שמי השמיים ומקצות הארץ ועד קצותם אין דבר זולת חושך נצחי, כפי שניתן להבין מפסוק שכבר למדנו להכיר:
|
חֹק חָג עַל פְּנֵי מָיִם עַד תַּכְלִית.[א]
|
בדברים אלו איוב מזכיר לחברו בלדד שהים משתרע עד קצה העולם, מקום שם האור נפסק ומתחיל החושך. לא באי-מקום חשוך זה נמצא את היכלו של אלוהי האור ועל כן עלינו לנסות ולאתר מקום הולם יותר עבורו. רמז למקום אפשרי מספקים לנו מספר פסוקים שמתייחסים לשמיים הנמצאים מעל לשמיים:
|
*
|
הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם.[ב]
|
|
*
|
הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ.[ג]
|
|
*
|
הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם.[ד]
|
|
*
|
אַתָּ עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם.[ה]
|
מפסוקים אלה אנו לומדים על קיומו של רקיע נוסף שתחם את המרחבים שמעל לרקיע הקשיח וממילא גם את היקום כולו. אם הרקיע הנראה לעיין שימש כגגו של עולם התחתונים הרי ששמי השמיים שימשו כגגו של עולם העליונים שכן ככל הידוע לנו המרווח שבין שני הרקיעים יוחד אך ורק עבור האל וצבא משרתיו. אינדיקציות רבות מוכיחות שהאל אמנם שיכן את עצמו במרווח שבין שני הרקיעים: הפייטן מזמר:
|
הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהֹוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם.[ו]
|
ואליפז התימני מציין:
|
הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ[ז]
|
ומוסיף:
|
עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ.[ח]
|
או במילים אחרות, רגליו של האל מהלכות על חוג השמיים, היינו, על פני הרקיע התחתון כשמעל ראשו מסוכך הרקיע העליון. גם הנביא ישעיהו מלגלג על מלך בבל שאמר בלבבו:
|
הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי.[ט]
|
מבלי לפסול ולו לרגע את הנחתו של המלך הרשע שסבר שבכדי להשתוות לאל עליו לעלות אל מעל לכוכבים. ישעיהו השלישי, בנסותו להמחיש את גודלו העצום של האל, מצטט אותו כאומר:
|
הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי.[י]
|
ובעל ספר בראשית מספר לנו כי יהוה:
|
הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמָיִם.[יא]
|
מגדילים עשות בעלי המזמורים שסיפרו לנו כי:
|
*
|
יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם.[יב]
|
|
*
|
מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.[יג]
|
|
*
|
אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.[יד]
|
|
*
|
כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהֹוָה מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט.[טו]
|
ומשלים את התמונה קהלת שאמר:
|
אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים.[טז]
|
שם, מעל למחיצת הרקיע והרחק מטווח ידם של הבריות, האל הקים לעצמו בתי אוצרות מיוחדים בהם הוא נצר ושמר את נכסיו השימושיים ביותר, ובמיוחד את האמצעים שישמשו אותו ביום הנקם, כאשר יקום להיפרע מאויביו, כמוסבר בפסוק:
|
פָּתַח יְהֹוָה אֶת אֹוצָרֹו וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמֹו כִּי מְלָאכָה הִיא לַאדֹנָי יְהֹוִה צְבָאֹות בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים.[יז]
|
בבתי אוצרות אלה האל שומר לא רק כלי הרס ומשחית אלא גם אמצעים לשימושים מזדמנים, כגון רוחות:
|
לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה אָרֶץ בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו.[יח]
|
שלג וברד:
|
הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה. אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.[יט]
|
ואפילו ארס נחשים:
|
חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי.[כ]
|
ככל הנראה, באוצרות האלוהיים נשמר בשעתו גם המן שלימים יומטר על בני ישראל שכן מהפסוק:
|
וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכֹל וּדְגַן שָׁמַיִם נָתַן לָמוֹ.[כא]
|
ניתן ללמוד שרק לאחר פתיחת דלתותיו של הרקיע הקשיח נתאפשרה המטרתו של אותו לחם שמימי המוזכר בפסוק:
|
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם.[כב]
|
|
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הבנתי? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית הדף תוכלו להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
|
איוב כו:י
דברים י:יד
מלכים א' ח:כז והמקבילה בדברי הימים ב' ו:ח
תהילים קמח:ד
נחמיה ט:ו, 'אַתּ'ָ- קרי: 'אַתָּה'
תהילים קטו:טז
איוב כב:יב, הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם – הלא האל שוכן במקום הגבוה ביותר בשמיים, כִּי רָמּוּ - כמה רמים וגבוהים הם והאל גבוה מהם
איוב כב:יד
ישעיה יד:יג
ישעיה סו:א
בראשית יט:כד
תהילים יד:ב ומקבילה בתהילים נג:ג שבוחרת להשתמש במונח 'אֱלֹהִים' במקום 'יְהוָה'
תהילים לג:יג-יד
תהילים פ:טו
תהילים קב:כ
קהלת ה:א
ירמיה נ:כה
ירמיה י:יג, ירמיה נא:טז ובפסוק מקביל בתהילים קלה:ז
איוב לח:כב-כג
דברים לב:לג-לד
תהילים עח:כג-כד
שמות טז:ד
התגובות האחרונות