אם מי התהומות והשאול נמצאים בקומה הראשונה של היקום והארץ בקומה השנייה הרי שהקומה העליונה יוחדה לרקיעים, לגרמי השמיים שמטיילים בהם ולמשכנם של האל וצבא משרתיו.
על העובדה שהרקיע נברא מחומר קשיח לא אמור לקום כל ערר שהרי כבר בתחילת ספר בראשית אנו למדים שהאל עשה רקיע בתוך המים להבדיל בין המים העליונים למים התחתונים וקשה לראות כיצד ניתן להפריד בין מים למים באמצעות חוצץ שאינו קשיח. המונח 'רקיע' כשלעצמו מצביע, כפי שכבר ראינו, על דמיונם של השמיים לפחי הזהב הרקועים שציפו את המזבח. ואכן, לכל אשר נפנה נמצא את המקרא מתייחס לרקיע כאל עצם ממשי.
בעל המזמור שמהלל:
|
הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ.[א]
|
מוכיח בעליל שהרקיע, הנקרא גם בשם 'שמים', אינו סתם עוד איזה שהוא חלל מלא אויר. גם בעל המזמור האומר:
|
כִּי כִגְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ גָּבַר חַסְדּוֹ עַל יְרֵאָיו.[ב]
|
חייב היה להיות מודע לעובדה שללא שמיים קשיחים אין דרך לאמוד עד כמה גובר חסדו על יראיו. קשיחותו של הרקיע מודגמת יפה גם כל אימת שמישהו מוצא את עצמו בין הארץ לשמיים, דוגמת הנביא יחזקאל שנזכר:
|
וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רָאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם.[ג]
|
והנביא זכריה שסיפר:
|
וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשׂוֶנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם.[ד]
|
אפילו דוד המלך נשא את עיניו
|
וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם.[ה]
|
נביאים, נשים מכונפות, ומלאכים בעלי חרב שלופה יכולים לעמוד בין הארץ לשמיים רק אם השמיים הם עצם קשיח שנמצא במרחק מה מהארץ. אם השמיים הם לא יותר מאשר אויר חופשי הם למעשה צריכים להתחיל בדיוק מעל לארץ ואיש לא היה מצליח להשתחל לתוך המרווח שבין השניים.
הרקיע, בניגוד לאוויר החופשי שהיום הוא פה ומחר שם, נחשב במקורותינו כעד מהימן ובשתי הזדמנויות משה בחר להסתמך על עדותו:
|
*
|
הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.[ו]
|
|
*
|
הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.[ז]
|
גם ישעיהו השני ששם בפי בורא העולם את הפסוק:
|
אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו.[ח]
|
מזכיר לנו שהשמיים שטופחו בימינו של האל עתידים לעמוד לנצח יחד עם הארץ שנוסדה, מן הסתם, בידו השמאלית. נביא זה אף הלך צעד אחד רחוק יותר ובאומרו:
|
הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת.[ט]
|
הוא השווה את השמיים לאוהל – מה האוהל יריעותיו פרושות מעלינו אף השמיים הקשיחים פרושים מעל לאדמה. השוואה דומה אנו שומעים גם מפיו של אליהוא, שברמיסה נוספת של איוב המעוך אמר:
|
תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חֲזָקִים כִּרְאִי מוּצָק.[י]
|
וכך הוא הזכיר לכולנו שהשמיים המתוקנים נראים כראי, ולא סתם ראי אלא ראי קשיח ומוצק.
גם מראהו וצורתו של הרקיע לא הוסתרו מאיתנו ונוכל ללמוד עליהם משלושת הפעמים בהם האל נגלה לבריותיו כשהוא ישוב על רקיע:
|
1.
|
בהתגלות למשה, אהרון ושבעים הזקנים שראו את 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר'[יא]
|
|
2.
|
בהתגלות לנביא יחזקאל בשנה החמישית לגלות יהויכין שם הוא ראה 'וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה'[יב]
|
|
3.
|
ובהתגלות השנייה ליחזקאל, כשנה מאוחר יותר: 'וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אֶל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הַכְּרֻבִים כְּאֶבֶן סַפִּיר כְּמַרְאֵה דְּמוּת כִּסֵּא נִרְאָה עֲלֵיהֶם'[יג]
|
שלושת הדיווחים מלמדים אותנו שהקשיחות היא מטבעם של הרקיעים ושני הדיווחים הראשונים אף חושפים בפנינו את העובדה שצבעו של הרקיע כלבנת הספיר ומראהו כעין הקרח הנורא. המושג לבנת הספיר אינו ברור די צרכו ועל כן חכמינו נחלקו בפירושו – יש, דוגמת הרשב"ם[יד], שגזרו את המילה 'לבנת' מהשורש לבן והניחו שלצד אבני הספיר בעלות צבע התכלת ניתן למצוא גם אבני ספיר בעלות צבע לבן[1] ויש, כדוגמת האבן עזרא[טו], שגזרו את המילה 'לבנת' מהמילה 'לבנה', והניחו שצבעו של הרקיע הוא תכול, כצבעה של לבנת הספיר[2]. באותו אופן, אף שאין אנו יודעים מה טיבו של הקרח הנורא הרי שאין לנו שום סיבה להניח שצבעו לא נטה אף הוא לגוונים של תכלת ולבן.
הרקיע הקשיח לא ניטה במרחק רב מידי מהארץ שכן, כפי שראינו לעייל, האילן הגבוה שדניאל ראה נטוע בתוך האדמה[טז] לא התקשה להגיע עד לשמיים. גם אנשי בבל שאמרו:
|
הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם.[יז]
|
כנראה לא חששו יתר על המידה מהאתגר ההנדסי והיה ברור להם שהמרחק בין השמיים לארץ אינו יכול להיות גדול יותר מגובהו של מגדל לבנים בנוי לתלפיות. למען האמת, היחיד שבאמת חשש מתוצאות הפרויקט היה האל שאמר:
|
וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.[יח]
|
והודה למעשה שבני בבל באמת מסוגלים לבנות מגדל שמגיע עד לשמיים. קרבתו של הרקיע משתקפת יפה גם בדבריו של הנביא עובדיה שאמר:
|
אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהֹוָה.[יט]
|
ונראה שגם הנביא וגם רוח הנבואה ששמה את הדברים בפיו האמינו שציפור חזקה מסוגלת לנסוק לכוכבים ללא כל מאמץ מיוחד. בדעה דומה החזיק מן הסתם גם ישעיה השני שבחר לתאר את האל במילים:
|
הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים.[כ]
|
ביודעו היטב שאדם ממוצע יראה לאל שמיקם את עצמו פחות ממאתיים מטר מעליו בדיוק באותו גודל בו יראה החגב הממוצע לאדם שמסתכל עליו מגובה של מטר ושמונים סנטימטרים לערך.
קרבתו של הרקיע הקשיח משתקפת יפה גם בחלומו של יעקב בו נראה:
|
סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה.[כא]
|
ובחזון נוסף של דניאל:
|
וּמִן הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן אַחַת מִצְּעִירָה וַתִּגְדַּל יֶתֶר אֶל הַנֶּגֶב וְאֶל הַמִּזְרָח וְאֶל הַצֶּבִי. וַתִּגְדַּל עַד צְבָא הַשָּׁמָיִם וַתַּפֵּל אַרְצָה מִן הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְמְסֵם.[כב]
|
לאור הפסוקים הללו תמוהה במקצת שאלתו של צופר לאיוב:
|
גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל[כג]
|
שכן היא עלולה להתפרש כרומזת על ריחוקו של הרקיע ואולם אין להתרשם יתר על המידה מהמונח 'גָּבְהֵי שָׁמַיִם' שכן ברור לחלוטין שגם דילוג לגובה של מאתיים מטר היה נחשב לאיוב הקשיש כהישג מדהים ואולי אפילו יוצא דופן.
מהכתוב ניתן להבין לכאורה שהרקיע, בדומה לארץ, נח על עמודים שהרי נאמר
|
עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתו.[כד]
|
ואולם סביר יותר להניח שלא בעמודים של ממש מדובר במליצת שיר יפה זאת אלא בהרים הגבוהים שמזדקרים בקצות הארץ, דוגמת זה שאנו מוצאים בפסוק:
|
וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.[כה]
|
בכל מקרה, מהפסוק:
|
מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.[כו]
|
ניתן להבין שהשמש יוצאת בבוקר מקצה אחד של השמיים ומגיעה בסוף היום לקצה האחר ומכאן ניתן להסיק שגם לשמיים, בדומה לארץ, יש קצוות – האחד באזור בו השמש מתגלה לעינינו בבוקר והשני באזור בו היא נעלמת מאיתנו לעת ערב. קצות השמיים הללו היו כנראה מוכרים גם למשה שאמר:
|
כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.[כז]
|
בהיעדר תגובה מתקנת עלינו להניח שגם קהל שומעיו לא מצא כל פסול בשמיים בעלי הקצוות.
גם את הדימוי:
|
בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם.[כח]
|
על אף היותו סתום וקשה להבנה, ניתן לפרש כרש"י, שמסביר: 'יָצָא קַוָּם - קו השמים שהם נמתחים על פני כל הארץ'[3].ללמדנו שלשמיים יש קו גבול שתוחם אותם וקו גבול זה מקיף את הארץ סביב סביב ומציין את מקום המפגש של הרקיע הקמור עם הארץ השטוחה, או נכון יותר, עם ההרים הנמצאים בקצות הארץ השטוחה.
מהפסוק:
|
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.[כט]
|
אנו לומדים את ההבדל בין הרקיע הקשיח לבין האוויר שמתחתיו שכן הציפורים לא נבראו עם היכולת לעופף בתוך הרקיע והיה עליהם להסתפק במעוף 'עַל פְּנֵי' הרקיע, היינו, באוויר הריק שנמצא מתחת לרקיע. גרמי השמיים, לעומת זאת, הילכו ברקיע עצמו, בתוך המסילות שהאל הכין במיוחד עבורם, כמתואר בשירת דבורה:
|
מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא.[ל]
|
על מהלכם של השמש והירח אנו לומדים בספר יהושע שם המצביא הגדול פוקד על יהוה, לעיני בני ישראל:
|
שֶׁמֶש בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.[לא]
|
והאל הממושמע נענה לדרישה ודאג להגשמתה:
|
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים.[לב]
|
עצירת השמש בחצי השמיים אינו מעשה של יום יום וברוב המקרים השמש אינה נוהגת לפוש באמצע יום העבודה אף שברור שלעת ערב גם היא חייבת למצוא לעצמה מקום בו ניתן לנח ולהחליף כח, מקום דוגמת האוהל המוזכר במזמור התהילים:
|
... לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.[לג]
|
פסוק זה גם סוגר את המעגל בהדגישו בשנית את נטיתה של השמש להלך בשבילים סלולים שהרי אין 'אֹרַח' אלא דרך או נתיב כפי שניתן ללמוד מפסוקים דוגמת: 'נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח.'[לד], 'חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.'[לה], 'וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו.'[לו] וכדומה.
האל, כפי שראינו, השתמש ביום השני לבריאה במחיצה קשיחה להפרדת המים הנמצאים מתחת לרקיע מהמים הנמצאים מעל לרקיע ואולם אין להסיק מכך שהמים העליונים לעולם יהיו נבדלים מהמים התחתונים שכן האל בחכמתו קבע ברקיע פתחים ודרך הפתחים הללו הוא נוהג, בעיתות הצורך, להזרים מטה מקצת מאותם המים העליונים שנאגרו מעל לרקיע. בתחילת המבול ראינו כיצד:
|
וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ.[לז]
|
ובסיומו של המבול נתקלנו בפעולה המתקנת:
|
וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם.[לח]
|
ארובות אלו לא שימשו רק לויסות כמות המים שיורדים ממרומי הרקיע אל פני האדמה אלא גם בכדי לפתות או לאיים על נאמניו של האל:
|
וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי.[לט]
|
או:
|
וְהָיָה הַנָּס מִקּוֹל הַפַּחַד יִפֹּל אֶל הַפַּחַת וְהָעוֹלֶה מִתּוֹךְ הַפַּחַת יִלָּכֵד בַּפָּח כִּי אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ.[מ]
|
וברור שהיה להם תפקיד חשוב כאמצעי להשלטת מרות על עולם סורר שלא תמיד הקפיד ללכת בדרכיו ולשמוע בקול כוהניו.
|
טעיתי? עיוותי? השמטתי? סילפתי? שכחתי? הולכתי שולל? לא הבנתי? לא הצגתי תמונה מלאה? בתחתית הדף תוכלו להעיר על המאמר, להפנות את תשומת לב הקוראים לטעויותיי ולהוסיף כל מידע שנראה לכם חשוב או רלוונטי. אינכם צריכים להירשם מראש ואינכם צריכים אפילו להזדהות בשמכם האמיתי. עם זאת, אודה לכם אם את ההשמצות האישיות תפנו לדף הנקרא 'תגובות כלליות', אליו תוכלו להגיע באמצעות המשבצת הכחולה הנקראת 'מדורים קבועים' שנמצאת בשמאלו של דף הבית.
|
תהילים יט:ב
תהילים קג:יא
יחזקאל ח:ג
זכריה ה:ט, 'וַתִּשׂוֶנָה' - ותשאנה
דברי הימים א' כא:טז
דברים ל:יט
דברים לא:כח
ישעיה מח:יג
ישעיה מ:כב
איוב לז:יח, 'תַּרְקִיעַ' – האם תתקן ותחזק אחר הגשם את הרקיע, 'עִמּוֹ' - עם אלוהים, לִשְׁחָקִים חֲזָקִים - תעשה את השחקים חזקים
שמות כד:י
יחזקאל א:כב
יחזקאל י:א
דניאל ד:ז-ח
בראשית יא:ד
בראשית יא:ו, 'וְזֶה' – המגדל, 'הַחִלָּם' - הם התחילו
עובדיה א:ד
ישעיה מ:כב
בראשית כח:יב
דניאל ח:ט-י
איוב יא:ח, 'מַה תִּפְעָל' - איזו פעולה יש בידך לפעול בשביל להגיע לגבהי שמיים?
איוב כו:יא
ישעיה יד:יג
תהילים יט:ז
דברים ד:לב
תהילים יט:ה – 'יָצָא קַוָּם' - של השמיים
בראשית א:כ
שופטים ה:כ
יהושע י:יב
יהושע י:יג
תהילים יט:ה-ו
בראשית מט:יז
שופטים ה:ו
ישעיה ב:ג, מיכה ד:ב
בראשית ז:יא
בראשית ח:ב
מלאכי ג:י
ישעיה כד:יח
התגובות האחרונות