רקע

הרב אהרונוב נעצר בנובמבר 2007 בחשד לביצוע סדרה של עבירות צוארון לבן. לאחר ששה ימים בכלא אהרונוב שוחרר והפרשה נשכחה לחלוטין. לא ניתן להוכיח שקשריו ההדוקים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הם שעזרו לו להתחמק מאימת הדין למשך שמונה שנים תמימות אבל קשה להאמין שמערכת המשפט הישראלית הייתה מקפידה למשוך את זמנה אם לא היה מדובר באדם שעזר לנתניהו בבחירות של 1996 ובהמשך הרבה להיפגש עימו ועם שריו[א].

בינואר 2014 התחלתי לשלוח למשרד המשפטים ולפרקליטות המדינה סדרה של שאילתות ומכתבים[ב] שבסופם קיבלתי מעו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), מכתב האומר 'במענה לפנייתך מיום 20.5.14 לפרקליט המדינה בעניינו של יוסף יצחק אהרונוב, הריני להשיבך כי הוחלט על הגשת כתב אישום נגד אהרונוב. אנו נמצאים כעת בישורת האחרונה לקראת הגשת כתב האישום לבית המשפט.' כיוון שהישורת האחרונה הזאת התארכה פניתי לכתב גלובס, מר משה ליכטמן, והוא פרסם בתאריך 16.9.15 כתבה שתיארה את הסחבת בטיפול בפרשה. שבועות ספורים לאחר פרסום הכתבה, אהרונוב חתם על הסדר טיעון בעקבותיו הוא נידון לשנתיים מאסר בפועל ולקנס כספי מכובד.

המעילות והניהול הכושל של אהרונוב מוטטו את עמותת 'צעירי אגודת חב"ד' ובית המשפט מינה לה נאמן וכפה עליה הסדר נושים שמונע מאהרונוב וכנופייתו לשוב ולהשתלט עליה. המסמך שהנאמן הגיש לאחרונה לבית המשפט מלמד שהסכמים חתומים והחלטות של בית המשפט אינם משאירים רושם כלשהו על המאפיונרים שרוצים לשוב ולשלוט בחסידות שהם כבר מוטטו בעבר.

מכתבו של המפרק הזמני של עמותת 'צעירי אגודת חב"ד'